ערך עצמי, חיבור לעצמי, אהבת העצמי

[תמר חנוך]

בוקר טוב!

אולי אפשר לעשות איתה תהליך של ביירון קייטי עם ארבעת השאלות, הוא לא נכנס למה היה,

מאד ממוקד.

זה דרך השכל וגם דרך הרגש.

להגיע איתה למרחב האפס המרפא.

מקווה שעזרתי

[שיינדי אייזנבך]

שיטת העבודה של ביירון קייטי היא לגמרי תהליך שעובד על השכל, ולא על הרגש.

איך לדעתך זה אמור להשפיע על הרגש?

הרי המטרה בתהליך, שהיא תסכים עם מה שיש.

אוקיי. היא מסכימה שהיא לא אוהבת את עצמה. לא מחוברת לעצמה.

היא כבר לא מתנגדת לזה.

ואז מה? מה זה עושה לרגש?

[תמר חנוך]

מרחב האפס המרפא נוגע ברגשות

מציף אותם.

מתוך השכל נכנסים לרגש.

אחרת צריך דרך שתלוייה בסיבות.

[חיה ל.]

סורי מראש על התגובה…

עד כמה שיש כאלה שלא יסכימו איתי…

אישה = רגש!!!

אך פה זה מתחלק לשני חלקים…

1.

אם אישה זה רגש צריך לדבר איתה דרך הרגש ששולט בה או דרך השכל שיאזן קצת?

2.

אם אישה זה רגש,

אז….

זה אומר שהיא גם מרגישה…

ואם היא מרגישה אפס מאופס?

מה תעשי לה?

עזבי את כל המשפטים…

שצריך לבדוק על מה זה יושב, על מה זה עומד…

צריך לזכור כלל:

אין רגש לא נכון!!!

אך צריך להיות נכונים לרגש…

[בתיה זקש]

אני לא מטפלת במקצועי, אבל לו הייתי מטפלת, הייתי ניגשת ככה.

נכנס אל הנקודה הפנימית העמוקה, שם לא קיימת שיפוטיות. כתינוקת בת יומה, שנוכחת כאן בעולם.

בלי לדעת, מה האחרים חושבים עליה,

בלי להבין, מה היכולות שלה, הכלים שקיבלה, עוד לא חוותה הצלחות וגם לא כישלונות.

להתחבר אל התחושה של הקיום, הנוכחות, וההבנה שאם אני כאן- יש לי ערך, יש לי שליחות, יש לי מטרה. אין לי עוד שום ידיעה, מה ואיך, ומי אני אפגוש. אבל אם אני כאן- יש לי ערך, יש לי שליחות, יש לי מטרה.

ההכרה הזאת, מפתחת רגש של שלווה, אהבה והערכה אל עצמי, בלתי מותנית.

אחרי שההרגשה הזו נולדה, אפשר להמשיך הלאה. להיפגש עם חוויות, עם רגשות קשים- שנובעים מפרשנות (שכל) למציאויות שונות, ותמיד לשוב אל אותה נקודה עמוקה נטולת שכל, מלאה באמת שעולה מעצמה, והיא מולידה את הרגש.

כלומר, אם לסכם בהתאם אלייך, שיינדי, הפרשנות למציאות יוצרת את הרגש, והיא בעצם שכל, אני מדלגת על כל זה, חוזרת לבראשית, מעוררת רגש אמתי שקיים, (וגם אמתי והכי נכון- רק מוסתר מאוד) ומתחילה משם.

אשמח לשמוע תגובות.

[חגית ב]

אהבתי מאוווווד את הדיון, חשבתי על זה גם פעם..

והמסקנה שלי היתה שזה פשוט אינדבדואליי!!!

מי שנוטה לשכל תצטרך דיבורים דרך השכל לרגש.. ומי שההפך ההפך!

ומניסיוני אתרום שמי שלא מחוברת לעצמה היא לא מחוברת ברגש בד”כ (זה ההרגשה שלה שהיא לא מתחברת.. אוקי?)

ולכן העבודה לקבל את עצמי, את העבר את הרגשות, המחשבות.. ולהפרד מהשיפוטיות..

