התיעצות לגבי ילדה בת 4

[מיכל וילמן]

לאה יקרה,

את מספרת על ילדה טובה באופן כללי

לפי דבריך נראה שהיא באמת זקוקה ליותר יחס אישי

כל ילד זקוק לכך

ואני ממליצה מאד לכל אמא לתת לכל ילד את המקום שלו

ולהשתדל בכך מאד

ויש זמנים בהם הילד מאותת לנו את זה במיוחד, כעין איתות של מצוקה.

ככל שנתייחס אליו יותר מהר, כך הוא ידעך במהירות.

אמנם זה מאד נוח לנו אם הילד מסתדר בכוחות עצמו

אפילו סתם כך בחיי היום יום העמוסים והרגילים

על אחת כמה וכמה, כאשר אנו עומדים בתקופות מאתגרות יותר !

אך יש להודות על איתותים אלו – הם מזמינים אותנו לערוך את השינויים הנדרשים והחיוניים

בזמן הנכון – כל עוד הם קטנים.

מאד ממליצה לך על זמני פניות

זמנים שהיא מרגישה בהם את הלב שלך – שהוא רק איתה

(פעמים רבות, הלב שלנו נמצא בכ”כ הרבה מקומות, עם הילד המאתגר, עם הקטן שזקוק יותר… עם העומס וכו’)

זה כמו חמצן לנפש

זה בונה נפש יציבה, שמחה ורגועה.

להיות איתה באמת – זה להתפנות, זה לחשוב עליה במיוחד

מה טוב לה? מה היה משמח אותה? (כעין אהבה בלעדית כרגע)

עדיף בזמני ההשכבה

בגיל הזה – זה חשוב כמעט כל יום (או מינימום רוב השבוע, כמו: ראשון-רביעי), לא נורא אם פעם זה לא הלך.

אבל כרקע הרגיל והיומיומי זה חיוני.

זה מאד ישפיע לטובה.

מקבלת גם לייעוץ פרטני במידה ויש צורך נוסף (בביתי, בטל. או ב’זום’).

מצרפת לך כאן פוסט + טיפים בנושא זה.

רוצה-להרגיש-בלב-של-אמא.pdf 220 KB PDF - Click toצפיה

Options

• העתקת קישור להורדה

[לאה א 😄]

תודה על התגובה!! לוקחת לתשומת ליבי כל מילה!!!

לא מצליחה לראות את התמונה בנטפרי… חבל..

[מיכל וילמן]

בהצלחה ובהרבה נחת!

לאיזו תמונה בתכונת?

שלחתי פוסט – שהוא קובץ פידיאף עם מלל

זו לא תמונה

ובד”כ התכנים שלי פתוחים בנטפרי

[לאה א 😄]

בסוף הצלחתי לקראו את הפידיאף ממש ממש מהמם!!!

[מיכל וילמן]

שמחה שנהנית😊

[חני פלבני מאמנת לצמיחה אישית]

שלום מיכל היקרה,

מובן מאד הקושי להתמודד עם ילדה ששותקת,

החוסר אונים שהשתיקה מציפה אצלינו האמהות,

ובוודאי שזה יכול להשאיר הרבה מחשבות סביב הילדה,

ונקיפות מצפון על מחסור ביחס.

בד”כ כדאי לדעת יותר פרטים על מנת לתת מענה לשאלה הזו,

ועם זאת אני מרגישה שיש 3 נקודות חשובות שכדאי שתדעי:

ראשית, ממליצה לך מניסיוני לתת לה את הרגעים האלו של שתיקה,

להסתכל עליה ולהכיל את הרגשות שלה,

הרגשות שאת חושבת שיש בה,

ממקום חם ועוטף, ולא ממקום של אשמה.

הכוונה בעצם לשדר לה (ותאמיני לי היא בוודאי מרגישה)

כמה את אוהבת אותה, סומכת עליה,

ומרגישה אותה,

זו הדרך שלה לקרוא לך באופן ייחודי בשונה משאר הילדים,

גם אם את פשוט יושבת איתה לחצי דקה כזו-

זו התיחסות קצרה בזמן וענקית ברגש.

