כל מי שמעונינת בקבלת שו”ת בנושאי חרדה וסטרס עקב המצב – מוזמנת לשלוח לי מייל:

[קדם תמיכה]

מיכל נשמח אם תוכלי לשתף את כל המשתתפות כאן

[מיכל וילמן]

בעז”ה שיהיה לתועלת ושבמהרה לא נזדקק לכך!

משתפת כאן (בטשטוש פרטים ושינוי שם) כמו”כ: אפשר לשלוח לי עוד שאלות למייל האישי.

שלום מיכל

הבכור שלי (בן 12),

לא ממש מעודכן בפרטים … שיתפנו את הילדים בדברים בסיסיים ממש.

אבל הוא מאד חרד.

הוא לא משתף. אבל אני מרגישה את החרדה שלו,

הוא שואל הרבה שאלות, וכשהיתה אזעקה הוא היה חיור כמו סיד,

עבר מהחדר שלו לחדר ממ”ד עם שאר הילדים, ולא מדי מדבר במשך היום…

(אנחנו מהמרכז)

אלישבע יקרה,

זה כ”כ נורמאלי לפחד!

אמנם, אצל טיפוסים רגישים יותר

מפלס החרדה עלול להתעצם

וחשוב לתת להם מקום ופורקן לכל הרגשות.

בואי ניתן לזה לגיטימציה:

לשבת ולשוחח בניחותא עם הילדים כשזה מתאפשר

לתת מקום לשאלות

לשוחח ביחד. להעלות את הפחד. לדבר עליו

ולתת לו מקום

זה בהחלט מרגיע

ועל הבסיס הזה:

א. להניח את האמונה בד‘. את ההישענות שלנו עליו

את ההשגחה שלו עלינו

את הניסים שקרו בתוך כל האסון

ב. את היכולת שלנו לתרום, לתת ולהיות בעשיה:

לדוגמא:

תהילים. לימוד תורה. עשית חסד

התנדבות בקהילה, כמו: תרומות מזון וצרכים בסיסיים שנצרכים כעת וכד’.

טיפים נוספים לתקופה זו, מתאים במיוחד גם לגילאים הצעירים יותר:

לחלק דפים וצבעים (כדאי שיהיו לכם בשפע!)

ולתת לצייר ציור חופשי.

שם יוצאים הרבה פחדים ורגשות וקונפילקטים פנימיים – וזוהי ממש ברכה!

כשילד מראה לנו את הציור

לא חייבים כבר לאמר וואוו איזה יפה

אולי הוא בכלל לא אוהב את הציור…

אלא:

לדובב אותו על הציור. מה הוא ביטא שם

ולהקשיב באמת.

ולא לכוון אותו לציור מסוים

אלא ממש לתת יד חופשית לחלוטין.

אם זה מתאפשר:

שבי איתם גם את יחד עם כל ה’ציירים’

נסי להיות בנינוחות. לתת להם את הזמן הזה

שמציירים ומשוחחים בשיחה משפחתית נעימה ומחבקת

במקום כזה, יעלו הרבה שאלות והרבה רוגע יכול להגיע משם!

כשאמא נוכחת. פנויה. והיא עונה על השאלות.

אמא היא היציבות של כולם.

המענה לשאלות:

תמיד יותאם לגיל.

לא להיכנס יותר מדי לפרטים

הכי חשוב:

שהילד ידע מה הולך להיות איתו

זה מה שמטריד אותו ומעצים את הפחד

כשיש תחושת שליטה והגנה – הפחד נרגע.

אצל כל ילד, מנקרות שאלות ודאגות אחרות

ולכן: כדאי מאד לדובב אותו ולהבין מה מציק לו

ולפי זה נוכל להתיחס אליו

לדוגמא:

א. אם מציק לו הענין שהמחבלים יכולים להגיע עד הבית שלנו

אפשר להראות לו, מה המיקום שלנו לעומת מיקום הסכנה

לילדים באזור המרכז – זה ודאי יכול להביא רוגע.

(למשל: הראיתי לנכדה במוצאי החג על המפה במחשב

היכן עזה, היכן נתיבות והיכן ב”ב ואחסימך למשל…)

ב. ילד קטן שאל את הוריו, “האם אזעקות הם ערבים”?

אפשר לראות מכאן, עד כמה הוא היה מבולבל ולא הבין את כל הנושא

וההורים לא הספיקו לשוחח איתו.

