מתנה למטפלת לראש השנה

[אפרת שטרן]

לא מוזר בכלל.

[רעות Reut]

מוזר לא..
היא מקבלת משכורת ממך מידי שבוע
זה כמו עוד מלא בעלי מקצוע שלא מקבלים מתנה.

[מרים מרום]

זה לא כמו אינסטלטור……
אולי כמו גננת של הילד……

מעניין אותי מה יש למטפלות להגיב על שאלה כזאת…

[רעות Reut]

אני מסכימה איתך,
יש כאן צד חזק של הכרת הטוב,
רק שהיא שאלה אם זה לא מוזר..

אגב,
לי לקח הרבה מאד זמן בטיפול עד שהעזתי להביא לה מתנה.

[ר. טייך]

כותבת כמטפלת

לא חשבתי מעודי לקבל מתנה

(אני די טריה בהתמחות)

ושלל הפסיכולוגים שנמצאים איתנו חלקם ותיקים ביותר

גם לא חשבו לקבל

ישנם כאלו שעובדים בעמותה או בקופח או בבתי הספר

וזה נחמד מהמקום עבודה

ממטופלים פרטיים ממש לא מצופה

יתרה על כך

כל מתנה מעבר לסמלית

נאלץ לא לקבל

[ר. ט.]

אני לא הבאתי גם במהלך טיפול הרבה יותר ארוך משנתיים…

בשנה הראשונה הבאתי משלוח מנות ולא חזרתי על זה אח"כ

[yuditbernshtain]

אפשר לשאול למה לא חזרת על זה?

[ליבי]

ר.ט. אם מתאים לך לשתף, אשמח גם כן לדעת למה לא חזרת על זה.

[ליבי]

אגב, מיליון פעם חשבתי על זה שזה "לא כוחות" שמטפלים לומדים כללים ואתיקה ומה כן ומה לא וגם לוקחים הדרכות וכו', והמטופלים באים אפילו לפעמים בלי ידע בסיסי על מה הולך להיות בטיפול.

איזה עולם לא שוויוני 😉

[ר. טייך]

בד"כ
נהוג לעשות את זה בסטינג הראשוני

[חני שידלובסקי]

וזה התפקיד של המטפלת ללמד את הכללים, למשל, שלא מביאים מתנות.

[רעות Reut]

@Libic את צודקת שזה לא כוחות,
אבל אם נחשוב יותר לעומק זה בכלל לא כוחות כל הסיפור הזה של טיפול,
את באה משתפת, מדברת, בןכה והצד השני פחות, הרבה הרבה פחות, אם בכלל כן..

בהקשר הזה של האתיקה אני הסתובבתי שנה וחצי "לחוצה" מה יקרה אם אני יעבור על משהו..
ואז החלטתי לשחרר, זה תפקידה לומר לי מה מותר ומה אסור, ואם זה אסור והיא לא אמרה אז זה בעיה שלה,
ואם הבאתי מתנה והיה אסור לה לקבל,
אז זאת הבעיה הבלעדית שלה איך לצאת מהסיפור הזה בלי שאני יפגע,
ואם אני יפגע?
זאת זכותי, וגם זכותי לומר לה שזה לא היה אחראי מצידה לא לומר לי ואח"כ לא לקחת,
מאיפה שאני ידע? כי כמו שאמרת אני באמת לא למדתי כמוה (למדתי דברים אחרים שקשורים לעבודה שלי 😁).
מאז ששחררתי מעצמי את השמירה על האתיקה שאולי מותר או אסור,
משהו בטיפול גם הרבה יותר משוחרר,
יותר בריא, יותר פתוח והרבה יותר מועיל!

[שושי ברוינר]

לא כל כך הבנתי.
הרי לא תדברי בפגישה הראשונה שלא מביאים מתנה. לא?
אז מתי? כשהיא תביא לך את המתנה, את תדחי אותה?
אני חושבת שמפגש טיפולי עם הגבולות שלו, הוא מפגש בין בני אדם. ולמרות שיש סטינג טיפולי שיש דברים שלא עושים, עדיין יש מקומות פתוחים. כלומר- הקשר שנרקם בין המטפלת למטופלת הוא אמיתי וכן, ויש תקשורת אנושית שם, למרות שהיא לא הדדית לגמרי. ואם המטופלת הרגישה צורך לתת משהו סמלי למטפלת שלה, אז זה נתן לה גם אופציה לתת מעצמה משהו שיתן לה עצמה תחושה טובה לא רק של מקבלת.

לגבי המטופלת-פשוט שאת יכולה שלא לתת מתנה גם לאחר שנתיים, את בכלל לא מחויבת בכך, ולא אמור להיות למטפלת אפילו צפיה לכך. אבל אם מישהי מרגישה כן צורך לתת- לא הייתי דוחה אותה, לפעמים זה מה שנותן לה את התחושה שגם היא נותנת ולא רק מקבלת.