השדר שאת מוסרת הוא שהיא נפלאה ומקובלת בכל מצב.

שנית: עם זאת לפעמים יש לילדות מחסום וקושי לתקשר את הרגשות שלהן,

ויש לזה סיבות אפשריות רבות מאד-

ועל זה כדאי להתייעץ עם אשת מקצוע באופן פרטני,

אלא אם את רואה שהיא כן יודעת לומר מה שמציק לה,

וזה רק נקודתית ברגעים שהיא מרגישה צורך לקבל יחס אישי אליה.

ועוד נקודה אחת לסיום-

כדאי מאד להזהר לא לסמן אותה כאן כילדה מקשה, או מרדנית חלילה,

כי ברגעי לחץ לאמהות יש נטיה לכעוס על הילד שלא משתף פעולה,

ומכאן מתחילה להווצר תוית שקשה מאד להפטר ממנה אח”כ…

בהצלחה רבה!

חני פלבני.
מאמנת לצמיחה נשית (ואמהית….)

[מיכל וילמן]

מסכימה איתך חני, שמאד לא כדאי להביט על הילדה עם תסמין המאבחן קושי כלשהו

הפוך, לפי הנתונים, נראה שהיא ילדה טובה וחלקה באופן כללי

שלאחרונה הגיעה למצוקה (וניכר שיש פחות זמן עבורה)

ולכן, הנתינה של זמן איכות – משפרת מהכיוון החיובי

ויעילה מאד, בלי להתייחס לתסמינים ודומיהם.

האמת היא : שנתינת זמן זה , היא כ”כ עוצמתית השפעתה ברוכה (במיוחד כשלומדים לעשות זאת היטב),

שלכל ילד היא מומלצת באשר הוא.

לגבי הנושא של הקשב, זמן איכות איכותי – אכן מספק גם קשב

וכשממשיכים אותו באופן יעיל, הוא גורם עם הזמן לשיתוף הדדי, הדהוד וקשר איכותי יותר.

אם הילדה עדין לא פנויה לשתף, בד”כ, זה כי לא הורגלה לכך, או שעדין לא בטוחה במקום הקשוב

וצריכה זמן כדי לתת בו אמון (כי להיפתח רגשית, צריך הרבה אמון, הכלה ועוד).

ולכן בנתיים,

קודם צריך לראות שתסמיני המצוקה נעלמים בהדרגתיות (אם מעניקים את ה”זמן איכות” היטב, התוצאות מגיעות די מהר – כשבוע עד שבועיים, בד”כ)

ואח”כ:

אפשר להמשיך ולבדוק הלאה האם יש עדין תסמינים המבטאים כאב וכד’.

מה לעשות…

אני תמיד ממליצה על הדרכה הורית מאשר על פני טיפול רגשי לילד עצמו

נכון שאני בענין:)

אבל זו ממש האג’נדה שלי (כמובן שזו דעה של אנשי מקצוע טיפוליים ולא רק שלי אישית:)

ובמיוחד, ולפחות עד גיל 12

בהצלחה והרבה נחת

[לאה א 😄]

וואו תודה!!! לא חלמתי על כזה מענה מקיף !!!

אני ממש קוראת כל מילה בשקיקה.

התחברתי למקום שצריך להקשיב לשתיקה כי זה בדר”כ קורה בזמנים לחוצים שאני פשוט הולכת ואין לי זמן להקשיב….

אני כן מציינת שאני נותנת המון חום ואהבה גם לכל ילד לפני השינה ק”ש נשיקה ליטופים…

אבל בתכלס אין לי באמת פניות מקסימלית בכל אופן אני עם תינוק קטן שדורש….

ועל ילדים אי אפשר לעבוד….

