קרה לך פעם??

[הודיה אולמן צלמת מקצועית]

אז אני הראשונה—

בתוך כל מלאי הסיפורים שהיו לי , בחרתי אחד שהותיר בי רושם גדול:

קבעתי צילומים עם משפחה נחמדה שלא רצתה להוציא יותר מידי , אבל כן רצתה לקבל את ההכי שאפשר (פעם אחרת נדון על הלקוחות האלה- שרוצות רק אותך אבל במחיר של התלמידה שלך..) ניסיתי כרגיל להתאים לה את החבילה שהכי תשתלם לה ולי, בסוף סגרנו על מקום מסוים (היא רצתה מאוד מקום אחר, אבל במחיר שקבענו העדפתי יותר קרוב לבית….) אחרי כל התכנונים וההכנות – יום הצילומים, השעה 14:00, צריכה לצאת עוד שעה, אני על הספה ‘נחה’ לקראת העבודה, ופתאום אני שומעת ממטרים עזים מהחלון, הייתי בטוחה שהשכנים מלמעלה שפכו בטעות את הדלי למרפסת שלנו, אבל לא, אני רואה לתדהמתי גשם!! ענק!! יורד צפוף ומרטיב כל מה שרק אפשר. וחם מאודדדדד בחוץ! הצילומים נקבעו ביער, מלא חול ואדמה, והדבר האחרון שמתאים עכשיו זה לצלם שם … באלתור של שתי דקות חזרתי ללקוחה (שאצלה בכלל לא יורד גשם, כן?) וחזרנו למקום המקורי שהיא כ”כ רצתה לצלם שם…

אז זהו, המסר שאני הבנתי זה שכמה שנתכננן ונקבע, ונארגן, ואפילו נרגיש גדולים כאלה (באתי לקראתה..) בסוף (וגם בהתחלה) מה שה’ יחליט – זה מה שיהיה.

[ליזי כהן]

המסר הזה באמת שמה שהקב”ה החליט -זה מה שיהיה-הולך איתי לכל מקום…

גם אחרי כמה סיפורים בסגנון…
—
כשיש לוקיישן חדש שעדיין לא צילמתי שם-אני תמיד אוהבת ללכת איזה שבוע קודם לראות את השטח..

לסדר לי בראש את המקומות המענינים[הולכת פחות או יותר בזמן של השעת צילומים-כדי לבדוק גם מבחינת כיוון השמש…]

אז פעם אחת אחרי שהלכתי-ובדקתי וראיתי שהכל טוב ויפה
ה’ זימן לי יום קודם הצילומים להגיע לשם שוב עם חברה ולראות שקקל-החליטו לערוך שיפוץ במקום….
אז מהרגע להרגע-אלתרנו מקום חדש….[בלי ללכת לראות אותו!!!!👀..]

בטחתי בה’-שאם זימן לי לראות שלא מתאים-אז המקום החדש יתאים..

————–

ופעם נוספת הלכתי בכונה יומיים !! קודם לאחר הנסיון הנל-ובדקתי שלא הניחו גדרות שמעידים שמתחילים שיפוצים..

–ביום הצילומים:
המקום שבדכ שקט ורגוע -מפוצץ באנשים!!😮😮

מתברר שנפתחו דוכנים לרגל “שבוע הספר”….

מהרגע להרגע ביקשתי מהאמא רבע שעה להסתובב ולחשב מסלול מחדש..
[לאחר שבניתי על כל מיני לוקיישנים דוקא במקום של הדוכנים…]

ובאמת ב”ה מצאתי גם בקצוות פינות יפות ומענינות…

אז ,עדיין עושה את ההשתדלות והולכת ובודקת..
אבל יודעת שגם אם משתבשות קצת התוכניות הקב”ה מחליט מה הכי טוב בשבילי…ואין לי מה לדאוג!!!

[ליזי כהן]

“שבוע הספר”….

