שאלה למטפלות אם מתאים לכן

[אפרת M]

אני לא מטפלת אבל לא הבנתי מספיק את השאלה ומעניין אותי
את מתכוונת בעצם שהיית רוצה יותר נוכחות שלה בטיפול שקצת תספר על עצמה וכד'?

[שרה ג]

לא, זו לא הכוונה
,אני מתכוונת שכשאני מעלה חוויה שתהיה נוכחת בכאב שלי ותכיל אותו ולא ישר תעבור לפתרון או לניתוח מאיפה זה נובע וכו

[נועה כהנא]

מזדהה מזדהה מזדהה.
ממש הרגשתי שאת כותבת תיאור שלי.
של ניתוח והסבר הגיוני ואצלי גם תגובה מהירה מידי בלי לתקף קודם יותר מידי ולהיות אמפטיים שלפעמים זה הצורך היותר משמעותי פה אפילו מהפתרון המעשי עצמו.
לגבי התגובה שלה – מעניין איך הבעת את הקושי שלך. כי היה לי קצת מוזר התגובה.
לדעתי תנסי להביע את הקושי שוב אולי לכתוב אותו. אני חושבת שזה קושי מאד הגיוני ולגיטימי. אחד הדברים הכי משמעותיים בטיפול זה אופן ההקשבה. יש מחקרים שמראים שהמטפלים הכי יעילים הם דווקא אלו הכי פחות יעילים…
אלו שנותנים מקום יותר להקשבה ולאמפטיה לפני הריצה לפתרונות.
אגב את זה אמרה לי מי שאני הולכת אליה אחרי שכתבתי לה על זה.
באופן אישי אומר שהיא מבקשת ממני לכתוב לה משוב באופן קבוע ומעודדת את זה מאד ובפעם שבה העזתי לכתוב באופן ברור על העניין הזה היא מאד קיבלה את זה ואמרה שהיא יודעת שיש לה בעיה כזאת והיא מנסה לעבוד עליה.
(יש לציין שגם מצליחה :))
בקיצור, לפי הספר אני חושבת שפסיכולוגית אמורה לקבל בהבנה גדולה צורך כזה.
כמובן כל הכתוב לעייל נכתב מהכרות שלי עם עצמי ומהזדהות איתך לגבי התיאור שכתבת. לא מהכרות איתך ועם הקושי הספיצפי שלך. אם את חושבת שמדובר באמת במשהו דומה – ממליצה לך מאד לדבר שוב. יאוש הוא אף פעם לא טוב.

[שרה ג]

זה קצת הרגיש לי התנערות, אבללא נראה לי שזה היה מקטע של התנערות, אלא מקטע שכמו תמיד היא הולכת להגיון ומבחינתה אני מרגישה ככה בגלל העברה, לא חושבת שהיא הבינה את הנקודה בכלל ואני לא יודעת אם הראש שלי בנוי להבין כי אם הוא פועל כל כך לפי הגיון, לא תמיד זה עוזר להסביר

[שרה ג]

הראש שלה, תיקון טעות

[מירי רוט]

שרה יקרה

האם הרגשת שהיא מאשימה אותך במה שאת מרגישה?

לי זה הרגיש שבמקום להתמודד עם מה שאת מביאה

היא זורקת את זה בחזרה אליך

ולכן את יוצאת פגועה, מתוסכלת ולא מוכלת

אפשר לקרוא לזה כשל אמפטי אולי? מה את מרגישה?

[שרה ג]

לא חושבת שהיא האשימה אותי, אבל כן היה פה איזושהיא אמירה שכאילו את מרגישה ככה בגלל מה שעבר עליך ובגלל מה שאת מביאה מהחיים האישיים שלך וזה לא בגלל שאני לא מבינה אותך ולא אמפטית משהו כזה.
השאלה אם יש לי מה לנסות להסביר לה שוב או שזה חסר תועלת

[מירי רוט]

זה קורה איתה הרבה החוויה הזאת?

תנסי להעלות את זה ולהביא את העובדות

ותראי מה קורה

האם היא שוב משליכה את זה עליך וטוענת שזה העברה

ובזה היא מ ת נ ע ר ת מאחריות או שהיא קשובה ומוכנה להכיל את זה

שיש משהו בה שלא טוב לך. כן. תהיי אמיתית עם הרגשות שלך

אל תתני לבלבל אותך. האי נעימות הזאת היא כי הלב שלך מאותת משהו

[שרה ג]

לא דברתי איתה על זה כל כך עד עכשיו, על הקטע של האמפטיה והתיקוף וכו.
אבל שדברתי הייתי די בהלם מהתגובה, אני יכולה לנסות שוב ולראות איך היא תגיב

[שרה ג]

תודה על המענה

[אביגיל קולר-מדריכה למטפלות רגשיות.]

בס"ד

אני מתחברת למה שכבר נכתב כאן, ורוצה להוסיף עוד נקודה קטנה.

קודם כל, זה באמת נשמע מקום לא פשוט להיות בו. להביא קושי אמיתי, ולהרגיש שלא תמיד פוגשים אותך שם ברגש שאת צריכה.

יחד עם זה, אני חושבת שחשוב לזכור שלכל מטפלת יש סגנון עבודה משלה. יש מטפלות שנוטות יותר להחזיק דרך הבנה וניתוח, ויש כאלה שיותר נמצאות עם הרגש עצמו.