[מרים ג]

אהם, בהקשר הזה של התחושה, נראה לי 400 שקל לפגישה עושים את העבודה…

[ר. טייך]

בפגישה הראשונה או ממש בהתחלה

נדבר על גבולות , מהם , ונסביר למה חשוב לשמור עליהם
למשל:
נדבר על נושאים חשובים רק בין כתלי חדר הטיפול

לא במיילים ולא בטלפון

בשעה של הטיפול (בד"כ 40דק' ) הזמן מוקדש אך ורק לך
ומה שנאמר בחדר הזה נשאר אך ורק בין החדר הזה

ולחדר הזה יש כח לספוג הכל
לא לטלפונים אחרים וכו

לאחר ה40 דק' נסיים

ונמתין לפעם הבאה בעז"ה

לא יהיה בעז"ה לא מגע ולא חיבוק
ולא וכו

לא צריך להיות כזה ברוטאלית

אבל זה הרוח הנושבת מבין הדברים
זה חשוב וזה הכרחי
גם אם זה נשמע לכן קצת טכני

[שרה ב.]

אם את מרגישה צורך להביא משהו גדול – אולי תבדקי עם עצמך מה הצורך שלך.

אם את רוצה להביע הערכה, מילים חמות ומודות עושות את זה נהדר ואם את רוצה אפשר להוסיף מתנה סמלית.

אכן הסכום לפגישה הוא מספיק בהחלט..

[רותי בן אדיבה]

אכן, רצוי מאוד להסביר את הסטינג הטיפולי כבר במפגש הראשון.

זמן פגישה, תדירות, סודיות, אופני תשלום, מצבי חירום (חובת דיווח), ביטולים/ איחורים ובין השאר גם על אי קבלת מתנות במהלך הטיפול.

למען האמת, הבנתי את זה רק בשנה האחרונה, וכמה שזה נשמע טכני זה מאפשר מרחב בטוח הרבה יותר.

ולגבי המטופלת- היא לא אמורה לשאת באחריות כלשהי לשמירה על הסטינג.

[רעות Reut]

מרגישה לא נעים להתערב ברשימת הכללים,
אבל זה לא מידי??

אני הגעתי לטיפול מאד שבורה ומבולבלת,
חושבת שאם היא הייתה פותחת איתי בצורה כזו זה היה נגמר שם,
בפגישה הראשונה הזו ודי,
גם לא נראה לי שהייתי מחפשת מישהי אחרת כי הייתי בטוחה שכך כולן,
באתי באפס ידיעות על העולם הזה.

זה אולי תלוי בשיטת טיפול?

[ר. טייך]

לא
זה תלוי איך אומרים וכמה אומרים
שרי ברלינסקי כתבה את זה מאד יפה
אני טובה בשיח לא בכתב
תדמיני שאחרי מפגש אחד שלך שלחת מייל למטפלת עם תוכן רגיש
והיית יושבת מול המחשב שעות כדי לחכות שהיא תגיב לך

וכל 5 דק' בודקת מה הגיבה לך

הסטינג הזה חשוב לך קודם כל אחר כך למטפלת (כדי לשמור גם על הנפש שלה שלמה ולא שבורה )

[רותי בן אדיבה]

זו לא רשימת כללים וגם לא מועבר באופן הזה.

זה חלק מההיכרות עם הטיפול ומשולב בצורה ספונטנית בשיח.

כשמטופלת מגיעה בפעם הראשונה

היא רוצה להבין את מהות התהליך, מסגרתו וגבולותיו.

על המטפלת מוטלת אחריות גדולה בהחזקת החוויה הזו.

אם משמעות הסטינג במובן המרפא לא ברורה למטופלת אזי בהמשך התהליך כשהמטפלת תעמוד על זמן תחום בעקביות היא עלולה לחוות את זה כדחייה.

כשאני למדתי על כך יותר לעומק (לא מאוד מזמן) הבנתי כמה זה קריטי לקשר וכמה זה מגן על המטופלת ומשחרר אותה מכבלי האחריות המקצועית.

המבוגרת האחראית היא המטפלת. ההדדיות היא אסימטרית.

הערך של גבולות הא לא בשביל לייצר מסגרת ששומרת על זמנה המקודש של המטפלת..

בהרבה מקרים ליבת הטיפול היא הגבול שלו. רבות מהפרעות הנפש נעות בחומרתן על הציר הזה של קושי בשמירת גבולות (פנימיים וחיצוניים)

לשם נימוק- חוסר גבולות עלול להביא ל:

חרדת התקשרות(ריצוי, תלות, פחד מדחייה), קושי בשמירה על מובחנות- אינדיבידואליות ועוד…

הטיפול מהווה הזדמנות לאמן את השריר הבריא הזה (והמאוד לא מפותח בימנו).