כמה חשוב, להסביר לו. לשבר את אוזנו על המהלך של האזעקות, שדוקא תומך ומגן עלינו.

ג. ולגבי הפחד מהטילים:

אפשר וכדאי להתרכז בניסים הגלויים ממש שהיו עמנו (ממלחמת המפרץ ועד היום)

ובמיוחד למי שגר במקום של תורה

כפי התבטאות רבותינו- עד כמה יש לו הגנה רבה כ”כ

שנזכה לבשורות טובות במהרה

[איטה אימר]

תודה למיכל, רוצה להוסיף שיש דרך לשחרר לחץ מהגוף ע”י תרגילים המצורפים בסרטונים. בשורות טובות

הרפיית-גקובסון-לכווץ-דווקא-משחרר.mp4 6 MB MP4 - Click toצפיה

• העתקת קישור להורדה

סרטון-דג-לזמן-תרגילי-נשימות.mp4 2 MB MP4 - Click toצפיה

• העתקת קישור להורדה

[מיכל וילמן]

שו”תים נוספים:

היי מיכל!

איך אפשר לשלוט בחרדה שמשתקת את הגוף, וגורמת לכאבי בטן ?

אני חוששת לחדירת מחבלים למרות שזה לא הגיוני, במיוחד בלילות אני כמעט ולא ישנה.

משתדלת מאד להתחזק באמונה ולקרוא תהילים, לעשות נשימות

ולתפקד עם הילדים אבל לא ממש מצליחה.

אשמח לטיפים מעשיים.

תודה רבה,

שרי (שם בדוי)

שרי יקרה,

תני לעצמך מקום.

הרשי לעצמך להרגיש את הפחד. הוא נורמאלי.

ההדחקה שלו הרבה פעמים מעצימה אותו

אמרי לעצמך מה את מרגישה (מצורף לכאן דף תחושות שיכול לעזור)

ובאיזו עוצמה (מ 1 עד 10)

ואחרי זה חבקי את עצמך ותני לעצמך אהבה והבנה

על הקושי אותו את עוברת (ההיפך מהלקאה כמו:

איזו אמא אני / לא מתפקדת וכו’)

מצרפת משפטי אהבה לאמר לעצמך

כמו”כ, ממליצה לך מאד בחום , אם את מתחברת,

לערוך הרפיה יום יום לעצמך.

כאן יש הרפיה בסיסית שתוכלי להוריד לנגן:

https://drive.google.com/file/d/1wNFEW4Z9euhpTNYnCjp8EVLyHDt9lnpq/view?usp=sharing

בנוסף – בקישור זה: יש הרפיה שמוסיפה רוגע ואהבה

את משפטי האהבה מאד כדאי לאמר לעצמך לאחר ההרפיה (הראשונה,

כי בשניה הדמיון המודרך כבר עושה את זה).

את ההרפיה חשוב לעשות כאשר יש לך שקט מסביב

ויש לך אפשרות להיכנס לרוגע (לפחות מבחינת הסובב).

למשל במנוחת צהרים אם יש לך, לפני שנת לילה וכד’.

בברכה ובהצלחה!

שלום מיכל,

האם תוכלי להסביר בבקשה, איך להרגיע את הילדים?

הבת שלי בת 5, מפספסת בלילה, מאז תחילת המלחמה והיא גם נבהלת מכל רעש

רבקה (שם בדוי)

רבקה יקרה,

לאחר שאת מצליחה לתת לעצמך קצת רוגע והבנה

(כמו בתשובה הקודמת שנתתי – והמלצתי על ההרפיות ומשפטי האהבה)

כעת את יכולה לעזור יותר לבתך:

כדאי להיות איתה לפני השינה, לתת לה לשוחח על הפחדים

להקשיב באמת.

לא להיבהל ממה שהיא מעלה

זה טוב שהיא מוציאה את זה החוצה!

ואפשר לתת לה את ההרפיה הזו לפני השינה :

https://drive.google.com/file/d/1R5-0XsBjXE35-LEKdpAx9BVbOjyzm8gb/view?usp=sharing

זוהי הרפיה לילדים – המעודדת הירדמות נעימה

את יכולה להוריד לנגן – ולהשמיע לה

לאחר שהיא במיטה שוכבת ויש שקט מסביב.