ולפעמים, מה שעבור מטפלת אחת הוא דרך לעזור, יכול להיחוות אצל המטופלת כפחות מחזיק.

זה לא בהכרח אומר שמישהי טועה, אלא שיש כאן מפגש בין שני עולמות.

לגבי העברה, יכול להיות שיש שם משהו, אבל זה לא מבטל את החוויה שלך.

הרגש שאת מתארת הוא אמיתי, ויש לו מקום בתוך הקשר הטיפולי.

ולפעמים דווקא המקומות האלה, שבהם משהו לא לגמרי פוגש, הם הזדמנות עדינה לדבר על הצורך עצמו, ולראות אם אפשר לדייק יחד את מה שיעזור לך יותר.

ואם אחרי ניסיון כזה עדיין מרגיש שלא נוצר שם מענה, גם ההתלבטות שלך מובנת מאוד.

[שירה בר]

מבינה מאוד את הקושי וההתלבטות, ומתחברת להרבה דברים שנכתבו כאן.

אחרי כל מה שכתבו כאן, אני חייבת לציין שהעברה היא תחום נרחב מאוד בפסיכותרפיה, וגישות/תיאוריות שונות מדגישות אלמנטים שונים לגבי ההעברה.

הגישה ההתייחסותית, יותר מגישות אחרות, מדגישה גם את החלק של המטפל בהעברה, בעוד שגישות רבות אחרות מדגישות יותר את החלק של המטופל, כלומר השלכה של עולמו הפנימי ומערכות יחסים קודמות (בד"כ עם ההורים) על דמות המטפל.

לעניין הקושי שלך עם המטפלת והצרכים שאתת מרגישה שלא נענים – אולי באמת תנסי להעלות זאת שוב עוד פעם אחת, ותראי את התגובה, ואז אולי זה יעזור לך להחליט.

הרבה הצלחה!

[חיה חיה]

ואם את פותחת את זה עם המטפלת, אני ממליצה שתדברי ברור את הצורך שלך.

אל תדברי תיאורטית ואל תגיעי מצד המטפלת אלא תגידי ברור: כשקשה לי אני צריכה להרגיש שאת איתי בלי להציע פתרונות וכו, ככה יהיה לה ברור הצורך שלך.

[ריקי פ]

קודם כל עונה ספציפית על מה שהיה-
אני חושבת שחד משמעית המטפלת טעתה בתשובה שהיא נתנה לך

זה בסדר ואנושי לטעות, אבל טעות זה היה

למה?

כי לא באת ללמוד פסיכולוגיה

גם אם המסקנה של המטפלת זה שאולי מדובר בהעברה
(ואני אומרת 'אולי', כי פסיכולוגיה היא מדע לא מדוייק, ולכן מסקנות כאלה אף פעם לא יכולות להיות חד משמעיות)
בכל אופן- זאת מסקנה שאמורה להישאר בינה לבין עצמה
מקסימום לשיחה מול אשת מקצוע שהמטפלת מתייעצת איתה
ממש לא לשקף ככה למטופלת ולעבור הלאה
ברור שבטיפול קשיים שהם של המטופלת יצופו מול המטפלת
הרי לכן הולכים לטיפול, לא?
ככה שלהתנער מהם בטענה שמדובר בהעברה (גם אם זה נכון)- לא אמור להיות חלק מתהליך טיפול מקדם.
ודווקא התשובה הזאת, מוכיחה עוד יותר שבתהליך עצמו חסר התיקוף והאמפתיה
כי אפילו כשדברת עליהם עצמם- גם אז לא קיבלת אותם

מה לעשות עם זה?
להתייאש ולהמשיך ככה, לנסות לדבר איתה על זה שוב או לבדוק מעבר למטפלת אחרת-
זאת כבר השאלה הבאה

[מירי רוט]

ריקי

יש לך בהירות חדה

כל מילה שלך יהלום

אהבתי👍

[חיה חיה]

להתייאש ולהמשיך ככה לדעתי אפילו לא עובר לשאלה הבאה…

אם את מוותרת על עצמך בתהליך את מפסידה את לב העניין…

[רעות Reut]

שרה קודם כל כל הכבוד על האומץ להעלות את זה כאן.

מחוויה אישית שלי אמרתי לה שאני זקוקה לה רגע אחד נוסף איתי בכאב לפני שהיא מתקדמת להיגיון ופתרונות
היא מאד העריכה שאמרתי לה, ודייקתי אותה.
מאז הרבה יותר קל לי לבקש ממנה שוב שתחכה רגע עם ההתקדמות
וכל פעם מחדש אני גאה בעצמי על הפעם הראשונה שהעזתי,
כי גם היא טיפוס הגיוני ורץ לפתרונות,
אבל היא מטפלת מעולה, ומקצועית, ויש לנו קליק יחד,
ולכן מצאנו את הדרך באמצע שתעזור לשתינו בקשר,
כי בסופו של דבר אין מטפלת מושלמת,
גם אם תחליפי מישהי משהו אחר יפריע לך… (לפחות ככה אני חושבת על עצמי)

ולגבי מה שריקי כתבה שלא נכון לשתף את המטופלת במסקנה המקצועית,
אני קצת חולקת, שוב מחוויה אישית,
כי אמז שהיא משתפת אותי ונותנת לי את המבט שלה עלי קל לי יותר להיפתח אליה ולהתמסר לטיפול.
אז אני חושבת שזה ממש תלוי מטופל…

הצלחות!!