סיום טיפול

[שבי לב]

אין לי מושג אם זה נכון לבקש או לא

רק תשאלי את עצמך מה היה כמה שבועות אחרי שהיא תשלח לך משהו…

[תמר דקל]

משהו כתוב זה ממשי יותר,

אפשר לקרוא ולהתחזק…לא?

[תמי רייך]

הרגש ליטימי לחלוטין, את מחפשת עוגן ,שיעזור לך לשמור על התחושות מהטיפול.

אני חושבת שאין כאן נכון ולא נכון.

וזה תלוי בגישה של המטפלת שלך,

יש מטפלות שישמחו להענות ויראו בזה סוג של 'חפץ מעבר' מהחדר.

ואחרות יסרבו בעדינות כי יחשבו שזה רק עלול להאריך את הפרידה ולהקשות עלייך להסתמך על כוחותייך.

רק את יכולה לנחש את התשובה של המטפלת שלך, ואת יכולה פשוט לבקש, ולהוסיף שהתלבטת.

אני חושבת שפניה כזאת גם אם תענה בשלילה, היא צעד אמיץ וכנה, ובעצם מאלץ אותך לנסח את הצרכים שלך ולעבד את הפרידה.

ואם את ממשיכה להתלבט האם לבקש, אז אולי יהיה לך מעניין לדייק ממה את חוששת, האם מדחיה שלה את הבקשה או מהפחד לצאת לא מנומסת.

הדיוק הזה מאמינה שגם יספר לך הרבה על עצמך.

בהצלחה בכל החלטה.

[טובה אבן-צור]

וואו קראתי את שאלתך וממש כאב לי בשבילך.

אני פוחדת נורא מהיום של הסיום

נראה לי בלתי אפשרי ככה להתנתק ממקום שפתחתי את כל כולי.

מותר לשאול מה היה אורך הטיפול?

ולגבי שאלתך- אם את מרגישה שזה יתן לך כח, אני הייתי מבקשת.

[תמי רייך]

וואו גם לי היה קשה בשבילה.

והשאלה הזאת טלטלה אותי מהיום שמפחד להיות אחרי, ולהתגעגע.

מצד אחד ברור שהסיום הזה הוא בריא.

אבל הוא כל כך קשוח!

לפעמי םאני מרגישה שהגעתי לטיפול בשביל לפתור קושי ובמקום זה יצרתי לי קושי וכאב אחר.

[אבא תודה!! !!!]

שלום תמר

וואו כמה אני איתך בשאלה ששאלת..

אני תוהה עם עצמי מה יהיה באמת אחרי שהיא תכתוב לך את הכמה מילים במייל אם זה יסתיים בזה, או שהנפש תמשיך לחפש אחר כך עוד מהקשר הזה איתה

דבר שני אני חושבת שיש אנשים בדגש על אלא שרגישים יותר שפרידה קשה להם ומורכבת במיוחד שמדובר בקשר של טיפול שזה קשר עמוק ולא סתם שטחי

חושבת בקול- אם כל כך קשה לנפש לשחרר ולצאת בעצמאות לדרך אישית זה לא אומר שהתהליך עדיין לא הסתיים?

לא אמורים לקבל בטיפול כח וגם כשמסתיים להרגיש שאפשר להתמודד עם זה בלי לטבוע?

[מירי רוט]

תהיי עם תחושת הגעגוע

ותשאלי אותו לא למי הוא הוא מתגעגע אלא למה [שוא]

כשיהיה לך את התשובה מה את מחפשת עכשיו

תשאלי את עצמך מאיפה עוד את יכולה לקבל את התחושה המסויימת שכה חסרה לך

וכה משתוקקת

מקווה בשבילך שתמצאי בתוכך את היכולת להעניק לעצמך את המענה

הרי זוהי מטרת הטיפול

ללמוד להחזיק את עצמך בעצמך

את בצעדים הראשונים וזה בסדר להרגיש קצת פחד ולבד

אבל את בטוח מסוגלת

[תמר דקל]

מהממת…

נתת לי כח!

[מירי רוט]

באהבה❤

[מירי כ.]

בלת"ק

מזדהה איתך מאוד!!!!!!

הקושי הזה לסיים…

להפסיק קשר שהיה משמעותי וקרוב,

ופתאום- בום. נגמר.

(ואל תדברו איתי על מפגש סיום. בעיני זה פלסתר על שטף דם…)

הרבה כח!

רק הזמן ירפא…

וקשר חזק לד' יתברך…

[רבקי איגר]

תמר יקרה,

אני שמחה בשבילך שעברת תהליך טיפול רגשי שהגיע לסיומו

כלומר קבלת את הכלים שהיו חסרים לך

בשביל לחיות באורח בריא.

