נרקיסיזם

[י ש]

יוהו כל האפ והדאון הזה פשוט מטרטרים את המוח

רגע אני בטוחה שהכול טוב

ואני זו שמדמיינת ורגע לאחר מיכן שוב יש התפרצויות

[שפרה]

אואווווו!!!!

תודה!!!!!

עכשיו מבינה מה יש לי מלרצות להתארח אצל חמותי….

[שיינדי אייזנבך]

למי ששאלה: מה זה קווים נרקסיסטיים?

קווים נרקסיסטיים זה תופעות התנהגותיות 'נורמליות'

שנמצאים בכולנו במידה זו או אחרת.

זה הרצון שיראו אותי, ויקשיבו לי,

ויחשיבו אותי ויתנו לי אהבה ושייכות.

שיא הנורמלי, בתנאי שזה במינון נורמלי

עם יכולת לראות גם את האחר ולפנות לו מקום כשצריך.

*

נרקסיזם, לעומת זאת, מתאפיינת בעיקר בעיקר

בצורך להערצה, שיאלילו אותי. שיגידו לי שאין כמוני בעולם.

שיתייחסו אלי כאל זכאי לזכויות יותר, ובעל עליונות בכל תחום

ותכונות פנטסטיות נדירות שאין אותם לאף אחד רק לי.

אמונה חזקה שאני אדם נדיר, הכי מיוחד שקיים,

ומגיע לי יחס מועדף וציות ללא עוררין לכל מה שאני מוציאה מהפה.

וחוץ מזה מגיע לי מחיאות כפיים סוערות על כל דבר שאני עושה / אומרת / חושבת.

ואוי ואבוי למי שלא יתן לי את זה.

*

כל השאר, התפרצויות, השפלות, שתלטנות, יחס נוקשה, זלזול וכו

מאפיינים עוד הפרעות אישיות, וגם אנשים עם שתלטנות ומידות לא מעובדות,

והם לא מהווים סמן לנרקסיזם, למרות שהם יכולים ללכת יופי יופי עם נרקסיזם.

[ה]

נרקסיסט – זה לאו דווקא אדם גרדיוזי

אולי הגדרה יותר נכונה – זה בן אדם שבטוח שכולם חייבים להכיר לו תודה, והכל בזכותו

נרקיסיסט גרנדיוזי מול נרקיסיסט פגיע

נרקיסיזם היא אבחנה נפשית עם וריאציות רבות.

בקצה האחד של הספקטרום מצוי הנרקיסיסט הגרנדיוזי, אדם עם ביטחון עצמי, הערכה עצמית ותחושת עליונות מוגזמים ביותר, ובקצה השני מצוי הנרקיסיסט הפגיע, הסובל מביטחון עצמי שברירי וערך עצמי נמוך.

סוג זה, המכונה לעתים נרקיסיסט ביישן, מופנם או סמוי, והוא לרוב שונה מאוד מהנרקיסיסט הגרנדיוזי.

במקום לנהוג על טסלה יקרה, ללבוש בגדים יוקרתיים, לחיות בבית מנקר עיניים ולהיות בעל אישיות רברבנית וחצופה, הנרקיסיסט הפגיע עשוי להיות מופנם ומוכה חרדה, בושה וסימפטומים דיכאוניים.

מבחינה תפקודית, הנרקיסיסט הפגיע קרוב יותר להפרעת אישיות גבולית (Euler, 2018).

נרקיסיזם גרנדיוזי, לעומת זאת, עשוי להיות מובן טוב יותר כביטוי של פסיכופתיה (Windell, 2004).

אין סוג ״טוב יותר״ של נרקיסיסט: כל אחד מהם הוא גרסה בעייתית של אותו מצב.

סביר שאדם עם נרקיסיזם גרנדיוזי יהיה מאושר יותר, משום שהוא חי בבורות מאושרת בנוגע לאופן בו אחרים תופסים אותו ולאופן בו פעולותיו משפיעות על אחרים.

הוא יכעס ויהפוך מתוסכל רק כאשר יטילו בו ספק או לא יענו על ציפיותיו.

נרקיסיסטים פגיעים, מנגד, עשויים להיות מודאגים ועצובים. הם יהפכו מתגוננים וכועסים ביחס לאחרים כדרך להסוואת הפגיעות שלהם.

קשה לחיות במערכת יחסים או לעבוד עם נרקיסיסט גרנדיוזי.

לא רק שלא יהיה אכפת לו מהשקפותיהם של אחרים אם לא יישרו איתו קו, אלא שגם לא יאמין לשום ביקורת כלפיו.

אם יגיב, סביר להניח שיכעס מאוד ובכך יגרום לדובר שלא לרצות להעלות את טענותיו שוב.

