פינת הריאיון המוזיקלי

[Frumi Brayer]

ענת, ראיון ורעיון נהדר!

תמשיכי. זה מרתק ומועיל 🙂

[ענת אלון]

תודה שכתבת פרומי!

[y.y]

נהנתי מאד לקרוא!

תודה על היוזמה

[רחל R Y]

וואו כתוב נהדר:)

אני לא מעולם המוזיקה אבל נהנתי מאוד לקרוא,

ראיון שווה עם טעם של עוד😇

[ד. בלוי]

גם אני לא בעולם המוזיקה

אבל נהניתי ממש!

תמשיכו לעשות חיל..

[שולמית אורלנציק]

אני לא רק מעולם המוזיקה, אני חיה ונושמת ומתבטאת מוזיקה!

ואל תחשבו שאני זמרת/נגנית מומחית פשוט אוהבת מוזיקה ברמ”ח איברים ותרפיסטית במוזיקה

נהניתי מאווווווווווד מהראיון עם שרי, חותמת על כל מילה!

ענת השארת אותנו עם טעם של עוד!

[ענת אלון]

תודה תמר, רחל, דסי ושולמית על התגובות החמות והמתעניינות.
מעריכה כל מי שקראה וגם השאירה סימן:)
שרי באמת מיוחדת ולכן גם דבריה חזקים ונוגעים בכל אחת שמתעניינת ואוהבת מוזיקה.

הראיונות הבאים יעלו בלנ”ד בכל שבוע, ואשמח מאד לתת במה לכל אחת שנותנת מזמנה
למען כולן.
שבוע מבורך ובשורות טובות.

[הודיה אלבאז]

נהניתי מאוד לקרוא את הריאיון.

שרי, אני מאוד מסכימה איתך בעניין היחס למוזיקה והקריאה למוכשרות,

מרגישה שצעקת גם את צעקתי.

ובהקשר הזה- מאוד אוהבת שהבמה שניתנת כאן ניתנת לכאלה שהן נשות מקצוע.

יישר כח ענת על הרעיון והביצוע

וד”ש לך, שרי.

[ענת אלון]

והערב איתנו מרים ברשנקו, השופטת השניה שלנו. מי שלא שמע את מרים על פסנתר,
לא באמת יודע מה אפשר להוציא ממנו.

ספרי לנו קצת על הרקע המוזיקלי שלך.

קודם כל אני חייבת הכרת טובה גדולה להורים שלי, שהשקיעו בפיתוח המוזיקלי שלי. עוד לפני לימוד הנגינה,
הם קנו לי פטפון וכל כמה חודשים כשהיה יוצא תקליט הם היו קונים לי אותו. הקשבנו בעיקר לאלבומים של ‘פרחי’, והרבה למוזיקה קלאסית. אמא היתה יושבת לידי ומסבירה לי איזה כלי מנגן ואיך קוראים למוזיקה הזו וככה למדתי
על כלי נגינה, מלחינים וסגנונות מוזיקלים. גם בארוחת ערב היינו שרות יחד כל האחיות קנונים.

נשמע שיש לאמא רקע מוזיקלי נרחב

כן, הם למדו הכל בבית הספר בצרפת.

ומתי התחלת ללמוד נגינה?

התחלתי ללמוד פסנתר בסביבות גיל 6-7. גם אז אמא חיפשה במשך שעות את הפסנתר עם הצליל הטוב ביותר.
למדתי לאורך שנים ארוכות עם כמה מורות. מתווים, שמיעה, תיאוריה של המוזיקה והרמוניה.

ספרי לי קצת על האולפן האנאלוגי

הייתי בין הראשונות שהקימו אולפני נשים. זה היה אולפן אנאלוגי. ההקלטה אמנם לא התבצעה על סלילים כמו בעבר אלא על הארד-דיסק, אבל היו לי רק 16 ערוצים, וכל הציוד היה חיצוני, שזה אומר- מיקסר שבו כוונו את ה-EQ ,
הצידוד והווליום, ומכונות אפקטים. ארון של מכונות אפקטים וקומפרסורים. כמובן שנדרשו כמה קומפרסורים,
כי צריך לחבר כל ערוץ לקומפרסור נפרד ולפי הצורך הספציפי שלו. כל החיבורים היו חיצוניים.

אילו מגבלות היו באולפן כזה?

א. מגבלת הערוצים. יש לך 16 ערוצים ולא יותר ולא יותר. את לא יכולה להקליט על ערוץ אחד ולהעביר לשני.

ב. פעולת העריכה היתה מאד מורכבת ומדויקת, כי אם לא- היו שומעים את זה.