בנוסף, מצרפת לך את התשובה שעניתי על התנהלות במצבי סטרס וחרדה לילדים

(כאן בדיון למעלה זה נמצא)

בברכה ובשורות טובות

drive.google.com

רוגע - מס' 1.mp3

רוגע - מס' 1.mp3

דף-רגשות.docx 17 KB מסמך וורד - Click toצפיה

• העתקת קישור להורדה

משפטי-אהבה.pdf 117 KB PDF - Click toצפיה

• העתקת קישור להורדה

[מיכל וילמן]

להלן שני שו”תים נוספים שעלו:

מיכל שלום,

אני רוצה לשאול שאלה ,

יש לי מתבגרת צעירה עם שאלות כמו: “האם זאת ממלחמת גוג ומגוג

האם כל העולם יחרב ?מה יקרה לבית שלנו ?” ועוד שאלות על מוות.

יש לציין שאנחנו לא חשופים לחדשות וב”ה אנחנו מהמרכז ושקט פה

אז יחסית הבית מתנהל עד כמה שאפשר כסדרו

אשמח להדרכה ממך

מעריכה מאוד

… יקרה,

ממליצה גם מאד להקשיב לשיחתו של הרב יעקובסון – בערך 15 ד’ בלבד

(יכולה אולי גם להתאים לילדה)

השיחה: מאד חזקה. ממוקדת. מעשית. והיא כולה דעת תורה צרופה ממש

ממה שהוא קיבל מגדולי ישראל, במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים.

(ומרבו ר’ אל’ה לופיאן).

הנה הקישור:

https://drive.google.com/file/d/1JHnebj88goOHT_tYUrr5wH8LFcCwLwm5/view?usp=sharing

ועוד כמה מילים לגבי השאלה:

מצב מלחמה ובמיוחד המציאות הקשה שחווינו, אכן מציפה המון שאלות

ועלולה לערער מעט את היציבות הפנימית שלנו – וזה הדבר הכי נורמאלי

בכל המצב הלא נורמאלי כעת.

אז ראשית, לא להיבהל ממה שהילדה מעלה. לתת לגיטימציה לשאלות,

לפחדים, ולכל חוסר הבטחון המורגש בימים אלו.

כשהיא תרגיש שיש קשב אמיתי למה שהיא מרגישה הקושי הפנימי יירגע יותר.

(אפשר גם להיעזר בתשובות הקודמות שעניתי על סטרס וחרדה במצבי מצוקה ומלחמה).

ובנוסף,

אני חושבת שהשיחה של הרב יעקובסון, מאד מרגיעה ומבהירה

מה המצב שלנו כעת. מה נדרש מאיתנו. וזוהי כאמור דעת תורה נקיה ומבוררת.

אהבתי מאד שהוא התייחס לנושא רגשות האשמה שיש כאלו שמרגישים , או יש כאלו ש’עוזרים’

ומעצימים רגשות אלו (“זה קרה בגלל החטאים שלנו”), וזוהי התבטאות מאד קשה

שעלולה לגרום לקשיים נפשיים ממש אצל טיפוסים רגשיים! וצריך כ”כ להיזהר מהתבטאויות אלו

ואפשר להיווכח שגדולי ישראל לא מתבטאים כך , אלא מעודדים דברים מסוימים לחיזוק.

שאלה נוספת:

יש לי בחור צעיר, שלומד בישיבה

אבל עושה את זה בלי חשק לצערינו הוא לא קם לתפילה בזמן , אינו קובע עיתים

וגם עכשיו בעת הזאת כשאנחנו מעודדים ללמוד עבור עמ”י, זה לא “קונה אותו”

לפעמים הוא זורק שאולי הוא רוצה להתגייס כדי להיות חייל ולתרום…

אני אשמח לקבל ממך עצות מחכימות כיצד ליצור איתו קשר פנימי עמוק ולעזור לו

מעריכה מאוד …

… יקרה,

המציאות שאת מתארת, לצערנו רווחת מדי פעם אצל בני נוער, והיא עלולה להתעצם כאשר הם

חשים את הביקורת על מי שהם ועל מה שהם עושים.

זה קורה, כאשר הם לא בטוחים בטוב שבהם ובעוצמת תפארת הנשמה שלהם

והם יותר מזהים את עצמם עם ה”לא טוב” (הנה עובדה, אני לא לומד או לא מתפלל בזמן וכו’)

בגדול, חשוב לדעת: שכל מה שאנחנו חווים בתקופות מוקצנות, זוהי העצמה של מה שקורה

כל הזמן גם בזמני שקט. אלא שההקצנה מחצינה ומעצימה את זה.