הנרקיסיסט הקהילתי (Communal Narcissist)

נרקיסיזם קהילתי / קומיונלי מתאפיין בכל תכונות הגרנדיוזיות המוכרות, בהן כל האנרגיה מופנית לעבר הגברת הערך העצמי על ידי חיפוש אישור מאחרים, אבל עם הבדל חשוב:

בניגוד לנרקיסיזם המסורתי, בו אנשים מחפשים הכרה דרך האדרה עצמית של מאפיינים אישיים, בנרקיסיזם קהילתי יש מופע של בני אדם נטולי אגו לכאורה, שנותנים את הנשמה בלי לצפות לקבל שום דבר בחזרה. נרקיסיסטים קהילתיים חיים על הרעיון הפופוליסטי של "אלטרואיסט בכאילו", גם אם המניעים מאחורי התנהגותם הפרו-חברתית הפוכים ממה שהם מציגים למראית עין.

הם מוכרים לכולנו סיפור של הקרבה למען הזולת, והם לעיתים באמת תורמים לאחרים, אבל הצורך הבסיסי שיוצר את ההתנהגות המושקעת באחר היא לזכות בהערצה ושבחים מהסובבים אותם.

[א פ]

חברות נראה לי קצת התבלבלתם, לא מכירה בנ"א שירצה במודע להזיק

הנקרסיזם זה אנשים שרע להם וקשה לא קצת ובכלל לא בטוח שזה בבחירה שלהם

לרוב זה יושב על דברים שורשיים ועמוקים לא חושבת שמתפקידינו לדון האם יקבלו עונש על מעשיהם או לא

ובת להורה אל תשכחי שבהתחלה ה' שם אותך במקום הזה, למרות הקושי, כי הוא יודע שזה המקום הכי נכון לך לצמיחה שלך

בחיים תמיד יש לנו את האופציה לברוח ולהאשים את השני ואז אנחנו מפסידים. מפסידים את המקום שהיינו בו אם היינו מתמקדים בתפקיד שלנו, מפסידים את התכלית שלנו בחיים

יש משפט שאני מאוד אוהבת, זה שהשני מתנהג כמו כלב לא מצדיק שאתה תתנהג גם

בחיים תמיד ניפגש באנשים לא הכי ישרים שמתנהגים בצורות כאלו או אחרות שהם ממש לא בסדר והתפקיד שלנו זה להתמקד בעבודה שיש לנו בחיים

אז באמת בהצלחה בהתמודדות כי היא קשה ומאוד…..

[ה]

לא התבלבלו,

יש אנשים שנהנים לעשות רע לאחרים, גם אם את אישית לא מכירה,

דוגמא קיצונית – הנאצים (ולא השוואתי עכשיו אף אחד לנאצים – רק עניתי על הקביעה הזו)

ניתוק קשרים זה לא בריחה – זה לקחת את ההחלטה על החיים שלך לידיים שלך,

ההפך הרבה פעמים להשאר בקשר – זה בריחה – בריחה מקבלת אחריות, בריחה מלעשות את מה שנכון – אל מה שנראה יפה מבחוץ.

יש למשל הרבה אנשים שמשתכרים מעט, לא טוב להם בעבודה וכו.. והם נשארים שם – זה לא מגיע מאמונה וביטחון , זה מגיע מעצלות, מבריחה מהתמודדות עם ההשתדלות שהם צריכים לעשות.

[יעל יעל]

אני צריכה להבין

אם בנ"א עבר ילדות קשה. או חיים קשים.

יש לו אישור לפגוע?!!! אני צריכה להבין את זה!!

יש לו אישור למרר לאנשים את החיים? יש לו אישור להשפיל, להקטין, להפוך אותו לפיסטוק?!

וחלק מתהליך של טיפול, לפחות בדברים האלו. זה לראות שעשו לי רע, זה לראות שככה לא מתנהלים החיים!! זה לראות את זה ולכעוס נורא!

והלכות כיבוד הורים משתנות בהתאם לסיפור (כל אחת צריכה לברר לבד)

[טובי וינברג ניהול תזמורות]

אישור ממי?

מי נותן אישורים?

רק הקב"ה בוחן כליות ולב ורק הוא יודע ודיין ועד

אף אחד לא יכול לפטור את עצמו בטענה שאין לו בחירה.

אף אחד!!!

בסוף בסוף, אחרי מאה ועשרים- יהיה דין אמת. בזה אנחנו מאמינים.

זה אחד מי"ג עיקרי אמונה: הקב"ה גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו.

כמה פשוט! כמה ברור!….

אין לנו היכולת, וגם לא הרשות או הזכות, להתחמק מחובתנו בעולמנו!

אבל, ככל שמדובר בנפגע

חשוב להכיר בעובדה (המצערת?…)

שיש נפגעים שעושה להם טוב להפריד את העושה מהמעשה,

שנכון ובריא להם לייצר מובחנות ונפרדות שבסיסן בהבנה ש…..יתכן, יש מצב, שלפוגע אין בחירה.

