תגובות || סיפור בהמשכים – תהילה

[תהילה ב]

וואו, ממש תודה.

מעריכה ממש כל תגובה ותגובה.

נותן הרבה כח וחשק לפרסם עוד ועוד!

[רות רוט]

חברות, על פי בקשתה של תהילה וכדי לשמור על זכויות היוצרים, נמחקו עשרה פרקים ראשונים.

המשך קריאה מהנה!!!

[תהילה ב]

פרק 27 (ארוך במיוחד) עלה

ניתן לקרוא כאן – סיפור בהמשכים || תהילה

אתחיל להכניס קטעים נוספים, לא מזווית ידידיה, אשמח לשמוע דעתכן 🙂

[רות]

זה יכול להיות מעניין באמת עוד נקודות מבט…

סתם נקודה ששמתי לב שכשיש זוויות נוספות בסיפור מתח. אני אישית נמתחת הרבה יותר, נגיד את קוראת שמישהו מתכנן משהו על הגיבור, זה מפחיד עוד יותר.

מבחינתי כזה דבר הוא מינוס, כי אני אוהבת מתח אבל לא חזק מדי.
אבל ברור לי שהרבה אוהבות את זה מאוד.

תמשיכי!! מחכה….

[תהילה ב]

תודה 🙂

[רעות סימינובסקי]

פרק יפה, כמו תמיד!

כיף שאת מעלה פרקים די בקביעות ככה אפשר לזכור בקלות מה קרה.

דווקא בד”כ אני לא מתלהבת משימוש בגוף ראשון בספרים אבל אחרי שידידיה הוא המספר שלנו זה נראה די שונה לשמוע מישהו אחר מספר, אני מקווה שלא ישנו את הסגנון המיוחד של הסיפור.

[ברכי שלזינגר]

וואו

באמת פרק ארוך

איזה כיף שאת מעלה פרקים אחד אחרי השני….

וכמו שכתבתי באחד התגובות שאני מאוד אוהבת סגנון ספרים כאלו….על ממלכה וכו’

ולכן אני מאוד רוצה שכבר יצא לאור עוד סגנונות….

דווקא בגלל שהוא דומה לממלכה במבחן אז זה אמור לרוץ….כי מיה קינן כבשה את כולם עם הסדרה.והרבה התאכזבו שזה נגמר…

אני בעד שתמשיכי לכתוב אותו כמו שכתבת עד עכשיו….

הרבה הצלחות!!!

[תהילה ב]

תודה.

אל דאגה, מבחינת ידידיה אין שינוי. רק מוסיפה זוויות כדי שהספר יהיה עב כרס ☺

[א ק]

אני אגיד מה שכן נראה לי דומה: הקרבות, החרב, הרוע החשוף…

אולי כי זה חלק מכל ממלכה, ורק בביאת גואל העולם יהיה מושלם.

הסיפור מדהים! תמשיכי להצליח!

[ה ה]

מרגיש לי שיש חיילים שפועלים למען האבא שבכלא,

או בידיעתו או שלא בידיעתו, שהבינו גם את מה שידידיה הבין (כך קוראים לו??)

והם מנסים לשמור עליו ולעקוב אחרי מי שמנסה לפגוע בו כדי למצוא הוכחות לחפות האב,

יכול להיות????

[יונה גלבר]

אני מאוד אוהבת את הסיפור שלך! ונהנית לקרוא אותו

כתוב חכם ואינטלגנטי מאוד

וגם מעניין, פשוט:)

אולי יהיה לך לתועלת, אז אני אציין משהו קטן – את כל הזמן מאוד אמינה ולכן הוא כן קפץ לי קצת – בפרק הקודם שהעלית, 26, היה לי טיפה לא אמין הפשטות של הלגשת למלך מצד החייל בשער, המהירות שבה הוא עצמו הולך ושב משם, עם המסר והטבעת ככה מהמלך והכל.

