אשמח לייעוץ

[אפרת M]

את יודעת?

את מזכירה לי פתאום את עצמי בתחילת טיפול אחרי המפגש הראשון
הייתי מוצפת על ההורים שלי בדיוק כמו שאת מתארת
כאילו פתאום היא העלתה באוב מלא מקרים מהעבר שאמרתי לעצמי הנה הןכחה למה שהיא שאלה על הענין הזה וכו
גם לי גרם מאד להתרחק.
אולי זה התחלת תהליך וזה אמור להתנקז בסוף בתהליך נכון, היא תתן לך את המקום לזה ותדברו וזה יסתדר בע"ה.
יכול להיות שכדאי בהחלה כן לתת לזה מקום ואולי כדאי לכתוב את זה לעצמך אפילו כדי שתוכלי בהמשך או אם את אמיצה בפגישה הבאה לדבר עם המטפלת על זה ותרויחי שגם הכתיבה משחררת וגם אם לא זה יהיה כתוב לך ותוכלו לדבר על זה בהמשך.
המון הצלחה

[שרי פ.]

וואו יעל כמה כואב וכמה מתסכל זה!!

אז דבר ראשון זה נורמלי? בהחלט כן.

זה לא שהשתנית מאז הטיפול, את נשארת אותו בן אדם. מה שקורה זה שכל מה שהמטפלת העלתה איתך היה אצלך עמוק בפנים, זה דברים שככל הנראה אף פעם לא העלית אותם בשיחה עם מישהי, או דברים שאפילו לא שמת לב שהם לא נורמטיביים (התנהגות של ההורים וכ'ו) וכשדיברתם על זה פשוט התעורר.

זה היה קיים אצלך גם לפני הטיפול, ופתאום לראשונה אתם פותחות את זה ואת מגלה דברים חדשים, את נותנת מקום לרגשות מודחקים, ואז ממילא הם צפים וזה בהחלט כואב.

כשיש מודעות את שמה לב הרבה יותר גם לסיטואציות שלא נתת להם חשיבות בעבר, וכל דבר הכי קטן מקפיץ אותך ומזכיר לך מה המטפלת אמרה על זה.

ככל שהמטפלת דיברה ועוררה רגשות מודחקים זה פשוט עובר לך מהתת מודע אל המודע וזה גורם לך להרבה יותר שימת לב לכל דבר גם הקטן ביותר

וכן. זה יכול הרבה יותר לכאוב ולהציף. סיטואציות שקרו פעם ולא ידעת אפילו שזה לא משהו רגיל, עכשיו מקבלות פרשנות אחרת, ואת מבינה את הדברים בצורה שונה וזה מאד מתסכל.

כמובן שתדברי על זה עם המטפלת ותראי איך היא תוכל לעזור לך עם זה..

המון המון הצלחה:)

וחיבוק גדול כי מגיע לך זה בהחלט מצב לא קל💖