ושכל יגיע כדי להוכיח שהיא ערכית ויעזור כדי להרפות מביקורת עצמית…

[מוריה מנשריאן]

מתחבר לשיעור שהעברתי אתמול על ערך עצמי.

אכן יש כאח שילוב של שכל ורגש ויש עבודה שניתן לבדוק היכן היא נמצאת ביחס ל-

יצירתיות- איפה היכ מביאה את עצמה לידי ביטוי בעולם.

עשיה- למען האחר, מה יש לה לתרום

ספורט – פעילות גופנית מעלה רמות חמצן בגוף ומעניקה תחושת ערך

התבוננות- להיות על עצמי לחשיבה במה אני טובה, אילי תכונות כבג קיימות בי וכו’

[טובה הניג]

שלום יקרה,

ערך עצמי הוא דבר שנבנה כתוצאה מרגש. כאשר הרגשנו רגשות מסוג של דחייה או כישלון.

כשהרגשנו לא טובים אמרנו לעצמנו שאנחנו לא שווים.

אבל, כל הרגשה נוצרה בעקבות מחשבה שחלפה לנו בראש: ‘הם לא רוצים אותי’, ‘עשיתי טעות’.

ולמה חשבנו כך? כי חווינו אירוע שגרם לנו לחשוב כך.

כלומר, אירועי עבר משפיעים על הערך של ההווה.

לכן להתייחס לערך עצמי בלי העבר – לא יצליח לרפא.

אבל טיפול בעבר לא חייב להיות התבוססות בעבר וטיפול ממושך

בשיטת EMDR ניגשים בזהירות לזכרונות כואבים

משנים במוח את הפרשנות שנתנו להם

ואז משתנה הרגש ונבנה מחדש ערך עצמי.

שיטה קצרה, ממוקדת ומחוללת פלאים.

[אפרת מהרשל]

אני למדתי

שעשייה בונה את הדימוי עצמי החיובי ואת הערך העצמי.

ככל שהיא תתבונן (או תכתוב) במה היא הצליחה לעשות היום,

המחשבות וגם הרגשות שלה ילכו בעקבות זה.

ההתבוננות היומיומית מחזקת את תחושת ההצלחה

ומרחיבה אותה למקומות נוספים וכך הלאה,

הגלגל מסתובב ומשליך על תחומים נוספים.

גם אם המטופלת מתקשה בתפקוד יומיומי, להתעקש איתה על מה היא הצליחה לעשות, תמיד אפשר למצוא משהו הכי פעוט וממנו להתרחב למעגלים נוספים.

זה נכון גם במצבי דיכאון קשים.

זה בונה את תחושת המסוגלות.

ומאפשר גמישות מחשבתית והיכולת להחזיק את עצמי כמורכבת גם מהצלחות וגם מכשלונות.

זה מאפשר הכלה של מצבי כישלון: אמנם ניכשלתי בX אבל הצלחתי/אני טובה בY .

היכולת לראות את עצמי בכל המצבים ולחיות עם זה בשלום היא הבריאות הנפשית ,

וממילא לחוות את עצמי כבעלת ערך חיובי גבוה.

[עמליה]

שלום!

רבות דובר ועוד ידובר על סוגיית הערך העצמי,

אז בקצרה: (לא להיבהל, קראו עד הסוף -שווה 🙂

*יש לנו חיבור עוד לפני שבאנו לעולם,

והחיבור הזה נותן לנו את התחושה הכי עמוקה של ערך עצמי מוחלט שהיא ובלתי מותנה,

ולכן כל אדם מאז שהוא תינוק / תינוקת מחפש את התחושה הזו ( שהיא קיומית ממש).