ואולי פספסתי איזה פרט שמסביר על המעמד של השומר ההוא או שזו איזושהי בורות שלי, תחכימוני:)

[יונה גלבר]

(אוי, זו הייתה אמורה להיות תגובה כללית… מחילה)

[תהילה ב]

ציינתי שהמעמד של החיילים גבוה מהמעמד של החיילים בשערים, ייתכן ולא היה ברור. בגלל שהצגתי דברים רק מהזווית של ידידיה גם לא רואים מה קורה מאחורה. בע”ה אני עוד אחזור אחורה לסדר כמה דברים מהבחינה הזו. מפרק 34 אני כבר מתחילה להכניס גם גוף שלישי

[תהילה ב]

זה ניחוש או מבוסס על משהו? אם כן אשמח שתצייני ממה…

[תהילה ב]

@hdvora

[ה ה]

כתבת בסיפור:

“בשני דברים” אני מסתובב ומסמן באצבעותי. “אחד – משה הוא לא שמך. שניים – לא המלך הוא שציווה לעקוב אחרי”

“בראשון אתה צודק, אבל לא תרוץ להתלונן עלי בפני הממונים על כך, נכון?” הוא חושף לי טור שיניים לבנות. “ולגבי השני – לא זכור לי שציינתי שהמלך הוא שציווה זאת”

“שמי עוזיה” מפתיע אותי אדום השיער כשאני כבר קרוב לפתח “ואל תחשוש – למי שציווה לעקוב אחריך יש כוונות טובות”.

זה נותן מחשבה שאולי יש עוד צד שעוקב חוץ מהסבא והאויבים, כנראה שיש גם נאמנים לאב – לא?

[תהילה ב]

אולי. אולי לא. נראה בהמשך 🙂

[תמר פ.]

גם אני חשבתי ככה, לא הגיוני שסתם חייל בשער יכול לגשת אל המלך בכזו פשטות.

@tehilab2000 אולי החיילים קבלו הוראה מיוחדת לגבי ידידיה? ועדיין, הייתי מצפה שזה יעבור שרשרת היררכית כלשהי. מה את אומרת?

[תהילה ב]

צודקת, זה אכן היה בגלל ידידיה, אסדר את זה…

[רעות סימינובסקי]

בטח בגלל ידידיה. עד עכשיו נשמע, בתור קוראת מן המניין, שמישהו ביקש להעביר הלאה ישירות לדרג הגבוה כל מה שקשור בידידיה

[mina p]

וווואוו, הפרקים האחרונים – מסקרנים –עד הסוף,
שלפת קלפים חדשים ומעניינים,
עוקבים חדשים ובלתי ידועים,
האם המלך רוצה בטובתו, או לא?
לכאורה, המלך צריך אותו מאוד שיהיה יורש העצר. בן אחר בן,
מחכה כבר להמשך

[תהילה ב]

תודה 🙂

תכף מקבלת…

[תהילה ב]

יש לי פער פרקים שאני רוצה לצמצם.

פרק 28 – סיפור בהמשכים || תהילה

לא אתפלא אם תגידו לי שיש פה דמיון לקטע מממלכה במבחן, הבנתי את זה רק אחרי שעברתי עליו שוב.

חשבתי לשנות מעט. בסוף החלטתי להעלות ונראה אם תבינו גם אתן, או שזו רק אני שחוששת מזה עכשיו…

[תמי אפשטיין]

לדעתי, החשש שהזיקה לממלכה במבחן הורסת לך את הכתיבה, היצירתיות ומה שאת.

צאי מזה. תכתבי איך שאת רוצה, כמו שמרגיש לך. גם אם זה דומה/ מחקה משהו אחר – בסופו של דבר זה שלך, עם תמהיל שיצרת. זה בסדר לקבל השראה ממשהו. לא בסדר לבחון את עצמינו כמה אחוזי השראה משובצים בטקסט שלך וכמה תוצרת עצמית.

שחררי, תכתבי. רק בשכתוב הסופי תרשי לעצמך לבחון את הדברים/ לבקש זאת מקבוצת הביקורת

[תהילה ב]

האמת שזה קטע שכתבתי מזמן ודווקא בגלל זה אני שואלת, עוד לפני שהרבה כתבו לי על זה…

את צודקת לגבי השאר, בהחלט מנסה (מה גם שאני באמת לא רואה קשר, העלילה מבחינתי רק מתחילה ויש עוד הרבה הפתעות)

[תמי אפשטיין]

אז פרק אחד מזכיר, נו?