סה טו

מי שזה עושה לה רע- לא נמנית על אלו שזה עושה להן טוב….נכון?

אז מי שמזהה את עצמה שם,

שתעשה לעצמה ולנפשה חסד

ופשוט לא-תקרא-דברים-כאלה-שגורמים-לה-לפגיעה-משנית-!!!

יכולת סינון היא יכולת קריטית כדי לשרוד פגיעות במערכות יחסים.

אז הנה אימון ספיישל:)

[יעל יעל]

צודקת טובי

אבל קורה פה בזמן האחרון שיש נשים שחושבות שמותר להצדיק אותן…

זה סתם מאוד מסעיר אותי.

בתור מישהי שמכירה את המציאות הזאת קצת קצת מקרוב..

הרבה פעמיים אומרים לך שהוא מסכן.. ולכן הוא פוגע. וכי מה?! בנ"א מסכן יכול לעשות מה שבא לו…

יש כאלו שעוזר להן להפריד ולהסביר לעצמם שהוא מסכן, אבל לפעמיים הם לא שמות לב. אבל הן מוחקות את עצמם!! בגלל שהוא מסכןןן (מניסיון:))

[ה]

שימי לב אם אמירה כזו שאין לו בחירה – זה לא בריחה של הנפגע,

בריחה מלהכיר באמת

בריחה מלקחת אחריות אחריות למנוע את המשפך הפגיעות,

כשאדם אומר שאין לפוגע שליטה – הוא נותן אפשרות לפוגע להמשיך לפגוע,

ברגע שהיא מפסיקה עם האמירות האלו – הוא יכול לשים גבול – אם פוגעים בילדים שלנו אנחנו לא מגיעים,

אם לא מכבדים את הגבולות/הצרכים שלנו לא נשתתף בארוע.

תבדקי את זה ותראי שככה זה.

[טובי וינברג ניהול תזמורות]

את צודקת ה

זו הבחנה חשובה

בעיני ההבדל נעוץ בתיזמון-

כשמגיעים בגישה הזו לפני אירוע זו תבוסתנות

ואילו אחרי אירוע- זו נפרדות

[ה]

אחרי הארוע – זה אומר לא שמנו גבול מספיק ברור וחזק,

וללמוד מכך להבא איך צריך להשים את הגבול שיכובד,

[מירי רוט]

התגובות כאן מתחלקות בין :

מי שחיה עם נרקסיסט [או בורדרליין ]

לבין מי 'יודעת' מה זה נרקסיסט

חבל לכל מי שחיה עם דבר כזה לנסות לשכנע את מי שלא 'חי ונושם' דבר כזה

כי אין לזה מילים

זה לחיות באלימות סמויה [או גלויה]

זה לנשום רעל

זה להיות בגיהינום

ובבקשה

מי שיודעת מה ההגדרה המילונית של נרקסיסט ולא מכירה את זה מהחיים שלה

אל תהרסו למי שסופסוף מבינה מה קורה לה

וזה אולי הצעד הראשון שלה להצלת הנפש

תגובות של 'כיבוד הורים' ועוד כל מיני תאוריות רוחניות רק מזיקות ומחזירות למצב המבלבל

לפעמים עדיף לשתוק

אולי היה כדאי לאגד את כל מי שנפגעה או עדיין ביחסים קרובים עם הפרעות אישיות?

הם מדברים בשפה אחרת לחלוטין. שפה של כאב תהומי……………………..

הייתן רוצות?

[ה]

הייתי שמחה לקבוצה כזו

[טובי וינברג ניהול תזמורות]

את יודעת מירי, הרעיון נפלא. ממש.

רק יש לו בעיה אחת 'קטנה'….

אחת מהתופעות הידועות היא שנרקיסיסטים מאבחנים את סביבתם כ—-לוקים בנרקיסיזם

אם תקימי קבוצה כזו תגלי שאחוזים רבים מדי מתוכה הם הנרקיסיסטים בעצמם.

[ה]

משוגעים מאבחנים את הסביבה שלהם כמשוגעים,

נרקסיסטים מאבחנים את הסביבה שלהם ככפויי טובה, חצופים, ועל זה הדרך…

[מירי רוט]

וואו. נכון…………

לא שמתי לב לזה בצורה גורפת

אבל נכון לגמרי

הם לאו דווקא מאבחנים באותה 'הפרעה' שהם סובלים ממנה קרי 'נרקסיזם' הם יצירתיים יחסית…

אבל יש להם משפטים קבועים שמי שמכיר, יצחק אם אני יכתוב אותם כאן

כל כך צפויים………. כל כך 'שטאנץ' אחיד

מה את מציעה בכל זאת? אני חושבת שכדאי כל כך לתת כח למי שנמצא בתהום הזו

לפחות להרגיש שיש מישהו שמכיר את ה'שפה' הזאת לתת תיקוף הכרה ומקום

אדרבא

פתוחה לשמוע

[שרי פ.]

