תחזית – סימנים מקדימים לנזקי קונסטרוקציה

פני בניין אֵינֶנּוּ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם

בשנה האחרונה שמענו סיפורי בלהות על מספר בנייני מגורים בערים שונות בארץ כג’ חולון, בני
ברק, רמת גן, בית שמש ועוד, שפונו מתושביהם תוך דקות בגלל סכנת קריסה מידית.
בארצות הברית ב-24 ביוני 2021 בשעה 1:25 בלילה, קרס חלק גדול מבניין מגורים בן 12 קומות
בסרפסייד, מיאמי, שבפלורידה. מהריסות הבניין חולצו בהדרגה, במשך כחודש, 98 הרוגים ו-11 פצועים
וביניהם יהודים רבים.
כמובן שהנושא מעורר שאלות רבות. לפעמים אפשר אולי לחשוש האם הבניין שלנו לא יכול לקרוס
ח”ו לילה אחד?
התשובה היא – לא! בניינים לא קורסים ביום אחד, תהליך הרס של קונסטרוקציה נמשך שנים ויש לו
סימנים מקדימים. אך, כמובן, יש לשים לב לסימנים אלו מוקדם ככל האפשר. בניין מסמן לנו שמשהו
לא טוב קורה לו, שנים רבות לפני שהוא נמצא בסכנת קריסה.


אז קודם כל מה קורה לבניינים שלנו ולמה?


הסיבה השכיחה ביותר – גיל המבנה. לפי נתוני מפ”י (מיפוי ישראל) נכון לסוף שנת 2021 היו
בישראל 47,892 מבנים בני שלוש קומות או יותר שנבנו לפני שנת 1975. או במילים אחרות, לפחות
כ-7% ממבני המגורים בארץ הם מבנים ישנים יחסית, בני 50 שנה ויותר.
יש לציין שהתקנים שהיו נהוגים באותם שנים דרשו זמן קיום לבטון הקונסטרוקטיבי 50 שנה בלבד…
כתוצאה, קרוב ל-50 אלף בנייני מגורים בישראל כבר הגיעו למצב של בלאי טבעי באיכות החומר.
סיבות נוספות שבהן בניין יכול להפוך למסוכן הן: טעויות בתכנון וביצוע עבודות הבניה, שימוש
בחומרים לא תקניים או לא מתאימים, שינויים בקרקע ועוד.
קריסת בניינים בגלל טעויות בתכנון או בניה אנחנו בדרך כלל רואים בבניינים חדשים, לפעמים עוד
לפני אכלוס. כמו לדוגמה ניתן להביא, קריסת חניון תת – קרקעי ברמת החייל בתל אביב  שהתרחש ב-
5 בספטמבר 2016.

בתמונה אתר התמוטטות חניון תת קרקע ברמת החייל (תמונה באדיבות משטרת ישראל)                                    

דוגמא נוספת לקריסה שנגרמה על ידי ביצוע רשלני של עבודות בניה היא קריסת המרפסות בדירות
שטרם אוכלסו בקומה השמינית בבניין החדש במתחם גינדי בחדרה בשנת 2013. לא היו נפגעים באירוע.

בתמונה: המרפסות שקרסו (צילום: חסן שעלאן)
(צילום: ישראל דוד – דוד מהנדסים בע”מ, צילומים מתוך הדו”ח)
(צילום: ישראל דוד – דוד מהנדסים בע”מ, צילומים מתוך הדו”ח)
עובי הבטון היה 14-12 ס”מ – במקום 18 ס”מ (צילום: יואל בן עזרא)

אז מה הם סימנים מקדימים של בניין ש”בא בימים” ומזהירים אותנו על הסכנה המתקרבת.

  1. קודם כל יש לשים לב לסדקים עמוקים שהולכים וגדלים. לא מדובר פה בסדקים ברוחב מ”מ
    או שניים כחוט השערה, מדובר בסדקים ברוחב של 0.5 ס”מ לפחות במספר מקומות בבניין.
    למהנדס יהיה חשוב לראות האם יש כלל מסוים בכיוון ומיקום הסדקים והאם סדקים הולכים
    וגדלים ובאיזו מהירות.
(צילום: יואל בן עזרא אתר CivilEng)

(צילום: יואל בן עזרא אתר CivilEng)


בניין שפונה ברעננה. (צילום: דוברות כבאות והצלה ירושלים)

בניין מגורים בראשון לציון בסכנת קריסה (צילום: יריב כץ)

(צילום –ד. לוין)

