מתעניינת

[דבורה חזקיה- נעים בלמידה]

ריפוי בעיסוק

[פנינה רוזן]

שלום,

שימי לב שלא כל מרפאה בעיסוק מתמחה מתחום הוויסות החושי, צריך לבדוק טוב.

באיזה איזור אתם גרים? אני מכירה בראשל”צ ובאשדוד מטפלות מעולות, אם מתאים לך תפני בפרטי.

בשורות טובות,

פנינה

[email protected]

[אורלי כהו]

שלום

בעיית תחושה איתה מתמודדים ילדים רבים לעיתים קרובות מגיעה ביחד עם הפרעת קשב וריכוז –

הטיפול בבעיה זו הוא דיאטה סנסורית שרק מרפאות בעיסוק מומחיות לתחום הזה יכולות לבנות לילד

יש בארץ כמה מומחיות בתחום וכמובן יש גם מרפאות צעירות שלמדו את הנושא

רק שתדעי שהדיאטה לא מעלימה את בתסמינים של קושי תחושתי- לדוג’ אם מפריע לילד התוויות של החולצה או הפס בגרביונים וכו הבעיה לא תעלם אלא פשוט היא תתאזן ולילד יהיה קצת יותר קל להתמודד איתה ביומיום

נוסף על כך את צריכה לדעת שדיאטה כשמה כן היא ואת תצטרכי לעבוד עם הילד כמה פעמים ביום בוקר צהריים ערב על תרגילים שונים כאשר לא עקביים הדיאטה לא עובדת..אי אפשר לזייף .. כמו אצלנו הנשים 🙂

[דבורה חזקיה- נעים בלמידה]

היום כבר לא משתמשים בדיאטה סנסורית

[מיכל וילמן]

כמו”כ: כדאי מאד לחזק את החלק הרגשי עבור ילדים כאלו.

מאד ממליצה לילדים כאלו, שהם בד”כ ילדים מאד רגישים

לתת את הזמן שלהם, את ההבנה והאמון

(יכולה לשוחח איתי בטל. קצת לכוון)

[מלכי קופטייל]

אני מאמינה בס”ד שיש לי איך לעזור לך

בתחום הרגשי

שמשפיע בצורה מדהימה

על הפן הפיזיולוגי.

ב”ה יש לי ניסיון עם הדברים מהסוג הזה

בהצלחה רבה בכל אופן!

ושנה טובה לכולן

[ברוריה]

ראשית, קושי תחושתי לא קשור דווקא לקשב זה מגיעה הרבה פעמים גם לילדים על הרצף

וגם לילדים בעלי אופי ‘רגיש מאד’ -רגשי ועוד

כך, שחשוב מאד לא להתבלבל ולעשות הבחנה מבדלת מקשב

שנית, אישית מכירה מטפלת (ברכסים) שנותנת דיאטה סנסורית- כמו שכתבו זה דורש עקביות…

אבל מכירה ילדה שמאז הפסיקו התלונות על הגרביונים….. וכן עזר לוויסות, למרות, שכמו שאמרו, זה לא פותר לגמרי

בהצלחה!

אגב, ממליצה מאד! למטפלות לקרוא את הספר ‘ילד רגיש מאד’ ו’אדם רגיש מאד’

[פריידי אשכנזי]

יש ספר קריאה די חדש קוראים לו ילדה נוף

לדעתי זה ספר חזק מאוד

[מיכל וילמן]

אני חושבת שאחוז הילדים הרגישים בדורנו הוא עצום (לעומת פעם), והמוחצנים שבהם יהיו עם תגובות יותר אימפולסיביות, התנהגויות קשות כלפי הסביבה – והמופנמים – יהיו מסוגרים יותר ויהיה קשה יותר להבין אותם ועלולים בגיל יותר בוגר (9-11),לגלות קשיים רגשיים.

הקושי הוא: שבעיות רגשיות אצל רבים, הם טריגר לבעיות נוספות כמו קשב וויסות תחושתי ועוד כל מיני בעיות שונות (ז”א שהבעיה מתפתחת לקושי מוחי מוכח).

לכן המלצתי לתת הרבה תשומת לב למענה הרגשי הנחוץ, בנוסף לטיפול רגיל (כמו בבעית קשב ובבעיה תחושתיות).

[פריידי אשכנזי]

ממה שאני יודעת מגננות מנוסות (שלאחרונה הכרתי וכולן פה אחד אומרות שרוב ילדי הכיתה סובלים מנוזלים ופוליפים

לחלק מהילדים כשמורידים את הפוליפ פתאום התחושה של היד משתפר פלאים

(מניסיון של אחיינית)

[פריידי אשכנזי]

תיקון :שלהם

[פנינה רוזן]

אצלנו ניתוח פוליפים ושקדים לא שינה שום דבר בתחושה…

ב”ה כמו שכבת כתבו ילדים ומבוגרים רבים סובלים מוויסות חושי, חקרתי את הנושא המון כדי לעזור לעצמי ולילדי בהחלט החלק הרגשי משמעותי אבל לא מספיק.

לא פעם ילדים מאובחנים עם קשיים שונים ואפילו מגיעים לחנ”מ בלי לשים לב שמקור הבעיה הוא קושי בוויסות החושי.