עונה לך יעל-

זה לא אומר שמי שעבר ילדות קשה יש לו אישור להרוס חיים לשני להשפיל או להזיק

ממש ממש לא!!

א. יש מצב שהוא לא מתכוון במכוון לעשות את זה

(מתכוונת שהוא לא שם לב עד כמה זה מציק ומזיק לשני)

ב.אם זה מבחירה או לא קשה לדעת

ג. והכי חשוב – לא משנה מה הנרקסיסט עושה ואיך הוא מתנהג תזכרי שבסופו של דבר שגם כשנראה לך שהאדם מולך הורס לך את החיים/משפיל וכ'ו יש לו אחד מעליו שבסופו של דבר זה מגיע ממנו!

ולא סתם ה' בחר בך להיות בסביבת אדם כזה זה הכי מדוייק בשבילך!!

זה אולי קשה לשמוע ולקבל את זה

אבל זה הכי נכון!!!

כמובן שזה לא סותר את הקושי העצום שיש בסיטואציות כאלו..

מאחלת המון כח!!

[חני שטראוס]

יקרות!

אני מנהלת קבוצה תמיכה שישית לנפגעות נרקסיזם

וכעת יוצא לאור הקבוצה למתקדמות שנקראת: דומה לך אבא

לפרטים בקו הקשר ששם יש את כל הידע הנחוץ על נרקסיזם

026576661

[מרים סולובייציק]

הזכירו כאן הפרעת אישיות גבולית (בורדרליין), מידיעתי האישית אני יכולה להגיד שהסובלים מהפרעה זו, בהחלט סובלים! הם לא אנשים בעלי מידות רעות בהכרח, הם פשוט סובלים מהפרעה נפשית שתוקעת אותם בחיים, יכולתם לטפל בה מוגבלת, ומשום כך הם סובלים! אי אפשר לתאר את הסבל הזה! הנשמה שלהם מיוסרת וכאובה, מצבי הרוח המשתנים שלהם שמים אותם בתוך כף הקלע של החיים! האימפולסיביות שלהם משגעת אותם! והנטייה לפגיעה עצמית שודדת מהם את מנוחת הנפש שלהם.

מי שבא לדבר על הפרעת אישיות גבולית (בורדרליין) – של נעליך… כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא. מי שלא חווה את זה, עדיף שלא ידבר.

[סירי גולדמן]

כל מילה מרים

[אסתר פת]

אני מזדהה מאד מאד עם הרצון של ה. להבין איפה נקודת הבחירה של נרקסיסטים

או, אני אולי אדייק-לדעת שיש דין ויש דיין ויש צדק בעולם

ומי שפגע-ישלם על זה

נראה לי שרק מי שמכיר מקרוב נרקסיזם, יכול להבין את זה

קשה מאד לשחרר ולשכוח וליצור נפרדות כמו שכתבה טובי

לפני שאתה מברר עם עצמך את הנקודה הזו

לפני שברור לך שהבן אדם יקבל את העונש שלו

ושאלוקים רואה הכל ושופט על הכל

ושום דבר לא נשכח ולא נסלח

ומי שלא מכירה מקרוב, אשמח שלא תגיב

כי אין דרך להגיב על זה בלי להיות בנעליים של מי שנפגע

אני כותבת את זה מתוך מקום של מישהי קרובה למישהי שנפגעה מנרקסיסט

ליוויתי את הסיפור תקופה והייתי בתוכו תקופה ארוכה

ותאמינו לי, מספיק להיות קרוב לזה בשביל לייחל לדין ודיין, ולצדק ומשפט

קשה מאד להכיל את זה בלי אמונה שיש אלוקים והוא רושם הכל והכל מתוכנן ומושגח

וכן, שגם יש עונש למי שהרע כל כך

[ה]

תודה!

[סירי גולדמן]

אני קוראת את הדיון ומבינה כל כך את שתי הטענות הכאילו סותרות שמניחים כאן:

מצד אחד – בטח שחשוב לדעת שאדם הוא נרקסיסט, אחרת אולי הבעיה היא בי,

ומצד שני – איך נוכל לאבחן בוודאות, וגם מה הצורך בזה בעצם, מי שחשוב ומשמעותי כאן זה ה'אני' ולמה להשקיע אנרגיה ב'אחר' שכאן?