IMG_7838-1-ץ-scaled.jpg 443 KB קובץ תמונה - Click toצפיה

Options

• העתקת קישור להורדה

[ליזי כהן]

שיפוצים ?

יש מקומות חלופיים…

lizizoom-9-ץ-scaled.jpg 672 KB קובץ תמונה - Click toצפיה

Options

• העתקת קישור להורדה

[ליזי כהן]

וואי,הודיה הצפת לי סיפורים….

—–

היתה פעם נוספת שהייתי שליחה טובה …🙃

נסעתי לפארק עם אחותי והאחיינים ועל הדרך לקחתי גם ת’מצלמה..

אמרתי נפנק אותם בכמה תמונות..❤

והנה אני רואה צלמת עם חתן חלאקה אובדת עיצות..

להתענינותי-התברר שכמה שהתארגנה לצילומים שכחה סוללה/נגמרה סוללה -[לא זוכרת בדיוק..]

הבאתי לה את המצלמהשלי[שלא היתה ככ הכרחית בשבילי הפעם..]צילמה

ואחכ שלחתי לה את התמונות..

גם כאן רואים את יד ההשגחה איך הקב”ה דאג לה והחליט שכנגד כל הסיכויים תגיע צלמת עם מצלמה[יחסית]מיותרת…😍

[הודיה אולמן צלמת מקצועית]

וואו ליזי איזה סיפורים, הכושר אילתור שלך לא רע בכלל…

[RINA A]

וואוו. סיפורים מרגשים בבמיוחד!!!
אולי נבקש תמונה אחת לטעימה כל סיפור?
מהסיפור שבסוף היה לטובה….

[מלכה קעניג]

לי זה קרה הפוך, מהצד של המצולמים:

קבעתי עם צלמת ניו בורן מתחילה(אני עבדתי את התמונות ועיצבתי אלבום) לצלם את הבת שלי בשעה מסוימת, תוך שאני לוקחת בחשבון את השעה בה היא צריכה לאכול, כך שמיד לאחר מכן נוכל להתחיל בצילומים.

מה שהיה זה שהיא איחרה (מכל הסיבות שבעולם) והגיעה כשעה וחצי מאוחר יותר…

כך קרה שמיד לאחר התארגנות ראשונית והתחלת הפוזה הראשונה, במקום לישון – דרשה הקטנה את שלה ורצתה לאכול…

לצורך כך הייתי חייבת להוריד לה את העטיפה, להלביש לה משהו וכך להאכיל אותה…

יש לציין שזה היה די מעצבן, זה התיש הן אותי והן את הבייבי, וגם הייתי צריכה לשלם לה חלק מהסכום עבור פוזה שלא צלחה…

[הודיה אולמן צלמת מקצועית]

אוח , ממש חויה לא נעימה

אבל באופן כללי, שתדעי- אף פעם אין צפי ותכנון עם ניו בורן, גם אם היית הולכת לצלמת הכי מקצועית שיש, וגם אם היה לא היתה מאחרת , וגם וגם וגם…. הם כאלה קטנים ומנהלים את כל העולם.

סתם, שתהיי רגועה..

[מלכה קעניג]

יש בזה…

ואל תדאגו,

יצאו ב”ה תמונות מדהימות!

דף-7_optimized-scaled.jpg 156 KB קובץ תמונה - Click toצפיה

Options

• העתקת קישור להורדה

[רבקי רפפורט]

שמחה בשבילך

היא ממש מתוקה!

לפעם הבאה תדעי שבמקרה כזה עדיף להביא בבקבוק…

[אדל גניש גניש]

היי

כולם סיפרו סיפורים שמחים יחסית .

לי יש סיפור עצוב…

צילמתי מסיבת גמר בבית ספר שרצו הסרטה של המסיבה משתי מצלמות .

אחותי היא מורה שם וביקשה ממני לעשות להם מחיר יחסית זול . הסכמתי ונתתי להם מחיר זול אבל כן משתלם בשבילי .

