מעלה שאלה ממשתתפת אנונימית

[רבקי]

ומה דעתך את, כמטפלת?

[אמונה – הנחיית קבוצות בדרמה]

אינלי מושג אם זה נורמלי מצד המטפלת,

כן יכולה לומר שמצד המטופלת- שמעתי על סוג של 'שיטה' לפרוק הכל הכל בתחילת הפגישה, (לגמרי יכול להיות חצי מהפגישה רק דיבור מצד המטופלת) ואז יחד עם המטפלת בוחרת על מה לדבר.
הרעיון הוא- להניח בחדר את המתרחש, אבל לדבר על מה שהכי בוער.

*ממש לא 'שיטה' עם קבלות או דרך מסוימת, פשוט דרך שמטופלת שגם התמודדה עם זה מצאה.

[רעות Reut]

גם לי המטפלת הציעה פעם כזה דבר
רק שלא היה לי כיסוי תקציבי…

[שרי פ.]

כן. בהחלט בסדר שזה מגיע מצד המטפלת

גם לי בעבר הציעו את זה, ולא מטפלת אחת.

אם את חושבת שזה יכול לעזור לך, ואת מעידה על עצמך שאת בתקופה מאתגרת וזקוקה לעוד מרווח כזה מעבר לשעה שבועית אז למה לא?

תעשי את מה שמרגיש לך נכון וטוב.

אם יש לך אפשרות לעוד אויר לנשימה לא נראה לך שמגיע לך להרגיש טוב יותר גם אם זה רק עוד שעה בשבוע?

[חיה חיה]

אני הולכת פעמיים בשבוע בעצת המטפלת.

וזו הייתה עצה נכונה שעזרה להתקדמות ולהחזקת הטיפול…

[ר. טייך]

מה הסיבה שאת חושבת שצריך להעלות את המינון?
מניחה כאן בזהירות:
אולי "פנטזיית ההצלה"?
אולי צורך מהחזקה רחבה יותר ?
לא צריכה להגיד לך
אבל סתם לתועלת הדיון
מה המחשבה שמפעילה אותך שיש צורך בפעם נוספת
האם זה העברה נגדית?
או חוסר בנפרדות?
משאירה כאן למחשבה…

[blum]

את כל כך צודקת,

בתקופה מאתגרת שכל רגע קורה משהו, באמת ההרגשה ששעה בשבוע זה כלום.

אני, אצל המטפלת, רק שופכת מלל, בלי לעשות עבודה כמעט, ובבית מעבדת. (אבל זה לא מתאים לכולן)

ממליצה על פעמיים בשבוע, עם נסיון להבין איך לעבוד בעצמך וממילא לצמצם את הצורך. בהצלחה!

[רות גליק]

הנפש שלנו מעגלית, ספירלית,

וכל נושא שנעלה ונעבד ונדבר – ישפיע אוטומטית גם על השאר

ומה שלא יושפע – כבר יעלה בהמשך, אל פחד

המטרה של טיפול הוא לא לפתור קושי אחר קושי נקודתי ביומיום – אלא ללמוד את הנפש שלנו, מה מניע אותה, מה מפעיל ומה יכול לעזור ואיך…

לכן כל מקרה, כל תגובה, כל רגש – מלמד אותנו משהו וממילא משפיע על עוד חלקים בנפש