ובאמת, בעיני, הן לא סותרות כלל. אלא מה, אם ה'ראויה' שלי תלויה ב'אשמה' של האחר אז באמת יש חובה לברר במה הוא אשם, חייב, לא בסדר. אבל אם ה'ראויה' קיים מעצם היותי ולא תלוי בשום דבר, אז מספיק שהחוויה היתה לא נעימה וממש לא משנה ממה היא נוצרה. מזה שהאחר נרקסיסט, מתמודד עם הפרעת תקשורת, עבר חיים קשים שגורמים לו לחוות אחרת את העולם, בעל רצון טוב ושגוי, חסר רצון טוב, בעלת מידות לקויות, סגור בתנאי חיים שלא הותירו לו ברירה – מה זה משנה? משנה מה 'מגיע לי', ו'לי' מגיע חיים טובים!! אם משהו כאב לי – זה לא היה נכון לי, ולו גם נוכל 'לדון אותו לכף זכות' הכי חזקה שיש. סתם דוגמא לא מתחום ההפרעות – ילד שחווה נטישה זה לא משנה לו אם בגלל שאמא שלו היתה בעייתית, בגלל שהיא היתה חולה במחלה קשה ונאלצה לטוס לטיפול ולהשאיר אותו בארץ, או שפעם היא נתקעה בחדר סגור והוא בכה עד שהצטרד והיא (באמת!) לא יכלה להושיע – זה פשוט לא משנה!! הסבל קיים, וראוי למענה, לטיפול ולעזרה. וכשזו נקודת המוצא הבירור של 'כן או לא נרקסיסט' הרבה פחות משמעותי מהבירור של 'זה נעם לי / היטיב איתי או להיפך' – זו השאלה הנכונה (שגם מלמדת להתרכז, לקבל, להאמין ולסמוך על החוויה שלנו, כמו שמישהי כתבה)

ולגבי מה שכתבו כאן על הכעס – זה נכון. הכעס הוא חלק מהתהליך! כיון שהכעס מדבר עליי – שלי הגיע לקבל אחרת, לחיות אחרת. אחרי שאדם כבר מבוסס היטב בבהירות ש'היה מגיע לי' אפשר להתקדם לשלב הבא, ההפרדה ביני ומה שהיה מגיע לי, לבין האחר – שכן או אל יכול היה לתת לי, אבל בלי לעבור את שלב הכעס הנטייה שלנו היא 'לא לכעוס' לא בגלל ההפרדה אלא בגלל הויתור – הויתור על 'מה שהיה מגיע לי' וזה לא נכון – זה לוותר על העצמי! היה מגיע לי, ולכן אני כועס, ורק בשלב הבא אני אוכל להפריד ולהתרכז נטו בעצמי ואז האחר ומה שעשה או לא מתחיל לעניין הרבה פחות, והכעס מאבד מקום, וניתן גם לטפל בו ישירות לפי הצורך. ז"א הכעס הוא שלב בתהליך, לא מטרה אבל כן קטע דרך שלא ניתן (כמעט) לדלג עליו. כמעט או ממש? אם תמצאו לי מי שעשה תהליך מושלם בלי השלב הזה אני אדע שרק כמעט, לעת עתה לא פגשתי מציאות כזו:)

חוזרת לנקודה המרכזית (בעיני) כשאדם סובל זה מה שמשנה!!! לא משנה מה ההגדרה של מי שמולו, משנה הסבל שלו. ומכיון שבהפרעות הרבה פעמים חלק מהענין זה שהסובל סופג האשמות בלי סוף על ה'אשמה' שלו בסבל שלו, אני חוזרת ואומרת: אדם שסובל – סובל!! גם לו יהי מצב שזה סבל ש'רק בגלל ה… שלו הוא סובל ככה' – מה זה משנה? גם ה… שלו הוא חלק מנותני החיים שלו (ובואנה נעזוב את זה שאפשר להזים את הטענות הללו בקלות, כמעט תמיד. נלך על 'נניח ש'…)

ובעיני כשהנקודה המרכזית היא הזכות וה'ראויות' (אין מילה כזו, אני יודעת…) של אדם לחיים טובים, מאושרים, נתמכים, מגובים ועוד ועוד, זה מאבד את המשמעות של השאלה למה מי שמולו לא נתן לא את מה שהוא ראוי לו. הסיבה נמצאת אצל האחר והיא הרבה פחות מעניינת, ה'ראויות' נמצאת אצל האדם עצמו!!!

והרבה כוח לכל מי שמתמודדת, בין אם מול אבחנה מוגדרת ובין אם מול סימן שאלה ענק – שד' יהיה בעזרך!!!

[חיה חיה]

נקודה מרכזית.. אבל בכלל לא פשוטה

הלוואי שהיה ברור לכולנו שמגיע לנו..

ובכלל מי אמר שמגיע? הרי עונש מגיע על חטא, אז אולי הגיע לנו העונש ולא החיים הטובים והשמחים?

[סירי גולדמן]

חיה ואם הנקודה הזו דורשת עבודה אז מה?

