מקרה שמכירה מאד מקרוב:
המטפלת הכינה קודם שזה יכול לקרות שהיא תהיה בהריון.
אחרי כמה חודשים סיפרה.
ואז היה דיון לגבי מה המטופלת הייתה רוצה שתהיה,
חפיפה ומפג משותף עם ה’משלימה’.
החלטה ברורה מה הולך להיות שם. מה זה אומר החזקה ומה זה אומר טיפול.
שם זה היה כ5 חודשים.
וזה היה שונה, זה להגיע ולווסת יותר את האירועים הקשים שהיו במשך השבוע, את הקושי בחל”ד.
אם אני מנסה לדייק את זה,
טיפול הוא תמיד תהליך עמוק וגם תיקון של ההתקשרות הראשונית שלנו.
אבל בד”כ בן אדם מגיע לטיפול בעקבות קושי משמעותי בחיים. לפעמים זאת מצוקה קשה שמשפיעה על חרדות וכדו’. לפעמים זה מקרה מורכב סביבתי.
ואז בחל”ד, יהיה פחות כניסה עמוקה ליחסי מטפל-מטופל מבחינת השחזור של ההתקשרות.
אם בטיפול בד”כ יש דיבור על כעס, אכזבה, שנאה, מול המטפלת ותהיה שם עבודה עמוקה כדי להבין את השחזור ולבצע את התיקון.
אצל ה’משלימה’ זה יהיה ממקום שונה לחלוטין.
מסתבר שזה יקרה שם, אבל ההתייחסות תהיה ממקום שונה.
עצם זה שיודעים שזה משהו זמני, כבר משפיע על העבודה.