רגשות חיוביים ושליליים או נעימים ולא נעימים

[EFRAT MAHARSHALL מהרשל]

כשאנחנו מגדירים רגשות כחיוביים /שליליים אנחנו מעבירים מסר שיש רגשות ש”מותר” להרגיש ויש רגשות ש”אסור” להרגיש.

ואנחנו מורכבים ממגוון הרגשות. אנחנו מרגישים גם כעס ועלבון עצב ובושה.

אנחנו רוצים ללמד שמותר לנו להרגיש כעס אבל אנחנו בוחרים איך להתנהג אתו.

אם נאמר שהרגש הוא נעים/ לא נעים זה מאפשר יכולת לחוות את הרגשות, להתבונן בהם, להתמודד איתם ולבחור דרכי פעולה מתאימות.

[רות רוט]

השאלה מה המטרה.
אם המטרה היא להימנע מגרימת רגש שלילי אצל הזולת – יש טעם בהגדרה של “שלילי”
ו-“חיובי”. (הרי אין ענין להימנע מגרימת געגוע או רחמים בצורה סבירה…)
אבל אם המטרה היא לבדוק את הרגשות האישיים – אני חושבת שיש עדיפות ל”נעימים”
ו-“לא נעימים”.

[רותי בן אדיבה]

יש את אפרת מעיין שפיתחה את קלפי השדונים וכוחות הקסם.

במקום לחלק את זה לטוב ולא טוב או נעים ולא נעים שלרוב מובנים כשלילי וחיובי.

היא חילקה את זה לשדונים– רגשות שמצריכים התמודדות ומעוררים התנגדות. וכוחות קסם– החוזקות המסייעים.

החלוקה אינה מלמדת עדיפות של רגש מול רגש אלא כוח הקסם נותן מענה לשדון ויש בכך מתן לגיטימציה למכלול הרגשות שאיתם מתמודדים.

בהצלחה!

[טובה הניג]

תודה.

המטרה היא לשתף.

[שירה אלג'ם]

אולי במקום נעימים או חיוביים נכתוב מחזקים וכן להיפך מחלישים

או מקדמים מול מסיגים (מלשון לסגת)

[רחלי]

לרגשות שהקב”ה טבע בנו יש תפקיד, לכל רגש יש מטרה ותפקיד, שעיקרו להגן עלינו,

ולכן א”א להגדירם כחיוביים או שליליים.

[טובה הניג]

תודה. צודקת. גם אני חשבתי על כך אבל תהיתי לגבי המונחים המוכרים.

[טובה הניג]

תודה רותי

קהל היעד הוא גם מבוגרים, לכן המונחים של שדונים פחות מתאים.

בסוף בחרתי רגשות נעימים ורגשות כואבים

[רבקי טייך]

גם רגש כואב זה לא הגדרה מדויקת

מכיון שלא כל הרגשות השליליים הם כואבים . לכל אחד כאב במידה כזאת או אחרת

לדוג : פחד הוא לא בהכרח כואב

ההגדרה המדויקת היא נעים או לא נעים

או להוסיף הגדרה שלישית

[עמליה]

אוליי זה ייתן לך רעיון :

בספרי הקודש יש התייחסות לרגשות כרגשות שתוקעים ומשתקים לעומת רגשות מקדמים

כאשר זה רגש בריא הוא גורם לנו לפעול, ולעשות משהו , לדוגמא : דאגה מגנבים גורמת לנו לעשות מעשה-

לנעול דלת, להתקין סורג וכ”ו ואז להירגע,

לעומת זאת פחד משתק וגורם לחוסר אונים, וחרדה אף יותר מכך.

לדוגמא הרגשות שהזכרת: געגוע שגורם לחשוב מחשבות טובות ולהתגעגע לקרבת אדם, זה מקדם אותנו בכך שמערכת הרגש שלנו נשארת פעילה,

לעומת געגוע שמעורב ברגשות של בדידות, פחד, או חוסר אונים שגורם לפיזור הדעת, בלבול עד כדי ייאוש,

והוא משתק.