אז עוד סיבה טובה לעבוד עליה:)

ולגבי השאלה על עונש ועל 'כן או לא מגיע לנו' זה משהו עמוק מאד, לא רק השקפתית אלא גם הרבה מאד מהבחינה הרגשית,

מה שאפשר לומר על שניהם בלי להיכנס למקום הרגשי המדויק (שמטבע הדברים שונה בין אחת לשניה) זה שכשיהודי בצער שכינה איתו בצער. ברור שבורא עולם גזר עליו את הצער (בגלל עונש, בגלל תיקון, בגלל מסלול חיים – נכון שעונש זו גם אפשרות, שגם אותה צריך ללמוד ולהבין לעומק. התפיסה שלנו ב'עונש' היא לחלוטין לא התפיסה האלוקית! אבל ישנן גם סיבות נוספות לגזירות קשות) ועדיין, עם ומתוך הגזירה שכינה איתו בצער. זאת אומרת שיש כאן היבט של 'היה אמור' להיות אחרת – ד' רצה ורוצה בשבילנו טוב ונעים ושמח ומיטיב,

ועם כל זה שהוא יודע שטוב לנו עכשיו הסבל – הוא גם בצער איתנו עליו,

ולכן יש כאן בהחלט מקום להרגיש ש'היה אמור' להיות אחרת. שזה מה שמטבע הבריאה היה נכון עבורנו!

וכשהטוב הזה איננו, יש כאן משהו חסר, 'פגום' (כביכול!!), שמה שבטוח שמי שמולנו לא היה אמור ליטול בו חלק, כי לאחד אין חלק בחשבונות שמים!

(אחרת מה נגיד על הנקמה של הקב"ה באויבי ישראל שבכל הדורות? הרי ד' גזר עלינו והם לא יכלו לעשות שום דבר שלא נגזר! אלא מה, נכון שנגזר, אבל מה הקשר שלכם לגזירה שלנו????)

מקווה שעניתי עד כמה שניתן לענות בפורום כללי כזה…

[חיה חיה]

סירי, תודה על המענה…

מעריכה!

[ה]

תודה על חידוד הדברים,

מוסיפה רק נקודה שלדעתי מאוד קריטית, ומשום מה מתעלמים ממנה,

אחד משיטות העבודה של נרקסיסט זה מניפולציות, גלזייטינג ועוד..

הרעיון הוא שהוא מטשטש את מעשיו וגורם לשני להאמין למציאות מדומה,

ולכן אדם שמתמודד מול נרקסיסט – קריטי שידע שהאדם שמולו הוא נרקסיסט – ובמה זה מתבטא,

אם לא הוא ירגיש שהחוויה לא טובה לו, אך לא יבין לעולם למה, ולא ידע איך לעצור את זה ואיך להסביר את זה ולבקש עזרה

[סירי גולדמן]

את צודקת ה,

מצד שני – חשוב לא לתלות את זכות הקיום של אף אחד בהוכחת הבעייתיות של האחר (ולא בשום דבר של האחר – לא באהבה ולא ברשעות ולא בקבלה ולא בכלום! זכות הקיום של האדם היא אלוקית, ונבראת יחד איתו, מעצם קיומו!).

ולכן כשאדם מגיע עם חוויה של ערעור המציאות, טשטוש החוויה שלו וכד', המקום בו נכון להתמקד זה בעצם קיום חווית הערעור: אתה הרגשת ש… ואתה לא לגמרי בטוח בזה. למה? אלו קולות עולים בך שמתנגדים לזה? בין אם הם קולות מציאותיים ועכשוויים ובין אם הם קולות תאורטיים של 'תמיד אני רגיל שאומרים לי ש… או שX אמר לי פעם ש….' אז העבודה תהיה לנקות את הקולות האלו ולאשר את החוויה הפנימית – וזה ממש לא משנה אם החוויה נוצרה מול אדם נרקסיסט או מול אדם עם הרצון הכי טוב בעולם אבל בלי הבנה תקשורתית/אנושית וכד' מה המילים שלו עושות או כל דבר אחר, מה שמשנה זה שוב – האדם שמולנו! ולכן אנחנו 'פטורים' מאבחון ודאי של ההפרעה של הגורם שכנראה לא יגיע לעולם כדי לאפשר את האבחון הודאי שלה… מספיק לנו לפגוש את האדם שמולנו ולעשות איתו את העבודה שתאשר אותו ותחזיר לו את זכות הקיום והחוויה האישיים שלו.