את באמת חושבת שהכתיבה שלך היא כמו של מיה? שהעלילה זהה?

יש זיקה, ואז?

כבר קרה יותר מפעם שבדיוק התפרסמו במקביל שני סיפורים באותו נושא. ואז?

[תהילה ב]

השאלות שלך חדות 🙂

את בעצם אומרת – אין בעיה עם זה, אז מה אם זה מזכיר, כל עוד העלילה שונה, זה בסדר גמור.

מקבלת 👍

[תמי אפשטיין]

אני אומרת שקודם כל תכתבי. אל תחסמי את עצמך (מכירה את הסיפור על ההוא ששאלו אותו אם הוא ישן כשהזקן מעל השמיכה או מתחת והוא לא הצליח לישון כי היה עסוק בלבדןק זאת? זהו)

[תהילה ב]

חח לא מכירה, אהבתי ברמות. את צודקת, אין מילים. תודה רבה!

[ענת אלון]

תהילה, הז’אנר של כתיבה היסטורית יוצר הרבה נקודות השקה בין היצירות.
אני זוכרת שרבים ניסו לחפש את ה”מקור” של ממלכה במבחן… כמובן שלא מצאו.
בסופו של דבר הבינו שסיפורים על חצרות מלוכה תמיד מייצרים תככים, מרד, נאמנים וכאלו שלא.
הרי אף אחד לא יכתוב על החיים היפים בארמון.

לסיכום, כל עוד זאת היצירה שלך- לכי איתה לאן שתוכלי, לאן שתלכי.
תמיד ימצאו נקודות דמיון, וזה בסדר. המון הצלחה.

[תהילה ב]

מחזק מאד. תודה

[הודיה .]

אני גם מסכימה אם זה- אם זה מזכיר אז בסך הכל זכינו בעוד ספר מרתק ומעניין מאוד!
אני אישית פותחת את קדם רק בשביל הסיפור שלך ולא מנסה בכלל לבדוק אם הוא דומה או לא.
הוא מעניינן אותי, הוא מרתק, הוא כתוב טוב מאד. מה אכפת לי אם היה עוד ספר בסגנון הזה?

[תהילה ב]

פרק 29 – סיפור בהמשכים || תהילה

תהנו 🙂

[נעמי]

וואו רק עכשיו אני רואה את הסיפור, קראתי את האפילוג ואני לא רואה את כל הפרקים הראשונים

איפה אפשר לקרוא אותם?

[תהילה ב]

כמו שהציעה רות, אשלח לה תקציר והיא תעדכן בע”ה

[נעמי]

אני ממש ישמח! תודה רבה

[תהילה ב]

תקציר זריז: (לפחות אני מנצלת את זה שהילד צורח )

ידידיה הוא נכדו של המלך. כשהיה בן 7 הואשם אביו בבגידה. גזר הדין הקבוע בחוק הוא מוות לבוגד ונטילת רכושם וכבודם של בני משפחתו. המלך המיר את עונשו של בנו במאסר, חלקו השני של גזר הדין בוצע במלואו ומשפחתו של ידידיה נאלצה להותיר את הכל מאחוריהם. המשפחה מצד אימו הפנתה להם גב משום שאמו של ידידיה סירבה לקחת את הגט. ידידיה עבר התעללויות חוזרות ונשנות בערים שונות אליהן משפחתו עברה. לאחר זמן הם עוברים לטוביאה שם הם מתחילים להסתדר. אמו של ידידיה עובדת כרוקחת.

בהווה: חברו של ידידיה, דן, מציע לו להשתתף בתחרויות אמיה. ידידיה בתחילה מסרב, הוא חושש למשוך אש ולחזור בעצם למציאות החיים שהיתה לפני – אז עבר התעללויות ועוד… הוא בסוף משתכנע בעזרת אמו ורבו. הוא מגיש עצמו כרופא משום שיש לו את הידע המתאים בגלל עזרתו לאמו. לתפקידים הנוספים: מנהיג, לוחם וקשת הוא סרב כדי לא לבלוט מדי, מה גם שתפקיד הרופא הוא פחות נחשק ורצוי .