למשל רחמים: יש רחמים על הזולת, השתתפות בצער ,רחמים על חולים ועוד ,שזה מראה על מערכת רגשית בריאה ,

לעומת רחמים עצמיים שגורמים לאדם לטבול במסכנות, או חוסר רחמים על אחרים , חוסר התחשבות (לעיתים גובל באכזריות), שזה ביטוי למערכת רגשית חסומה,

וכן הלאה….

מקווה שהצלחתי להסביר ולהניח את דעתך

[יעל שטיינבך]

באילו ספרי קודש? אשמח לשמוע

[מירי רוט]

אני הייתי הולכת על משהו שאין שם שום צד

לא שיפוט חיובי ולא שיפוט שלילי

לתת שתי כותרות שאת החלטת לתת לקבוצת הרגשות הללו

למשל רגשות מקבוצה א’ או ב’

או שכל קבוצה תהייה בצבע שונה. אדום וכחול, ירוק וסגול

כי איך אפשר להחליט על רגש שהוא משהו?

אבל הוא רק שלילי?

ניתוק הוא רע?

געגוע הוא לא נעים?

חיבוק הוא רק חיובי?

תחשבי כמה זה נחווה שונה בהקשר לזכרונות שאנחנו נושאים בתוכינו

[מרגלית פרן]

מצא חן בעיני מה שמירי רוט כתבה,

יש לנו אמנם נטיה לסווג רגשות שונים כחיוביים או שליליים

אבל למעשה כל רגש תלוי באיך משתמשים בו, באיזה מקום,

בכמה משתמשים בו, ובאיזה זמן משתמשים בו,

או מתי/באיזה אופן וכו’ הוא פורץ לנו, בא לידי ביטוי וכו’.

גם רגש אהבה שהוא נשמע כרגש חיובי לגמרי

גם הוא חייב להיות מאוזן כי ישנה אהבה שהיא לא על פי התורה,

יש גם עודף אהבה שמזיקה לנאהב וכו’ וכו’

גם פחד שנשמע כרגש שלילי

זהו רגש שהקב”ה נטע בתוכנו על מנת לשמור עלינו וכו’

וכדי שנדע לירא/לפחד ממנו,

לכן גם הוא צריך להיות מאוזן.

בהצלחה.

[טובה הניג]

כתבתן יפה ונכון גם מירי וגם מרגלית. תודה לכן מאד

למעשה כתוב ‘כל פועל ה’ למענהו’ הכל נברא כדי להשתמש בו לעבודת ה’

אכזבה היא חיובית כי היא מלמדת אותנו להקטין ציפיות

תסכול הוא חיובי כי הוא מלמד אותנו שהכל מה’

בושה מכפרת על כל העוונות. וכן הלאה.

אז אם מטרת המשחק הייתה ללמוד רגשות לא היה צריך כלל להפריד.

אבל ‘בקסם אישי’ הרגשות הן רק אמצעי

המטרה לדעת איך להגיב לשיתוף של רגשות.

וכאשר אדם משתף ברגש לא נעים, מנעד התגובות שונה

משיתוף ברגש נעים.

לכן הפרדתי בין סוגי הרגשות: נעימים ולא נעימים

כדי שיתאימו לסט של ‘תגובות לרגשות לא נעימים’ ו’תגובות לרגשות נעימים.’

[שיינדי פשקוס]

נהניתי מאד לקרא את הדיון העמוק פה. גם אני מתעסקת בהוצאת קלפים בנושא רגשות, אבל בלי חלוקה לקטגוריות ברורות, כי המטרה שלי יותר ליצור שיח.

נקודה למחשבה בשבילך טובה: ישנם רגשות שהם לא חד משמעיים, לפעמים הם נעימים ולפעמים הם לא נעימים (מכאיבים?) כמו געגוע, שיכול להיות מכאיב אבל מחבר לאדם החסר.

גם הפתעה, ואפילו בדידות.

אם זה לילדים החלוקה יותר ברורה.

אבל כפי שהבנתי את מייעדת את הערכה למבוגרים ושם יש בהחלט מקום להתפלסף על זה.

כי לפעמים נעים לנו לשקוע ברגש השלילי כי הוא משרת אותנו…

בהצלחה וכל טוב.