בקיצור הסרטתי ובאירוע רצתי ממקום למקום מקרוב מרחוק …

צילמתי בR6 בפורמט 4K זה תפס לי המון מקום אז מחקתי חלק שהיו סתם הסרטות בלי תוכן של כל מיני דברים.

אני מגיעה הבייתה-

נמחקה לי כל המקהלה!!!!!!!!!!!!!!!

שלחתי את הכרטיס ל2 טכנאים ואף אחד לא הצליח לשחזר לי את 2 ההסרטות האלו .

ובמצלמה השניה צילמתי רק קטעים קטעים ז”א אין לי חלק ארוך מסודר.

קיצר עוגמת נפש מטורפת גם לביה”ס גם כספית לי וגם השם שלי….

חיפשנו עם אמהות שאולי צילמו – לא ריאלי איכות גרועה עם תזוזות נוראיות.

טוב לא נלאה אותכם במסע.. שעדין לא נגמר….

תתפללו עלי …😒

מוסר השכל שלי : לא לגעת בשום הסרטה תוך כדי אירוע וגיבוי ישרררר למחשב!

[איילת השחר סובין]

הי אדל, משתתפת בצערך, אבל באמת שלכולם קורה משהו כזה לפחות פעם אחת במהלך הקריירה…

אבל רציתי לשאול- למה את מצלמת ב4K?? אין לזה שום משמעות אחרי העריכה, גם ככה את מורידה את זה מאוד באיכות, ממליצה לך בחום לצלם מלכתכילה בFULL HD זה מספיק מעל ומעבר ויש לך המון מקום! עצה נוספת- לפעמים בנות לא יודעות שיש להן אפשרות לצלם על שני כרטיסים במקביל, אם יש לך שני חריצים במצלמה אל תפסידי את האפשרות הזו! בשבילי זה מאסט!!

המון בהצלחה

[חוי בראון]

יאו אדל נראה לי אין מסריטה אחת שזה לא קרה לה גם לי זה קרה לא מזמן והמוסר השכל שלך חשוב ממש לכל אחת, ובקשר לשם שלך אני גם חשבתי יורד השם וכו אבל ממש לא זה משהו שהוא לא בידיים שלנו זה נכון שמבחינתנו להזהר יותר וישר לגבות לפחות ב3 מקומות אבל זה קורה וקורה לכולנו לצערנו…

[אדל גניש גניש]

אני יודעת שעדיף לצלם על FULL HDאבל לא שמתי לב רק באמצע המסיבה .

(עזבו גם תוך כדי היא מאוד התחממה לי וכמעט לא נתנה לי לצלם מזל שהיה לי עוד מצלמה.)

רגע לא הבנתי יש אופציה שזה מצלם ישר ל2 הכרטיסים?

זה שאפשר להכניס 2 זה ידוע. אבל לא מכירה אופציה שמצלם ישירות ל2 הכרטיסים.

[מלכי שטרן]

אדל, איזה עגמת נפש!!!

ואת מזכירה לי סיפור….

צילמתי זוג אחים מתוקים נורא,

היינו במתחם התחנה ויצאו תמונות מושלמות, ממש מטורפות.

חזרתי הביתה מאושרת, גיביתי את התמונות,

ושלחתי למשפחה לבחור תמונות,

באיכות מוקטנת וסימן מים.

והמשפחה….. לקחה לה את הזמן שלה,

ותכל’ס בחרה תמונות רק אחרי חצי שנה (ואולי אפילו יותר).

כשהם שלחו לי את התמונות שהם בחרו,

אני נכנסת לקובץ ואני רואה שבטעות מחקתי את כל התיקיה של התמונות המסוננות:(

ז”א, יש את התמונות, כמעט את הכל,

אבל כל התמונות הכי מתוקות, הפוזות הכי מגניבות, הפרצופים הכי מצחיקים- נמחק.

