עד כמה נורמלי לפחד מבוסית מלחיצה?

[שירה אלג'ם]

אין דבר כזה בוסית לא מלחיצה, זה התפקיד שלה 🙂 ועכשיו ברצינות, זה קשה מאוד,
אני עדיין לא למדתי איך לא לקחת ללב, אשמח אם מישהי תחכים אותי ואותך

[אותו דבר]

אני לא נושמת עוד כשאני שומעת את התקתוקים ששל העקבים שלה…..

[מירי רוט]

מה קורה עם הערך עצמי שלך?

מה את מרגישה שם מולה?

[נועה רז]

נורמלי להילחץ או לחשוש מהבוס, אם כי צריך לשים לב שזה לא עובר את הגבול בהשפעה הפיזית\נפשית עלינו בעבודה או בכלל.

בגדול, אני דוגלת בשיטה של הכנה מראש. פשוט להכין את עצמנו לשיחה הבאה איתה, לאינטראקציה הבאה בינינו. להעלות בראש בדיוק את הנקודות שהיא הולכת לומר לנו, את הלחץ שהיא עוד שנייה הולכת להפעיל עלינו. ומה אולי אנחנו הולכת לענות.

זה לפעמים עוזר מאוד ומקל על הלחץ.

[חני]

כולם נלחצים ממנה? או שזה ככה רק איתך?

[עורכת דין אסתי וייסלר-בהגן]

מה שאת מתארת זו תגובה שמפריעה לך

חשוב שתלבני את הדברים עם אשת מקצוע בתחום הטיפולי.

זה לא נשמע לי תגובה טבעית למערכת יחסים עם בוסית

אולי זה משהו שקשור בחוויות שעברת

ואולי זה משהו לא תקין אצלה

מאד כדאי להבין את השורש.

אסתי וייסלר בהגן

עורכת דין עו”ס מגשרת ומנטורית עסקית

הגנה משפטית נחושה ואנושית ששווה לך הרבה כסף

[רות .]

מזדהה מאוד,

ברגע שיש סמכות מעל זה ממש מלחיץ ואצלי זה יוצר ריחוק
אפילו לעדכן באיחור /חיסור נהיה מלחיץ ממש לפעמיים.

מה שלי עזר זו חברה שאמרה לי,

הבוסית התפקיד שלה לדאוג שהכל יתנהל כמו שצריך שהכל ידפוק

אחרי הכל היא מנהלת וזה התפקיד שלה.
והעובדת התפקיד שלה לא לחשוש לקבל ולומר את מה שמגיע לה כמובן בהרבה כבוד.

בעצם סוג של הפרדה ואז הבוסית היא לא משהו מפחיד שאני מתקפלת ממנו

היא בתפקיד וגם אני שווה משהו:)

[חני שידלובסקי]

אמנם התפקיד של בוסית הוא לדאוג שהכל יתנהל כשורה וידפוק, ושהארגון/העסק ישיג
את המטרות שלו, אבל זה לא חייב להיעשות באופן מלחיץ. אני מכירה מנהלות כאלו.
חשוב לזכור שאנחנו יוצאים לעבודה לא רק בגלל תגמול כלכלי (סיפוק צורך חברתי,
תחושת משמעות ושליחות, חיזוק הדימוי העצמי, הביטחון העצמי ועוד. כל אחת יכולה
לבחון עם עצמה איזה עוד מטרות היא משיגה בעבודה). מקום עבודה שמרגישים בו לחץ
אינו ראוי ואינו נכון ואני ממליצה לברוח משם, כי הנזק הנפשי אינו שווה את כל
הרווחים האחרים. אני מכירה נשים שהגיעו לטיפול אחרי שנפגעו ע”י מנהלות מלחיצות
(אלימות אולי? ישנה גם אלימות מילולית ורגשית).

[חני]

נכון,

אם התפקיד שלה לדאוג שהעסק ידפוק,

הצורה הכי לא טובה שהיא יכולה לעשות את זה היא ע”י זריעת פחד

ההשלכות מאוד מזיקות

במקום של פחד אנשים לא יכולים להגיע למימוש עצמי

מימוש והגשמה עצמית זה הכי טוב לעבודה

עובד שטוב לו גם למעסיק שלו טוב

היצירתיות וכל הכוחות והיכולות הטמונות בנו מתממשים כשאנו בסביבת רגשות חיוביים

[שירה]

אומנם אני לא אשת מקצוע,

אבל בעיניי, אם את לא מרגישה פחד משתק ברמה שמפריע לך ממש בתפקוד,

זה לא ממש נשמע משהו שמצריך טיפול או אשת מקצוע.

