בס”ד
אני רוצה לפתוח בשאלה על מצב שכיח ביותר:
“מה את עושה כשהתינוק שלך בוכה?”
אני מתארת לעצמי שאת חושבת לעצמך על אחת מהאופציות בסגנון הזה:
“מרימה אותו על הידיים, מרגיעה, מחתלת, משחקת, נותנת לשתות, מוציאה אותו לסיבוב, מוציאה אותו מהעגלה, מהמיטה”
ואולי גם אחת התשובות שעולות בדעתך היא: “נותנת לו לאכול”.
שימי לב שלא כל פעם שהוא בוכה, את נותנת לו לאכול. את דואגת להיות קשובה ולשים לב אם הוא אכן זקוק לאכילה הזאת, אם הוא אכן כבר רעב או אמור להיות רעב.”
ועכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה מפתיעה:
“מה את עושה כשהלב שלך בוכה?”
כן, שם בפנים, בלי קול, בלי מילים. לא רואים אבל הלב ממש ‘בוכה’…
הלב מוטרד, הלב עצוב. הלב מבקש משהו, רוצה, משתוקק, שואל ותוהה.
מה במקרה כזה את עושה?
כתשובה הרבה נשים ונערות אומרות:
“וואו, נכון, לא חשבתי על זה. אני הרבה פעמים הולכת לאכול כשרע לי בלב. באמת, הולכת למקרר, הולכת לארון, מחפשת עוד משהו ועוד משהו לאכול”
אני רוצה להדגיש שחיפוש אוכל, מחשבה על אוכל ואכילה יכולה לנבוע לא רק כשמרגישים ממש מצוקה עד כדי ש’הלב בוכה’ אלא מכל קשת הרגשות כמו אלה לדוגמה: שעמום, עלבון, מצב לחוץ ואפילו רגשות של שמחה.
הרבה מאוד רגשות ומצבים מתנקזים לאוכל ולזה אני קוראת – ‘אכילה רגשית’.
זה ממש מובן, טבעי ומצוי.
עוד כשהיינו תינוקות התרגלנו למצוא נחמה בחיקה של אמא ובמיוחד עם ההנקה והיניקה.
עכשיו הגיע הזמן לעשות משהו אחר ולצאת מהאכילה הרגשית הזו!
איך אפשר באמת להשתחרר או לאזן ולשלוט בהרגל המשמין והמזיק לבריאות הגוף והנפש?
קבלי כלי תודעתי – פיתוח מודעות עצמית כי מודעות היא כוח החירות!
מהניסיון שלי עם מתאמנות פרטניות ועם חברות סדנאות שאני מנחה, עצם המודעות לכך שבכל פעם שיש רגש שלילי או הרגשה לא נעימה הולכים לאוכל ומפנימים את התובנה שזה דבר בלתי מתקבל על הדעת ולא היית נוהגת כך בשום אופן באופן קבוע כלפי התינוק שלך, כבר בכוחה לפתוח פתח לרצון לשינוי גם אצל עצמך.
תחשבי על זה, זה בדיוק דומה לזה!
מצוי מאוד אצל רבות שרגש שלילי קיבל מענה ופתרון של ‘בקבוק’, קיבל ‘דייסה’.
דחפנו לעצמנו כמענה לרגש מציק – נשנוש (=בקבוק דיסה) שאולי הוא ערב לחיך לכמה שניות. אכן החטיף הזה קצת מסיח את הדעת מהבעיה כי באותם רגעים ספורים שמים לב לטעם המתוק בפה.
יחד עם זה בל נשכח שאחר כך נשארים עם מצוקות חדשות ונוספות. בין השאר שומן בגוף שמתיישב בהיקפים ובהשמנה בטנית ולא יורד בקלות, דימוי עצמי ירוד, הרגשה לא טובה ועד כדי ממש ייאוש מהמשקל ובכלל סיכונים בריאותיים חלילה.
ועוד יותר מזה. כולן משתפות שאפילו תוך כדי האכילה כבר עולים רגשות מעורבים של הנאה וחרטה מהאכילה בידיעה שזהו מעשה שמצטערים עליו אחר כך.
אז בפעם הבאה, רגע לפני שאת נגשת לארון או למקרר כדי לעשות לעצמך הרגשה טובה – חשבי לעצמך:
“גם לתינוק שלי הייתי עושה את זה? ככה הייתי מרגיעה ומשפרת את הרגשתו?”
המודעות הזו מעוררת בך מוטיבציה חדשה לשינוי?
אז אולי השאלה הבאה שלך היא: מהי הדרך המהירה ביותר לצאת מאכילה רגשית זו?
אני רוצה לשתף אותך בצורת העבודה שלי שעוזרת לצאת מאכילה רגשית ובכך לרזות, מאפשרת לקנות את הבגדים במידה המחמיאה שאת רוצה וגם לשפר את הבריאות, .
