התיעצות

[מיכל וילמן]

אמא יקרה,

בד”כ כאשר הגיל הרגשי נמוך מהגיל השכלי (מצוי מאד),

לא כ”כ עוזרות שיחות המדברות אל ההגיון

כי מה שמנהל את הילד בזמנים הקשים יותר

הוא הרגש (המחשבות שמזינות )

ועל כן, הקשר הפתוח שיש לך איתו, הוא מאד חשוב

ומאד תורם.

ואגב, זה שהוא נרגע – זה מעולה

ברגע שאת תביני אותו יותר וגם לא תיבהלי (כי תביני שזו סערה רגשית זמנית מאד)

הוא יירגע וייתמתן עוד יותר מהר.

בנוסף לכך צריך לבדוק האם יש קשיים או מצבים שמקשים עליו מאד ועל כן

הוא במצב יותר לחוץ עד שבסופו של דבר זה מתפרץ.

(יתכן וגיל ההתבגרות שקצת מעצים את כל התחושות, גם מגביר אצלו את המצב כעת)

כמובן שסיפרת אולי רק חלק קטן מהתמונה, ואם עדין יש לך קושי מולו

כדאי להתייעץ.

אני כמובן, תמיד ממליצה על הדרכת הורים:)

הרבה לפני טיפול כלשהו

בברכה ובהצלחה רבה

מיכל וילמן

מדריכה ומלווה הורים לילדים רגישים ולמתבגרים צעירים

[אפרת מהרשל]

אמא יקרה!

קראתי והבנתי לליבך.

ילד עם קושי כמו שאת מתארת מעלה בנו הרבה תהיות, מחשבות וספקות…

חשוב לקבל מידע מקצועי ולתת לילד שלך מענה אמיתי למה שקורה לו.

הילד שלך מגיב בבכי בהרבה מצבים.

מהם המצבים האלה?

האם קשה לו לבטא את עצמו? להתמודד עם תסכול? אולי התחום החברתי הוא המוקד לעבודה?

בדרך כלל קשיים לא נעלמים מעצמם או עם הזמן.. הם מחליפים צורה וצבע.

בהדרכת הורים מקצועית תוכלי לתת מענה מושלם לילד שלך,

תוכלי לכוון אותו

לעזור לו לפתור את המצוקות שלו בעצמו.

לזהות אותן ולקרוא להן בשם.

לאמן אותו לעצמאות

ולהעצים את היכולות שלו.

לפתח אצלו את המיומנויות הרגשיות שחסרות לו.

אם את צריכה הכוונה נוספת, בשמחה רבה,

אפרת מהרשל

“עוגן להורים”

[טובה הניג]

ממליצה על אבחון רגשי

מפגש חד פעמי

ועולם הרגש של הילד נפרש

ומאפשר המלצות מדויקות

[נועה יחיאל]

חסר עוד פרטים,

הבעיה צצה רק עכשיו?

תמיד הרגשת שמבחינה רגשית הוא לא בשל?

אם הקושי חדש לגמרי, כנראה זו תקופה שהוא עובר,

כדאי לשמוע ממנו מה הוא מרגיש? מה מפריע לו?

<font color=”rgba(0, 0, 0, 0)” face=”inherit”>אבל אם תמיד הרגשת שמשהו לא מסתדר </font>אייתו<font color=”rgba(0, 0, 0, 0)” face=”inherit”> הוא לא התפתח מבחינה רגשית (כדבריך) </font>

אני מניחה שיש פה חסר מסוים שהוא מנסה בדרכים כאלה או אחרות לקבל,

אולי יש לו דרכים לעורר אותך? לבכות, להתלונן ועוד….

הפתרון הוא לא- לא להתייחס, אלא לבדוק מה עומד מאחורי ההתנהגות הזו,

לכל התנהגות יש רציונל!!

ואם את מרגישה אשמה או מצפון, זה יותר מחזק את המקום הזה.

על פניו נשמע שהוא מחפש קשר אתך, ונראה שהוא מצליח מאד להסעיר אותך בתגובות שלו

מניסיון שלי אין תחליף לטיפול שאת תהיה רגועה ובטוחה את תתני לו את שלו, ושניכם תצאו מרוצים!!

אוכל בשמחה לעזור לך

מעריכה מאד,

נועה

נועה יחיאל

מטפלת רגשית אינטגרטיבית

0527189934

[email protected]

[ריקי שפיצר]

וואו, איזה אינסטינקטים בריאים של אמא. בשום אופן אפילו לא ריח קטן של ביקורת. זה מתכון בדוק לאבד את הילד ולהחריף את המצב.

את צריכה להתחבר לרעיון שלו.

מה חשוב לו כל כך שבגללו הוא בוכה?

מה הרצון הטוב שעומד מאחורי זה?

מה כל כך בעייתי לו שגורם לו לאבד את הכיוון?

למה זה בעייתי לו?

מה זה אומר על החלק היפה שלו?

מה הוא רוצה שיקרה?

למה זה משמעותי לו?

מה החלק הטוב שלו שרוצה לבוא לידי ביטוי?

רק מהמקום הזה תוכלי לעזור לו בדרך יצירתית.

ואם תרצי לשמוע עוד על הגישה הזאת יש לי מדריך מיוחד על כך בלחיצה על הקישור כאן

https://rikispitzer.minisite.ms/hatzlacha

[לאה פישר]

אק היקרה שלום וברכה!

רציתי רק לעורר את תשומת ליבך:

וכי את לא חושבת שהבן שלך לא שם לב למצב שלו?!

וכי את חושבת שנעים לו שהעיניים זורמות לפני בלי שליטה?

וכי את חושבת שנעים לו בחברה?

סביר מאוד להניח שהשיח בכיוון הזה מיותר הוא רק יוסיף תיסכול על התיסכולים שקיימים אצלו…

ילד בן 10 הוא ילד גדול, זה מאוד לא “גברי” להתפרץ ולבכות, הוא בוודאי לא מקבל פידבקים מעודדים מהסובב…

כדאי שמימך לפחות הוא יקבל תמיכה וכוח,

ממליצה לך מאוד ללכת את לעזרה,

(אם את בני ברקית, אני יכולה להמליץ לך על משהו – תצרי איתי קשר באישי)

בהצלחה רבה בכל מקרה

[חיה שנדורפי (בוכלהטר)]

הרבה פעמים ילד שנמצא במצב כזה, אם זה לא הטבע הרגיל שלו, יתכן ומשהו יושב לו שם, בד”כ אפשר לראות כאילו הוא על קפיץ, משהו לא רגוע וכל דבר קטן מקפית לו את הבכי לעניים, לדעתי הרבה פעמים זה לא בכי שקשור לסיטואציה מסוימת אלא מקיף כל מיני תחומים שנראים כתגובה חסרת פרופורציה, וכאן כדאי מאד כן לנסות לדבר עם הילד, ולהסביר לו שהרבה פעמים יש משהו שיושב לנו בלב ואנחנו אפילו לא יודעים מה הוא, או שאנחנו כן יודעים אבל לא רוצים לחשוב עליו, או לעשות אתו משהו… והוא גורם לנו לבכות בדברים שבכלל לא קשורים… הייתי מנסה לפתוח אתו את השיחה מהכיוון הזה… לא מהכיוון של איך הבכי שלו נראה כלפי חוץ, אלא מהכיוון של בא ננסה לראות מה מפעיל את הבכי, כי עצוב לי לראות שכל כך קשה לך…

בהצלחה

[א ק]

תודה לכולן על התגובות! עזר לי מאד.