טבעי ונורמלי לחשוש מבוסית שאחראית על ההעסקה שלך, על המעמד בעבודה, המשכורת..

רק להזכיר, מדובר באשה שמשפיעה על המשך ואופן התעסוקה שלך, וגם מטבע תפקידה יש לה מבט ביקורתי על העבודה שלך. נורמלי לחלוטין שיהיה סוג של יראה ממנה.

במיוחד אם מדובר במישהי שלא מאנ”ש, שאז מצטרף החשש הטבעי לסוג בני אדם שאנחנו לא מכירים, וגם המחשבה על איך הם מסתכלים עלייך בתור חרדית. גם אם זה לא משהו חזק, לדעתי זה יושב שם איפשהו בתודעה.

אצלי אישית בשביל להתמודד עם זה, אני משתמשת בעיקר בשני כלים:

1. לזכור ולהזכיר לעצמי כמה אני שווה, אפילו לחשוב בעצמי על דוגמאות של “כמה עובדת טובה אני” ו”כמה שווה להם להעסיק אותי”, כמובן לא בצורה של גאווה, אלא מודעות עצמית שעם כל הכבוד, לא עושים לך גמ”ח וחסד שמעסיקים אותך, את נותנת תפוקה טובה (או תתני, אם את ג’וניורית) ולא באת לשחק, את עובדת רצינית ויש לך ערך וביטחון עצמי. בלי קשר למה שהמנהלת חושבת.

2. מזכירה לעצמי כמה שהמנהלת בעצמה היא בת אדם, ושיש מעליה מנהלים וגם היא פחות או יותר חוששת מהם.

כמובן שיש נורות אזהרה שאמורות להדלק כשמתחילים סימנים של עליונות מובהקת עלייך / פחד או משהו שחורג מגבולות העבודה / התעמרות / זילזול מצידה. אבל אם היא סה”כ בסדר, צריך פשוט להתמודד עם זה.

ואם את עובדת חדשה, אז בכלל – אל תדאגי, זה לא יישאר ככה לנצח 🙂 הפחד יתרסן, במיוחד שתכירי כל מיני סוגי מנהלים/ות ותביני פחות או יותר את הטיפוסים.

[ריקי ריקי]

יש כמה אפשרויות:

א. המנהלת שלך היא מנהלת גרועה וסגנון הניהול שלה משליט פחד

ב. יש פער ביניכן- את מחפשת לעבוד בכיף, והיא מחפשת תוצאות כל הזמן, או פערים אחרים בציפיות ובסגנון העבודה

ג. את מרגישה (אפילו באופן לא מודע) שהתפקיד גדול עלייך וחלק מהחרדה נובע מכך שהמנהלת עלולה “לעלות עלייך” בכל רגע

איך תדעי אם את צריכה לחפש עבודה אחרת:

* אם את לא היחידה שלחוצה ממנה * כמו שכתבו כאן- אם זה משפיע על התיפקוד שלך גם מחוץ לעבודה * אם נראה לך שזה הולך ומחמיר עם הזמן

בהצלחה רבה

[פולי לינדנבוים]

מגיבה גם בתור עובדת, בתור בוסית ובתור מאמנת מנהלות

מהמקום של העובדת-

* לבדוק שהמנהלת לא דורסנית- לא נרקסיסטית. “רק דמות סמכותית”

* את מקצועית בתחום שלך, עובדת לפי הנהלים, וגם נהנית בתחום:)

אם ענית בחיוב על 2 השאלות , יש מקום לעבוד על תקשורת מקרבת, להוריד את הפחד

כמו שרשמו למעלה “היא רק בנ”א” תדמייני אותה מדיחה כלים…

אם לא, תבדקי כמה את יכולה ללמוד ולהתמקצע כדי לעבוד נכון, אם לא, שקלי לעבוד לתחום אחר.

אם המנהלת פוגעת/ מזלזלת אסור לעבוד איתה! נזק לנפש גרוע יותר מנזק כספי.

אנחנו עובדים אצל הקב”ה .

