שווה לעזוב מקצוע מסודר עם משכורת מסודרת לטובת צילום?

[מירי]

מוסיפה לך עוד נקודה למחשבה –

האם שעות העבודה מתאימות לך?

צילומי ילדים למשל, הרבה פעמים יהיו לא בשעות הבוקר, ובטח לא צהרים-מוקדמים

בעיני זה שיקול נוסף

[אפרת כהן]

האמת שבגלל זה חשבתי בעיקר על ניו בורן

אבל מענין אותי כל התחום

[אחוה]

צילום זה עסק עצמאי

בכללי מעבר משכיר לעצמאי מומלץ בהדרגה ובמקביל
לוקח זמן לבנות עסק
ההשקעה הכספית בציוד צילום היא גבוהה מאוד ביחס לתמורה
השעות הם מאתגרות
גם כשמצלמים רק ניו בורן
לפעמים מצלמים בשעות לא סבירות

מבחינת עלויות:

תקחי בחשבון חדר שלם לאחסון ציוד-לא מספיק רק ארון

השקעה בציוד צילום מצלמה עדשות פלאשים וכו. 20K-30K
(תחלופה כל 6 שנים בתקווה שאין תיקונים משמעותיים)

השקעה במחשב איכותי ומהיר שחוסך זמן 6K-12K

(תחלופה כל 4-6 שנים בתקווה שאין תיקונים)

קניית ציוד ביגוד ואביזרים באיזור ה2K-5K

(תחזוקה והתחדשות אחת לשנה לפחות או לא פחות)

וכל זה עוד בלי תמחור של השקעות בקורסי למידה

גם צילום

וגם עיבוד

וזה בלי עלויות חודשיות של תוכנות גרפיות

אינטרנט מהיר להעברה שפויה של כמויות תמונות

ועוד הוצאות שכנראה שכחתי

כמובן שאת יכולה לעשות מינימלי
ואז ההכנסות הן מינימליות ולא יחזיקו לך בית
או העבודה קשה יותר וארוכה יותר מציוד זול או חוסר ידע

המון הצלחה

[רבקי גרינוולד]

אפרת הי, קראתי את מה שכתבת ואת מה שאחווה כתבה, והנה מה שאני חושבת:

מבחינה כלכלית- חד משמעית, לא שווה לעזוב עבודה מסודרת לטובת עסק עצמאי.

לוקח כמה שנים להתבסס בעסק ולהגיע לרמת הכנסה שמאפשרת לך לפרנס. ואם את עובדת בהייטק, הרי שרוב הסיכויים שגם אחרי שתתבססי, לא תגיעי לאותן רמות שכר.

(וזה לפני שמדברים על החודשים היבשים, על חוסר היציבות ברמת ההכנסה, על ההכרח היומיומי להישאר “על הגלגל” לפרסם כל הזמן וכו’)

מה שכן תוכלי להרוויח, זה יותר סיפוק בחיים (מעצם זה שאת עוסקת במה שאת נמשכת אליו), יותר מנוחת הנפש, ולדעתי זה שווה המון, בלי השוואה לכסף.

מה שהייתי עושה במקומך הוא לעשות את המעבר בהדרגה:

בהתחלה לקחת קורס צילום וקורס עיבוד במקביל לעבודה,

בינתיים לשים בצד כל חודש סכום מסויים שיצטבר לך לרכישת ציוד ראשוני,

אחר כך לשכור מצלמה וציוד (ולרכוש רק את מה שחייבים), ולנסות במשך חודשיים לקבל לקוחות, בשעות הערב וגם לקחת ימי חופש מהעבודה פעם בשבוע/שבועיים.

לראות איך את מסתדרת? אוהבת? לא אוהבת? מתחברת? האם זה נותן לך את הסיפוק המקווה?

אם התשובה חיובית, להשקיע עוד בציוד ובמקביל לנסות להוריד שעות בעבודה או לעבור לעבודה במשרה חלקית/פחות תובענית/ יותר גמישה בשעות (נניח אפילו משרה שתוכלי לעבוד מהבית בשעות שנוחות לך, וכך תוכלי לתמרן, אם יש לך לקוחות בבוקר, אז לעבוד מהבית בצהריים ואילך, וכן להיפך)

ואת הזמן שיתפנה- להקדיש לעסק, בלקוחות, בפירסום ושיווק, בלמידה והתמקצעות.

