הוראה רכזות וחינוך אביגיל איתן
הוראה רכזות וחינוךתגובות הפורום שנוצרו
-
בלת”ק
קודם כל אני חושבת שלחבק את המטפלת שלך זה בסדר גמור! אין בזה שום פסול, אם כמובן מדובר בחיבוק מעודד, חיבוק של חיבה.
אבל נשיקות? באופן קבוע? כעניין טיפולי? לא יודעת, נשמע לי חריג מאוד!
את שואלת איזה נזקים זה עושה?
אני מאמינה שהנזקים נגרמים למטופל שאינו מאוזן. אם לך זה לא מפריע ולא פוגע בך, ככל הנראה את אדם מאוזן שלוקח דברים בפרופורציות. אבל הרבה מאלו שהולכים לטיפול, דווקא לא מאוזנים ולכן כזה טיפול עלול לגרום לתלות מאוד קשה.
כי טיפול אמור להסתיים בשלב כלשהו, זה לא חתונה לכל החיים, ואז מה? המטופלת שכבר התרגלה שיש מישהי שמחבקת ומנשקת אותה ומגלה אהבה וחיבה, והיא אפילו ממש אוהבת אותה, פתאום תהיה לבד?
זו נקודה אחת.
נקודה נוספת היא, האם המטופלות שלה נשארות אצלה הרבה זמן, או שיש לטיפול הזה סוף וסיום? כי טיפול זה לא ליווי של אהבה לכל החיים, זה משהו שאמור להיות מאוד ממוקד מטרה.
שאלה: האם המגע מגיע מיוזמתה של המטופלת או המטפלת? מי התחילה את המגע? למה? מי דואגת שהמגע ישאר כחלק בלתי נפרד מהטיפול? זה חשוב כדי לבדוק שלא מדובר כאן בניצול חולשה של מטופלת.
ושוב, לדעתי, והייתי עדה למקרים כאלה, שמטפלות בהחלט יכולות להביע חיבה, שמחה ואפילו לחבק מטופלת, אבל לא כחלק מטיפול, אלא כמו שנניח גננת יכולה לחבק ילד. משהו טבעי כזה.
גם דיסטנס בין מטפלת למטופלת זה לא משהו. זה עלול ליצור תחושה של ריחוק. צריך להיות טבעיים ולזרום עם הרצון של המטופל, רק לא בהגזמה.
ואגב אחרון – אני כמעט בטוחה שאני יודעת באיזו מטפלת מדובר ועד כמה שידוע לי העניין הזה נבדק בצורה מקצועית וכן אצל רבנים. אבל אין לי פרטים לתת. מה שבטוח – זה לא גלאט כושר!
-
שלום, שמי אביגיל איתן, אני מורה לאנגלית בתיכון. מעבירה שיעורים פרטיים לכל הרמות בכל הגילאים.
כעקרון אני מכרמיאל, אבל התלמידות שלי הן מכל הארץ, כי אני מלמדת גם בזום.
אז מי שמתאים לה, יכולה לפנות אלי [email protected]
אני גם מעבירה שיעורי אנגלית למבוגרים, כאלה שיש להם אנגלית בסיסית, או בכלל לא ושצריכים אנגלית לצורך עבודה או נסיעה. הלימוד למבוגרים הוא שונה בתכלית. לומדים שיחות חשובות שקשורות לכל מיני נושאים, כמו קניות, פגישות עסקים, פגישות עם ידידים, שיחות טלפון וכו’, ותוך כדי את הדקדוק, אוצר מילים ועוד דברים שקשורים לשיחות. אני לוקחת 80 ש”ח לשעת לימוד שלמה.
-
שלום לכולן,
שמי אביגיל איתן, אני במקצועי מורה לאנגלית בתיכון. עבדתי שנה כמורה לכיתות ח’, ט, י, יב בתיכון חרדי בצפת. לשנה הבאה אני מחפשת מקום אחר ופתוחה להצעות. מחפשת באיזור הצפון.
מצרפת כאן קורות חיים.
-
הי איזה דיון מעניין!
אז כן, מרגישה שהביטחון לומר “לא” ולא להיבהל מביקורת. להיות אסרטיבית יותר ולא להתרגש אם מספרים לי שהמחירים שלי יקרים מדי. לא לפחד ממתחרות או מתחרות. מרגישה שהביטחון שלי באלוקים גדל, יודעת שפרנסה מאיתו.
-
-
הי אסתי,
כתבתי לך מייל וכותבת לך גם כאן.
אני בונה אתרים במחירים שווים לכל נפש.
אפשר לראות עבודות שלי באתר: אביגיל – פתרונות דיגיטליים – בנייה וניהול אתרים
שבוע טוב.
-
וואו טובי, כל מילה שלך – פנינה!!!! את כל כך צודקת! ואוסיף על מה שאת כותבת – כשהאמא בבית מרוצה, מסופקת, שמחה, אוהבת את העבודה שלה, אוהבת את הבית שלה וכו’, אז גם הילדים שמחים ורגועים ולא צריכים יותר.