אני אוהבת לפתור את הבעיות מן השורש.
לכן אני כמסטר טריינר NLPודמיון מודרך משלבת הרבה עבודה עם התת מודע באימון שלי.
כדאי לדעת שתת המודע מהווה 97% מהמח שלנו.
רק 3% עד 5% הם בעצם המח המודע וההיגיון. שאר ה-97% מהמוח נובעים מפעולות תת המודע שאנחנו לא ערות להן ולא בוחרת אותן במודע, הן לכאורה אוטומטיות ובלתי ניתנות לשליטה. כל מתעניינת בתוכנית שלי בטוחה לפני האימון שאין לה תקנה. שהיא יודעת הרבה אבל אף פעם לא תצליח להפסיק לנשנש או לאכול בלי תכנון ושליטה. וזאת למה? כי בתת מודע נעשים תהליכים פנימיים על סמך מחשבות שהיו לנו, אמונות שהיו לנו, הרגלים שסיגלנו ורגשות אופייניים לנו וכו’.
כל הדברים הללו יוצרים קשרים עצביים במח והמח רגיל ללכת פעם אחרי פעם במסלול של אותם קשרים עצביים שכבר נוצרו. בצורה הזאת הוא מחזק אותם ולכן קשה מאוד להגיע להרגלים חדשים. ליצור קשר עצבי חדש ולחזק אותו קשה יותר למוח מאשר ללכת בעקבות קשר עצבי קיים והרגל מצוי.
קשה לסגל הרגלים חדשים אבל לא בלתי אפשרי!!!
הבשורה הטובה היא שבעבודה נכונה עם תת המודע הדבר קל הרבה יותר, חווייתי וכייפי גם בשלב רכישת ההרגל וגם בשלב הטמעתו וברוך ה’ אני רואה הצלחות מדהימות עם שיטת העבודה שלי שהיא פתרון הבעיה מהשורש.
הכל מתחיל מהראש!
אכן יש בביטוי זה הרבה מן האמת – כי התת מודע מנהל אותנו אם לא מנהלים אותו…
משום כך כל שניה שמשקיעים בפיתוח היכולת של ‘לא לתת לעצמנו בקבוק דייסה’ בכל זמן ומצב שאנחנו מרגישים לא נעים – היא אוצר יקר מפז שהוא נכס לכל החיים.
גליה (השם בדוי) הגיעה אלי לתכנית אימון של 10 מפגשים. היא סיפרה לי שהיא עלתה כך וכך קילוגרמים כבר מאז החתונה. היא רחוקה מלשקול 100 קילו אבל עדיין זה מכביד עליה ולידות נוספות בעזרת ה’ לפניה. היא חששה, כמו הרבה נשים ובצדק, שאם היא תמשיך בכיוון הזה, אז היא פשוט תלך ותעלה עוד ועוד במשקל.
למרות זאת אחרי השכבת הילדים היא פשוט נהגה לשבת עם כוס קפה ועוגה טובה שהיא אפתה או קנתה כדי להירגע ובמיוחד היה קשה לה בסופי שבוע.
במפגש שלם, חווייתי ומפעים של כשעה בכוח התת מודע, היא הבינה מה גורם לתת המודע שלה לדחוף אותה ללכת לאכול במקרים אלו.
מחשבות נסתרות חלפו בראשה ובאימון היא העלתה אותן למודע שלה: “אחרי כזאת עבודה קשה של יום חמישי ושבוע מתיש ותובעני, מגיע לי קצת להתפנק, קצת לשבת ולקחת לעצמי משהו טעים.”
מעבר לזיהוי ולרצון לשינוי, מפגש האימון שלנו גם נתן לגליה כוח ויכולת לתת לעצמה מענה אמיתי ואיכותי אחר לצורך לתת לעצמה משהו בזמן של שקט אחרי שהילדים נרדמים, משהו באמת טוב לנשמה אחרי שבוע כזה עמוס.
היא החליטה לעשות דברים אחרים כמו למשל לצייר, לשמוע שיר, ועוד כמה פעילויות שהתאימו לאופי ולתנאי החיים שלה.
וזו היתה המחשה אחת לכלי השני איתו אני עובדת ובכוחו לעזור לצאת מאכילה הרגשית.
יש למצוא פעילות אחרת שתספק את אותו צורך שהיה בתחילה ושגרם לאכילה המיותרת.
זאת אומרת, בדיוק כמו שהייתה לנו מטרה להבין מה מציק לתינוק ולהרגיע אותו באמת כששמענו את בכיו – ככה פשוט אנחנו צריכות לעשות גם לעצמנו… למצוא פעילות שנותנת לנו את אותו מענה לצורך אבל הפעם בלי לקחת את ‘בקבוק הדייסה’ הזה.
