תגובות || סיפור בהמשכים – תהילה
קדם ‹ Forums ‹ כתיבה ספרותית ‹ תגובות || סיפור בהמשכים – תהילה
-
-
זה פרק טוב…
מלא ברגש
ומתחיל להסתדר לי דברים בראש
מסוקרנת לקרוא מה הסיפור בין נעמה לאמא שלה
הסיפור כתוב בצורה מרתקת וטובה
אני ממש נהנית לקרוא כל פרק שעולה
כייף לצלול אליו אחרי יום עמוס בפרט שהוא מאפשר לי לצלול ממש עמוק בזכות האורך של הפרקים
תודה על הסיפור השווה!!
-
הסיפור בין נעמה לאמא שלה הוא שאמא שלה רצתה שתיפרד מבעלה והיא לא הסכימה
-
-
תודה, במיוחד על התגובה הארוכה והמנומקת.
כיף לקרוא, נותן חשק לעוד 🙂
-
קודם כל- נדיר!!!
מותח אבל עם רגש…
שילוב מיוחד שכל בוקר אני בודקת האם עלה פרק נוסף או שבתגובות יש התפתחות…
רק משהו קטן שלא מובן לי,
נעמה היא הבת של המלך או שדניאל הוא הנסיך?
עכשיו נראה שזו נעמה, אבל זכור לי שדניאל הוא הבן של המלך…
אולי החקירה מתבצעת לא בארמון של המלך, אלא רק בעיר שורהאם, בבית של ההורים שלה?
ואז כל החיילים הגיעו לבית של ההורים של נעמה?!
אשמח להסבר,
תודה!
-
דניאל הוא הבן של המלך, החקירה אכן מבוצעת בבית הוריה של נעמה, עד כמה שהבנתי
-
מבוצעת בחלקיות ממש. רק נשאלה אם יש לה מידע והתבקשה להעביר הלאה. הובהר לה שהחקירה המלאה תבוצע בשורהאם
“שמעת נכון” מתעלם החייל מתמיהתה “האם ידוע לך היכן הוא? האם בעלך יצר עמך קשר?”
“לא” היא פושקת את ידיה “איני יודעת דבר”
החייל מתבונן בה לרגע ארוך, כבוחן את מידת אמינותה.
“הוד מלכותו הורה שהחקירה תתבצע בשורהאם” הוא אומר לבסוף, אינו מסב את מבטו “לבינתיים את מתבקשת להעביר כל מידע שהוא אם יש לך כזה”.
-
-
תודה 🙂
לא יודעת אם קראתן את הפרקים הראשוניים, או שאתן לא זוכרות את כל הפרטים (הגיוני, אני לפעמים מדפדפת לראות בדיוק מה כתבתי). בשני פרקים שנמחקו הובהר שדניאל שלח לנעמה גט והיא סירבה לקבלו ולכן משפחתה הפנתה לה גב ובעצם ניתקה איתה קשר (מלבד אהליאב שסייע להן בהתחלה עד לויכוח באותו ענין)
אפשר לראות גם פה:
“מירגאד” נעמה לוחשת. היא מזהה את הסמל המתנוסס על השערים, כמו גם את הארמון עצמו, עצום ומפואר, נושא עמו זכרונות ילדות שהיו ואינם. טומן בתוכו הורים שהציבו בפניה תביעה בלתי אפשרית וכשהתנגדה ניתקו עמה כל קשר.
אולי לא היה ברור, אבל היא אמרה מירגאד בגלל שזיהתה את העיר רק למראה ארמון אביה וענתה על שאלתה של לאה.
-
דווקא לפני שכתבתי את השאלה בדקתי בתקציר 🙂 ובפרקים הראשונים…
אבל עדיין לא היה ברור האם מירגאד זאת עיר או רק הבית של הוריה, שנמצא בשורהאם…
כן הגיוני שזה שם של הארמון של ההורים שלה, שהרי כנראה שגם ההורים שלה משפחת אצולה כלשהי –
היות והיא התחתנה עם נסיך שלכאורה יתכן שיהיה יורש העצר…
השאלה היא אז למה הביאו אותה לבית של ההורים שלה?
למה לא מלכתחילה ישר לארמון המלך?