ועל כן, בזמני מצוקה וקושי, בהם הכל יותר סוער ומתעצם, יש לנהוג ביתר חמלה ולהיזהר

לא להעצים את המצב, למרות הקושי הרגשי להורים – שרואים את הילד במצב זה.

מה כן לעשות?

א. לחפש את הדברים שבהם הוא טוב. ממש להתמקד בהם – קודם בליבנו פנימה

ואח”כ זה יצא החוצה אליו.

ב. להבין לליבו, להקשיב לקושי שלו. להצליח להזדהות.

למשל: קשה לו לקום בבוקר בזמן לתפילה? אפשר לנסות ולהזדהות עם זה

ולנסות ולחשוב, מתי אנחנו היינו אולי בסיטיואציה דומה? אולי קשה לו לקום

כי הוא מרגיש רע? אולי אין לו שום חשק לקום, כי אין שום בשורה ביום החדש עבורו?

וזוהי בהחלט תחושה קשה של דכדוך (שאיתה לדוגמה אפשר להזדהות!), תחושה כזו,

עלולה להשאיר בחור צעיר במיטה הרבה זמן!

דוגמא נוספת:

הוא רוצה לתרום. הוא רוצה להרגיש טוב וכעת הוא מרגיש הפוך

אולי לכן הוא מדבר על גיוס? (לא רק בגלל סערת נעורים וכד’).

שוב, יש כאן הזדהות עם תחושות קשות עם רצון להיות טוב יותר וכו’.

ולסיכום:

כדאי מאד עד כמה שאפשר, להעצים את האוירה הטובה בבית

להתעלם מזמן התפילה המאוחר (כן. אני מבינה עד כמה זה קשה), במיוחד שאנחנו רואים

שהביקורת לא עוזרת וזה רק גורם לריחוק נוסף ולעלבון והקצנה של המחשבות על עצמו.

במקרים מורכבים, אני בד”כ מקבלת לסדרת פגישות הנחיה וייעוץ

עם עבודה על התת מודע – שעוזרת להעמיק אמון פנימי וחזק מאד בטובו של הילד.

(צריך לקחת בחשבון , שבגילאים בוגרים יותר, הרגשות מורכבים ועמוקים יותר

ויש עבודה פנימית רבה יותר לעשות).

שנזכה לישועות ולנחמות במהרה!

drive.google.com

שיעור חיזוק שנמסר על ידי הרב יחיאל יעקבסון שליט''א לרגל המצב - שומר החומות.mp3

שיעור חיזוק שנמסר על ידי הרב יחיאל יעקבסון שליט''א לרגל המצב - שומר החומות.mp3

[ברכי]

אני נתתי לבני, את השיר הבא, כתב אותו חייל, לפי דברי השולחת אלי, הוא בקש שאדפיס אותו בעותקים רבים לחבריו בשיעור, זה בהחלט המריץ אותם להשכים קום וללמוד בהתמדה למרות שזה ממש לא בא לו בקלות.

שיר שכתב חייל

עומד לו חייל במחסה מאולתר
בלבו של יישוב בדרום
משיט מבטו על מה שנותר
ונושא את עיניו למרום

יש לו פעוט בן שבעה שבועות
שהשאיר מאחור, בביתו
זו עת מלחמה, השמועות נוראות
מי יודע אם ישוב לראותו

אך בקושי נולד, בנו הפעוט
ילד ראשון להוריו
לא הספיק להפרד, כשקיבל הוראות
להצטרף בדחיפות אל הקרב

וגם משפחה בביתו דאוגה
ליבם כה מלא חרדה
שלא יהרג, ייפצע, ייפגע
פתיל חייו לא ייגדע

✤

נגמר כבר הסדר, הביסמדרש דליל
יושב בחור מול גמרא, מתוסכל
זהו זמן מלחמה, כך מורגש בעליל
ללמוד עכשיו זה כלל לא קל

הוא סגר הגמרא, קם והלך
מתכונן למעט מנוחה
אך לפתע עצר, בדעתו הוא נמלך
הן חייל לא ייטוש מערכה

✤

עומד החייל במחסה די זמני
והצבע אוזל מפניו
מולו צץ מחבל, צמא דם, אימתני
מכוון קנה רובה בין עיניו

✤

הבחור אסף כוח, נשם עמוקות
ופתח הגמרא חזרה
התיישב במקומו לעוד עשר דקות
עשר דקות של תורה

✤

התכונן הוא למוות הבלתי נמנע,
מול עיניו המחבל מתמוטט
כדור בראשו, נשימה אחרונה
מאחוריו צץ חייל מרטט

הוא עבר באזור בלי כל כוונה
בעצמו לא הבין מה קרה
כשלפתע קלט למולו סכנה
חברו שנקלע לצרה

✤✤✤

הוא נשק לגמרא בתחושה מתוקה
לא מודע לעוצמת בחירתו
ואי שם בדרום באותה הדקה
חייל קיבל את חייו בזכותו.