וזה אחרי שהמשפחה בחרה, ויודעת שקיימות תמונות כאלה…..

תכל’ס חלק מהתמונות החלפתי בתמונות אחרות,

חלק עיבדתי את התמונות באיכות גרועה-הורדתי סימן מים, חידדתי, העליתי רזולוציה,

והשתלתי פריטים חשובים מתמונות ממש דומות.

כמו עיניים, שפתיים…

בסוף? יצא להם אלבום מושלם. באמת.

אבל זה היה כל כך מבאס כל התהליך……

[אסתר ירמצ'וק]

שמעתי גם סיפור דומה…

שהצלמת של מסיבת גמר שכחה להדליק את המסרטה

בקיצור… לא היה הסרטה של כל המקהלה

המזל, שהצלמת אחזה את הפשלה והסריטה את ההצגה לפחות.

[מירי קרליץ]

וואוו
איזה באסה😞

*בברכה;*
*מירי קרליץ-צלמת ילדים ומשפחה.*
*0533190561*
*לתמונות שלי- לחצו כאן.
<https://drive.google.com/file/d/1fg5HPdazUhlIt3Durqwer79HsBacjOOp/view?usp=drive_link>*

‫בתאריך יום ג׳, 23 ביולי 2024 ב-23:27 מאת קדם

[יעל באש]

יאו מלמד כל כך הרבה דברים

אני צלמת וידאו מתחילה יותר בתור תחביב בשבילי ( ב”ה עוסקת במלא תחומים אחרים)

ואיך שהו נקלעתי להופעה אחת להסריט ולא ידעתי שאני צריכה להביא איזה קבל לחבר להגברה כי אני לא מבינה בזה ויצא סאונד מזעזע ב”ה שלחתי את זה למשהי לתקן אבל זה היה פדיחות ענקיות

נב: אם משהי מבינה בזה אשמח לטיפים 🙂😉

[חוי בראון]

אגב יעל לא בכל מקום הם מבקשים להשקיע כל כך בסאונד, בדרך כלל הם נותנים לך את השירים המקוריים ואת רק צריכה לסנכרן, ואם יצא ובקשו ממך על הסאונד אז הם בהגברה אמורים לסדר לך זה לא העול שלך.

[מלכי גרינפלד]

תודה הודיה על המדור החדש והמעניין

זה משפט חזק שתמיד צריך לזכור: “מה שהקב”ה החליט -זה מה שיהיה” ביום יום בכלל ובצילומים בפרט שמתכננים הכל לפרטי פרטים כדי שיצא מושלם אבל ‘א מענטש טראכט און גאט לאכט’… (בן אדם חושב והקב”ה צוחק)

משתפת בשני מקרים משעשעים מהשטח…

לפני כמה חודשים יצאתי לצילום חלאקה משפחתי לאחיין מתוק ועוד 4 אחים ואחות, כשסיימתי לארגן את אחד הלוקיישנים הגיחו שני כלבים ענקיים, אחד מהם התקרב יותר מדי למקום שארגנתי עם הציוד (שכלל אוכל), כמובן שאני נמלטתי מהמקום וצעקתי לבעלים של הכלבים שהיה די רחוק שפליז ייקח אותם ומהר! הכלב הגיע עד האוכל ואני הייתי בטוחה שהלך האוכל +קנקן זכוכית מלא במיץ שרגל הכלב כמעט ובעטה בו בינתיים במחנה הילדים קמה בהלה, חלק ברחו וחלק בכו בהיסטריה, בקיצור הבעלים לקח את הכלבים וחזר השלום והשלווה… יום אחד הם ראו את התמונות ואז הילד שהיה הכי היסטרי ולקח לו הכי הרבה זמן להירגע מהכלבים אומר לי ‘זה היה חוויה, למה לא צילמת את הכלבים?’…