לאחר שהוא נבחר להיות בתחרות, פורץ חודר לביתו, הוא נמצא באיזור ומצליח לגבור עליו. הפורץ בורח ומשאיר אחריו אזהרה. ידידיה חושב לסגת מהתחרות, אמו מבהירה לו שגם כך הם חיים בזמן שאול ויהרגו את כל המשפחה לאחר מותו של המלך, כך שהתחרות היא הסיכוי היחיד שלהם מכיוון שהמנצחים בה זוכים לבקש משאלה. משאלתו המתוכננת של ידידיה היא לשחרר את אביו על מנת שיוכיח את חפותו.

לאחר התקיפה אמו ואחיותיו נוסעות לארדור, שם גר דודו אהליאב שסייע להם בשנה הראשונה עד לוויכוח בענין הגט שהתעורר בינו לאמו.

@RutRot

[ליבי .]

תהילה, יפיפה כמו תמיד!

שאלה, הגיוני שהמלך כך מתנכל ומתעלם מהם?

קודם כל, צריכה להיות סיבה מאד מאד דרמטית ומשמעותית לחריצת גזר הדין של בנו-ממשיך דרכו, כבוגד.

עדיין, לא זכור לי שום סיפור בהיסטוריה שמלך מאשים את בנו בכורו, זורק אותו לכלא כבוגד ומתעלם באופן בוטה מילדיו ומשפחתו.

זה נראה לי פתאום קצת חריג ולא מהוגן במציאות.

אני טועה?

[תהילה ב]

את צודקת, זה יתבהר בהמשך…

[שירה שטרייכער]

אכן עדיין לא התגלתה הסיבה להאשמה בבגידה של הבן הבכור. אנחנו ממתינות במתח.

כתוב אבות אכלו בוסר,ושיני בנים תקהינה.

הסבא – מלך שקשה לו כל כך עם בגידתו של בנו. מעדיף לשלוח את נכדיו הרחק ולא לראות בחרפתם. ואכן החיים שלהם באמת מאתגרים – יכול להיות שבמידה מסוימת אפילו יותר מהאב שכלוא אך מוגן מאחורי סורג.

ומה גם שהסביבה ממש הקשתה על שובם לחיים של אמו של ידידיה וילדיה והיא עוזבת את העיר ועוברת לטוביאה שם פחות מכירים וחופרים בסיפור המשפחתי.

בדור שלנו אפשרי למצוא משפחות שהסבא ניתק קשר עם הנכדים כי בנו לא הלך בדרכו. לא קשה לדמיין את זה.

וגם ייתכן שהיו אנשים שלחצו במשפט שנחרץ לבן הבכור על הסב להתנכר לילדים גם כן…נחכה ונראה.

תהילה מרתק ומעורר השראה.

אני גם התחברתי לקדם בשביל הסיפור שלך…שאגב מעניין אם יש לו כותרת…אולי לא שמתי לב..

[תהילה ב]

תודה 🙂

כרגע אין שם… יש כמה על הפרק, אבל לא ממש חשבתי על זה לעומק

[Gila]

אני חושבת שהיה יותר מאחד ממלכי יהודה או ישראל שהרג\כלא את בניו מחשש לבגידה.

[תהילה ב]

היו. עתליה הרגה את כל המשפחה שלה בשביל למלוך.

[רות רוט]

נעמי שפיצר, הפסד שלך שרק עכשיו את רואה את הסיפור. הפרקים הראשונים נמחקו כדי
לשמור על זכויות היוצרים של תהילה (ולגרום לך לקנות את הספר כשהוא יצא לאור,
כן? 😉)
אבקש מתהילה לעשות תקציר של כל הפרקים שנמחקו בשבילך (ובשביל כל אלה שעדיין לא
גילו את הסיפור).
ליבי, אני חושבת שההערה שלך במקומה. אכן חייבת להיות סיבה דרמטית ומשמעותית.
אבל איך שאני מתרשמת, אכן יש לתהילה סיבה כזו באמתחת. בהיסטוריה היו סיפורים
של מלכים שהאשימו קרובים אליהם מאוד כבוגדים. לא תמיד הבן הבכור המשיך את
שושלת המלוכה. ובינינו, איפה בהיסטוריה היתה ממלכה יהודית, חוץ מכוזר שעליה
אין כמעט מידע? כך שהדמיון פתוח… מה דעתך?