כדי להשאיר אצל הסבא והסבתא את הבנות? כנראה שלא,
הרי המלך רצה שגם הבנות תהיינה שם כדי שהיא תרגיש יותר בנוח…
למה אם כן הביאו אותה לשם?
תודה על התשובות – זאת פריוילגיה שאין בספר אמיתי 🙂
לשאול את הסופרת שאלות על מהלך סיפור…
שווה 😎
-
קודם כל לקחתי לתשומת ליבי שלא ברור שמדובר בעיר מירגאד
לגבי למה לקחו אותה דרך שם – הסיבה פשוטה מאד.
ארדור רחוקה משורהאם ואין באפשרות החיילים לשהות איתן בדרכים שוממות (הן רק נשים, ללא מישהו נוסף שמותר ביחוד איתן) ולכן הם צריכים חניה מסודרת וכשרה משעות הערב ואילך, שאז הדרכים פנויות לרוב.
ולמה דווקא לשם ולא לאכסניה כלשהיא במקום אחר – נראה בהמשך…
-
לי זה דווקא היה מובן למה הביאו אותה לשם.
אולי רצו שאמא שלה “תוציא” ממנה מידע שלהם היא אולי לא תספר.
-
-
-
וואו איזה סיפור מושלם!!
קראתי פשוט מרותקת!!
מאד אוהבת את הניסוחים של המשפטים, בצורה שגורמת לך לקרוא אותם שוב.
מתח משולב ברגש יפה כל כך!
מחכה כבר להמשך.
נ.ב לגבי הפרקים הראשונים, לפי מה שקראתי הם נמחקו..?
אולי תעלי אותם שוב, ממש מעניין אותי לקרוא אותם, למרות שהתקציר שלך מנוסח בצורה מצוינת ומתומצת שממש מרגישים בפנים למרות שלא קראו את כל הפרקים כולם..
-
שמחה מאד לשמוע, תודה רבה!
בהקשר לפרקים – הם לא יועלו שוב, בע”ה בספר 🙂
אגב, פרקים 20-30 ימחקו כשאעלה את 40+
-
-
קצת הסתבכתי לעקוב אחרי החיילים שהם תפסו,
ידידיה וחבריו תפסו את החיילים הישנים? האמיתיים – של המלוכה?
או חיילים דרטאנים? איך הם הגיעו פתאום?
הם תפסו 5 חיילים אז למה כתוב לפעמים שלוש או שמונה?אשמח אם מישהי תסביר לי .
-
פרק 40 עלה.
ניתן לקרוא כאן –
-
פרק 40: הערב יורד, מוצא אותי דרוך, עצ…”>סיפור בהמשכים || תהילה
לכל מי שיש נטפרי. השורות האחרונות מסומנות בXים:
-
-
-
בטוח? היא פתוחה לי…
אכתוב פה בכל מקרה עם – (אם הבנתי נכון למה נחסם)
“אני נשאר פה” אני מחליט בקול “יחד איתכם, עד הסוף”.
מספיק עם השקרים. די לספקות ולחוסר הוודאות. אבא לא ב-וגד. הוא לא ר-וצח. בדיוק כמו שאני אף פעם לא הייתי לבד וגם לא אהיה, לעולם.
-
-
-
איך החייל כבר יודע על הסוהר ההרוג בתא של דניאל??
זה הספיק להתפרסם או שהוא מעורב בענין הרצח?
כי לפי המהלך, המלך עדיין אינו רוצה שיתגלה סיפור הבריחה, -
-
פרק 41 עלה. הפרק הכי ארוך שכתבתי עד כה 🤭
מזכירה פרקים 20-30 יימחקו ברגע שאשלח לרות תקציר.
תהנו!
-
תהילה, פרק מדהים!!!
התענגתי…
נראה לי כותבים להזיז, לא להוזיז :)💜🧡💚
-
תודה על הסיפור תהילה!
בד”כ כשהסיפור ממשיך לפרקים מתקדמים העלילה קצת נתקעת ומדשדשת
כאן זה רק נהיה מעניין יותר! -
-
אני אוהבת את הסיפור הזה! את פשוט כשרון!
אולי את מוכנה לעושת לי סדר בדמויות שבארמון? מי זה גד? אביהוא? ירמיה?
אני מתכוונת מבחינת עץ המשפחה.
-
אשב על זה היום בע”ה.
