קורס מקצועי ביום שלישי

[לאה נעים]

יש את מכון מפגש של חנה ביין

אני סיימתי שם שנה א’ והלימודים בימי שלישי.

אם את מעוניינת לברר אתן לך פרטים, אך יכול להיות שלשנה הקרובה היא סגרה כבר קבוצה, אפשר לבדוק.

בהצלחה רבה!!!

[חנה ביין]

תודה לאה, נעים לראותך כאן 🙂

[איטה אימר]

הנה בבקשה

קורס-אוטיזם-1.pdf 376 KB PDF - Click toצפיה

• העתקת קישור להורדה

[גלינסקי תפרח]

תודה על הסילבוס.

לתשומת הלב, מי שמתעניינת:

במכון ‘הסרגל’ פותחים בשנה”ל הקרובה, החל מחשון לאורך 30 מפגשים

קורס להכשרת מאמנות בהתמחות ספציפית לאימון ASD.

[שירה אלג’ם]

מה את יודעת על עבודה בתחום?

ממליצה לרווקה ללמוד את זה? (עם ניסיון משמעותי באוטיזם…)

[גלינסקי תפרח]

אני מבינה שאת פה בדרום.

התחום התקשורתי מאד מפותח כאן.

אם יש לך יותר נסיון והתמקצעות, יש לך מה להציע למסגרות השונות.

[חבצלת הדרום, לדוגמא. חיידרים באופקים ובתפרח ועוד.]

אבל חושבת שלא רק בדרום, אלא בכל הארץ התחום הטיפולי בתקשורת מתפתח יותר ויותר.

[שירה אלג’ם]

כן אבל הבנתי שזה הנחיית הורים בפרטי

השאלה אם נראה לך שבחורה צעירה יחסית 🙂 (ורווקה :))

מתאימה לעבוד בתחום שכזה או שברגע שזה משהו מקצועי נטו של אימון זה נראה לך בסדר?

[יעל וילמוט]

שירה שלום,

מכל מיני דברים שכתבת בדיונים שונים נראה שהתחום של תקשורת מדבר אליך ואת כבר עובדת בו,

אני לא בטוחה שהבנתי את השאלה שלך, לגבי רווקה וצעירה, אבל אם כן הבנתי, אז לדעתי אני רואה בזה ממש יתרון, את רווקה וזמנך אולי יותר פנוי, וזה הזמן להתקדם וללמוד ולנצל את הזמן, ולגבי הגיל, גם אם לא תכנסי מיד לתחום תצברי ניסיון ובטחון במשך הזמן.

הרבה הצלחה בכל החלטה!

[גלינסקי תפרח]

חושבת כמו יעל.

‘רווקה וצעירה’ זה מום עובר. בעזרת השם.

והכלים שאת יכולה לרכוש כעת, ילוו אותך בעבודה המקצועית הלאה.

[רחלי]

<div>אמנם “רווקה וצעירה”, זה אכן “מום עובר”, אולם אני חולקת לגבי למודים בתחומים מסוימים בגיל צעיר. </div>

יש נושאים שחשוב ללמוד אותם בגיל המתאים והבשל. זה כמו לתת לילדה/נערה צעירה לקרוא ספר שאינו מתאים לגילה, כשבמקרה הכי פחות גרוע הוא לא יענין אותה ובודאי לא תשכיל להפיק ממנו את התובנות הרצויות, והבעיה היא שלעתים קרובות היא כבר לא תרצה לחזור לקרוא שוב את הספר הזה בגיל המתאים, כי הוא זכור לה כספר לא מענין/לא מוצלח וכו’. גם נושאים שנלמדו בגיל לא מתאים, מלבד הבעיה בחוסר הבשלות, ולעתים בחשיפה לא מבוקרת לתכנים שאינם מתאימים לגיל, הם גם עלולים להיחוות באופן שיהיה קשה לחזור אליהם שוב בגיל המתאים, ולפרמט אותם מחדש.