מהמקום של בוסית

* זה בסדר שיש הררכיה, כבוד להורים, מבוגרים, וטיפ טיפה יראת כבוד.. זה בסדר, ומלמד גם ליראת שמים

(כל כיבוד הורים זה לקרב ליראת שמיים)

* זה בסדר שכשנכנס פיקוח לחדר מתנהגים קצת אחרת, (רק קצת..) בדיוק לכן יש פיקוח והנהלה

לכן המלצה-

תתנהגי תמיד כאילו יש פיקוח בחדר.

שזה אומר עבודה לפי הנהלים במקום עבודתך,

שכירה- השעות שלה שייכות למעביד ואסור לה לעשות דברים אחרים בזמן הזה- עפ”י ההלכה. (טלפונים פרטיים תפילה וכד’ מחוץ לשעות העבודה)

מהמקום של מאמנת מנהלות-

פניה לבוסיות מבינכן:

* תזכורת- העובדות לא שפחות של המנהלות!

* חשוב מאד לתת פידבק ומשוב חיובי בלי התחשבנויות (אם לא מתוך בין אדם לחברו אז מתוך רצון לשמר את הצוות)

* כל הערה אפשר וצריך לתת באופן הגון. מתוך הבנה, הכלה ואמפטיות.

* לכל עובדת יש חיים מעבר לעבודה. וזה בסדר. (דרך אגב גם לך..!)

* תני אמון – רק תרוויחי מכך!

* וגם חיוך

עבודה מהנה ומספקת!

[מרים סולובייציק]

תלוי כמה היא מלחיצה, ותלוי כמה את מכפיפה את עצמך לסמכות.

אם זה בלתי נסבל, יש עוד מקומות שצריכים עובדות (בכל התחומים)

לי היתה בחורה שעבדתי איתה כעובדת שיקום.

היא היתה ממש חמודה, אני לא התעצבנתי על השטיקים שלה, אבל אמא שלה התעצבנה,

מכל דבר ממש, היא “חיפשה” אותי למצוא עוול אם עשיתי לבת שלה עוול.

האמא היתה צועקת גם על הבת שלה, וגם עלי. וגם האמינה לשטויות של הבת שלה

כאילו אני לא רוצה לבוא אליה, כאילו אני שקרנית בכל מיני דברים.

ממש לא היה אימון בינינו, ואז – כשהבחורה התחילה להביא לפגישות תכנים בעייתיים

החלטתי לעזוב. הרכזת שלי ניסתה לשכנע אותי להישאר, במיוחד שהיא בתקופה קשה.

היו עוד עניינים בעייתיים שם שאני עמדתי על שלי, ולא היה אכפת לי להפסיד כסף בשביל זה,

העיקר לעזוב אותה. יזמתי שיחה על כוס קפה והודעתי לבחורה שמשבוע הבא אני מפסיקה לבוא.

היא התעניינה מדוע, ומי תהיה במקומי, אמרתי לה שזה בגלל סיבות אישיות ואני לא יכולה לפרט.

היא שאלה אם זה קשור אליה, אמרתי לה שלא, וזה לא שקר, כי זה היה בגלל אמא שלה.

ועוד קצת כן בגללה אבל את זה לא אמרתי לה מפני דרכי שלום.

הצעתי לה פגישת סיכום אבל היא סירבה.

עזבתי אותה וקיבלתי בחורה טובה פי אלף! חכמה, אינטליגנטית ומבינה עניין.

אמנם פחות שעות, אבל יותר סיפוק, ופחות הטרדה מצד משפחה וכיו”ב.

אז אם המצב כל כך קשה לך ומכביד עלייך, את יכולה לחפש עבודה אחרת ולצאת מיד כשאת יכולה.

בדרך כלל צריך להודיע שבועיים מראש על עזיבה (אא”כ את עובדת בעבודה שהתחייבת לה

לזמן מסוים.

בהצלחה!

[רעות Reut]

יכולה להעיד באופן אישי שבוסית מלחיצה זה משתק.

עזבתי עבודה שהשתלמה לי מאד כלכלית מלחץ נפשי.

ידעתי שהמנהלת יכולה להתקשר אלי בכל רגע נתון כי המצלמות פתוחות לפניה (והיא הייתה מתקשרת…), ולא די בכך, בסמוך אלי עבדה הבת של המנהל שאגב, לא הייתה לה שום סמכות עלי, למרות שידעתי שאני עובדת מסורה ובעלת מוסר עבודה גבוה, ולמרות שקיבלתי משוב והערכה מההנהלה, ההרגשה הזו שאני תחת מעקב צמוד העיקה עלי מאד.