בינתיים:
ירמיה – שר הפנים
רפאל – שר החוץ ואבא של אביהוא
גד – אח של אביהוא
בועז – שר הצבא
אפרים – יועץ המלך, אביו של נחמיה
נחמיה – יורש העצר
אביהוא, גד – נסיכים, בניהם של רפאל
אחינועם – אמא של ידידיה
יעל, לאה- אחיות של ידידיה
יצהר – נסיך, נכד של המלך
דן – חבר טוב של ידידיה
אליהו, דוד – חברים בצוות של ידידיה
-
-
פרק יפה כמו תמיד- הכתיבה ברמה והעלילה שמתקדמת (רק מסכן ידידיה כמה שהוא מסתבך..)
לא הבנתי את הסיבות שמונה דן כדי לא לדווח על מה שקרה, במיוחד לא למה כולם מסכימים איתו בסוף למרות השבועה..
-
תודה 🙂
לשאלתך:
הסיבה הראשונה – לא בטוח שיאמינו להם, אין להם הוכחות
אני קופצת לסיבה השלישית בכוונה – הדרטאנים מתערבים לטובתם, אבל הם לא רוצים בזה. לגבי השבועה – השבועה היא שהם לא רימו. והם לא רימו – מישהו אחר עשה זאת בשבילם, לכן כתוב שישאלו רב.
והסיבה השניה- אני מניחה שהיא היתה הכי פחות ברורה. דן גורם להם להגיע למסקנה שהלוחמים שמתערבים לרעתם הם אילו שהפלילו את דניאל ובעצם הם הבוגדים האמיתיים. ומכיוון שיהיה קשה לתפוס אותם הם יחכו להזדמנות טובה יותר שזה יקרה. לכן הוא גם שואל אותם האם הם נאמנים לעצמם או למלך. משמע, אפשר לדווח – יתכן שהם יצליחו להתחמק ואז יהיה להם קל יותר לנצח בתחרות. אפשר להעלים עין ובעצם לאפשר להם (לצוות) להבין את המניעים ולמצוא הוכחות וכך להוכיח למלך מי הבוגדים האמיתיים. נאמנות לעצמך = שיהיה קל יותר לנצח. נאמנות למלך = לקדם את מטרותיו של המלך, קרי הוכחת הבוגדים האמיתיים
אשמח שכל מי שלא היה מובן לה הפרק שתציין מה ואשפץ…
-
תודה
דווקא אני חושבת שהסיבה השניה הוסברה הכי טוב בפרק. סיבה שלישית- לא ברורה
סיבה ראשונה אולי כדאי להוסיף משהו שאומר שהם לא רוצים שיסתכלו עליהם מוזר כביכול דמיינו או משהו, אני חושבת שקצת לא היה כתוב ברור. הבנתי את הכוונה אבל משהו לא זרם לי בקריאה
ולגבי השבועה- זכור לי שנשבעו גם להגן על חיים של אחרים ולכאורה אי דיווח = סיכון חיי אנשים (כמו החיילים שמי יודע מה עשו איתם או מה היה קורה להם אילולי היו בני החבורה מגישים להם עזרה כשישנו)
לפי זה גם הייתי מצפה שמישהו מהחבורה יתמרמר שלא ידווחו על זה כי הצלת חיים משמעה עוד נקודות
-
טוב שחידדת, כי בקבוצת הביקורת התעכבו דווקא על הסיבה השניה אז נגעתי שם הרבה :/. לוקחת לתשומת ליבי.
תודה רבה!
-
-
-
-
-
יו סיפור
הבטן שלי מקווצת אני לא יכולה צריכה כבר להגיעה לסוף הטוב
-
תהילה
תודה רבה על התדירות הגבוהה שאת מעלה את הפרקים
אוהבת מאוד את הסיפור
מרחמת על ידידיה…
מחכה כבר להתפתחות משמחת!
-
תודה לך 🙂
מבינה אותך לגבי ההתפתחויות, זה יקרה, אבל יותר מאוחר.
הסוף כבר כתוב, הדרך אליו עוד ארוכה.
-
-
אולי אחרי שתעשי עץ משפחה ממלכתי ויפה, כדאי לעצב אותו ולנעוץ אותו איכשהו בפרק הראשון???