אין לי כרגע זמן לכתוב, אבל יש הרבה תרגילים שניתן לעשות בבית, בגדול חשיפה למגוון רב של מרקמים, עיסויים, אנחנו עושים “פיצה” על הגב, לשים וכו’, נדנדה ועוד.

בשורות טובות!

פנינה רוזן, מאמנת אישית ומדריכת כלות

[פריידי אשכנזי]

מאוד תלוי באיזה גיל מנתחים

[פריידי אשכנזי]

מאוד תלוי באיזה גיל מנתחים

ילד שנותח אחרי גיל 3 הניתוח פחות משנה

מאשר ילד שנותח בגיל 2

או בגיל שנה מניסיון משפחתי

ילד שנותח עד גיל שנה בדרך כלל חוץ מדיבור קולני לא נשאר לו שום בעיה בולטת לעין

עד גיל 2 תלוי כמה לפני כיוון שרוב הבסיס של השפה וההתפתחות הוא עד גיל 2

ועד גיל 3 הוא מקבע דפוס התנהגות

כל כך חבל לי על הורים דואגים שהרופאים יעצו להם לחכות

אני מכירה הרבה סיפורים מקרוב

אם יש לך משהוא להוסיף לי מניסיונך אשמח לשמוע באישי

[פריידי אשכנזי]

וכמובן שלא למדתי את גוף האדם

כך שאני לא יודעת יותר ממה ששמעתי מניסיונם של אחרים

ולבני אין פוליפ מוגדל בה’ כך שבנושא הזה אני רגועה

[מיכל וילמן]

תמיד כדאי לצרף למענה רגשי (ולא הכונה לטיפול רגשי אלא למענה רגשי שההורים יתנו), גם טיפולים מומלצים, כדי לזרז את הענין ולשפר אותו.

בנוגע למענה רגשי – אני מדברת על כלים יישומיים שאני נותנת להורים במקרים מיוחדים הדורשים מעורבות רבה יותר.

[תמר אהרוני מרפאה בעיסוק]

שלום לכולן,

שמחה על כך שיכולה לעזור.

באופן כללי, ממליצה תמיד ללכת למקור ושם לחפש תשובות.

נכתבו כאן תגובות רבות ושונות ורובן נכונות, אך לא התשובה בעצמה.

כשמגלים אצל הילד ריבוי מצבים או התנהגות לאורך זמן רב שכוללת קושי עם מרקמים/צבעים/אורות/ריחות/רעש/ועוד וכד׳, או התנהגות של נסיונות והתחככות ב״דוקא״ עם התחושות האלו כמו שפירטתי, וכן הימנעות רבה מהרבה מצבים דומים, אכן ייתכן שישנו קושי תחושתי.

מה לעשות כששמים לב?

1. דבר ראשון- לדבר עם הגננת/מורה/מלמד וכו׳ ולשאול איך הילד בזמן הלימודים. כדאי לשאול באופן כללי וגם לפרט בשאלות שנוגעות לחושים השונים. כמו כן, לשים לב גם למצב החברתי, אשר ייתכן שמושפע ג״כ מקושי תחושתי.

2. לפנות לרופא התפתחותי- לבקש הפניה לאבחון בהתפתחות הילד. לספר לו מה אתם רואים, ולבקש הפניה.

3. עם ההפניה קובעים תור לאבחון בהתפתחות הילד (יכול להיות במכונים, בקופ״ח, עזר מציון וכד׳)

4. אחרי האבחון (או במקביל) תקבלו תור לטיפול, אלו 2 תורים נפרדים.

5. שימו לב לברר מתי התאריך של התור הכי קרוב כי מעבר לטווח זמן מסוים אפשר ללכת פרטי ולקבל החזרים.

6. גם אם קבלתם הרבה עצות ורעיונות לתרגילים אל תחזרו אחורה מתוך מחשבה שכבר לא צריך ויש לי פתרון, התחום התחושתי הוא תחום מורכב וצריך לערוך אבחון מעמיק על מנת להבין את הקושי האמיתי ואת המניע שלו, ורק אח״כ לחפש פתרונות. תזכרו תמיד שהחלק של הפתרון זה החלק הסופי והוא חלקי בלבד! פעמים רבות זה החלק הקל של הטיפול! החלק החשוב של הטיפול נמצא באבחון ובהבנה מדויקת של הקושי ולאחר מכן בקביעת תכנית הטיפול.

חשוב לדעת שדיאטה סנסורית היא דרך אחת לעבוד על קשיים חושיים ויש עוד דרכים רבות וטובות. כל אחת מתאימה לקושי אחר.

דבר אחרון שחשוב לדעת והוא הכי קריטי, ריפוי בעיסוק במהותו עובד בכיוון של ״יצילח לבצע את המטרה גם כשאני (המרפאה בעיסוק) לא כאן״, כלומר גם לאחר סיום הטיפול. כך שאי אפשר לומר שקבעו דיאטה סנסורית ולא עמדו בה ולכן לא היה תוצאות. אם זה מה שקרה כנראה שזאת לא היתה הדרך המתאימה.

חשובנה על הדברים, וחלילה אל תזנחנה.

מה שלא יטופל היום, יגדל מחר.

בהצלחה רבה!

תמר אהרוני,

מרפאה בעיסוק

[בלה]

תמר,

תודה על התשובה המקצועית והממוקדת!