אולפן סאונד ונגינה
אולפן מקצועי וביתי, ציוד הקלטה, תוכנה ופלאגינים, פלייבקים, הפקות אלקטרוניות, עיצוב פסקול, מיקס... פירוט נוסף
איך נשמור על שיעור קבוע אבל לא מקובע?
איך נשמור על שיעור קבוע אבל לא מקובע?
אחרי החגים מתחילים סוף־סוף להיכנס לשגרה.
וגם לשיעורי נגינה יש בדרך כלל שגרה ברורה למדי.
זה טבעי, ואפילו נכון.שיעור נגינה הוא שיעור של רכישת מיומנות, ולכן יש בו הרבה דברים שחוזרים על עצמם: חימום, תרגילים, סולמות או אטיודים, עבודה על היצירה שהתלמידה התאמנה עליה בבית, עצירה במקומות הקשים, תיקון, חזרה, ובהמשך גם עבודה על הבעה ומוזיקליות.
אני כן אוהבת להשאיר בתוך המבנה הקבוע הזה גם חלק שהוא פשוט מהנה: שיר לפי שמיעה, דואט עם המורה, אלתור, הלחנה או עיבוד קטן – כל אחת לפי מה שמתאים לה ולתלמידה שלה.
אבל גם אם המבנה עצמו קבוע, הוא לא חייב להיות צפוי.
וזה אולי הדבר שהלוואי שכל מורה לנגינה הייתה יודעת:
שגרה טובה לא חייבת להרגיש שגרתית.
יש רגע אחד שבו כמעט תמיד נכנסת לשיעור אנרגיה אחרת – כשמסיימים יצירה ובוחרים יצירה חדשה.
המורה מנגנת, התלמידה מקשיבה, בוחרת, מסתקרנת. יש תחושה של גילוי ושל ציפייה.
אבל לא חייבים לחכות לרגע הזה כדי ליצור סקרנות.
אפשר ליצור אותה גם בתוך העבודה הרגילה.
נניח שאני יודעת שביצירה שהתלמידה עומדת להתחיל יש קושי טכני מסוים.
במקום לפתוח מיד את התווים, להצביע על המקום הקשה ולהתחיל לעבוד עליו – אפשר להתחיל ממקום אחר לגמרי.לעשות תרגיל קצר בעל פה.
משחק תנועתי או קצבי.
דגם לחיקוי.
פעילות שמיעה.אפילו תרגול טכני שחוזר שוב ושוב.
התלמידה עדיין לא יודעת למה אנחנו עושות את זה.
ואז, אחרי שהיא כבר מתמודדת עם האתגר בהצלחה, פותחים את היצירה ומגלים לה:
בעצם, כבר עבדנו על המקום הזה.
אותו דבר אפשר לעשות עם קפיצה שקשה לשמוע, שינוי סולם, תבנית קצבית לא מוכרת או כל קושי אחר שאנחנו יכולות לצפות מראש.
יש כאן יתרון כפול.
מצד אחד, הקושי מגיע אחרי שכבר נבנה לתלמידה כלי להתמודד איתו.
מצד שני, העבודה עצמה מקבלת אלמנט של גילוי: היא לא תמיד יודעת מראש לאן המורה מובילה אותה.וזה דורש מאיתנו רק שינוי קטן בהכנה לשיעור.
לא רק לשאול:
על מה נעבוד היום?אלא גם:
מה צפוי להיות קשה ביצירה הזאת?
ומה יהיה קשה דווקא לתלמידה הזאת?
והאם אפשר להכין אותה לזה עוד לפני שהיא פוגשת את הקושי בתוך התווים?בעיניי, כאן קורה משהו חשוב.
אנחנו לא רק עוזרות לה לעבור עוד מקום קשה ביצירה.
אנחנו מלמדות אותה דרך עבודה: שקושי אפשר לפרק, להכין, להתקרב אליו מכמה כיוונים – ולא תמיד חייבים להיתקל בו חזיתית.ואולי זה אחד הדברים היפים ביותר שאפשר ללמד בשיעור נגינה.
Log in to reply.