[חני פלבני מאמנת לצמיחה אישית]

מיכל,

אני מסכימה איתך בהחלט שהנחיית הורים טובה ועדיפה ברוב המקרים

על פני טיפול פרטני בילד, בפרט בגילאים אלו,

גם כיון שלוקח זמן ליצר אמון מספיק בין המטפל/ת לילד

וגם כיון שהדמות הרצויה ללוות את הילד תמיד יהיה ההורה.

לאה היקרה, אני חייבת לומר לך-

לכל אמא אין את כל הפניות לכל ילד,

זו פנטזיה של כולנו להגיע לכולם כל הזמן,

רק שזה לא מעשי,

וזה לגמרי בסדר!

ה’ ברא אותנו אמהות בנות אנוש-

לא מלאכיות, ולא מושלמות,

וכל ילד נולד בדיוק למשפחה הנכונה,

לאמא הנכונה, בין האחים הנכונים לו!

התפקיד שלנו אמהות לעשות כל מה שנוכל,

אבל כל ילד גדל בתנאים שהקב”ה ייעד לו

בכדי שיצמח להיות בעל היכולות הייחודיות לו

ולתפקיד שלו בעולם.

אני מציעה לך לראות כל הזמן כמה שהמצב של הילדה

משפיע עליה גם באופן חיובי,

ולעזור לה לראות את זה בעצמה.

כמובן שכל זה לא סותר לטפל במה שצריך,

ולהשתדל כן למצוא עבורה רגעים מיוחדים ביום,

אפילו להעיר אותה 5 דקות מוקדם יותר בבוקר

בכדי שיהיה לך את מרווח הזמן להתרכז בה לכמה רגעים כשהיא שותקת.

כל הכבוד לך על ההתייעצות, זה רק מראה כמה את אמא מסורה,

ואיך את שמה לב לפרטים עם כל ילד, ודואגת שכל אחד יקבל את צרכיו!

את עושה את שלך, והקב”ה השותף השלישי יעזור והתקופה הזו רק תצמיח-

אותך ואת הילדה בע”ה.

[לאה א 😄]

תודה, תודה באמת לכל אחת! על המענה והעידוד!!

[ציפי צייזל]

שלום לך לאה יקרה!

זה נראה שאת ממש מתמודדת,

נראית אמא מסורה שרוצה כ”כ לעזור לילדה,

למרות שהשתיקה לפעמים יכולה “להבלע” כמו שכתבת,

אך זהו איתות של אור אדום מהילדה.

מה גורם לה להתנהג בצורה כזו,

מהו הטריגר הפנימי שמפריעה לה,

והשתיקה זו בעצם התוצאה של הטריגר הפנימי שיושב לה.

זמן איכות זה משהו שיכול מאד לחבר ולקשר,

גם אם מדובר במס’ דקות ביום.

ויתכן שדרך זה תוכלי לפתח שיח קרוב איתה ולשמוע ממנה על מה שמציק לה.

תשארי עם יד על הדופק,

יתכן שיש כאן צורך בשחרור פנימי יותר, משורש הבעיה,

והמלצתי היא לשים לעצמך דד ליין,

עד מתי יש לך את הזמן לחכות לראות שינוי לטובה,

ואם חלילה את עדיין רואה את הקושי.

כן כדאי לפנות לטיפול, ע”מ לעזור לילדה.

וגם לך, כי ההתנהגות הזו של הילדה מביאה אותך להתמודד…

מברכת אותך בהרבה כוח וס”ד.

לכל שאלה תוכלי לפנות אלי באישי 0527630452

[מלי שארף]

רק להגיד תודה לכל מי שהשתתפה פה- החל מהשואלת וכלה בעונות,

מרגישה שהיה חשוב לי כאמא לשמוע את זה.

לאה יקרה!!

את נשמעת אמא מדהימה. ערנית, עם יד על הדופקת ומתמודדת באומץ!!

כל הכבוד.

בזכותך אני מתחזקת גם- מיכל תודה על הפוסט

וחני תודה על התזכורת- כל אחד נולד במקום שהכי נכון לו….

הגעתן לי בזמן. אני בתקופה עמוסה מאוד, ונאבקת כדי לתת לכל ילד זמן אישי משלו.

תודה!