בסופו של דבר, יגיע שלב שתרגישי שאת בשלה לעשות את המעבר מבחינה כלכלית. אבל ייתכן שזה ייקח כמה שנים.

יש עוד אפשרות והיא- לקחת את תחום הצילום בתור תחביב, כלומר, לקחת קורסים להנאתך, לצלם קרובי משפחה להנאתך (בלי תשלום או בתשלום סמלי), ליהנות מהמשכורת הקבועה ומהסיפוק שבתחביב…

בכל מקרה שיהיה בהצלחה,

[פרימי קוביטשעק]

במילים פשוטות:

אני ב”ה עובדת בזה ומצליחה מאוד,

ואם כל זה אני כל הזמן אומרת

שאם הייתי יודעת לפני הלימוד (מה שאחווה אמרה פה) כמה השקעה זה

בטוח לא הייתי נכנסת לזה!!

וזה לא רק הכסף,

קחי בחשבון שהסטיילים מתחלפים בקצב מסחרחר

וכל הזמן צריכים לרוץ אחרי זה לספק ללקוחות

וזה עבודה קשה גם פיזית!

אם יש לך עבודה מסודרת לא הייתי עוזבת את זה,

לסיפוק הנפשי שלך את יכולה ללמוד כתחביב, במקביל לעבודה שלך

ככה שבמקרה הצורך תוכלי תמיד לעזוב את זה ולהישאר בעבודה מסודרת!

בכל אופן שיהיה לך המון המון הצלחה! וסיפוק😊

[מירי]

מחכים לקרוא את התגובות!

הסתייגות קטנה לגבי לקחת את הצילום כתחביב –

בלוז של אשה עסוקה, ואמא לילדים (בהווה / בעזרת ד’ בעתיד), שעובדת במשרה מלאה,

קשה מאוד להכניס משהו מהצד,

בטח בשנים הראשונות שבהן הילדים עדין קטנים והבית הרבה יותר תובעני ודורש

מנסה להכנס לפוזה – לארגן את הקליינטים הקטנים, לצאת (בהנחה שלא מתחזקים סטודיו פעיל בבית לשם התחביב), למצוא אחות / שכנה / בדודה שתבוא איתך, כי להיות גם הצלמת וגם הבייביסיטר של הילדים זה קשה מאוד!

כמה סיכוי שזה יקרה? כמה פעמים בשנה זה יקרה?

לשנים של תחילת הדרך, עד שיש ילד אחד, גג שנים – אוקי, סביר

אחר כך? די סקפטית…

לא לוקחת צד בשאלה האם נכון לעשות את השינוי או לא

כן שמה סימן שאלה מאוד גדול האם נכון ואפקטיבי ללמוד על מנת שזה ימלא את הצורך הנפשי “מהצד”

בהצלחה בכל החלטה!

[נעמי בוקרה]

כמי שהיתה בתחילת דרכה גם צלמת,

ואהבתי את זה מאוד מאוד

והתוצאות היו מאוד מאוד

והוצאתי על ציוד כמעט 10 אל”ש

ועזבתי את זה כי זו עבודה מפרכת

להיסחב לכל מיני חורים יפהפיים שלא בדיוק עם גישה לרכב, עם אביזרים, ומצלמה וחצובה

וילדים שלפעמים כבר עצבנים…

הייתי חוזרת מימי צילום מפורקת ותפוסה וצריכה יום שינה…

לא היה בשבילי:(

[אפרת כהן]

וואי

תודה רבה רבה לכולכן!!!

ממש עזרתן לי..

האמת שזה בשבילי ממש בגדר חלום רחוק ובעיקר מה שהיה חשוב לי זה לדעת האם יש לי סיכוי בכלל או שעדיף לי לגנוז אותו

ובאמת עזרתן לי מאד כי ככה אני יודעת שזה לא כל כך הגיוני

לפחות לא כרגע

תודה ענקית!!

אין כמותכן!!

