טיפול יעוץ אימון והנחיה
מטפלות באומנויות, פסיכולוגיות, עו”סיות, מנחות, מדריכות, מרצות, מאמנות, יועצות, ברוכות הבאות! ... פירוט נוסף
מובילות:
- Organized by
-
אני חייבת לשתף אתכן במשהו שקצת הפיל לי אסימון -אביגיל קולר. הדרכה למטפלות רגשיות
אני חייבת לשתף אתכן במשהו שקצת הפיל לי אסימון -אביגיל קולר. הדרכה למטפלות רגשיות
אני חייבת לשתף אתכן במשהו שקצת הפיל לי אסימון
אוי, לא.
כבר לא משתמשים בביטוי הזה.
חח, והוא בא לי כקונטרא מעניינת להמשך…
אז אשאיר אותו, כדי לרענן את מי שתבחר לבדוןק באינציקלופדיה מה זה הדבר הזה…
יאלה, לענייננו:
עברתי על סקר שפירסמתי בין מטפלות.
והמון מטפלות כתבו שהן בכלל לא מכירות ACT.
עכשיו שנייה,
הקטע הוא שזה לא גרם לי לחשוב:
“איך הן לא מכירות?”
זה גרם לי לחשוב דווקא עליי.
על המטפלת ההיא שהייתי פעם.
זו שאמרה לעצמה:
“אני בסדר. יש לי שיטה. יש לי כלים. יש לי ניסיון. הכול טוב.”
ואז מגיעה הפגישה הזאת.
את מכירה אותה.
המטופלת מבינה ה־כ־ו־ל.
למה היא חרדה,
למה היא נמנעת,
מאיפה זה בא,
אפילו למה אמא שלה ככה.
ורק דבר אחד לא קיבל את המענה:
החיים עצמם.
והשינוי עצמו.
כי שבוע אחרי,
אותו סיפור.
ואז מגיע הרגע הזה שמטפלות פחות אוהבות להודות בו:
את יושבת אחרי פגישה וחושבת בלב:
רגע… יש מצב שאני מפספסת פה משהו?
לא כי את לא טובה.
דווקא כי את טובה.
אבל לפעמים מרוב שאנחנו מכירות שיטה טוב,
אנחנו מתחילות לראות את כל העולם דרך אותו חלון.
(כן כן, גם CBTיות יקרות, אמרתי מה שאמרתי).
ואז פתאום מישהי זורקת שם של גישה שלא שמעת עליה.
והתגובה הראשונית היא:
“נו שוין, עוד טרנד טיפולי.”
אבל לפעמים…
דווקא הדברים שכמעט גלגלנו עליהם עיניים,
הם אלה שבסוף גורמים לנו לחשוב:
רגע. איפה זה היה כל השנים?!
אז עכשיו באמת מסקרן אותי:
מה הדבר המקצועי האחרון שגרם לכן לעצור ולהגיד:
“אוקיי. זה חדש לי. ואני חייבת להבין את זה.”
- 0 תגובות
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.