עד כאן השיר, ומכאן, לחיים,

בנינו לא שונים מהחיילים, הם בחיל לומדי התורה, ואשרי מי שמצליח להפנים את זה!

בתפילה שיחזרו כל הבנים לביתם בשלום ובבריאות!

[בתיה וינשטיין]

מדהים!

וואו

[מיכל וילמן]

אגב, עלו עוד שו”תים חדשים למי שמעונינת

ובסוף השו”ת – יש גם כן תוכן קצר להתמודדות במצבי מצוקה ומשבר

הקישור לקובץ השו”ת כאן -https://drive.google.com/file/d/1_CW-y1c0msgNYUYf_BkdpV7Vde_oyiGF/view?usp=share_link והוא מתעדכן מדי פעם בהתאם לשאלות שעולות.

מעלה כאן שאלה נוספת שנשאלה:

מיכל שלום,

דבר ראשון:

ההתחלה של המייל ששלחת: “אמא – כעת יותר מתמיד!”

כ”כ מנחמת, כי בימים אלו, יש רגעים שאני שוכחת

את התפקיד של האמא, אני גרה באזור הדרום

הירוטיים וההתקפות של צה”ל שהבית שלי כולו רועד מהם

מכניסים אותי לחרדות וכו’

תודה לך

… יקרה מאד!

דבר ראשון, שמחתי כ”כ שהמייל עשה לך טוב

הלואי ורק אוכל להרבות אהבה ועידוד לכל מי שזקוקה לכך

ובמיוחד בימים קשים אלו.

שנית,

אני מלאת הערכה לכל אמא באשר היא

ובמיוחד ועל אחת כמה וכמה

לאימהות היקרות והאהובות מאזורי הדרום

על התפקיד הלא פשוט שבו הן נמצאות,

יחד עם כל הקשיים

באומץ . באמונה .

אני רושמת לך מס’ מילים

אם מתאים לך – טוב

ואם לא, עברי הלאה…

האם את “מסכימה לעצמך” קצת . מדי פעם

לשוחח עם עצמך?

להבין את המערבולת שאת עוברת?

כאשר את מבינה את עצמך יותר (בחוויה פנימית, לא שכלית)

אז את יכולה להיות בחמלה עם עצמך, גם כאשר את לא במיטבך!

כמה זה טוב. חשוב וכדאי:

או לשוחח עם עצמך (לחפש זמן של שקט)

או להשיח עם דמות קרובה, שיכולה להכיל את כל התחושות והמחשבות הקשות

או להביע את כל זה, בכתיבה – מאד משחרר

; ואחרי זה, לא לותר לעצמך

לראות כמה את טובה. יקרה

כמה את מתאמצת למשפחתך. מתמסרת

וכאמור

לא לוותר על החמלה לעצמך!

בתקוה ותפילה לבשורות טובות במהרה

ישועות ונחמות

מצרפת לך הרפית רוגע + הרפיה עם חמלה ואהבה

אם את מתחברת להרפיות – זה יכול להיות מאד מרפא ומרגיע

רצוי לערוך בזמנים אלו – כל יום

drive.google.com

עורף ברזל - שות מקובץ.pdf

עורף ברזל - שות מקובץ.pdf

[מיכל אביטן]

אבקש להסיר מהרשימה!!!!

[אסתי קליין קליין]

בס”ד מנסיוני מטפלת רגשית אני ממליצה שבכל בית י’היו שמנים אתריים.

כשאדם נמצא בפאניקה הוא לא מסוגל לעשות הרפיות,השמנים מורידים

את רמת הסטרס,ואז הוא מסוגל לשתף פעולה,ואפילו מרגיעים לגמרי.

אני מתכוונת רק לשמנים טהורים לחלוטין,שעברו בדיקות איכות קפדניות

עד כדי שרובם מותרים גם ללקיחה פנימית.