הערך נותן תחושה חזקה ולכן: אפשר בהתחלה לחבר כל אחת ואחד לערך ע”י השכל ,

בגלל שהערך העצמי בנוי משלושה רבדים

1. ערך שאין בו שום שינוי- זהו השווי האמיתי בתור צלם אלוקים – “אני שווה בכל מקרה על עצם היותי יהודיה”

2. ערך שהוא תלוי מאוד בדעתם של אחרים (אמא, אבא, בעל, אשה וכל אדם – “מה אחרים אומרים עליי”

3. ערך שאני נותנת לעצמי – מה אני חושבת על עצמי

אז בשכל אפשר לדבר על הערך הראשון, אבל ברגש זה הערך שאחרים מייחסים לנו, והערך שאנחנו מייחסים

לעצמנו

והמשמעותי מבין כולם שהכי משפיע זה הערך שאני נותנת לעצמי,

ולכן עבודה איתו זה ברמת הרגש ( כאן קשה לעזור בעבודה שכלית)

לסיכום: *לעולם אנחנו נחפש את חווית הרגשת חיבור עצמי וערך

*כל עוד שאנחנו תלותיים באחרים לקבלת הערך אנחנו סובלים

*המטרה להגיע לערך עצמי חזק שאני מייחסת לעצמי

בהצלחה

עמליה

“ייעוץ רגשי בשבילי”

[ר.]

בתיה אהבתי מאד את התגובה שלך והזדהיתי עם כל מילה,

להרגיש אפס זו תחושה קשה,

והיא תחושה.

אולי אפשר להתווכח עם תחושות…

אבל זה מכניס אותנו למעגל שמסתובב סביב עצמו,

ואני לא רואה איך יוצאים מהמעגל הזה…

גם אני חושבת שיש מקום להתחבר לערך העצמי שלי ממקומו הטבעי והאמיתי , ללא השוואה לשום עשיה / אדם וכו’

מעניין אולי לבדוק מה ההגדרה של ערך עצמי, אני הייתי מגדירה אותו כהערכה עצמית שלא תלויה בנסיבות חיצוניות כך שהנסיבות גם לא אמורות להשפיע על הבנייה של הערך העצמי ולא רק על ההרס שלה… (למרות שכנראה חלק מההרס הוא קשור לנסיבות, אי אפשר להתעלם מזה)

[אסתר עזרא]

חברות יקרות בוקר טוב,

עמליה לקחת לי את המילים.

שכל רגש… לדעתי ומנסיוני לאמון של המטפלת בערך הפנימי של הלקוחה יש השפעה אדירה!!!! ברגע שלמטפלת מאד ברור שיש בה ערך פנימי שאינו תלוי בשום דבר חיצוני מעצם היותה חלק אלוקה ממעל!!! אני מרגישה שהעבודה העיקרית שלי בתהליך זה להתחבר ולראות מעבר לכל המסכות של הגיל, דת מנת משכל וכד’ את החלק הטהור שקים, ואותו להעצים ולשקף לה זאת. דברים היוצאים מן הלב פשוט נכנסים!!!!!

[בריינא שטרן]

בוקר טוב חברות
חד משמעי שאפשר להשפיע על הרגש דרך השכל!
עמליה כתבת נכון שעצם הערך שלנו הוא חלק אלוקי ממעל!! ואין עוררין על זה
אפשר להרחיב שם הרבה, שהשכל תגדל שם, (גדלות דמוחין) לצאת בעצם מקטנות דמוחין שכל הזמן משדר לנו שאנחנו קטנים ולא יכולים כמו שתפסנ ואת העולם בגיל קטן… וכד’, ורק אז ישתחרר רגש שונה עם יותר ערך
אבל ח”ו ע”י עשה זה גישה גויית, לא מתאים לנפש אלוקית!
בהצלחה יום טוב
בריינא

[שיינדי אייזנבך]

אתן מעלפות!!

כל כך הרבה זוויות יש לדבר הבסיסי הזה שאי אפשר בלעדיו,

וכל כך קשה להשיג אותו בצורה בריאה.

יש עוד רעיונות לזוויות הסתכלות נוספות?

[נועה יחיאל]

שמנקים את הלב אז אוהבים (שמעתי שיר כזה),

רק אז יש אפשרות לאוהב ולהעריך אותנו ואת הסביבה, (לפעמים יש עוד משהו בסביבה שמזכיר לנו את היותנו אפס, אי אפשר להיות אחד מול 10)

יש כאלה שאין להם ערך לשום עשיה כך שלא תמיד עוזר עשיה לבד.