[שושי אקשטיין]

אבל אם אני מבינה אותך נכון,
יש משהי מאמנת תעסוקתית,
ממש מומחית בתחום

ועוזרת לחלץ אותך מההרגשה הזו של החוסר סיפוק והשינוי שאת רוצה (לאו דווקא לעזוב לצילום, ממש לא.)
יכולה לפנות באישי

ותודה אחוה, ששמת את הדברים על השולחן,

להבנה כמה הוצאות ענקיות יש בתחום הזה, עם בלאי מטורף של הכל הכל

[אפרת כהן]

מי זאת? מה השם שלה?

[שושי אקשטיין]

כתבתי לך באישי כאן בקדם

[הודיה אולמן צלמת מקצועית]

אפרת יקרה, זה כ”כ תלוי…
קודם כל השאלה אם באמת אוהבת צילום, נהנית מזה? ועוד דבר, את בעמדה של מחפשת
שינוי בעבודה, רוצה יותר סיפוק?
לא ממליצה לך לעזוב עבודה לפני שאת שלמדת והתחלת כבר לצלם תקופה מכובדת מספיק
כדי לוודא שנכנסת לשוק, שיש לך לקוחות, שאת באמת מרוצה ונהנית וחוזרת עם מרץ
ולא כמו שנעמי כתבה מספרת … מי שבאמת נהנית לא אמורה לחזור ככה.. אני יכולה
לצאת מותשת לצילומים אחרי יום של עבודה בבית, ולחזור עם אדרנלין מוגבר ועודף
מרץ וסיפוק, זה באמת שאלה אם נראה לך שתהיי שם או לא, ואת זה תדעי רק אחרי
ניסיון
אני לדוגמא עבדתי כמעט 5 שנים בצילום במקביל לעבודה כשכירה ורק אז כשהרגשתי
מספיק יציבה על הקרקע, בטוחה, ועם סיפוק- עזבתי את העבודה.. ואני 5+ שנים
עובדת כצלמת בלבד..
גם לגבי ההשקעה- כל עבודה מחייבת השקעה כלשהי, וההוצאות שאת מוציאה על לימוד
כצילום ועל ציוד- מחזירים את עצמם מאוד מהר, בס”ד כמובן.. רק לא הייתי עושה את
לפני שאני עובדת תקופה ארוכה ורואה שזה באמת מה רציתי..
אולי תתחילי ללמוד בקטנה, לראות אם את מתחברת, תצלמי ילדים של חברות/אחיות
/שכנות וכו’, ואז תבדקי עם עצמך אם מצאת את שאהבה נפשך.. 😊
ועוד אגב, אם יש לך את זה לא תצטרכי ללמוד מידי הרבה, צילום זה עבודה עם שילוב
נשמה ואומנות ביחד, את הידע הטכני את יכולה ללמוד אחד על אחד עם צלמת טובה, את
ההמשך תרכשי עם הניסיון בעז”ה
בהצלחה, מקוה שעזרתי ..

[אפרת כהן]

תודה רבה על התשובה!

כתבתי לך משהו באישי

[הודיה אולמן צלמת מקצועית]

בשמחה, כבר מגיבה לך..

[חיה]

אני קראתי את התגובות – והתשובה שלי קצת שונה

אני משלבת ב”ה בין הוראה לצילום ומחזיקה סטודיו ומאוד נהנית

מבחינה כספית –

ההשקעה הייתה מדורגת ולא בבת אחת, את הציוד קניתי ברובו יד 2

ובמשך השנים הוספתי

עשיתי לי כלל שאני קונה באלי אקספרס רק פעם 1 בשנה בבלאק פריידי

היום יש לי אביזרים מאלפים שאני מוצאת כמו סט מגירות צהובות שמצאתי

צמיג של רכב שהיה ברחוב ועוד…

מבחינה נפשית –

אני עוסקת באומנות, יוצרת ב”ה דברים שאני אוהבת

זה ממלא את הנפש בצורה שאין איך להסביר

(אני כותבת לך עכשיו אחרי שחזרתי לפני שעתיים מצילומים בחוץ ועבדתי בבוקר גם בהוראה)