ואולי…. איזה גרפיקאית תסכים לעצב לך יפה בתמורה לפרק נוסף אישי 🙂
סתם, אני יכולה לעזור לך (ואני ממש לא גרפיקאית, סתם אוהבת לעבוד בקנבה… בלי אחריות על התוצרים)
גם בלי פרק נוסף באישי…
תעדכני בפרטי אם צריך, אני חושבת שזה באמת יעזור לכולנו!
-
-
מעולה ששמת את העץ הזה.
תני שמות גם לכלות המלך. אגב, אין לו בנות בכלל? רק בנים? וחוץ מאחיות של ידידיה, אין עוד נכדות?
ועוד שאלה, איך יכול ידידיה להיות יורש העצר, אם נחמיה הוא הנכד הגדול ביותר בן הבן הגדול ביותר?
וסתם כך, שמתי לב שאת משתמשת הרבה במילה ‘ממלכתי’. אני חושבת שבמשטר מלוכני מתאים יותר המילה ‘מלכותי’.
-
למלך יש 6 בנות ובן (החיצים מכוונים לבנות ולדניאל) ובתשובה הזו גם עניתי לך לגבי נחמיה.
לגבי שמות – ציינתי את אילו שמשמעותיים בינתיים לסיפור (לפי ההתקדמות שלי). כנ”ל לגבי הנכדות
לגבי המלכותי – בגלל שאומרים ממלכה הנחתי שנכון יותר ממלכתי, אבל אבדוק את זה
-
אז יש מקום להבדיל בין הרב הממלכתי הראשי לבין הרב המלכותי הראשי? אם באמת יש.
בית המלוכה אמור להיות משהו משמעותי מאד לכל אזרח, ומשהו לא פחות מזה – נעלה. בית המלוכה אמור להחזיק רב מלכותי שאמור לפסוק גם לבית המלוכה וגם למדינה כולה.
אבל טוב, יש מצב שאלו הערות לשוניות שידונו בעריכה הלשונית 🙂
ופליז, תני שמות לדודות של ידידיה. ואין מצב שהן לא משפיעות ומדברות מדי פעם עם הבעלים שלהן ומסבות את תשומת לבם לדברים שונים, או מבקשות מהם כל מיני דברים שיעבירו מפה לשם בעל פה או בחפצים ממש.
-
צודקת, המילה תסתדר בסוף.
לגבי הדודות – אני פחות מתמקדת בחייהם האישיים של הקרובים למלוכה, רק מה שנצרך ויותר בתחום הארמון, שם הן לא נוכחות (ביומיום). אם יהיה צורך אתן להן שמות, אל דאגה!
-
-
-
תהילה!
הכל כתוב מדהים ומרתק!!
העלילה מתקדמת ומסתבכת- תפרגני לנו יותר פרקים?
תודה רבה!-
תודה רבה!
לגבי הפרקים – כרגע כשאני מסיימת פרק אני משחררת אחד (יש לי במלאי חמש נוספים שלא פורסמו, אבל הם תמיד בעיבודים לפי הצורך) אז לא חושבת שיש אפשרות כזאת. אלא אם יש לך שעות יממה להלוות לי ואת מסכימה גם שלא אחזיר אותן 🙂
-
-
אני הבנתי מהסיפור שנחמיה הוא החתן הבכור, ואביו יועץ המלך הוא מחותן של המלך.
עכשיו אני רואה שנחמיה הוא נכד, האם החתן לא יורש את המלך במקרה שאין בנים? או לפחות שאשתו מולכת (כמו באנגליה)
-
פרק 15:
הראשון מהם הוא נחמיה, בנה הראשון, לא הבכור, של דודתי הגדולה, שזכה בתואר יורש העצר לאחר שנשלל מאבי ובמידת מה גם ממני.
הבת יורשת, אך מכיוון שלא מתאים שהיא תמלוך ובעלה אינו יכול לרשת את הכתר, הירושה עוברת לבנה הגדול.
-
-
פרק מדהים!
הכתיבה הולכת ומשתבחת
העלילה נרקמת באומנות רבה
המורכבות מעמיקה וגם התהליך שעוברות הדמויות הולך ונבנה בצורה יפה מאוד
אני שמחה מאוד שסוף סוף יש מישהו בצד של ידידיה
שעוד מישהו הבין שאביו הופלל…
מחכה להמשך!