טוב זה כבר נושא להרצאה…

[ג. א.]

אני הרגשתי גם צורך גדול לתת מעצמי משהו לר"ה

הרגשתי הכרת הטוב גדולה ממש, מעבר לתשלום השבועי

אז ישבתי וכתבתי לה תודה על מה שהיא בשבילי, על החלקים שצפים ועל החיבורים הנכונים שקורים לאט לאט

על ניצנים של תוצאות וכולי וכולי

משהו לא מאוד ארוך אבל קולע ומרגש וחם מהלב

היא התרגשה מעל ומעבר

חושבת שמטפלת אמיתית – הכי משמח אותה בעולם שמטופלת מזהה בעצמה ניצנים של תוצאות, של בניה עצמית והרכבה מחודשת

ממליצה בחום….

[ר. ט.]

היה לי קשה לענות על השאלה למה לא המשכתי

בשנה הראשונה היה לי ברור שכמו להביא לגננות וכו 'אז גם למטפלת

היא קיבלה דווקא , אמרה יפה תודה והחמיאה .

בשנים אח"כ הרגיש לי פחות מתאים לא יודעת להסביר… אולי כי למדתי בלימודי טיפול יותר על אתיקה?

בסוף טיפול הבאתי משהו יפה , סמלי וכמובן מכתב.

לגבי אתיקה וגבולות דובר כאן המון והיה לי מוזר לשתף שהיו חיבוקים בסוף טיפול- הצורך שלי אני בקשתי😉

ועוד כמה פרצות אבל התחושה הייתה מאוד אסופה ומוחזקת בצורה בריאה (יחסית- כך הרגיש לי בכל אופן…)

במהלך טיפול של שניםםם היו כמה פעמים (על כף יד אחת) שהייתי "חייבת" לשתף משהו בין הטיפולים. היא ידעה להקשיב אבל בקצרה והבטחה שידובר בפגישה הבאה.

לגבי חוסר השווין- אכן מציק ומעצבן . תחושה שנראה לי מרגיש כל מטופל ולא תמיד קל להתמודד איתה

זוכרת שבסוף הטיפול התלוננתי שלי קשה להפרד והגעגוע והיא ממשיכה את חייה ועוד עם מטופלים אחרים😉

בקיצור ערבבתי כאן כמה נושאים בתגובה הזו- מתנות, גבולות ואתיקה, חוסר השויון וסיום טיפטל

מצטערת , סליחה על הבלבול…

[נחמה טויטו]

אציין שאני לא מטפלת אבל אני חושבת שאין כאן כוחות מי יותר מי פחות אני חושבת שקשר של מטפל מטופל הוא שוויוני… ולא אמורה להיות ח"ו הרגשה למטופל שהוא רק מקבל והמטפל חכם מוכשר והכי טוב והוא דפוק שרק צריך אותו…

ואם זה אכן ככה אז המטפל צריך לעשות בדק בית עם עצמו….

בכללי אני חושבת שבמקצוע הזה צריך הרבה ענווה ויר"ש…

[אסתר פת]

רבקה טייך, זה בהחלט קשור לגישת טיפול

הדינמי הקלאסי קשוח יותר עם הגבולות, שיטות אחרות יותר גמישות

ובכלל לגבי אתיקה אשתף אותכן, שאני בטיפול אצל פסיכולוגית במשך תקופה, אחרי כמה פעמים במהלך החיים שהלכתי לטיפול(אצל מטפלות שונות)בתקופות שהרגשתי צורך. הפעם אצל המטפלת הספציפית הזו, היו כמה התנהלויות שלפי הקוד האתי של הטיפול הפסיכודינמי היו, איך לומר… חריגות קצת.

היה לי קצת מוזר, גם כי אני עצמי מטפלת ולמדתי על אתיקה, אבל תכלס הטיפול מאד בריא, מוחזק, מקצועי ואנושי. ואני אומרת את זה אחרי לא מעט ניסיון, משני צידי המתרס.

המסקנה שלי היא, שחוץ מתורה אין אף חוק שהוא חד משמעי ומתאים לכל סוגי האנשים והסיטואציות.

ומה שבעיקר חשוב במטפלת, זה יותר רמת האישיות שלה-כמה היא מודעת ומעובדת, רמת המקצועיות שלה, והאנושיות והאכפתיות. והרבה פחות-כמה היא מקפידה על כללי האתיקה ככתבם וכלשונם.

שנה טובה ומתוקה לכולנו, מלאה בריאות וריפוי ללב ולגוף🌷