בשפה המקצועית ניתן לומר שיש למצוא את ‘הכוונה החיובית’ שיש לתת מודע בדפוס התנהגות בעייתי זה או אחר. ברגע שמספקים את הכוונה החיובית של המוח ונותנים מענה למטרה של תת המודע בדרך חליפית ובונה. אז ורק אז תת המודע יהיה מוכן מבחינה זו לשתף פעולה ולא להוביל את האדם לפעולה מזיקה לבריאותו ורווחתו.
במקרים רבים מספור לא כל כך פשוט לאתר את הצורך שיש לאישה או לנערה. כי הוא מסתתר אי שם במעמקי תת המודע. לא פשוט למצוא אותו אבל אין מנוס מהעבודה הזאת. להבין מה אני מחפשת פה, מה הצורך שלי. איזה צורך יש לי עכשיו (ולרוב זה לא צורך באוכל). ואולי קיימת לי איזה אמונה פנימית או רגש מוסתר שמניע לפעולה.
בכל מפגש אימון ראשון אני משלבת את החיפוש אחרי הכוונה החיובית הזאת כי כאשר הלוט מוסר מעל התעלומה הגדולה שיושבת שם בפנים – אזי המקלות שהיו תקועות בגלגלי ההצלחה שלנו בשמירת הבריאות והמשקל או בכל שינוי שנרצה לעשות בחיים מוסרים ונעלמים גם הם.
ונחזור למקרה של גליה, כשגליה אכלה ארוחת ערב טובה, לא היה לה צורך באוכל. היה לה צורך אחר, צורך נפשי, צורך רגשי. אז ברגע שהיא סיפקה את הצורך הזה, לא היה לה צורך ללכת לאוכל ולמוצץ או ל’בקבוק הדייסה’.
היא מצאה בעצמה כוח להתנתק מהאוכל ולעשות פעילות אחרת שתביא אותה לאותה תוצאה. התוצאה של הרוגע, התוצאה של הסיפוק, התוצאה של ההנאה, התוצאה של הזמן לעצמי כמו שהיא בעצם רוצה, שזה המענה האמיתי למה שהיא רוצה והיא אכן תספק לעצמה את זה.
בנוסף לכך אצל הרבה מתאמנות שלי נוכחתי לראות שברגע שהן התחילו לעשות משהו אחר, הן נהנו ממנו ולפיכך קיבלו כוח וחשק לחזור עליו שוב ושוב. זה נהפך אצלן להרגל ומכאן הדרך עד הרגלים של אורח חיים בריא וחילוץ מאכילה רגשית, הדרך הרבה יותר קצרה ומהנה.
חשוב לי לציין שתמיד אפשר לשנות ובדרך שאדם רוצה לילך, מוליכים אותו.
המקרה של גליה הוא פשוט יחסית לאיתור הכוונה החיובית ועם זאת אישה עלולה להתנהל שנים רבות עם אותו דפוס מזיק באם לא תיזום תהליך של מודעות עצמית ושינוי.
מניסיוני באימון של אין ספור מפגשי אימון – לכל מתאמנת כוונה ייחודית ומיוחדת משלה. לכן גם במרוץ החיים של ימינו, חשוב מאוד להתבונן מהצד על החיים, להסיק מסקנות ולשנות – זה יהיה ממש מהלך מכונן שמוביל לפתחה של הצלחה גדולה!
להצטרפות למועדון ‘רזה ובריאה’ עם הטבות, מידע טיפים ועדכונים
לקבלת מדריך מתנה למייל: 10 מפתחות לצאת מאכילה רגשית והשמנה להרזיה בהנאה לחצי כאן
מאת: זהבה רוז Master Trainer NLP ויועצת תזונה והרזיה
ליצירת קשר: 052-7610920
מאמנת 1:1 ומנחת סדנאות לאורח חיים בריא, הרזיה ושחרור מאכילה רגשית ותחושת לחץ
תגובות
שלום זהבה!
אשמח מאד להצטרף למועדון הבריאות, אך אין לי דרך להרשם לאתר שלך, אשמח אם תצרפי אותי, המייל שלי: [email protected]
פייגי שלום
בשמחה. צרפתי אותך למועדון ‘רזה ובריאה’ ולקבלת טיפים מעתה.
בהצלחה
זהבה רוז
נ.ב.:
האתר נפתח גם בנטפרי וגם בסינונים אחרים
אני מבינה שאין לך גלישה.
אין בעיה בכל תוכן עם לינק שתקבלי תוכלי לבקש גם PDF
אם לא לא צורף
מועדון בריאות
ורד היקרה
וכל מי שגם רוצה להצטרף.
מוזמנות בשמחה
כתבי לי למייל
[email protected]
“הגעתי אליך מקדם”
בצרוף שם מלא וטלפון.
מעבר לזה ניתן גם להוסיף כמה מילים אישיות
עליך ועל האתגר שלך
אני משתדלת להתייחס לכל פניה
בהקדם האפשרי
בברכה
זהבה רוז
052-7610920