אני אולי מתעייפת פיזית – אבל מתמלאת באנרגיות וסיפוק

לדעתי מי שיש לה את הכשרונות האומנותיים וחייבת את הביטוי האישי הזה

ה’ ברא אותה כך כדי שתממש את זה ולא תחנוק אותם בעבודה שאולי לא מתישה פיזית אבל עלולה להתיש נפשית

[רות גרשוני]

בנוסף לכל הדברים הנכונים הריאליים וההגיוניים לגמרי שנכתבו פה לעיל, על חוסר הכדאיות, ואני מצטרפת אליהם בהחלט, אני רק רוצה להדגיש עוד טיפה את דברי אלה שכתבו על הצד השני,,

אשה חייבת גם להרגיש סיפוק במה שהיא עושה, אחרת , גם אם היא מרויחה הון, היא אכולה מבפנים, וזה לא מומלץ.

חייבים לתת את הדעת גם איך ממלאים את הצורך הזה, צורה שבאמת לא תהיה מזיקה ומעיקה על תקציב הבית אלא מהצד, קורס או נישה אחרת להוציא את היכולת היקרה והנפלאה לפועל. לא לתת למרוץ החיים התובעני להשתיק באלימות ובזעף את מה שהנפש שלנו מתחננת, אבל כמובן, באחריות, בהיגיון ובתבונה.

[שרה טירהויז]

שלום אפרת!

אני מבינה אותך לגמרי – הרצון לביטוי אומנותי הוא משהו שמוסיף הרבה צבע ומשמעות לחיים, במיוחד כשכבר ניסית צילום והרגשת את החיבור וההתלהבות.

אני רוצה להיות איתך אמיתית – צילום כתחום מקצועי דורש השקעה, הן מבחינה כספית והן מבחינת זמן ולמידה, כדי להיכנס ולהתמקצע.

אבל, וזה אבל גדול – אם את אוהבת את זה, זה יכול להיות מסע מרתק ומתגמל. יש דרך להיכנס בהדרגה בלי לעזוב את כל השגרה המוכרת שלך. אפשר למשל להתחיל בקורס מקוצר ומקצועי שנותן לך את הכלים והבסיס לצילום מקצועי ולעריכת תמונות. כך תוכלי להתחיל לצלם לבני המשפחה ואולי ללקוחות ראשונים, ולראות אם התחום באמת מרגש אותך ואת רוצה להעמיק. גם אם בסוף תבחרי לא להפוך את זה למקצוע, לפחות תדעי שניסית, ותקבלי כלים מדהימים שתמיד יישארו איתך כתחביב וביטוי אישי.

אגב, אני בדיוק פותחת עכשיו קבוצה כזו שמיועדת להתחלה מקצועית גמישה ומיוחדת, וגם אני התחלתי את עולמי בצילום מתוך חלום קטן ותחביב, ובסוף זה התפתח לעיסוק המלא שלי. אז לתת לעצמך צ’אנס יכול לפתוח לך דלתות שלא דמיינת…

בהצלחה בדרך שלך! 🌸

[הדסה שרבאני – צילום אירועים]

מרתק! אין על הדיונים פה!

אני שמחה שאמרו לך אפרת לגבי ההשקעה הרבה, המאמץ בצילום, וההכנסה שלא תשתווה בהתחלה לעבודה מסודרת

אבל—

בתור אחת שמצלמת אירועים – בעיקר אירועי בת מצווה אני יכולה להגיד לך שההשקעה לא עד כדי כך כמו לגבי צילומי ילדים, ניו בורן וכו’.

אני מצלמת חלאקה ומשפחה אבל לא נסחפת אחרי כל טרנד. אין מה לומר שמי שתחפש את כל הטרנדים החדשים בשוק הצילום ( חוות סוסים, עיבוד מטורף וחלומי שמשנה כל תמונה לחלוטין, אבזור יקר, וכו..) – תמצא אותם אצל מי שההשקעה יקרה לה כ”כ!!

אני קניתי מצלמה בתחילת דרכי – לפני חמש שנים, עלתה באזור 10, עכשיו מתכננת להשתדרג על מצלמה באזור 30,

ובנוסף מצלמת וידיאו, גימבל וכו..