נכון שתוית חד משמעית מקלה קצת על הדרך (וגם, בעיני, משבשת אותה טיפטיפונת…) אבל לחלוטין ניתן בלעדיה, וזו אפילו עבודה מדויקת יותר, בעיני. אם כי אני מאמינה שיהיו שיחלקו עליי בנקודה הזו:)

[רבקה פלד]

י.ש. יקרה, אני לא מטפלת, אבל מהכרות אישית וקרובה עם כמה מקרים כואבים:

1. ייעוץ לגבי התמודדות עם נרקסיזם או הפרעות דומות – רק אצל מומחים בתחום הספציפי הזה, לא כדאי בתוך פורומים. עם כל ההערכה לכל מי שכאן (ויש לי הערכה רבה! כולכן מקצועיות, רגישות ומקסימות) אף אחת מאתנו לא יודעת בוודאות את המצב, ולכן מסוכן לתת כאן עצות לגבי זיהוי של נרקסיזם.

2. לא משנה אם מדובר בנרקסיזם או לא, אם יש לפוגע שליטה או לא, אם הוא יענש על זה ומתי וכמה, הכי חשוב זה לקחת את עצמך בידיים ולטפל. לא במי שפוגע, אלא בעצמך. נכון זה נשמע נורא נורא מעצבן – מישהו פגע בי ואני זו שאמורה ללכת לטיפול?!

אבל, בין אם זה מישהו חסר תקנה ובין אם זה "סתם" יחסים לא בריאים, על האדם שמולך אף פעם אין לך שליטה, ואת לא יכולה לתקן גם בן אדם "נורמלי".

הדבר היחיד שאת יכולה לעשות זה לקחת אחריות על החיים שלך ולעזור לעצמך לחיות ולנשום.

3. "עונש" "נסיון" "כיבוד הורים" "והוא ימשול בך" – זו קונספציה מסוכנת מאד. בתור ילדה קטנה לחיות בצל הורים כאלה – כן זה נסיון והקב"ה שם אותך שם כי הוא יודע מה הוא עושה, אבל מגיל מסויים יש לך כבר יכולת לבחור מה לעשות ואיך עם החיים שלך, ולהמשיך להאמין שזה נסיון בלי לעשות השתדלות – לא טוב בכלל.

תמיד תזכרי שיש לך בחירה, לגבי כיבוד הורים ההלכה מאד מדוייקת מה זה "כיבוד" (ספויילר: לא כל דבר!) וכדאי להתייעץ עם רב מוסמך, עדיף רב שמתעסק עם מקרים כאלה

(יש את הרב טאוב – אם מתאים לך באנגלית)

4. פסיכולוגית היא לא אורים ותומים. אם משהו לא נראה לך – זה בסדר לקום וללכת, ולנסות מישהי אחרת. נכון זה מתיש, אבל לפעמים צריך לנסות 2-3 עד שמוצאים מישהי מתאימה. וכמובן שמישהי מקצועית לא אמורה לבטל את הדעות שלך (בין אם הן נכונות ובין אם לא…) אלא לכוון אותך במקצועיות וללא שיפוטיות למקום נכון ובריא בס"ד.

5. תפילה תמיד עוזרת, אבל חובה לעשות גם השתדלות.

בעז"ה שתהיה לך שנה של גאולה והרבה טוב!

[טובי וינברג ניהול תזמורות]

מניחה פה המלצה חמה על גיטי גפני

פסיכולוגית קלינית

היא מעולה ממש,

והיא מומחית של ממש בתחום הטיפול בקורבנות מערכות יחסים נרקיסיסטיות

יש לה הבנה רחבה

ידע יקר מפז

ויכולת טיפולית נהדרת

מקבלת באלעד, בני ברק וירושלים

[יעל יעל]

אני מכירה מישהי, נרקסיסטית שאבחנה את בעלה כנרקסיסט

אחרי אילוץ כלשהו היא הלכה אליה

גיטי ניסתה לעזור בכול דרך… רואים שהיא מקצועית. היא בדקות (כנראה…) זיהתה שהבעל לא נרקסיסט וזה האישה והיא ניסתה לעזור ולטפל בנרקסיסט עצמו

לא משנה שאותה אישה אחרי כמה פעמיים הפסיקה, כי כשהיא הלכה זה היה כי הבת שלה התחילה לחשוד שאולי היא הנרקסיסטית והיא פשוט הלכה כדי להוכיח לבת שהיא לא. והיא מוכנה ללכת לטיפול

ממליצה עליה מאוד

יש לי תורות ארוכים אבל היא שווה את זה…

[רחל כהן]

עקבתי פה אחרי הדיון,

אף פעם לא הגבתי,

אבל עכשיו אני כבר לא מצליחה להתאפק עם השאלה..

אחרי שקראתי כל כך הרבה אם הנרקסיסט מאובחן או לא –

השאלה שלי הרבה יותר גדולה –

מי הצליח לשלוח נרקסיסט לאבחון?? איך???

[נעה ש]

נדיר מאוד שנרקסיסט יטפל בעצמו

גם אם הם הולכים לטיפול זה בגלל דברים אחרים שהם קשורים לצרכים הנרקסיסטים שלהם

מסתבר גם שהם יפסיקו את הטיפול בטענה שזה רק הזיק להם יותר…

וסתם ככה למה שהוא ילך לטיפול?