אפשר להטמיע איכויות חיוביות, ולציין כל שיפור אפילו קטן, אני תמיד יעבוד ברמה הרגשית, מרגיש לי הכי חזק יעיל ועוצמתי, ובאמת ההסתכלות של המטפלת על המטופלת תורמת הרבה לשינוי – זה עובר אנרגטי לא צריך להרבות במילים.

שמעתי גם על עצה טובה אולי מהמקום השכלי – למלאות כל יום דף שלם של “יש לי” במשך 21 יום.

נראה לי שיש יעלות גם דרך השכל וגם דרך הרגש.

[רחל פישביין]

@sheindyaiznbach אינני מטפלת אבל הנושא מעניין אותי.

לדעתי כל שינוי שמבוסס רק על הרגש הוא שינוי זמני וצריך לתחזק אותו כל הזמן.

הדרך הנכונה היא לעבוד על השכל וההשפעה על הרגש תגיע ממילא (CBT הוא דוגמא מצוינת לזה).

מלבד זאת למה את מתכוונת במשפט הזה:

האם חשוב שאביא את המטופלת שלי להרגשה שהיא שווה, ויש לה ערך גבוה,
איך את יכולה “להביא אותה להרגשה” כלשהי?

[מירי רוט]

שלום שיינדי

ראיתי אתמול את השאילה והרבה חשבתי על זה

ושאלתי את עצמי אם זה יעזור למטופלת שהפנימה משהו מעוות ולא נכון

שישכנעו אותה שהיא טועה?

שיוכיחו לה כמה שהיא כן שווה?

שידברו לשכל שלה? לרגש שבה?

הרי הערך העצמי זאת החויה הבלתי נפרדת מהעצמי שלה

והוא נוצר כתוצאה מסך החויות אותן חוותה עד כה

המח שלה משדר את אותם דברים שוב ושוב עד ששום דבר לא יעזור

הדבר היחיד שאני מאמינה בו באמת הוא יצירת מציאות חדשה

ואת זה כמטפלת את יכולה מאד מאד לעזור

וזה תהליך ההתקשרות .

לבנות קשר בצורה בריאה, עם יחס חיובי ללא תנאי, ליצור אמון, בתהליך אמיתי בו היא תגיע לתחושה שהיא ראויה

שהיא שווה, יווצרו שבילים חדשים במח -סינפסות. היא תאתגר ותנסה להוכיח לעצמה שהיא לא שווה

ושוב ושוב היא תיווכח שהיא שווה והיא ראויה עד שתהיה הפנמה אמיתית שתשליך על שאר החלקים בחיים והמעגל ילך ויתרחב עד שהקליפה הנושנה תתקלף והיופי והזוהר יתגלה במלוא הדרו.

במילים אחרות: ליצור מקום חדש בחיים בו החיים מתוקנים וששם היא תרגיש ראויה ושווה וכשהוא יהיה יציב והנפש תפנים שהיא אחרת היא תצא לעולם המוכר ממקום חדש ותביא איתה את הדבר החדש ותמשיך להתנהל בצורה מתוקנת ובריאה.

אני מאמינה שהתהליך הזה נכון לגבי כל סוג של שינוי בחיים.

[שיינדי אייזנבך]

כל מה שאמרתן נכון מאד מאד.

אני הצעתי לתלמידות שלי זווית ראייה מאד מעניינת, של אמיתי מגד.

מגד מוביל גישות חדשניות בפסיכותרפיה, אני מאד אוהבת את הגישה שלו לדבר.

אם כי – חייבת לצנזר אותו הרבה מבחינה השקפתית-יהודית.

אז לפי מגד, רובנו מובלים על ידי הרגש, או הנסיבות המשפחתיות והסביבתיות.

נסיבות משפחתיות: אמא אמרה לי שאני רעה, בעלת ידיים שמאליות, או קמצנית ואיומה. מטבע הדברים, אמשיך לחשוב את זה, וגם להרגיש את זה, ואם זה היה בחריפות ובאלימות מילולית, יהיה מאד קשה לעקור את זה ממני.

סביבתי: הסיבה החדירה בי רעל כנ”ל, וזה משפיע כנ”ל.

האם המטפלת שלי תצליח לתת לי משקל נגד, חוויה של אמון וקרבה, שתמחק את הרגש השלילי מהילדות? לא בקלות, ולא בטוח שזה יחזיק מעמד לאורך זמן, כי חוויות ילדות קשה מאד לעקור מהרגש. כלומר, אפשר, וזה לא קל.

