קודם להכיל את הכאב והפגיעה
בלי! לנסות להסביר למה לא צריך להפגע (זה בא לנו באוטומט, גם אם לא ברגע הראשון, אח”כ..)
לא כתבת בת כמה היא , זה משמעותי
אבל בגדול, אחרי ההכלה אפשר אולי להציע לה אפילו כמה ימים אחרי, לא מיד אחרי
אם הייתה רוצה לעשות תרגיל שיעזור לה קצת
כי זה באמת כואב. האם הייתה רוצה להקל קצת?
בצורה שלא מנסה ‘לתקן’ את רגשותיה
אלא רק מתוך חמלה אליה, ורצון להקל מסבלה (מומלץ קודם שהאמא תעשה עם עצמה עבודה להכיל ולהסכים שיש כאב)
ואז אפשר לעשות איתה משחק כסאות כאילו החברה יושבת פה
והיא מדברת אליה, לומר לה כל מה שרוצה לומר
כל הכעס, הפגיעות ה…
שוב, בלי תגובות ‘מתקנות’ מסבירות למה לא צריך להרגיש (זה קשה!! כאמא, תתכונני להכיל את זה)
וכשמוכנה לעבור לכסא של החברה ולהגיב מתוכה
וזה בסדר גם אם ‘החברה’ תרצה לפגוע עוד פעם
שוב תחזור לכסא שלה
וחוזר חלילה, במקרים מסוימים אפשר להתערב עם הנחת שאלה, לחברה או לילדה
שנותנות כיוון חשיבה נוסף, אבל רק אחרי שכאב יצא..
או אם רואים שממש משתבללת.
אם פחות מתאים לה כסא, אפשר לבחור ציורים של שתי חיות- ולעשות אותו דו שיח-
לילדה קטנה זה אפילו מומלץ משהו יותר רחוק ממנה-חפץ שמייצד כל אחת/בע”ח וכד’
בלי להקביל אליה בסוף!!
בלי לחכות לתוצאות, לתת לדברים לחלחל. ואם יש צורך אפשר לחזור לאחר כמה ימים על התרגיל בוריאציות שונות.
ויתכן שיש גם סיבה תת מודעת שגורמת לה להחזיק את הפגיעה
אפשר גם לתת לה להביע את הפגיעה בכתב/ בציור/ בחומרים שונים
לדבר לזה לדבר מתוך זה…
רק חושבת, שאם היא ילדה רגישה מאד,
כדאי לשקול הדרכת הורים ממוקדת להתמודדויות שלה
כדי לתת לה חוסן פנימי. ולא רק פתרון רגעי
לרוב, בגילאים הקטנים מספיק הדרכת הורים, ביותר גדולים גם טיפול לילד
חשוב ללכת למטפלת שמבינה ולמדה את הנושא של ילדים רגישים
בהצלחה!!