[נעמי]

תודה רבה!

[תהילה ב]

אנסה לשבת על זה מחר בע”ה. אם לא – אשמח שתתזכרי

[ליבי .]

תודה.

לא התכוונתי לממלכה יהודית, אנחנו באמת מכירים רק את כוזר וגם אותה בזכות מיה קינן…

אבל אני קצת מתמצאת בהיסטוריה וקוראת הרבה, ולא זכור לי שום סיפור של האשמה של יורש עצר עד כדי ניתוק מוחלט,

וקיצוני מזה – המלך אומר לו בראיון, שהוא יצטרך להתחייב גם אחרי ה 120 שלו שלא לחון את אביו,

וזה בנו יחידו! יורש העצר!

זה ממש ממש קיצוני וצריך סיבה מאד מספקת שתסתדר גם עם העובדה שאנחנו מקווים שהאבא של ידידיה כן צודק ולו לפחות לא בוגד במלוא משמעות המילה.

ואגב, נניח הוא באמת עשה פשע והמלך פסק שהוא בוגד, מה הסיבה להשליך את כל המשפחה מהארמון ולנתק את הקשר?

מה הם אשמים?

ומה פתאום אחרי שידידיה מגיע לתחרות, בכזו פשטות המלך מציע לו לרשת אותו? איפה הוא היה עד היום?

ואיך לא שלח שליחים שישמרו על המשפחה, הם הרי טרף קל שבקלים, משפחתו של יורש העצר, פלא ששרדו ולא נרצחו ע”י כל מיני חוששים לכתר..

כל השאלות באות רק לחדד, כי הסיפור כתוב ברמה אומנותית ומקצועית, ואני באופן אישי שונאת חורים…

אז מציפה לך מה שלא נראה לי.. את יכולה כמובן לבחור למה להתייחס אם בכלל, זו דעה אישית.

בהצלחה תהילה! סומכות עלייך:)

[תהילה ב]

אל דאגה, הכל יובהר בסוף…

בכל אופן, אציין משפט אחד שאולי יניח את דעתך ואולי לא. הוא לא בא להצדיק את השתלשלות הדברים, אלא רק לנמק למה מלכתחילה המלך לא יכל לחון את בנו ובהמשך לזה גם את שאר המשפחה.

אב שמחל על כבודו – כבודו מחול (קדושין דף לב עמוד א) מלך שמחל על כבודו – אין כבודו מחול (קידושין דף לב עמוד ב).

וכידוע, אביו של דניאל הוא המלך…

[תהילה ב]

אגב, להבדיל אלף אלפי הבדלות – דוד המלך נבגד על ידי בנו. עונשו של אבשלום היה מיתה בידי שמים. דוד המלך כמובן הצטער על כך, אך מעשיו של אבשלום גרמו…

[ה ה]

משהו לא מסתדר לי,

כנכנס הפורץ לביתו של ידידיה , כתוב שידידה לא היה כ”כ מאומן בדו קרב, ורק הצורך הנואש להציל את אחיותיו עזר לו לגייס כוחות ולבסוף לסיים את זה ע”י בעיטה בבטן,

וכאן מתואר שהוא נלחם בדו קרב נגד הנסיך – שאמור להיות סופר מיומן ומנצח אותו.

[תהילה ב]

זה מה שכתוב:

התוקף גבוה ממני בראש, הוא גם שרירי יותר ומן הסתם מנוסה יותר ובעוד הוא התאמן וגם נלחם מול אנשים חיים אני התאמנתי מול גזעים דוממים, מעניק להם חיות, כח ותנועה בדמיוני.

כל היתרונות עומדים לצידו, מלבד אחד – הוא לא צריך להגן על היקרים לו.

במקום אחר:

“אני כן” קובע אליהו, מתייחס לאימון הסיף בבוקר “היה יום מתיש היום, ידידיה היה יריב טוב”.

אחר כך:

תמיד הייתי תלמיד טוב וחרוץ ואליהו לימד אותי דבר ושניים שלא ידעתי להשיג באימונים יחידניים אבל גם כישרון טבעי שעובר מאב לבן ובעיקר השגחה אלוקית עוזרים לי לעמוד יפה בקרב הלא צפוי הזה שנקלע לפתחי.