מחשב נייד היה לי לחמש שנים – 6 אלף, עכשיו נייח בערך 17 אלף!

בנוסף ללימודי הצילום, העיצוב והעיבוד.

וכמובן – כל נושא השיווק והפרסום

אני בעיקר צלמת אירועים – אז לא בוער לי השקעות יקרות של ציוד כל הזמן…!

את מבינה את ההבדל? אני משקיעה במצלמה ומחשב ולא באביזרים יקרים להחריד

צילומי בת מצווה מבחינתי -לתת במה לילדה ולהכניס משכורת לי. לא מרגישה את הצורך כמו הרבה צלמות שמשקיעות בלוקיישנים הזויים…

ואני לא מרוויחה בקושי אלפיים כמו שעומד פה על הלשון לבנות להגיד לי…😁🙂

אז תתני דעתך על הקטע של החלום שלך – איזה צלמת את רוצה להיות? צלמת מהאגדות עם השקעה של לא פחות מ 50 אלף עם טפטופי הכנסה בהתחלה, או לגדול בהדרגה, לבחור את הנישה הכי טובה לך ומשם להתפרנס

וגם בעבודה קשה וסיזיפית ההכנסה לא תהיה בהתחלה גבוהה. כל ההתחלות קשות!

הייתי ממליצה להתחיל בשעות הפנאי באומנות הזו, בהשקעות נמוכות – מצלמה לא מהיקרות בשוק, אבזור יפה וטרנדי אך לא מדי יקר. ובהמשך לעלות עם התוצאות, להעלות מחיר – לא לעזוב עבודה מסודרת!!

לסיכום: לטווח קצר – לא משתווה מבחינת הכנסה לעבודה כמו שלך, לטווח הרחוק – יש בתחום הזה פוטנציאל בשוק החרדי מאוד!!

בהצלחה רבה רבה!!❤

[שושי אקשטיין]

רק מניחה

לוקיישנים מטורפים כמו חוות הסוסים

או רכבי אספנות – או סטודיו מיקי וכו’

גם ככה הלקוחה משלמת כניסה אליהם או השכרה

בדיוק כמו עין חמד

ומחשב 17 אלף כנראה בגלל עריכת וידיאו

ממש לא לעיבוד סטנדרט אין צורך בכזה יקר!! מהכרות קרובה עם עריכת וידיאו ואפטר

[מלכי]

עוד 2 נקודות למחשבה למי שחושבת ללמוד צילום

הצילום תמיד דורש עיבוד

ועיבוד זה שוב לשבת ליד מחשב

כשלמדתי צילום – לא הבנתי את זה

אני ממש ממש אוהבת לצלם

לא כ”כ אוהבת לשבת שעות מול המחשב.

ודבר נוסף- עד איזה גיל אפשר לרוץ אחרי ילדים ולצלם כשזה מאמץ פיזי גדול?

אז נכון שאפשר להפוך למורה לצלמות

ואז השאלה אם רצית להיות צלמת או מורה?

[שושי אקשטיין]

צילום לא מסתכם רק בלרוץ אחרי ילדים.

יש אדריכלות, מוצרים, תדמית, ניו בורן רגוע יותר
יש כל כך המון תחומים נוספים חוץ מרק צילומי ילדים

[הדסה שרבאני – צילום אירועים]

נכון שושי

אני התחלתי עם צילומי ניו בורן בנוסף לחלאקה, משפחה ואירועים

ועזבתי את זה! מכרתי את כל הציוד ניו שהיה לי!

לא התאים לי החום אימים, להתכופף שעות, עיבודים מדויקים…

נשארתי עם מה שבאמת אני אוהבת – צילום אירועים וחלאקה

[iditberg]

אני באופן כללי חושבת שהכי טוב זה לעבוד במה שאשה אוהבת ובכל מקצוע אפשר להצליח תלוי כמה מתמסרים אליו ומפתחים אותו וכמה יצירתיים בו בכל מקצוע החכמה לייצר סטרטאפים וזה הסוד למצוא ס’שנים חדשים שלא חשבו ולהיות כל החיים בזה בהצלחה