העבודה הזו הייתה מציפה אותי, יצאתי מידי יום ממנה נסערת, ממורמת, והנפש שלי הייתה חשובה לי יותר מהמשכורת.

והסוף של הסיפור– שהגעתי לטיפול… לולי התקופה הזו לא חושבת שהייתי היום מטופלת.

אל תלחצי מהסיפור שלי 🤩, רק כמו שכתבו לך כבר למעלה שימי לב מה קורה לך שם בעבודה הזו, כי גם אחרי שעזבתי המצב הנפשי לא חזר לקדמותו ונזקקתי לעזרה, ואגב, בנושאים אחרים לגמרי בחיים שצפו כך פתאום.

תצליחי!!

[אותו דבר]

תודה רבה על התגובות, זה עוזר לי קצת להבין.

אני עובדת שם כבר למעלה משנתיים, הגעתי לשם עם ניסיון, ולמדתי שם המון. אני מקצועית ויעילה (היא פרפקציוניסטית) אין לה הרבה הערות אלי בקטע המקצועי, וגם שיש זה יותר הערה טכנית.
אני חשבת שכר וזה מקצוע שחייב חייב דייקנות

חשוב לה מאוד לשמר אותי, כי חלק ממקצועיות של עובדת זה ההשתקעות שלה בעבודה וההכרות עם המערכות וניהול של המקום .

אבל היא מלחיצה!! מאוד!!!!!! וקשוחה משהו קיצוני!!!!

א”א לנשום לידה!! אני רק שומעת אותה מרחוק אני מתכווצת…

מאוד מאוד מניפולטיבית כל היום משכנעת אותי איזה מנהלת טובה היא וכו כו’ ואיך כולם אוהבים אותה…

במקום העבודה הקודם שלי המנהלת הייתה ממש כמו חברה (אבל כן בוסית) גם הייתה יושבת לידי באותו החדר

הייתה מזרחיסטית מהממת!!

ועכשיו הבוסית שלי חרדית!!

[ה ה]

מניפלציות והערצה עצמית מדליקים נורא אדומה,

בפרט שאת מתארת לחץ ממנה…

מציעה לך לבדוק אם ההתנהלות שלה נורמטיבית או שהיא עם הפרעת אישיות נרקסיסטית

כדי שתדעי איך להתמודד או לשקול להחליף עבודה..

[מרים סולובייציק]

למה זה משנה אם היא חרדית או מזרחיסטית?

לכולם יש יצר הרע ולכולם יש בעיות, וזה לא אומר שאם היא חרדית היא אמורה להיות פחות מלחיצה בגלל החרדיות שלה.

וגם המזרחיסטית – זה לא קשור לכך אם היא נחמדה או לא.

יש מספיק חרדיות בעייתיות ויש חרדיות טובות ויש מזרחיסטיות נחמדות ויש פחות.

[מירי ו]

לפעמים הקושי הוא של העובדת שצריכה לחזק את הביטחון העצמי

לפעמים במקרים קיצוניים נרקיסיזם אצל המנהלת

בשאר המקרים להרבה מנהלות יש נטייה להשתלטות במיוחד על מי שנותן לזה לקרות וכאן המקום של העובדת להעמיד קצת את המנהלת על מקומה בצורה כמובן מכבדת אבל לא להיות בכוננות ספיגה ולספוג בשקט כי יש מנהלות שרוכבות על כאלו עובדות ונהנות להתנשא עליהן, אני אומרת את זה מניסיון

למשל אם נוזפת בך וזה לא בצדק או יש לך תירוץ לא לשתוק ולהתקפל אלא להביע את העמדה שלך בצורה מכבדת ולא לשדר את המקום הנזוף הזה

במקביל לנסות להיות חברה שלה ולא להרגיש קטנה לידה מה שיתרום לקשר טוב בין שני הצדדים, להתעניין בחיים שלה ולשתף בשלך

להציף קשיים שלך בזמן ולא לחכות לכישלונות שיבואו בעקבותיהם ויביאו נזיפות וכו

אפשר גם לנסות לשתף שלחץ מפריע לך לעבוד ואת צריכה קצת ספייס אחרי שקיבלת את המשימות

להזכיר לעצמך שוב ושוב שהפרנסה משמיים ולא ממנה

ו- “כי לי בני ישראל עבדים” ולא לאף אחד אחר