לפי מגד, אנחנו מתעלמים מאד מימד, שזה המימד האתי.

לפי כללי הצדק הטבעיים, האתיקה הבסיסית, הילדה הפגועה הזו ‘ראויה’ ו’זכאית’ לאהבה, אמון, הערכה ופרגון לא פחות מכל אחד אחר. יש בשבילה חשבון בנק מלא ב’זכאות’ לאהבה, שאף אחד לא משך בשבילה.

לפי השכל, היא ראויה, אבל היא מרגישה לא ראויה.

וזה לא חייב להמשיך.

אפשר ללמד אותה, להכיר ברגש הפגוע, ולומר לעצמה – זה רק רגש. לא בטוח שהוא צודק. אני יכולה לשים אותו בצד עכשיו, ולהתחבר למה שההיגיון אומר.

ההיגיון, הצדק, אומר שאני אדם טוב. ומגיע לי להרגיש טובה וראויה כמו כל אחד אחר.

כלומר – הרגש מרגיש שנאה עצמית,

והפה מדקלם מילים של אהבה עצמית:

למרות שאני מרגישה סלידה מעצמי, אני יודעת שמגיע לי להרגיש טובה וראויה. מקסימה ונהדרת, כמו כל יצור אלוקים אחר. ואני הולכת להראות לעצמי כמה אני טובה.

אני אעשה היום…….. אני אתן היום……. אני אתנהג היום…… וכך אשכנע את עצמי שאני כן ראויה. אני גדולה. אני לא חייבת להמשיך להיות ב’צום’ של אהבה, כי הורי עשו כך. אני יכולה להתחיל מהיום להיות מובלת מההיגיון ולא מהרגש.

שיטה מחוללת פלאים פלאים פלאים.

וזה לא במקום עיבוד הרגש. ברור. זה עוד.

אהבתן?

[מירי רוט]

אני שמחה שאת מכירה את הספר להיות ראוי של אמיתי מגד

וזה הבסיס שהמטפל צריך לבוא בגישה שלו אל המטופל,

מאד יפה מה שהבאת בשמו

מאמינה מאד מאד שבטיפול טוב עם המון הכלה למקום הפגוע

אפשר לבנות מחדש את הערך העצמי ולהרגיש אהובה וראויה

כי זאת האמת!

[עמליה]

נכון שהרגש מפעיל אותנו, אבל העבודה שלנו כל הזמן להיות בשליטה על הרגשות (באופן מודע ולא מודע)

ככל שהערך שלי תלוי, תלוי מה יגידו עליי, תלוי מה חושבים עליי, תלו מה מתנהגים איתי -אז אני בבעיה

הערך הוא משהו שאנחנו שומרים עליו ומנסים לחוש אותו ובתור ילדים אנחנו עושים חישוב של:

אם אני מצליח לרצות ואחרים מרוצים ממני אז אני ממש מרגיש, חש ברגש שיש לי ערך.

הבעיה היא כאשר תנאים כאלה נשארים, ואנחנו גדלים איתם

ואז יכול להיות שאדם ייראה לנו כבעל נתינה, ועוזר לכולם כשבפנים מה שמניע אותו זה תנאי פנימי לאשר

את הערך שלו,

מתי מתחילה הבעיה? כאשר אני לא מקבלת את הפידבק לפי התנאי, זה מפחיד בתוך תוכי את הנפש שהתרגלה

לתנאי: אם אני מצליחה לרצות = אני ממש משמעותית, אני נוכחת

ויש אלפי סוגים של תנאים פנימיים , כל אחת ואחד לפי מה שאימצנו לנו בילדות,

ואז הערך ממש תלוי במה שיגידו לנו או לא יגידו, ובמה שיחשבו עלינו או לא יחשבו עלינו

והרגש מיטלטל בהתאם…

ז”א היציבות של הרגש ממש תלויה בחוויית הערך…

מה עושים? (ממש בתמצית)

א. לחבר את המטופלת לידיעה הזו שיש לה טלטלה רגשית מכיוון שמאיזשהי סיבה חווית הערך שלה כרגע