[יעל וילמוט]

רחלי,

מסכימה איתך לגמרי שיש לימודים שצריך אליהם בשלות וגיל מסוים, וניסיון חיים,

אבל כאן התייחסתי ספציפית לזה ששירה כבר ממילא עובדת עם אוטיזם, והנושא מעניין אותה, אז למה לא?

טיפול רגשי למשל, הייתי ממליצה ללמוד בגיל 30 פלוס, אבל ממה שאני יודעת מחברות שעובדות ולומדות על asd הלימודים מדברים הרבה על התפתחות הילד וכו’ קצת יותר טכני.

[חנה ביין]

אני חושבת שזה עניין אישי של בשלות ולא עניין של גיל

במכון מפגש אנחנו עורכים ריאיונות עומק, ויש למלא שאלונים

יש צעירות מתאימות מאד

ויש שצריכות יותר זמן הבשלה

ויש מבוגרות ומנוסות מדהימות שמתאימות ויש גם מנוסות ומבוגרות שלא מתאימות

זה עניין של גיל רגשי, ניסיון חיים גם כן לא תמיד נמדד בשנים אלא בניסיונות פרטיים שאדם חווה ומה הוא עשה עם השנים שלו

לכן חושבת שזה ממש תלוי באופן ספציפי מי את ומה את רוצה

בהצלחה

[שירה אלג’ם]

תודה, יש לי אומנם ניסיון עם אוטיזם

אבל הבנתי שהקורס הזה זה לעבוד אחר כך בהנחייה ואימון של הורים

לא נראה לך שיש טעם לפגם שאני אדריך הורים בשעה שעדיין לא זכיתי להיות אם?

[חנה ביין]

שירה,

אם זאת ההרגשה האישית שלך זה משהו אחר

דיברתי בחלק הקודם בעיקר על מצב בו יש קולות חיצוניים שאומרים כל מיני דברים דיכוטומיים.

מבלי להכיר את הנפשות הפועלות.

לעניין הדרכות הורים, זה כמובן תלוי גם בהרגשה האישית שלך.

מה שכן חשוב לומר זה שגם אם יש לך ילדים,

הגישה אל הורים היא בחינת “של נעליך”

את אף פעם לא יודעת ולא יכולה לדון / לשפוט או לתאר לעצמך מה זו ההורות שלהם או הזוגיות שלהם

ותמיד מגיעים בעמדה של יראת כבוד,

בנוסף-

יש עניין שנקרא- חוות דעת מקצועית.

זה שונה מניסיון חיים אישי בתחום ספציפי

כשאת יושבת עם הורים, בתור אשת מקצוע – זה לא כמו לשבת עם קרובת משפחה לטיפים.

ותלוי מאיזו נקודת הנחה את מדריכה ומנחה את ההורים.

כמו שנשאל-

האם כל רופא ילדים חייב להיות הורה?

כמובן שלא.

אי הוא יושב עם הורים ומנחה אותם לעיתים קרובות.

נכון, הוא מנחה על פי חוות דעת מקצועיות.

בנוסף

את שואלת שאלה שמטופלים רבים שואלים מטפלים,

האם גם אתה עברת מה שאני עובר?

וזו כבר שאלה פילוסופית

האם כל איש מקצוע צריך לעבור חוויות מסוימות בשביל לטפל בהם

למשל לחוות דיכאון

בשביל לטפל בדיכאון?

לחוות חרדה

בשביל לטפל בחרדה?

לחוות הורות

בשביל לטפל בהורות??

כמובן שאיני מבטלת ניסיון חיים שהוא קריטי במקצוע הזה

אבל הדברים הם לא שחור לבן

יש הורים שיעדיפו מישהי צעירה, רעננה, נקיה,

כי לא נעים להם המצב שלהם או של ילדם

ולא רוצים להרגיש מאויימים או השוואות מ”ההורות המושלמת” של המטפלת ועוד

כמו”כ יש כאלה שלא זכו להורות משל עצמן

אבל חוו חוויות הוריות בצורות שונות.

לאורך השנים פגשתי כל מיני לכאן ולכאן

לכן הכלל הוא שאין כללים

כל מקרה לגופו

בהצלחה