ג. הלקוחות היו צריכים להגיע מוכנים ולשיר את מה שרצו לשמוע. לא היה אוטוטיון. למרות שהמכשיר הזה קיים
לפחות 25 שנה, הוא היה חיצוני כמו כל המכשירים באותה תקופה. וגם יקר מאד, באופן כזה שרק אולפנים גדולים
יכלו להרשות לעצמם להחזיק אותו. חוץ מזה שהיו שומעים את העבודה שלו. גם היום אני שומעת את התיקונים.

ד. לא היתה אוטומציה. בשביל לשלוט בעצמה של ערוץ מסוים, היה צריך לזכור באיזה ערוץ ובאיזו שניה צריך לשנות עצמה ולבצע את זה בתהליך השפיכה (הכוונה לתהליך שמקביל לייצוא, בסוף היו מסכמים את המיקס לשני ערוצי סטריאו. ע.א.)

מורכב.

איך עובדים על כמה פרויקטים?

ההארד דיסק היה יכול להכיל כמות מסוימת של פרויקטים בהתאם לנפח האחסון שלו. אבל לעבוד אפשר רק על מיקס אחד. מסיימים מיקס, שופכים ועוברים לשני.

מתי התחלת לארגן את ערבי השירה לנשים?

לפני 4 שנים בערך התחלתי לארגן מידי פעם ערבי שירה לנשים, זאת חוויה שמשמחת אותי מאד.
מגיעות נשים מכל הסגנונות, שרים שירים ולפעמים אני גם מקשרת את השירים עם דברי תורה.

זה מקום מיוחד ליצוק את הלב.

וואו.

מה את אומרת על המוזיקה של היום?

למוזיקה של היום אי אפשר כל כך לקרוא מוזיקה… האמת היא שבעבר היו מפיקים דיסק פעם בחצי שנה. אולי גם היום, פעם בחצי שנה שומעים משהו טוב.

ככה? מה כל כך מפריע לך?

ההקלטות לא מקצועיות. בעבר האנשים שהיו עובדים על המיקסים היו באמת מקצועיים. מי שכתב את המוזיקה ישב
עם תווים וכתב תפקידים לכל הכלים ולחברי המקהלה. הייתי מרגישה שאני נשאבת ומתענגת על כל צליל.
וזה לא קורה היום.

בימינו בגלל האפשרויות הטכנולוגיות, מוותרים על ביצוע מוקפד וסומכים על התיקונים שיסדרו את הכל.
We’ll fix it when we’ll mix it . גם ההשקעה הכספית בעבר היתה גדולה. מחיר של הפקת דיסק היה יכול להגיע למחיר של דירה, אבל היוצרים היו מחזירים את ההשקעה בגדול, כי הם הביאו משהו באמת טוב ושווה (עד שהתחילו עם ההעתקות. ע.א)

מה בכל זאת טוב, מרים?

ב”ה הציבור גדל, ויש התפתחות מוזיקלית רחבה יותר. יש הרבה יותר אנשים שמבינים מוזיקה. יש הרבה כשרונות ואנשים שיודעים גם לנגן ולשיר קולות שניים.
אמא שלי אומרת שזו הכנה לימות המשיח. כדי שנוכל להבין יותר את שירת הלווים.

גם בבתי כנסת ליטאיים, שלא היו שרים בעבר התחילו לשיר בתפילות.

מהו החלום שלך, מה לדעתך יעשה טוב למוזיקה?

הייתי רוצה שיצמצמו את השימוש במאסטרינג. צריך להבין שהקומפרסור נוצר בשביל להתגבר על הבעיה של הרעש הנלווה להקלטה האנלוגית. בצורה כזו הגדילו את יחס האות רעש כדי שהרעש לא יבלוט. היום, כדי להרים את המוזיקה גבוה יותר מהרעש של הרכב, ביטלו את דינאמיקה וזה הרס.

מבחינתי, ואני יודעת שהרבה לא מסכימים איתי, החכמה של המיקס זה להביא תמונה טבעית. אם שומעים את העבודה שלך זו בעיה. כל דבר שלא יכול להיות בטבע- הוא לא אמין.

אני חושבת שיש ליוצרים אחריות. באיזשהו מקום הם קובעים את הלך הרוח במוזיקה. נכון שיש דרישות גם מהציבור, אבל לא רק. היוצרים צריכים להחליט שיש דברים שלא מכניסים. בואו תבדקו את המוזיקה שאתם יוצרים. האם נצא מהשיר הזה טובים יותר?

[שילת דנן]

וואו מרתק

קראתי בשקיקה

תודה על ההצצה לחיים העשירים של המוסיקה

ושנזכה ונצליח
שאף אוזן מקצועית בעולם לא תשמע את התיקונים וההעריכה שלנו:)

תודה רבה!!