נמצא על תנאי, וצריך למצוא את התנאים ולהגיש אותם באמפטיות,

ב. לעשות הפרדה והגדרה ברורה של מי שאני עם כל מעלותיי חסרונותיי וצרכי (בורא נפשות…וחסרונן.. – נולדנו חסרים)

ג. שלב זה חשוב לאין ערוך, לאחר שהשלנו את הכובד הרגשי צריך למלא את הנפש ע”י חווית ערך מתוקנת:

להוציא לפועל את: הערכים הפנימיים שלי,

את הכישרונות והיכולות ועוד

עמליה

(דרך אגב, לא יודעת מי זה מגד, אבל בספרות התורנית יש מענה לכל הבעיות הרגשיות, הרבה יותר רחב ממה

שקיים “בשוק”

שאלות הארות ויצירת קשר : מייל : [email protected]

[תמי וכסלר]

בגישה היהודית,

למי שקשה לקבל שהיא ראויה, לפחות בשלבים הראשונים של הטיפול, כאשר עדיין ההשפלה וכ’ד’ ניכרת,

מביאים את ה’אני ראויה’ מבחוץ:

שואלים:

אצל מי את ראויה בלי תנאי?

בהולכה נכונה מדריכים אותה להגיע לידע ולהרגשה שהיא תמיד ראויה אצל אבא שלה- מלך מלכי המלכים הקב”ה!

ונותנים לה להטמיע את הידיעה שתהפך להרגשה שאצל המלך בארמון המלוכה, נסיכה היא בת מלך בלי תנאי!

ואם היא מהנעלבים ואינם עולבים, אז הקב”ה אומר עליה: ”ואוהביו”!

הקב”ה אוהב אותה בלי תנאי נוסף!

מניסיון עם הרבה נשים מוכות, זה מה שנותן כח להתרומם !

[יעל שטיינבך]

שלום רב

מהי הדרך הנכונה?

הייעד זהה אך הדרך אמורה להתאים למטופלת. וודאי שאין תשובה אחת. כמטפלת אשתדל להכיר את הבת היקרה שיושבת מולי. עלמנת שאוכל להוביל אותה בשביל האישי שלה אל התוצאה הטובה.

יש שבשכל ויש שברגש יש בדמיון ויש בקלפים, בכתיבה, בשיחה..

ומלבד זאת ראיתי שטוב לקחת מצבים / תכונות שבה אצל אחרים ולגרום לה לראות שאצל הזולת יותר מעריכה ו / או מכילה.

גם למצוא ערכים שאוחזת מהם ולמצוא איפה באים לידי ביטוי בחייה.

נקודה נוספת : שליטה עצמית ! גורמת לתחושת ערך עצמי. לראות איפה קיימת ולחילופין לפתח בנקודה מסוימת.

רק אח”כ יש מה לעבוד על הדברים הגבוהים והנכונים שכתבתן.

בברכה

[משתמש לא ידוע]

היי לא קראתי את כל התגובות שלכן אבל ראיתי שדיברתן על שיטת העבודה.

אני רוצה לומר שהיא מדהימה!!!!!

זו לא שיטה שלא נוגעת ברגש, להפך!!!

היא מכילה את הרגש! מקבלת אותו ועושה סדר דרך השכל!!!

אני מטפלת בה והיא משנת חיים!!

בהצלחה לכן!

[נועה יחיאל]

במקרים כאלה אני אשית פחות אוהבת את השיטה של CBT , שמעתי ממישהי שבמקרים קשים זה כמו פלסטר לפציעות גדולות.

ותמי, אני לא חושבת שזה נכון לעבוד עם נשים מוכות בצורה הזאת, רוב הנשים האלה לא מרגישות ראויות ללא תנאי גם מול הקב”ה – עובדה מה שהן חוות. כן אני עובדת איך לשנות את המצב (וזה התפקיד שלהן כרגע), ולא ממקום של “הנעלבים ואינם…” – זה עלול לשמר את הבעיה, היא לא צריכה לחוות עלבון או פגיעה, זה לא מגיעה לה!!!