ועוד סיפורון… לפני כמה שבועות הסרטתי ילדת בת מצווה חמודה באיזה מעבר שהיה ריק אני מסיימת את ההסרטה ומסתובבת, אני רואה שורה של לפחות 7 אנשים עומדים בשקט ומחכים… התחלתי להתנצל אז הם אומרים לי “הכל בסדר לא רצינו להפריע…” כמעט חשבתי שהתבלבלתי ואני לא בישראל…

[שירה]

“כמעט חשבתי שהתבלבלתי ואני לא בישראל…”

הצחקת אותי 😂

[רבקי מ]

אז בהמשך לסיפורים של הסרטת הופעות –
לי יצא להסריט הופעה של חוגים
והייתי אז בתחילת דרכי – לקחתי מצלמה נוספת מהסמינר
הבעיה היתה שמשהו במצלמה לא היה טוב, ההסרטה יצאה מטושטשת , זה היה ההסרטה מרחוק
אז ב”ה היתה לי עוד מצלמה שאיתה עשיתי תקריבים אבל עדיין הייתי חייבת להשתמש במצלמה הרחוקה
זה היה הרבה עוגמת נפש ולחץ מהלקוחה
מה שלמדתי מזה זה להיות הכי מאורגנת לפני יציאה לצילומים, לבדוק הכל…
וגם ככה תמיד הייתי עם יד על הדופק במשך כל ההופעה עד הבית שראיתי שהכל קיים ומגובה
(היום כבר לא יוצאת לצילומים…… ילדים קטנים בבית וגם מרגישה שזה היה עושה לי מלא לחץ)

[שולי סרף | סטודיו SARAF]

וואי איזה סיפורים

אגב כל סיפורי הפשלות לא התחדשו רק בדורנו-

לסבא וסבתא שלי אין תמונות מהחתונה

ולא, לא כי הם לא הזמינו צלם

הצלם הגיע לאולם

שלף את מצלמתו הענקית אחר כבוד

ו—-

אין פילים!
(זוכרות את המוצר הזה?? חח)

החתונות אז נחגגו ביום שישי ועד שהוא יילך ויחזור תגמר החתונה 🙃

בקיצור מה שקבע ה’ זה מה שיקרה

הצלחות לכולנו! 💛

[י א]

אז גם לי קרתה פשלה קטנה...

לקראת פורים פרסמתי צילומי ילדים במחיר מצחיק כולל 2 מגנטים

תכלס עשיתי את זה ביומים והתחייבתי ללקוחות שעד פורים המגנטים מוכנים יומיים לפני אני הולכת להדפיס את המגנטים לא כ”כ ידעתי איפה קיבלתי המלצה מחברה על איזה בית דפוס.

הוא מדפיס לי אחרי המתנה של שעתיים! אני אפילו לא מסתכלת איך זה יצא,

אני מגיעה הביתה ואני פשוט רואה שחור! כל המגנטים יצאו מטושטשים ברמה מזוויעה שאני לא יכולה להביא דבר כזה ללקוחות תכלס אני בתענית אסתר מתרוצצת בחום מדפיסה והפעם במקום אחר יקר יותר, כמובן שהנזק עליי…

בסוף לא יצאתי עם רווח אבל המסקנה

שדבר ראשון הכל מאיתו והכל היה כפרת עוונות, שילך רק על עצים ואבנים

ודבר שני לא להתחייב על מגנטים וכו’ בדד ליין כזה קצר….

[שיפי ה]

חמוד לקרוא את הסיפורים של כולן..

יש לי סיפור שלא יכולה לשכוח, למרות שעברו כמה שנים טובות מאז..