וכל הכבוד על ההתמדה!
-
ידידיה – מצד אחד הוא בן של אדם חשוד ממש. מצד שני – הוא מקבל חופש ולא חושדים בו משום כיוון, אפילו שהוא רוצה בכל ליבו לגרום לזיכוי אביו.
קצת קצת מופרך, בעיני. מינימום זהירות זה לעקוב אחריו ולראות שהוא באמת נאמן, ולשמור על צעדיו.
אפילו אם יגלו שהוא בחור טוב ונאמן וישר (מה שהוא באמת) – יהיו מספיק שוחרי רעתו שישושו על כל הזדמנות לפגוע בו ולהוציא דיבתו רעה.
וה”עוד מישהו שהבין”, מי יודע אם זה באמת או שזה סוג של ‘למרוח’ את ידידיה.
-
אשמח שתבהירי לי במה את רוצה שיחשדו בו. יש לו אליבי מושלם, הוא היה בארמון במשך כל הימים האחרונים, למעט היציאה אל העיר. הוא בעצמו גם מסר את הקלף שקיבל.
מלבד זאת, הוא נעקב על ידי גורם מסוים, הטבעת שניתנה לו נלקחה ברגע בו עלה חשש לבריחת אביו והובטחה לו חקירה כשיחזור מהתחרויות.
זה לא שיש לו מידע מלכותי שהוא יכול להשתמש בו או משהו. במשך עשר שנים הוא היה רחוק מכל מקום שאיפשר לו לפעול בכל הקשר של המלוכה.
בקיצור, אשמח שתפרטי יותר 🙂
לגבי ההבנה – הם מבינים את הסיבה. אבל המרחק בין הבנה כזו להפיכת כל העולם בשבילו רחוק מאד, בע”ה תראו בפרק הבא.
תודה
-
טבעי שילד שאבא שלו נאסר ע”י המלך בחשד כל כך קשה, יהיה מלא ברגשות קשים, אולי יפעל בפזיזות, וירצה לעשות דברים נמהרים כדי לשכנע את כולם שאבא שלו כן בסדר. אני לא מדברת על הראיות שישנן, אני כן מדברת על הכאב שיש בו, שצריך נס כדי שיהיה מתועל לנאמנות למלך בלבד, ושלא יעשה כלום למען אבא שלו חוץ מהרצון לנצח בתחרות.
-
את צודקת בהחלט. יצהר חשד בו בכך. גם המלך לא אפשר לו לשהות לצידו עם כלי נשק. ידידיה בעצמו היה בספק איך יעביר את מזימת הדרטאנים למלך, במיוחד בגלל שהסיבות למאסרו של אביו היו אותם דרטאנים.
אבל כמו שיש סיבות לחשוד, יש גם סיבות שלא – המבחן של המלך הוא זה שבדק זאת. הרי אם ידידיה אינו אמין מה יפריע לו להסכים לנטוש את התחרות ולקבל את הצעתו של המלך? נכון שהיה צריך להישבע שלא יחלץ את אביו, אבל אדם שאינו נאמן לחבריו לרוב אינו נאמן לאלוקיו (וכן להפך) ותמיד אפשר לטעון שנשבע וביטל בליבו, או כל דבר אחר שיעלה על דעת אדם שאינו ירא שמיים באמת.
כל זה פחות משנה כל עוד ידידיה אינו נמצא בקרבה אל המלך. אם החשש שלך הוא שכביכול אמורים לחשוד בו שהוא מנהל מחתרת , מה שלא מצריך קרבה אל המלך – יש לזה הסבר בהמשך.
אני לא יכולה לפרוש בפניך את כל הקלפים, הם יתגלו מאוחר יותר. מה שכן – אם תבהירי לי מה ביכולתו לעשות עם רגשותיו הקשים אולי יהיה לי קל יותר לענות לך תשובה (מחתרת עניתי, איום על חיי המלך גם)
-
-
-
-
-
פרק 43 עלה.
עדכון קטן – לצערי צריכה קצת להוריד פרופיל, בע”ה לפחות פרק בשבוע. אם יסתדר יותר או שייצבר לי רצף פרקים גדול מדי אשלח בהתאם.
קריאה מהנה!
Log in to reply.