רק לפני כמה ימים הוצאתי פוסט “האם לקבל את המציאות או לשנות אותה” – שם פרטתי איך פגוע פוגע או בעצמו או בסביבתו.(אם תרצי אני אשלח לך)

[רות רוט]

קראתי בסקרנות את כל מגוון הדיעות שעלו פה. עמליה, תמי וכסלר, אהבתי מאד את
הגישה. ויש לי מה להוסיף ולחדד בתוך הזווית הזו:
במתמטיקה יש מושג שנקרא “ערך מוחלט”. ערך מוחלט של מספר, מוכרח להיות חיובי.
אני לא נכנסת כאן להסברים מתמטיים, אלא משאילה את המושג לנפש: לכל נשמה יש
“ערך מוחלט”. הערך המוחלט לא משתנה בשום מצב, והוא תמיד חיובי.
הערך המוחלט, כפי שכבר אמרו, נובע מהיות הנשמה “חלק אלוק ממעל”. והוא לא קשור
לאהבה והערכה. הוא ערך. יהלום בתוך החול – הוא שווה. יש לו ערך. הוא מרגיש
מבוזה. דורכים עליו. לא מעריכים אותו. לא אוהבים אותו. אבל יש לו שווי בלתי
תלוי ובלתי משתנה. כנ”ל זהב. ויש דוגמאות נוספות.
כאשר עובדים עם אנשים מאמינים (לפעמים גם עם כאלה שאינם שומרי תורה ומצוות),
אפשר להביא הוכחות (חותכות! לכי תתווכחי עם ההלכה…) על הערך של כל נשמה. אין
דוחים נפש מפני נפש, יש את המחלוקת הידועה של ר’ עקיבא וחבריו על “חייך
קודמים” – איני זוכרת כרגע את המקור, כאשר שני אנשים נתקעו במדבר ורק לאחד מהם
יש מים, או שאחד ישתה וינצל או ששניהם ישתו וימותו. אז זה שהמים שלו צריך
לשתות (כך להלכה), גם אם השני הוא גדול הדור!!!
האם מותר לקצר את החיים, בשניה אחת (!)? אדם גוסס, חולה סופני, דמנטי… אתן
יודעות מה, יותר מדמנטי. פיגור עמוק. צמח. אין לו שום דבר לתרום בעולם!!! אין
שום סיכוי שהוא יחיה! אסור להתקרב אליו ולגעת בו, המעצים עיניו של גוסס וכו’ –
למה? כי יש ערך לחיים עצמם. לנשמה עצמה.
עכשיו, לכי תתווכחי… אני מגיעה מכיוון השכל, אבל נותנת סוג של “שוק” לרגש.
הפתאומיות והעוצמה של ההוכחה נוגעת עמוק מאד ברגשות הכי עמוקים והכי נעלים –
כי הם מגיעים לתוך-תוך הנשמה.
כמובן, צריך לדעת באיזה שלב “להפיל את הפצצה” הזו. צריך להגיע קודם למצב של
הקשבה ונכונות לקבל, (על ידי העצמת שאלות כמו – למה ה’ ברא אותי? למה אני
עדיין פה בעולם? בייחוד אצל סובלים מאלימות. אני עובדת עם נערות חלשות מבחינה
לימודית, ולא רק, שמבחינה חברתית וסביבתית אין להן הרבה מקום ושווי. זה עובד
פלאים!), ואז להוביל למהלך הזה. לתת קצת “להתבשל”.
אחרי ההבנה השכלית הראשונית, ניתן להמשיך לעבוד הלאה, באמצעות CBT (אישית, אני
חושבת שכלי הCBT והטבלה מאד עוזרים גם במקרים קשים, בתור כלי). כמובן שהמחשבות
בסופו של דבר יוצרות שינוי פיזי במח, והלאה והלאה…
הרעיון הזה של הערך העצמי המוחלט והבלתי תלוי, עוזר (מאד!) במצבים של דיכאון
ואובדנות (כמובן, רק בנוסף לטיפול תרופתי וטיפול נקודתי מונע סיכון עצמי, כמו
הכלל בעזרה ראשונה – דבר ראשון אל תזיק. קודם כל שהמטופל יחיה… אחר כך נשפר
את איכות חייו – זה לגבי אובדנות). וגם במצבים של מערכות יחסים אלימות.
סליחה שהיה ארוך… מקווה שהועלתי.
לגבי השכל והרגש –

[שרה ווייל]

רותי יקרה, אהבתי מאד את ההקבלה ל’ערך המוחלט’ ממתמטיקה – תודה

[שיינדי אייזנבך]

כל תגובה יהלום.