אצלי כשהילדות היו קטנות יותר, הכיף שלי (שלי, כן? לאו דווקא שלהן) היה לצאת איתן לגינת שעשועים, לנדנד אותן בנדנדות, לתת להן ארוחת ערב. זה היה הפינוק שלי וכולנו היינו שמחות. אני לא חושבת שההחלטה השרירותית שבין 4-8 אני רק עם הילדים ואז אין כביסות, אין טלפונים, אין כלום, כי אם ה”אין” הזה לא עושה לי טוב ואני רק בלחץ ורוצה כבר להשכיב אותם כי יש לי עבודה, אז אני לא באמת שם בשבילם וגם לא כיף לי ולא טוב לי ואז גם להם בכלל לא טוב, אפילו שאני רק איתם. אם אני יוצאת איתם או משחקת איתם רק כדי לתת “להם” זמן איכות ואני אישית לא ממש נהנית מזה, אז לא הועלתי.
כמו שאת כותבת טובי, לילדים יש את העיסוקים שלהם, את החברים שלהם, את המשחקים שלהם, הם לא צריכים שאצפה בהם או שאשחק איתם, מספיק שאני שם , נוכחת.
אז איך לשלב בית ועבודה? כמו שאת כותבת טובי – זה לא מאבק בין בית לעבודה, זה הבית עם העבודה ועם הילדים ואת נוכחת איתם גם כשאת עובדת וגם כשלא.
-
רותי,
אני לא מנחת הורים, אבל יש לי כמה רעיונות:
קודם כל, מה עם עזרה מהבעל?
ואם אין כזו אפשרות, אולי בייביסיטר? אפילו נניח לפעמיים בשבוע שתגיע בייביסיטר לשעה בה את צריכה לעבוד.
לגבי העייפות אפשר לעשות משהו אחר. אם נניח תחליטי שפעמיים בשבוע את נחה בצהריים ולזמן הזה את מזמינה בייביסיטר, ואז בערב לאחר ההשכבות את מספיק ערנית להמשיך לעבוד.
מקווה שהועלתי.
-
שלחתי מייל. אפשר לקבל עוד הסבר מה זה?
-
הי שלום לכולן,
שמי אביגיל איתן ואני כאן בשני כובעים.
בכובע הראשון אני בונה אתרים בוורדפרס ומי שממש מתעקשת, אז גם בג’ומלה.
בכובע השני אני מוכרת צווארונים להשלמת הביגוד ולביגוד צנוע יותר. מוזמנות להיכנס לאתר שלי ולהתרשם:
-
רבקי צולק.
קניתי אצלה קורס ב CSS והיא מאוד קשובה ועוזרת, השיעורים שלה ברורים מאוד. ממליצה על הקורסים שלה מאוד!
-
יוכי שלום,
כעצמאית הזמנים לא תמיד מוגדרים אצלי לפי יום ושעה. לפעמים אני עובדת ולפעמים לא.
אני חושבת שכמו בכל בית שיש בו את הסדרים שלו, הילדים צריכים להתרגל לסדרים של בית עם אמא עצמאית.
-
מה עושים בקיץ?
מאוד פשוט, לובשים מתחת לחולצת בסיס ומעל עליונית קייצית.
אבל למי שקשה, יש לי גם את הצווארית, וכאן אין בכלל בעיות.
לגבי תמונות, צודקת, גם זה יגיע בעיתו ובזמנו.
-
הי בנות, הסתדרתי תודה. ותודה לרבקי מ APP שעזרה לי בזה.
-
כן, באלמנטור מתקדם – הוספת קוד CSS
-
עדיין לא הולך רבקי, מצרפת לך כאן תמונת מסך
-
משום מה הקוד לא מתקבל בוורדפרס….
-
הי רבקי יקרה, איזה כיף לראות אותך כאן!!!
רק שתדעו שיש לרבקי קורסים מהממים בכל תחומי התכנות, CSS, הנפשות ועוד בדיגיטל, קורסים שווים!!
רבקי, עדיין לא סיימתי את הקורס שלך, אבל גם הפרקים הבודדים שכן למדתי עוזרים לי ברמות מטורפות!!!
תודה על הקוד, אנסה ליישם אותו באתר שלי, נשמע רעיון מהמם!!
-
נחמה, בשאטרסטוק את יכולה למצוא המון תמונות נהדרות של ספר תורה.
צריך אמנם מנוי, אבל הוא לא יקר בכלל!! ובתור גרפיקאית בוודאי את צריכה המון תמונות איכותיות.
אני מאוד נהנית מהאתר הזה.
-
חדוי יקרה,
אולי תוכלי לבקש מהלקוחות בעצמם שיצלמו לך את התוצר הסופי? לפחות בתור התחלה?
-
נראה אתר שווה במיוחד!!! הלוואי היה לי זמן להשקיע בו.
כעקרון עדיין לומדת CSS בהתכתבות…. התחלתי לפני שנה ועדיין… עדיין….
לגבי השאלה שלך שולמית ענבל, נכנסתי לאתר המדובר וראיתי שהוא פתוח בנטפרי כולל הוידאו שמסביר על השיעורים. אני מאמינה שרבים מגולשי פרוג נכנסו לשם ולכן הוידאו פתוח לנטפרי (רוב גולשי פרוג עם סינון נטפרי). וגם אם לא, תוכלי לבקש ולדעתי יפתחו לך.
-
צודקת!
אולי יש דרך לסגור את השרשור הזה רק לגולשות של קדם?
-
דבורה שלום,
מאוד מתאים לי נהריה. יש לך רעיון?