קבעתי עם לקוחה על צילומי חאלקה בסטודיו לשעות אחר הצהרים כי לא יכלה בוקר

לא לכתכילה אבל אין ברירה, הבאתי את הילדים לאחותי והתחלנו בצילומים,

אחרי בערך סט אחד אחותי מתקשרת, תקשיבי לא נעים לי אבל הגדולה שלי לא מרגישה טוב ואין לי שום אפשרות

לשמור על הילדים..! יואו אני באמצע עם לקוחה בקושי התחלנו, מה עושים?? הלקוחה [המהממת!] ראתה את חוסר האונים והתענינה במה מדובר, ככשמעה מה קרה אמרה לי: מה הבעיה, אני רואה שאת מסתדרת מעולה עם הילדים תני לי כתובת ואלך להביא אותם לכאן ואל תדאגי אני אחראית עליהם שתוכלי לצלם בלי בעיות…

ברירה אחרת לא היתה לי והיא יצאה, הגדולה שלה תפקדה מדהים ועזרתי לה להלביש וכו’ וכך תקתקנו סט אחרי סט

המדהים היה שהילדים [שגם כך זרמו מהמם] תפקדו 100 אחוז פלוס וגם אני הייתי יותר משוחררת ויצאו תמונות טבעיות ומשגעות וכפייות!! התינוקת לא היה לה חצאית להדבק אליה.. אז גם היא זרמה מהמם! כשהאמא הגיע כבר כמעט סיימנו.. יצא להם את אחד האלבומים הכי מהממים… מדהים איך שד’ סידר את הענינים הכי טוב שיש!

[PNINA m]

אז לי יש סיפור משעשע לשתף

צילמתי לקוחה לצילומי גיל שנה

ילדה חמודה ושיתפה פעולה יפה

קבענו באחד הלוקיישנים (לקראת סוף הצילומים) לעשות תמונה עם ההורים

בפועל כשהגענו ללוקישן – אגם ,

האבא ראה ברבור יפה בשפת האגם והתקרב אליו ברמה שלא שם לב ועשה צניחה לתוך האגם 😇🙀

האבא יצא כולו שחור ומלוכלך ברמה שהילדה נבהלה והתחילה לבכות

האבא מרוב מבוכה נעמד לידי ומנסה להצחיק את התינוקת תוך כדי שצילמתי אותה

כמובן שלא היה עם מי לדבר ולא היה אפשרי להמשיך לצלם

עשיתי תמונה אחת לאמא עם הילדה וסיימנו …

למזלנו עשינו תמונה עם ההורים בתחילת הצילומים

[רחל ה]

יאוווו הצחחקתתת אותי😂😂😂

[רינה שפירא]

אמאל’ה!!!

איזה מלחיץץץץ

משתתפת בצערכן

לי ב”ה עוד לא היו סיפורים כאלה

תנו לי טיפים שגם לא יקרו;)

[רחל R Y]

את האמת שסיפורים מהסוג הזה יש לי המון…

ותמיד היתה שם השגחה פרטית מדהימה..

בעיקר בצילומי וידאו (לא יודעת למה זה ככה. אבל החומרים בוידאו יותר קריטיים וקורות שם יותר תקלות..)

צילמתי פעם יום צילומים שלם של 8+ שעות של סצנות לסיום קורס משחק,

לקחתי את העבודה במחיר שלא ממש שווה לי, ובכל זאת רציתי ת’כסף באותו זמן.

בסוף יום הצילומים המפיקה מציעה לי ‘אולי תצלמי גם במצלמה שלי?’

הייתה לה מצלמה טובה כמה דגמים מעל שלי,

קצת התלבטתי ואמרתי לה כן… (בחיים אל תעשו כאלה דברים באמצע צילומים. לא מחליפים סתם מצלמות/כרטיסים)

הוצאתי את הכרטיס מהמצלמה שלי, הכנסתי לשלה, וכשהדלקתי את המצלמה ראיתי שם הבהוב אדום, משום מה חשבתי שזה מראה שאין מקום בכרטיס, ובגאוניותי הרבה שכחתי שהכנסתי את הכרטיס שלי.

שאלתי אותה אם יש לה מקום בכרטיס. היא אמרה ‘בטח, רוקנתי אותו לגמרי. בואי נפרמט אותו לפני שנצלם’.