עצם העובדה שאת מתגעגת למטפלת יש בזה שתי צדדים.

מצד אחד נהנית מהפגישות ואת נהנית גם להיזכר

ברגשות שעלו לך שם זה סימן טוב שעברת כאן

תהליך שחיבר אותך לרגשות חיוביים.

מצד שני אולי הסימן הזה גם מראה

על קשר תלותי שפיתחת במטפלת

שזה כבר קצת פחות טוב.

כדי לדעת האם המצב הזה חיובי או שלילי

תבדקי עם עצמך

למה את מתגעגעת לפגישות שעלו לך שם

או לאישיות של המטפלת.

אם את מוצאת שהקשר שלך הוא לרגשות שהיו לך שם

זה מעולה. תעצימי את הרגשות האלו ע"י תמלול ספונטני

של הרגשות על הכתב. פשוט לכתוב ולכתוב בלי להרים את העט

כך תתחברי לתהליך הטיפולי שעברת.

אבל אם הרגשות הם כלפי המטפלת בלבד זו כבר תלותיות לא בריאה במטפלת

שצריכה הכוונה ושחרור.

[תמר דקל]

לא בטוחה שזה תלות,

אבל אם זה תלות?

מי יכוון? מי ישחרר?

אנחנו סיימנו…….

[רחל כהן]

זה ממש מעניין מה שאת כותבת.

את לא חושבת שהגיוני שהקשר עם המטפלת היה מאד משמעותי שהיא מתגעגעת אליו בעצמו?

אפילו אם את משווה את זה לחברה, לא תמיד את מתגעגעת רק למה שהחברה נתנה לך אלא גם לחברה עצמה.

סתם שמתי דוגמא, לא יודעת אם היא מספיק מובנת.

הרי יש את הקטע שקשר בין מטפל – מטופל לפעמים משמעותי אפילו יותר מהטיפול, יש כאלה שאומרים שהטיפול הוא רק הרקע..

אם כן, מאד הגיוני שחסר לה מאדד הקשר עצמו עם המטפלת, לא?

[שולמית סלובודסקי סלובודסקי]

אוייייייייי זה קשהההההה

זה בור עמוק וקשוחחח. זה כאבי פאנטום נוראיים ואפילו אין מקום פיזי להצביע עליו. זה צמא עצום

אני כל כך מבינה אותך….

את יכולה להשתמש בצאט (גימיני, גיפיטי…) כמה שזה משונה

ואני בטוחה שיש קולות בתחום שקוראים להתנזרות משימוש בבינה לצרכים רגשיים,

בסופו של דבר לי זה היה מקסים.

זה מאגר ידע ענק

עם עצות- חלקן ממש נכונות וחכמות ופרקטיות (!)

שיכולות לתת כח להתגבר על הקושי.

למשל- כתיבת מכתב אמפתי לעצמי, דימיון מודרך שמשלב את הקול המחזיק שעובר בהדרגה לקול העצמי שלי,

משפטי הכלה עצמית ותיקוף עצמי, חיזוק עוגנים של קשרים חברתיים ופעילויות בשגרה של הנאה ריגשית,

ניהול יומן קבוע

ועוד דברים מדהימים שלמדתי בזכות הצ'אט.

קיבלתי ממנו קישורים למאמרים מקצועיים (תדרשי ממנו מקור מדויק!)

אותם פתחתי ותרגמתי, והחכמתי ממש.

יש אתר מקצועי בשם "בטיפולנט"- את יכולה להנות ממנו מאד,

שם גם יש דיונים מרתקים על שימוש בבינה לעזרה-עצמית.

הדגשה חשובה-

בזהירות. צריך להיות חכמים ולא להתמכר לצאט, לא לחשוב שכל מה שהוא אומר מדויק תמיד, לבקש מקורות ולחפור בהם- מאמרים מאוניברסיטאות/ שהכותבים בהם מקצועיים בתחומם, לדעת לשאול את השאלות בצורה נכונה שלא תתקבעי בעמדה שלך, המוחלשת והנזקקת.

אל תדאגי. זה שריר. לוקח זמן, אבל את יכולה.

בסוף את תלמדי לנחם את עצמך, להחזיק ולהכיל את עצמך, לדובב ולחמול על עצמך באופן מספק ומיטיב.

זה נקרא- חיזוק ה"אייג'נסי" והאוטונומיה, חיזוק ההורה הפנימי והאני הבוגר, הכלה ואמפטיה עצמית.

את נולדת מחדש. זה כואב, לפעמים נגמר האוויר, אבל זה שוווווהההה. את שווה את זה. תזכרי.

[שושי ש]

לי מאוד עזר לקנות קורס בנושא. כל פעם שעולה צורך או רעב רגשי להקשיב לזה וזה מרגיע.