הסבר הכתוב:

מבחינת ידידיה הוא לא נוסה בדו-קרב. הוא רואה את התוקף ומנסה לעשות ככל שביכולתו. בפועל הוא מצליח לעמוד נגדו ומנצל הסחת דעת בשביל לנצח את הפורץ. במהלך המסע חברי הצוות מתאמנים בשביל לחזק את יכולותיהם, אליהו מעיד שידידיה הוא יריב טוב. כמובן שיש לקחת בחשבון שכמו שניסה להסתיר את כישוריו בקשתות, כך גם בסיף.

נקודה נוספת: נסיכים אולי מאומנים היטב, אבל צריך לקחת בחשבון שהאימונים שלהם בעיתות שלום הם על “פארש”: פחות או יותר אותם יריבים, סגנון לחימה מאד מסוים. שימי לב שהקרב של נדב ויצהר לא היה הראשון שלהם, הם מכירים זה את זה, יודעים לצפות את התגובות ומכירים את הסגנון אחד של השני. בקרב עם ידידיה לא מן ההכרח שאביהוא הוא זה שינצח, הוא אמנם מוכשר ומודרך היטב, אבל לעומתו גם ידידיה מתאמן בסיף באופן יחידני כ-5 שנים, שאגב זו הדרך בה מתחילים להתאמן, השיטה הנכונה היא להתאמן לבד על טכניקות ואחר כך לעבור לקרבות האמיתיים.

אם עדין זה נשמע לא הגיוני אחדד את הדברים או לחילופין אשנה לפי הצורך… תודה על תשומת הלב.

[ה ה]

זה הגיוני,

לי נראה שהיה כדאי לחדד קצת

[תהילה ב]

אחדד. תודה על ההארה 🙂

[רעות סימינובסקי]

דווקא נשמע מאוד הגיוני, הוא מתאמן שנים, מוכשר מלידה- יש לו כשרון תורשתי (גם הספיק לקבל הכשרה בסיסית לפני שעזבו את בית המלוכה, הרי עזב שם בתור ילד, עובדה שזוכר מה קרה והיה שם- נראה לי שגם כתבת גיל, כבר לא זוכרת וגם נראה שבני דודיו כבר נלחמו עימו בעבר ומכירים את כישורין המולדים- הם לא רצו להביס אותו לפי הנראה)

לנצח הוא בטח יכול, להסתיר הוא הסתיר במשך שנים כמו את שאר היכולות שלו, ובקרב עם הפורץ רואים שהוא מצליח טוב ואפילו אם לא ניצח אותו ממש- מסתבר שהוא היה אדם מבוגר ומאומן יותר ממנו, בשונה מבני הדודים שלו שבגילו.

אבל לחדד אפשר.

[Sara Daum]

יש!
תהילה! התחלת לכתוב יותר!
תודה רבה!
כרגיל, הכל כתוב מדהים ומיוחד, ברמה- וכיף לקרוא!!

[תהילה ב]

בכיף 🙂

[תהילה ב]

פרק 30 עלה.

ניתן לקרוא כאן – סיפור בהמשכים || תהילה

תהנו, אל תשכחו לבקר 😉

[שירה שטרייכער]

יש. פרק נוסף! זה הולך ונעשה מרתק. הכתיבה קולחת וזורמת. ואת מקפידה להשאיר אותנו במתח עד לפרק הבא.

אפשר לשאול מאיפה את שואבת רעיונות והשראה?

זה מעניין אותי בתור אחת שקוראת ואוהבת מאד לכתוב, לשמוע מסופרת מתחילה. מאיפה מתחילים.

ועוד שאלה חשובה. איך מוצאים את הכוח והמוטיבציה להמשיך לכתוב.

לפעמים מרגיש לי שאני נתקעת ומדשדשת באותו מקום. וקשה לי לכתוב את הפרקים הבנאליים – משמימים שקיומם נחוץ או מצוי כמעט בכל ספר.