תודה לכל אחת ואחת.

הערה קטנה לעמליה –

הכל יש בתורה. הכל הכל הכל.

עדיין את מבקשת מרשם לתרופה מרופא ולא מרב.

מותר לנו לקנות רעיונות ותיזות איכותיות ממי שמביא אותם,

למרות שזה לא מהתורה ובתנאי שזה בגדר חכמה ולא השקפה.

אותי אישית מרתק לראות את ההתפתחות הפסיכולוגית

של הפסיכולוגים עצמם 🙂

איך שהקב”ה מחלק חכמה לאט לאט…

לדור ההוא קצת… ולדור שלאחריו קצת… ולתלמידים שלהם עוד קצת…

ולפסיכולוגים בני ימינו עוד קצת…

מגד ממש פורץ דרך בגישה החדשנית שלו לבעיות רגשיות.

במובן מסוים הוא אפילו אנטי-תזה לגישות פסיכולוגיות אחרות.

[שרה ווייל]

שלום שיינדי יקרה, שלום לכולן

האדם בנוי מ: גוף, מעליו נפש, מעליה הרוח, מעליה הנשמה ומעליה חלקים גבוהים שנקראים חיה ויחידה [-לא רלוונטים לנו כרגע] והכלל הוא: גבוה מעל גבוה שומר, כלומר: הנשמה שומרת על הרוח ששומרת על הנפש, ששומרת על הגוף.

מתוך הידיעה הבסיסית הזו נובע הקונפליקט: איך לטפל? דרך הרגש? דרך השכל?

תהליך אמיתי, שתוצאותיו יציבות לאורך זמן, הוא תהליך שמשתף את כל הרמות שבאדם. [לקרוא שוב, כדאי]

נועה יחיאל [מדהימה! רוצה להכיר אותך יותר!] כתבה בתגובה הראשונה שלה משפט חכם כאילו סתם.. ‘כשמנקים את הלב אז אוהבים’ זה בקשר לטיפול הרגשי, כי אי אפשר לבנות אהבה בלב עמוס תמונות / חוויות / אמירות / מסקנות…. זה כמו לציר ציור חדש על דף מקושקש.

חשוב להבין שאהבה היא הרגש הראשוני הכי בסיסי שקיים בכל אדם, והיא נובעת באופן טבעי מלב ‘נקי’ לכן הנכון הוא אכן לנקות את הלב, לפני שתוכלי לצייר בו ציורים חדשים של אהבה עצמית, אמון בעצמי ודימוי חיובי.

ונכון טובה, יש היום שיטות נפלאות שחוסכות את הצורך בחפירות ארוכות וכואבות, ויוצרות קיצורי דרך יעילים, כמו הEMDR ועוד..

ותמיד! אם רוצים שהתוצאות תישמרנה לאורך זמן, אז כן, אחרי עבודה רגשית, נעשה עבודה קוגניטיבית – שכלית, כדי לשמר את התוצאה, במקביל חשוב ‘להוריד’ תובנות ומסקנות מעשיות כדי לשתף את ה’גוף’= עולם המעשה, ומאד רצוי להטמיע גם תובנות יהודיות מעצימות שנובעות מן הנשמה.

הצלחה ושמחה!

[מירי רוט]

תהליך אמיתי, שתוצאותיו יציבות לאורך זמן, הוא תהליך שמשתף את כל הרמות שבאדם

זה מהדהד לי את תהליך ההתמקדות

כלי טיפולי שמשתלב היטיב בתהליך הטיפולי מבלי לגרוע ממנו אבל מוסיף את כל סוגי הפסיכותרפיה

גוף, רגש, שכל, דמיון, מערכת יחסים

ואז יש הלימה ואינגרציה בין שלושת המוחות והטיפול נוגע בכל הרבדים ובכל החלקים