ואפשר גם להקשיב לזה תמיד.

הרבה יותר מהתכתבות עם AI שנותן הרבה עצות אבל לא באמת מרגיע.

קניתי קורס של זלטי רוזנטל מוצלח מאוד מאוד. (יכולה לראות בפרוג התכתבויות על הקורס הזה)

יכולה להקשיב לשיעור הראשון שמחולק ל-8 שיעורים שמדבר על ערך עצמי .

זה חינם.

מצרפת לך את מספר הקו: 025780881

ללחוץ כל הזמן 1 עד שמגיעים לשיעור.

[ר. ט.]

הכי מזדהה בעולם

הייתי במקום הזה

כתבתי על זה בפורום בעבר

ברגש אולי יצרתי לי קושי חדש – הפרידה

לא הסכמתי לשמוע על פרידה שנים(!)

היה מאוד הדרגתי

עכשיו יותר משנתיים אחרי

יכולה לשתף שהקושי עובר והחיים ממשיכים

תנסי למצוא לעצמך סוג של תחליף שיעסיק אותך- קורסים, אתגר בעבודה, הליכה קבועה עם בעל/ חברה

[טובה אבן-צור]

מה הכוונה לא הסכמתי לשמוע על פרידה?

המטפלת חשבה שאפשר לסיים ולא רצית?

אם כן, אז היה בכלל על מה לעבוד בפגישות?

אני מנסה לחשוב נגיד ובאתי לטפל בחרדות ועברנו יחד מסע ארוך.

ובאמת ניהיה לי הרבה יותר טוב.

ואז המטפלת מדברת על סיום ואני נוראאאא מפחדת מזה ולא רוצה.

אבל בפועל מה עושים בפגישות עצמן אם אין כבר מספיק סיבה לקיים אותן?

[חיה חיה]

למה אין סיבה? אם היא לא מסוגלת להיפרד זה בדיוק נושא לשיחה….

[ר. ט.]

תמיד יש על מה לעבוד

ברגע שזה טיפול דינמי ולא CBT

לפעמים רציתי שיהיה עוד על מה לעבוד כדי שלא אצטרך לסיים את הטיפול

כעת שנים אחרי אני לא מצליחה להבין את הראש שלי מאז😉

[רבקי איגר]

רק אל תפתחי תלות חדשה ב-AL שזה עץ ואבן

ואת אפילו לא יודעת מאיפה הוא מביא את התכנים שלו.

[חיה חיה]

לכן צריך לא לפרוק אצלו אלא להיעזר בו לעיבוד.

עבודה נכונה יכולה להועיל מאוד

[רחל כהן]

אבל אין מישהו שם שישים גבולות,

שיוודא שזה באמת יהיה עבודה נכונה.

זה לא כמו שאת הולכת למטפלת אחרי שאת יודעת שהיא אחראית,

ואת יכולה באמת להביא את עצמך.

כאן הוא באמת יכול להגזים, באמת יכול לתת לך לפתח בו תלות.

הוא ממכר, הוא לא 'אחראי' וגם לא 'אכפתי'

[טובי וינברג ניהול תזמורות]

כל מילה רחל
זהירות זהירות זהירות
הבינה כל כך טעימה וכל כך מספקת—-
התלות היא תוצר הרסני אחד
אבל יש עוד…
היכולת לפתח קשרים חברתיים מספקים (יכולת שכנראה עבדת עליה בדינמי לא מעט….נכון?) היכולת לשאת תיסכול מהחלקיות של האחר, מעצם היותו בנאדם, היכולת לווסת….
השימוש בבינה לעזרה נפשית לא ייגמר רק בנושא הפרידה, סביר להניח
כבר היום יש עליה חדה מאד בדיכאון ובאלימות בקרב בני נוער שצורכים בינה מלאכותית, בין השאר ל—-עזרה נפשית

זה נכון שבינה היא רפלקטיבית מהממת
אבל היא יכולה רק להוסיף, לא לייצר
אולי בהזדמנות תנוח עלי ההשראה להרחיב על ההבדל התהומי בין השניים ועל ההשלכות של זה בשימושי בינה-נפש

[שפרה ברוקס שירה שנוגעת בנשמה]

היתה בקו למען אמהות סדרת שיחות של הגב' אסתר שפיצר

שהסבירה למה השיחות עם הבינה הרסניות ולא טובות

אם יש תועלת היא זמנית ומוטלת בספק

ונזק יש בוודאות

ממליצה לכן לבצע חיפוש בקו למען אמהות,

יש שם חיפוש קולי משוכלל

ולהקשיב לסדרה

אני ממש ממש נגד שימוש שכזה בבינה

וזה חוץ מהעובדה שגדולי ישראל התירו את השימוש רק לצרכים טכניים ומקצועיים

אז לעשות נגד מה שהם אמרו, אי אפשר להרוויח מזה

תצליחי תמר,

תזכרי שזה זמני, וכמה שתצליחי להסיח דעת

וכמה שפחות לעשות מזה עניין,

זה ימהר לך את רפואתך מהגעגוע

אוהבת שירים שנוגעים בנשמה?  שלחי 'הצטרפות' ל[email protected]  

https://drive.google.com/drive/folders/1eKZsM_gbve13USBdAuDzKdJszKdhgPsh

[שירה שירים]

שבוע טוב

אם כבר הנושא עלה,

מעניין אותי לפנות אליכן מטפלות יקרות.