הוא לא סובל מזה

הסביבה שלו סובלת מזה.

[ה]

נכון,

ולכן זה מתסכל לראות את ההגנה שהם מקבלים מהציבור,

אסור לאבחן, מי אמר ש.., הם לא אשמים.

הגיע הזמן שנקיא התנהגות פוגענית – לא משנה מה עברו ומה התסביכים שלו – לשום אדם אסור לפגוע באחר!!!

[נעה ש]

מסכימה איתך ממש!

אבל לפעמים אף אחד לא שם לב לזה שהם מתנהגים ככה

כולם מאמינים לדמות הכובשת והמדהימה שהם משדרים

והנפגע לא מסוגל ללכת ולנסות לעשות עם זה משהו כי הוא פשוט מרוסק…

[י ש]

זה בדיוק הדבר הכי מתסכל

שהם יכולים כביכול לעשות מה שהם רוצים

והם מוצאים את הקרבן אשם וכמובן הם אף פעם לא טועים

והמון פעמים הסביבה ג"כ כבר חושבת שהקרבן אשם

[י ש]

רבקה טובי ורחל היקרות!

רבקה תודה רבה על הדאגה הכנה רק לא מזמן קלטתי בכלל שאני בבעיה

ובאמת שאני מקווה להתחיל לדאוג לעצמי וללכת למטפלת.

טובי תודה על היעוץ

ורחל שמעתי שכמעט ואין מקרים שבהם הנרקסיסט הולך לטיפול{זה הרי חלק מהבעיה-הם בטוחים שהם תמיד צודקים וגורמים לסביבה להרגיש שהיא הטועה:( }

אז זה ממש ממש נדיר…

[חני שטראוס]

אם הייתן מבינות שנרקיסיט פועל מתוך עצמי כוזב

ולכן קשה לו מאד האינטימיות הרגשית הנדרשת בשעת טיפול

הייתן מבינות טוב יותר למה קשה מאד לגרום לו ללכת לטיפול או לאיבחון. בכל מקרה אני מסבירה את זה היטיב בוובינר:

"איך למנף חיים בצל נרקסיזם למקפצה"?

יערך בחשוון מיד אחרי החגים.

אם מעניין אותך תכתבי לי C5618997שטרודל גימייל, או הרשמי בקו התוכן שלי: 026576661 שלוחה 5

[ריקי ג.]

שמעתי פודקאסט מאד חזק על נרקסיזם, והתיאור היה שהנרקסיסט עם ערך עצמי כ"כ ירוד שהערך שלו נע בין רבע תולעת והמושיע והגרנדיוזי , או לחלופין האומלל שכל הסביבה שלו כזאת נוראית , והוא קרבן לסבל וכו' וכו', העיקר הוא לא לפגוש את עצמו , כי אם הוא יפגוש את עצמו הוא יפגוש רבע גרגר חרדל, וזה בלתי נסבל..

הכרתי משהי עם מאפיינים של טראומה התקשרותית, שקבלתי הדרכה עליה, שהיא בסיכון גבוה לפיתוח נקרסיזם אם היא לא תהיה מטופלת , הנפגעים מטראומה התקשרותית, לא יכולים ממש לשאת בושה, אשמה וחוסר אונים, שזה רגשות מאד קשים לכולנו, אבל אצלם זה בלתי אפשרי לחלוטין, וזה מה שמביא אותם להפיל הכל על הסביבה, והם תמיד בסדר ואם משהו לא בסדר זה בגלל הסביבה וכו' וכו',

זה מביא קצת להבנה על הסבל הלא מודע שעובר על המופרע אשיות,

אבל, המשך הפודקאסט היה שהפתרון היחיד זה להושיב אותם בכלא!!, הכוונה להעמיד להם גבולות של משטרה, כלא וכו' כי הם לא מבינים שפה אחרת,.. עצוב..

זה שהם עברו ילדות קשה, ולא פיתחו יכולות נפשיות להכיל כאב וכו' וכו', לא מתיר להם להתנהג איך שהם מתנהגים, רק שבמצב הנתון אין להם בחירה, הטיפול תפקידו להרחיב את יכולת הבחירה החופשית של הבנ"א, והיות שאין להם אפשרות להיות בטיפול, כי אין להם אפשרות לאינטימיות עם עצמם.. צריך לדבר איתם בשפה שהם כן מבינים..

ברור שכבת להורה כזה או כל מערכת יחסים קרובה עם בנ"א כזה זה כ"כ לא פשוט וממש מורכב, ובטוח שיש גם את הפחד שאם תאשימי יאשימו אותך בחזרה כמובן וכו' וכו'. . זה רק עוזר קצת להבין את התמונה יותר מלמעלה.

בהצלחה לכולן,