תוכלי לעזור לי??

[סירי גולדמן]

שלום מלי,

את צודקת שסיביטי פחות רלוונטי למה שאת מתארת, בגדול הכיוונים האפשריים זה או להיכנס לחווית הפחד הספציפי ולנסות להגיע דרכה לשורש הרגשי שיצר אותה, ואז לשחרר אותו – או לנסות באמצעים כמו EMDR, NLP וכד' לנסות לגבור עליה, גם בלי לזהות אותה.

אישית אני מאמינה יותר בזיהוי שמאפשר גישה ישירה ויעילה יותר לשינוי, ולכן הייתי מנסה לפחות ראשית לזהות, למרות שגם במקרה שהזיהוי היה נעמד בפני מבוי סתום עדיין היה מה לעשות עם זה.

[שירה בר]

מלי יקרה,

קודם כל מאחלת לך הקלה בתחושות הלא פשוטות שאת מתארת.

ממניסיון, אני חושבת שלא תמיד יש תשובה אחת לשאלה ששאלת.

טיפול הוא קודם כל תהליך.

לפעמים מצליחים להגיע לשורש, ולפעמים לא. לפעמים, גם כשמצליחים להגיע לשורש קשה "להיפטר" מהחרדה באופן מוחלט, כי אם נניח שחווית טראומה מסויימת וזה השורש, כל אירוע שאנחנו חווים משנה אותנו מהותית. כמו אימהות למשל. אנחנו לא יכולות להפוך ל"לא אימהות" אחרי שחווינו אימהות.

אותו דבר עם חוויות משמעותיות, שמטביעות בנו חותם, לטוב ולמוטב. טראומה מעוררת חרדה, אך טראומה גם מלמדת אותנו הרבה שיעורים, למשל גורמת לנו להבין מה חשוב בחיים, מה סדרי העדיפויות שלנו, ועוד.

החרדה היא לא אוייב, אלא דרך של הנפש שלנו לסמן לנו שאנחנו צריכים לעבור תהליך עם עצמינו, לשנות דברים בחיינו ו/או בדרך שבה אנחנו רואים וחווים את העולם.

ניתן בהחלט להגיע להקלה פעמים רבות על ידי טיפול מקצועי, אצל מטפלת מוסמכת עם תואר שני וניסיון.

פחות הייתי ממליצה על מטפלות שרק מטפלות רק בשיטה מסוימת, בלי שיש מאחורי זה תואר שני, הכשרה מקצועית קלינית, ניסיון והדרכה של שנים.

בנוסף, יש טיפולים שיכולים להקל כגון נוירופידבק או טיפול תרופתי, שעובדים ברמה המוחית, וכמובן שיש לשלב זאת עם פסיכותרפיה.

אם תכתבי לי את אזור מגורייך אולי תהיה אפשרות שלי ושל אחרות פה בפורום להפנות אותך למטפלת מתאימה.

הרבה הצלחה!

[מירי כ.]

את מתארת קושי ממש גדול…

מחרדות שבאות בתדירות נמוכה אבל הן קשות.

ולאחרונה הן הגבירו תדירות,

ואין לך מושג איך הכל התחיל- וממה זה נובע.

הבנתי נכון?

אני לא מטפלת, אבל חושבת,

בתור מטופלת,

שאולי תתחברי לטיפול דינאמי,

אני חושבת שתוך כדי שיחות, דיבורים,

אולי גם אומנות (טיפול באומנות- אם את מתחברת)

יכול לעזור להעלות לאט לאט תובנות שלא חלמת עליהן…

גם קלפי טיפול עוזרים לעקוף את המודע.

מאחלת לך המון כוחות וס"ד!

מירי

[שושי ברוינר]

מלי יקרה-

את מתארת תחושה מוכרת, שבה ישנה חרדה שמלווה אותך ב"עורף האחורי"- כלומר היא קיימת אבל לא מספיק מזוהה. את לא יודעת ממה את פוחדת, וגם לא מרגישה את זה במודעות בקביעות, אבל היא מרחפת מעלייך, ומידי פעם מופיעה בעוצמה.
את מתארת שלאחרונה התדירות והעוצמה התגברו, וקשה לך להתמודד עם זה, כי את לא יודעת על מה זה יושב.

בטיפול אפשר לזהות, האם זה אכן יושב על טראומה.
אך אני יכולה לספר לך שלרב, כאשר זה לא מזוהה, זה לא יושב על טראומה, אלא על חלקים רגשיים אחרים, שכאשר מטפלים בהם, גם תחושת החרדה יורדת.
אני יודעת שזה מפתיע, אבל , מתוך נסיון רב מאד בכך-במציאות זה אכן כך.