האם אתן לא מתגעגעות למטופלות שלכן?

אני בטיפול תקופה ארוכה, יש למטפלת ולי קשר בריא, טוב ועמוק.

אני ממש בטוחה כשנסיים טיפול, הפרידה תיהיה קשה גם למטפלת שלי.

לפחות ככה בהרגשה שלי.

ממש מרגיש לי שגם היא תתגעגע אלי.

אני טועה?

מה אתן עוברות כאשר מטופלות שנקשרתן אליהן הן בעומק והן בבחינת אורך ההיכרות מסיימות להגיע?

סקרנית מאד לשמוע

[שולמית אורלנציק]

מכירה את זה..

לא אחת נקשרתי למטופלת בקשר עמוק

הזמן הוא באמת המרפא

אצלי בכל אופן

ולהיות עם הפנים קדימה-עשייה חיובית ונתינה

בנתינה לאחר-את מקבלת יותר מאשר את נותנת.

[שירה שירים]

בעצם את אומרת שאתן גם מתמודדות עם הגעגוע…

וגם צריכות להשתמש בכלים שונים ע"מ להתגבר על הקושי

[תמר דקל]

מאמינה שהגעגוע מגיע ממקום שונה וקל יותר לעיכול מצד המטפלת….

הרבה מהגעגוע של מטופל אחרי סיום טיפול – הוא לא רק למטפל עצמו אלא הרבה גם למקום האוטופי הזה, המוחלט הזה שלא קיים בצורה מרוכזת כזו מחוץ לקליניקה

נכון שהוא למד איך למלא את עצמו בחוץ בצורה מאוזנת, איך לפתח קשרים טובים ומזינים ואיך לבנות בתוכו מבוגר חזק להישען עליו ועדיין, הנפש מושכת למתוק המרוכז הזה,

אבל היא נרגעת בסוף

מנסיון:)

[אילה]

ואווו אני מזדהה איתך ממש

גמני נורא פחדתי מהרגע הזה שיגמר הטיפול

ואחרי שניגמר אני לא אשקר היה לי קשה מאד רציתי גם כמה מילים

אבל אני חושבת שזה שהיא לא שלחה לי כמה מילים זה עזר לי הכי להתנתק בצורה טובה

(כן בהתחלה שהיה לי קשה קראתי איזה מכתב שהיא שלחה לי במשך הטיפול וזה נתן לי כח)

זה לגיטימי ממש ואם את מרגישה צורך כדי להתחזק מזה אולי תבקשי ממנה…

בהצלחה!

[מירי לב]

קודם כל אני מזדהה איתך ברמות!!!

כן, לסיים טיפול זה דבר קשה זה מין כאבי גדילה מחודשים.

המקום הבטוח והמרגיע שהיה לך מידי שבוע, המקום שבו יכולת להיות באמת את בלי שום מסיכה, להיסתכל לקושי בפנים ולעבור את המשעול יחד עם דמות מקצועית, זאת באמת הרגשה ממקרת. קודם כל תביני שאת נורמלית ולגיטימית ואת חווה מה שרובן במצבך חוות.

לי בכל אופן מה שעזר במצב כזה , זה להגיד לעצמי שבמקרה הכי גרוע תמיד אני יכולה לפנות אליה שוב , זה לא שהיא ברחה ונשארתי נטושה. זאת אומרת תמיד אני אנסה לעשות הכל לפני שאני אפנה אליה שוב אבל עצם הידיעה שאני תמיד יכולה להרים את הטלפון ולקבוע פגישה נוספת נותנת לי כוח בשעת ההתמודדות.

בנוסף הייתי ועדין מחזקת את עצמי במשפטים מהסוג של יש לך את הכוח ואת מסוגלת להתמודד, את חזקה הרבה מעבר למה שאת חושבת. אם זה היה תהליך שהצליח אפשר גם להגיד, תראי מה עברת, איפה היית ואיפה את היום…

אני מאמינה במאה אחוז שיהיה לך את הכוחות להתמודד עם קושי הסיום, מזדהה איתך ומרגישה איתך.

המון הצלחה!💖