  1. עוד סימן חשוב שיש לשים לב זה דפורמציה (שינוי צורה) של הבניין. דיירים יכולים לשים לב
    שיש צורך בכוונון דלתות מידי תקופה, אחרת הן נפתחות/נסגרות בקושי, חורקות על
    הרצפה. כמו כן שיפועים לניקוז מים שהיו טובים פעם, בהדרגה מפסיקים למלא את
    תפקידם ומים מצטברים על הרצפה ולא זורמים לכיוון הניקוז. או אפילו סתם רואים בעיניים
    שקירות, תקרות או רצפות עקומים.
    כדוגמא אפשר להביא כאן את סיפורו של קריסת אולם ורסאי בירושלים. אסון אולמי ורסאי  התרחש
    בליל  24 במאי 2001 ג’ בסיוון תשס”א , בעיצומה של חתונה , סמוך לשעה 22:43 בלילה. רוב האורחים
    רקדו אז ברחבת הריקודים בקומה השלישית, שבה נערכה באותה עת החתונה, ולפתע קרס חלק גדול
    מרצפת הרחבה. 23 מאורחי החתונה נפלו אל מותם וכ־380 אורחים נוספים נפצעו.
    רבים ממאות האורחים ששהו באותה עת בבניין העידו כי שיפועים מסוכנים ברצפת האולם הופיעו זמן
    מה לפני הקריסה. בחלוף הזמן עלתה השערה כי שיטת הבנייה “פל-קל” שבה נבנתה הקומה, נושאת
    חלק מהאשמה לקריסה, ובחקירה נמצאה סדרה ארוכה של כשלים ועבירות בטיחות חמורות, אשר גרמה
    לבסוף לאסון הקטלני. הממצאים שהתבררו בחקירת האירוע גילו שרצפת הקומה השלישית החלה לשקוע
    לאחר הסרת הקיר מתחתיה, עובדה שהייתה צריכה לעורר את תשומת ליבם של בעלי האולם. השקיעה
    נעשתה ניכרת
    לעין שבועות אחדים לפני האסון עצמו אך הבעיה לא טופלה. להפך: במקום לטפל בגורם
    לשקיעת הרצפה, הוסיפו חול וריצוף מעליה כדי ליישרה. ולכן, לא רק שפתרון זה הסתיר את הבעיה
    המדאיגה, הוא אף החמיר אותה בכך שיצר עומסים קבועים נוספים (שהסתכמו במאות קילוגרמים) על
    הרצפה.
  2. סימן חמור נוסף הם מוטות ברזל שמתגלים. כידוע, מוטות זיון באלמנטים מבטון מזוין חייבים
    להיות מצופים בשכבת בטון בין 1.5-5 ס”מ. מוטות ברזל נמצאים באוויר פתוח נתונים
    לקורוזיה (חלודה) והחוזק שלהם הולך ופוחת. בנוסף, כשיש עובדה שמוטות “יצאו” החוצה
    מצביעה על הרס וסדקים בבטון עצמו.

(צילום-ד.לוין)
בבניין שפונה בבני ברק (צילום: דוברות כבאות והצלה מחוז דן)

בניין שפונה בבית שמש. (צילום: דוברות כבאות והצלה ירושלים)

  1. רחשים וקולות שנשמעים במיוחד בשקט בשעות הלילה הם גם סימן אזהרה רציני ביותר.
    לדוגמה, דיירים של בניין שקרס במיאמי שמעו רחשים בימים שלפני הקריסה.
    יש להדגיש שבהופעת כל אחד מהסימנים המוזכרים מומלץ לפנות מיד למהנדס מומחה
    בקונסטרוקציה להערכת מצבו של הבניין. לרוב, התהליכים לוקחים שנים רבות, ומזמן הופעת
    הסימנים הראשונים ועד לנקודה שבניין נהיה מסוכן אצל בעלי הדירות יש מספיק זמן להיערך
    בהתאם.
    פינוי מיידי מבית הוא אירוע דרמטי לכל דבר. כמובן נוח הרבה יותר להתכונן ולהיערך בעוד
    מועד. לבדוק אופציות שונות כמו חיזוק הבניין או השתתפות בתוכניות התחדשות עירוניות,
    דוגמת פינוי-בינוי. על מנת לקבל את הזמן הדרוש יש לשים לב לסימני ההרס הראשונים ולפנות
    ליעוץ הנדסי בעת הצורך.

המבנה בסכנת קריסה בבני ברק (צילום: מוטי קמחי)

הבניין בחולון קרס 32 שעות לאחר שפונה מדייריו: “נשארנו בלי כלום” – (צילום: כבאות והצלה מחוז דן)

אולי יעניין אותך

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. חשוב מעניין ומועיל!
    יישר כח על הכתיבה
    ניכר מקצועיות ואכפתיות אמיתית
    נעביר הלאה…

מעוניינת בפרסום

חשוב: לא כל פרסום מאושר, נא לפרט בדיוק במה מדובר

ניתן לפנות גם במייל ל: [email protected]

מה את מחפשת?

מילות מפתח פופולריות לפי תחומים

ניתן לחפש גם מילות מפתח , תפקידים וכישרון מיוחד שאינם מופיעים ברשימות - "נהגת", "ציור בחול" וכדומה.

דילוג לתוכן