וזהו. הכל הלך לאבדון.

כל השחזורים הכי מתקדמים לא יכלו לזה… (את השב”כ לא בדקתי..)

נראה לי שאף פעם לא אשכח את הרגע הזה בסוף הצילומים שהתברר לי מה קרה. הנשמה שלי ירדה לרגליים ונשארה שם 😰

בסוף אחרי ניסיונות השחזורים התחלנו לחשוב בגבורה על צילומים שוב.

צילמנו יום צילומים נוסף בהספקים מהירים ממש!! ויצא הרבהה יותר יפה…

אגב, לשמחת 2 הצדדים הלכתית אף אחת לא היתה אשמה, לא המפיקה ולא אני,

ככה שהיה יותר נעים לשתינו 🙂

יש לי עוד כל מיני סיפורים משעשעים גם (מתחילות שנבהלות- יש הרבה צילומים מוצלחים, פשוט זוכרים את המקרים ההזויים)

וואו שתהיה לנו תמיד הצלחה עם כל העניינים וכל הפקשושים הכי מפחידים.

משהו להתעודד- בסוף הזמן עובר. גם הסיפור הכי לא נעים והכי מפדח נהיה באיזה שלב נחלת העבר…

[נועה ביטון]

איזה אשכול מעניין😆

אז לי יש סיפור לא על לקוחות, על צלמת,

שהגיעה לאסוף אלבומים מוכנים מרוט אלבומים

ובכניסה-פשוט התגלצ’ה את כל המדרגות לעיני כל העובדים המזועזעים וההמומים😵

מיותר לציין שזאת אני, וכן מיותר לציין שמאז אני הולכת שם פסיעה-פסיעה ובזהירות:)

[פריידי פריד]

וואי תודה על המקום לספר את הביש מזל

לצערי קרה לי ששכחתי את הכרטיס מצלמה במחשב…

וגם שהסתיימה הסוללה לפני שנגמר יום הצילומים…

נאבד לי המכסה עדשה…

גנבו לי בסיס מעץ להניח את העוגת סמאשקייק בשווי 180 שקלים…

אבד לי מצלמה קטנה אביזר צילום…

כנראה שיש עוד כמה דברים שאיך אמרה כאן מישהי

הזמן עושה את שלו ומזל שבסוף שוחכים

והכי מעניין אותי –

קרה לכם שהגעתם לצילומים

סיימתם לצלם והלקוחה לא הביאה כסף?

אמרה שתדאג להעביר את התשלום

ולא קיבלתם אותו עדיין

כמה לא נעים זה לרדוף אחרי הכסף שמגיע לך…

מאחלת לכולנו שלא נדע עוד פדיחות

רק הצלחות וסייעתא דשמיא בכל הענינים

שנצליח להגשים את עצמינו ואת כל חלומותינו לטובה

[mina p]

לא הבנתי,

את העברת לה את התמונות??

לדעתי, כדאי לסכם איתה על תשלום מיד אחרי הצילומים,
ורק אחכ את מעבירה את תמונות,

או לפחות תשלום חלקי,

תכל’ס זה אינטרס שלה, היא רוצה את התמונות שלה…

[נעמי א]

קודם כל עצה שלי:

תכתבי חוזה צילומים מסודר

נוח גם לך וגם ללקוחות

את כותבת שם מתי את מקבלת את התשלום ובאיזה דרך

דבר שני:

כמו שאת לא יוצאת עם שקית חלב מהמכולת בלי לשלם

כך לקוחה לא מקבלת תמונות לפני תשלום!!!

בצורה כזו את מונעת הרבה אי נעימות בהתנהלות מול הלקוחות

[תמי אפשטיין]

אז אני מהצד השני:

צלמת חיפשה ילד תמורת אישור פרסום.

לא סתם אישור פרסום, אלא שיופיע בפרסומת שלה.

