בחיים, יש לנו אין ספור תפקידים לביצוע, ברוב הזמן אנחנו עוסקים בדברים שהם ברומו של עולם ומרגישים כאילו אנו עוסקים  בזוטות , כאשר שהכל עניין של חשיבה האם אנחנו מתייחסים לפעולה הטכנית כאילו וזה העיקר או שאנחנו חושבים לעומק ומגלים שאנחנו בעצם כורים זהב..

חז”ל במסכת נזיר (כ”ג.) מסבירים את הפסוק בהושע  ‘כי ישרים דרכי ה’ צדיקים ילכו בה ופושעים יכשלו בה’,

“אמר רבה בר חנה אמר רבי יוחנן משל לשני בני אדם שצלו את פסחיהם אחד אכלו לשם מצווה ואחד אכלו לשם אכילה גסה, זה שאכלו לשם מצווה – וצדיקים ילכו בה ,וזה שאכלו לשם אכילה גסה – ופושעים יכשלו בו”

    מדהים!….

שניהם אוכלים מאותו קרבן פסח שנשחט כהלכתו בבית המקדש נצלה כדין ובכל זאת האחד פושע והשני צדיק!..

ולמה?  כי אחד כיון לשם מצווה והשני התכוון לשם בשר תאווה..

כמה גדולה כוחה של מחשבה..

לעניינו, גידול ילדים נתפש לרבים כאוסף של פעולות טכניות מבשלים מכבסים מגהצים מנקים קונים ומחתלים, וחוזר חלילה שוב ושוב, כמו מעגל שאינו נגמר….. אשה יכולה להרגיש בסוף יום סחוטה ועייפה ולהרגיש שבסך הכול היא טבחית וחדרנית המתחזקת בית פעולות שגם פועלת תאילנדית הייתה יכולה לבצע אותם.

בעל יכול להרגיש אחר יום עבודה עמוס בסידורים וטרדות כסתם פועל העמל להביא אוכל הביתה…

אבל אם רק נתחיל לחשוב אם רק נתעמק נגלה שבעצם אנחנו עוסקים בדבר החשוב ביותר אנחנו זוכים לגדל  את הילדים של הקב”ה אנחנו שותפים במעשה בראשית אנו עוסקים בדבר הנעלה והנפלא ביותר אנחנו בונים את דור העתיד אנחנו מוסיפים כעת עוד חוליה בשרשרת הדורות שמאברהם יצחק ויעקב, אנחנו מגדלים את החפץ חיים של הדור הבא את האמהות של הדור הבא,

כל בישול כל קיפול כביסה ואפילו כל החתלה הוא מרכיב חיוני בתהליך זה.

חז”ל אומרים שהזן אשתו ובני ביתו הוא בגדר ‘עושה צדקה בכל עת’. כל העמל וכל הטרחה זה לא עבודה סיזיפית זה עשיית חסד, כל אחד ואחת יכול להדפיס עלונים ולתעד את הפעילות הענפה המתקיימת במסגרת הארגון (- הבית) אותו הם מנהלים פעילות הכוללת  ארוחות למשפחה, ביגוד והנעלה, ארוחות בחגים עריכת חתונות ובר מצוות, לווי תמיכה ועידוד ועוד ועוד , פעילות מסביב לשעות היממה 365 יום בשנה…

כשמתרגלים לחשוב כך מקבלים טעם בחיים הכול פתאום מקבל משמעות,אנחנו לא עוסקות בזוטות אנחנו מבצעות  פעולות טכניות שערכן יותר ממליונים!

 אם כל אמא הייתה מחשבת מה התוצאות של המאמצים שהיא משקיעה, כמה תורה, כמה תפילה נוסף בעולם בזכות זה שילדיה חיים בבית רגוע בבית מסודר בבית בו מחכה לילדים ארוחה חמה המלווה בחיוך של אמא היא הייתה מרגישה הכי מיליונרית בעולם גם אם אין לה תואר או משרה.. כי בעצם יש לה את המשרה הכי הכי נחשבת בעולם…

מי שבנוסף לכול מסוגלת וגם עוזרת בפרנסה וכך יש לה גם חלק בתורה של בעלה היא כבר מיליארדרית של ממש אם נחשב גם את כל הדורות הבאים את כל הנכדים והנינים נגיע לזכיות אסטרונומיות כשניידע שהכל זה בזכות מסירות הנפש והשקעה בשנים האלו כמה כוח ושמחה זה ייתן לנו.

לעומת זאת אפשר להפסיד הכל ולהיות מאותם ‘פושעים יכשלו בהם’ אם לא מכניסים חשיבה זו לחיים , אם כל  העשייה וההשקעה הוא רק כדי שהילדים שלנו יהיו הכי מטופחים והארוחות מושקעות כי אני בלעבוסטע משקיענית וכו’ והבית שלנו יהיה נוצץ כדי להרשים את השכנים כשאלו  הם המחשבות  אז באמת להיות אמא זה עבודה שוחקת משעממת וחדגונית.

ועלינו לזכור שכמו שקשה לשנות הרגלים קשה שבעתיים לשנות כיווני חשיבה, לא ביום אחד מתחלפות המחשבות, צריך להתאמן המון בכדי לשנות סגנון חשיבה, אבל כשמפנימים את העניין ומקדישים לפני כל פעולה שנייה של מחשבה מה אני הולכת לעשות כאן  לאט לאט מתרגלים לחשוב נכון ומרווחים כל החיים.