[שירה שטרייכער]

לדוגמא איך שתיארת בפרק האחרון איך הם מתגנבים מהקומה של הסעודה לקומה העליונה. וחילופי המבטים. עבור הקורא זה מעניין. אבל בשביל הסופר זה לעיתים דורש מוטיבציה לדייק ולהעלות את הדברים על הכתב.

[תהילה ב]

דווקא הקטע הזה היה לי יחסית ממש קל. כן שמתי לב לאחרונה שאם אני פשוט עוצמת עיניים ומעבירה את הקטע בראש ללא מילים יותר קל לי לכתוב אותו… תנסי אולי יעזור גם לך

[תהילה ב]

תודה. רעיונות – פשוט נופלים לראש ב”ה. השראה – אמרו שאין כזה דבר. תראי מה כתבתי למטה, לי זה מאד עוזר

[א ש]

אמלההההההה

תהילה את אלופה

אחד הסיפורים היפים שקראתי

ואיך את מצליחה להעלות בתדירות כ”כ גבוה

אני כל יום עולה רק כדי לראות אם העלת פרק חדש

[תהילה ב]

תודה, שמחה לשמוע 🙂

האמת שיש לי עד פרק 39 כרגע, אז אני מצמצמת פערים…

משתדלת לכתוב כל יום קצת.

[תהילה ב]

פרק 31 היה לא קל לכתיבה, בעיקר רגשית (מה לעשות, אני מתחברת יותר מדי לדמויות הפועלות…)

ניתן לקרוא כאן – סיפור בהמשכים || תהילה

[תמי אפשטיין]

תהילה, לא מדובר על שבת? איך היו כלי עבודה לפריצת המנעול? מה עם טלטול ומוקצה?

[תהילה ב]

שאלה יפה, הבנתי שהיא תישאל. מי אמר שהבנאדם יהודי? 😉

[תמי אפשטיין]

חשבתי שכך. רק רציתי לוודא.

לא כל אנשי הממלכה יהודיים?

[תהילה ב]

לא. המדינה יהודית ברובה, אבל יש גם מתיישבים גויים, חוקיים וכאלה שלא (כמו בכל מקום). גם בלרוואן היו הרבה דרטאנים…

[דיני נחמני]

וואו תהילה נדירררררר

איך את כותבת יפה,ומשתבחת מפרק לפרק

כל יום מסתכלת אולי היום העלת

מחכה לראות את הספר על המדפים

בהצלחה

[נעמי]

יוהווו תהילהה נגמרו לי המילים

פליז תמשיכי

[הודיה .]

וואו וואוו וואוו איזה פרק!!!

התחברתי לידידיה כבר מהפרק הראשון והיה קשה לי לקרוא אותו,
אבל זה פרק מושלם וגם ארוך, תודה!
אהבתי שפתאום הוא התגלה בחולשה שלו, גרם לי עוד יותר להתחבר אליו.

מחכה ממש לפרק הבא!

[תהילה ב]

תודה לכולן, כיף לשמוע, שמחה שאהבתן 🙂

מקווה גם שתאהבו את פרק 32 – <a href="https://kedemcenter.co.il/groups/literature/forum/topic/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%a8-%d7%9b%d7%a8%d7%92%d7%a2-%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%9d/page/2/#post-6017907657&quot; title="

פרק 32: הקור הוא שמעיר אותי, גורם לי …” style=”font-family: inherit; font-size: inherit;”>סיפור בהמשכים || תהילה

בע”ה משבוע הבא חוזרים למתכונת מצומצמת יותר (פרק על כל פרק שאני מסיימת לכתוב)

התחרויות כבר בפתח, בפרק 33, אל תתיאשו!

[ליבי .]

אבל למה הוא נשבע???

😥

[תהילה ב]

מבחינה טכנית – כדי שלא יקרה שוב מה שקרה. שלא יצא מכליו, שיניח את העבר מאחורה וכל עוד הוא חושב שיום אחד יהיה מלך – זה לא יקרה.

מבחינה הלכתית – האמת ששאלתי את בעלי כמה דברים שקשורים לזה, הוא לא הספיק לבדוק ואני שכחתי ששאלתי והעליתי את הפרק כמו שהוא. בכל אופן אין מה לדאוג, אם צריך גם נתיר לו את השבועה 😉