מילאתי את חלקי במלואו. ב”ה ילד מהמם, ביגוד וכמובן מאמץ מצדי (לנסוע, להתאמץ לאורך הצילומים וכו’)

תמונות? אפס.

לקחה את התמונה שהיא רוצה, אפילו פרסמה וצברה תשואות.

תמונות? לי? מה הקשר? היא עמוסה.

איפשהו, אחרי למעלה מחודש, תרמה לי 4 תמונות.

ניסיונות פה ושם, והתעלמות לחלוטין.

אחרי ארבעה (!!!) חודשים, בערב ר”ה, כשרציתי להכין מגנטים, פניתי אליה בטון מאד חריף ודרשתי יחס.

קיבלתי את התמונות כמות שהן, בלי שום עיבוד. למדתי לקבוע דברים גם מהצד השני

[סערי חרז]

אוקי,
אז אני הייתי במסע צילומים ארוך של כמה ימים לקישוט סוכה …. העלתי בזמנו

המצולם הוא אח שלי המתוק ביום השלישי לתמונת הוא החליט שהוא ממש מתבייש ללכת איתי

“לא כולם צריכים לדעת שאני צלמת”–לא התאים לו עם כל מה שנסחבתי

בסוף הגענו לפיתרון שהוא מגיע ללוקיישן באופניים

וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי….
הילדון לא מגיע!!!!
השמש לא מחכה.
סוכות ממש בפתח!!
ארגנתי הכל לא היה לי מה לעשות ,
פתאום הוא הופיע ממש דקה לפני שקיעה
תכל’ס צילמנו 5 דק’ ויצא מוושלם
אבל לא אשלח שוב ת’שובב הזה באופניים ללוקשיין

[פריידי פריד]

נעמי יקרה וכולן

יש לי טופס של חוזה מסודר

ורשום במפורש שהתשלום במעמד הצילומים

מצרפת צילום מסך מהטופס שנשלח ללקוחה לפני הצילומים

אך משום מה זה לא מספיק…

2025-01-08-09_40_43-‫טופס-הזמנת-עבודת-צילום.png 47 KB קובץ תמונה - Click toצפיה

Options

• העתקת קישור להורדה

[אסתי -הפקות מדיה]

בדיוק לאחרונה יצאתי לצלם משפחה חמודה לכבוד החלאקה של הילד.

התחלנו את הצילמוים ברגל ימין, יצאו תמונות מתוקות.

הצילומים היו בפארק ענקק, לידים היה קשה ללכת את המרחקים בו., אז התחלנו מקצה אחד, רחוק מכל שאר הלוקיישנים, שם חנינו (הלקוחה שלקחה גם אותי) והתיכנו להמשיך עם הרכב לקה השני של הפארק.

אנחנו נכנסים לרכב להמשיך, והרכב לא זז. נגמר המצבר.

חשבתי להמשיך לצלם במקום שאנו נמצאים אבל היא כבר הייתה בלחץ על האוטו החדש.

בסוף אחרי שעה + של המתנה הגיעו ידידים ונסענו לשלום.

הגענו לצד השני של הפארק, התמקמנו התחלנו את הסט והנה אזעקה, מקום פתוח, הילדים מבוהלים, כולם רצים.

אז שוב עצירה, הלכנו לכיוון מקום מוגן, חיכינו שיעבור, ושוב להתחיל להיכנס לעניינים מחדש.

הילדים כבר עייפים ועצבנים ועוד כמה דקות שקיעה.

תפסנו תמונות של מה שיש.

לא האמנתי שיצא משהו.

אתמול שלחתי ללקוחה את האלבום, יצא אלבום מהמם וכיפי.

כשאני מסתכלת ואני רואה את התמונות, אני נזכרת איך זה עבד בלוקיישן, ואני מתבאסת על מה שעוד יכולתי לעשות ולא יצא.

אבל לפחות יצא אלבום….

יש דברים שלא קשורים לתכנון, צריך להתפלל.