אולי לא קשור לכאן אשמח לשמוע לאיפה כן

[רבקה טייך טייך]

אולי לתחנת דלק זה מתאים …

בקשר לגמילה לא ממליצה לגמול חודש לפני המעבר זה תקופה עמוסה שבד”כ חוזרים אחורה ככה הוא יחווה תסכול

איך שאני עשיתי עקבתי זמנים של יציאות קניתי סיר (נכון לא הכי סימפטי אבל הכי עוזר ……) ישבנו במשך כמה ימים (3 בערך ) ותיגמלנו על כל פעם לאח”כ פשוט הוצאנו את הטיטול ועדיף כמה שפחות שכבות של בגדים

במידה והתלכלך אמרנו אוי חבל – אבל נתנו לילד/ ה לנקות את עצמה לבד לאחר פעמיים שהתלכלכה וניקתה את עצמה – לא חזרה על כך

חשוב מאד לא מתוך נקמה !!!!! התלכלכת תנקה אלא אוי אתה לא נקי בוא X הגדול מנקה את עצמו לבד … וכו

ואז נהיה יותר קל !!!!!

בשורות טובות

[אלישבע חמד I פנטזיה]

לא פירטת מה הקושי אבל אני אגיד לך מהניסיון שלי.

הרבה ילדים פוחדים לשבת באסלה, במקרה כזה מומלץ סיר ובהמשך מקטין אסלה עם ידיות.

ממליצה לקנות משחק או ספר שמשתמשים בו רק לזמן שיושבים, ואז לא נמאס לילד לשבת וגם הוא מרפה ומשתחרר ובד”כ זה עוזר, כי הרבה פעמים מרב לחץ הם עוצרים.

כמובן לתגמל (עדש אחד או שוקולד צ’יפס) כל פעם שהילד הצליח, בהתחלה גם ישיבה נקראת הצלחה.

בפעם הראשונה אפשר לעשות מזה חגיגה ולחלק גם לשאר הילדים בבית.

תכיני מלאי של בגדים זמינים, אם יש לך בגדים שתכננת לזרוק, תשתמשי בהם בתקופה הזו, וככה תהיי יותר רגועה שאם זה מתלכלך זה הולך ישר לפח…

בהצלחה!

[אפרת מהרשל]

קודם כל, תבדקי שהילד אכן מוכן לזה.

מסוגלות מוטורית, פיזית. יודע מה זה “חדר שירותים”- מה עושים שם

מסוגל לדבר על זה, להבין

מזהה בעצמו מתי הוא רטוב/מלוכלך

מסוגל לבוא ולומר לך שהוא זקוק להחלפה

ועוד.

תפני 3-4 ימים שאת יכולה להיות איתו לאורך כל היום בבית.

פשוט חופש מהעבודה. להתפנות לזה באמת.

חשוב מאוד לא לפעול מתוך לחץ ומהירות

המסר הוא: אני פנויה עכשיו לגמרי כדי ללמד אותך משהו חדש

ולא: הזמן שלנו קצר והשקעתי הרבה ולכן תהיה חייב לעמוד בזמן שיש לנו..

להתייחס לתהליך הגמילה כמו לכל דבר אחר שאת מלמדת ילד צעיר.

בחיזוקים על ההצלחות

בהתייחסות שלווה במקרה שזה לא עובד

לא בבהלה ולא להגיב בכעס חס ושלום.

היי ערוכה מראש לכך שיהיו פספוסים ברחבי הבית ונידרש לנקות ולהחליף..

אמירות מעודדות:

“אתה ילד גדול ואנחנו נלמד לעשות בשירותים”

“אנחנו ניפרדים מהטיטול”

“אויש.. אתה רטוב, זה לא נעים.. בוא נעזור לך להתנקות” ואחר כך ננסה שוב…

ניסיתי לומר לך כאן בקיצור, מקווה שזה יספיק לך.

אם אין לך זמן /פנאי וכדומה.. עדיף לחכות ולא להגיע למצב שאחרי הגמילה תהיה נסיגה..

בהצלחה רבה!

[רות רוט]

זה לא קשור לפורום “טיפול, יעוץ אימון והנחיה”?

[רבקה גוטמן]

אם כל הכבוד שהוא צריך לעלות לחיידר ואת לפני העברת דירה וזה הזמן הכי מתאים לך ,

הילד צריך היות בשל.

לפעמים מרב שאנחנו בלחץ להספיק עד לזמן מסוים – זה נועד לכישלון. במיוחד שנשמע שיש כאן עבר.

אני מכירה ילדה קטנה בוגרת שלא הסתדרה עם הגמילה … עד שזה הגיע ברגע של בשלות, ממש לא לפי התוכניות של הגננת שלא הסכימה לקבל אותה כך.

תרפי מהלחץ ותני לזמן לעשות את שלו, במקביל – כל השיטות הנ”ל מצוינות. אבל בלי דד ליין.

המון הצלחה.

[מירי]

רבקה,

תיאורטית זה נכון ואידיאלי

אבל מה עושים במקרה שכן יש דדליין?

(במקרה שלי – ילדה בת שנתיים וחצי, שאוטוטו עולה לגן עירייה + צהרון

אין שום סיכוי בעולם שיקבלו אותה לא גמולה

גילוי נאות – עדיין לא התחלנו את התהליך

יכול להיות מאוד שזה יזרום חלק ובכיף, הלוואי

אבל בהחלט שיש לנו דדליין…)

[אפרת מהרשל]

כדאי לדעת

שהיום, כלל הגנים בגילאי 3

מחויבים (לפי החוק) לקבל ילדים בלתי גמולים ולטפל בהם.

אני מדברת על גני הבנות ולא על החיידרים שהם פרטיים.

[מירי]

סתם סקרנות – גם בצהרון?

ולענין החוק –

מחוייבים-מחוייבים, אבל לא נראה לי נחמד במיוחד לילדה ללכת לגן כשהיא לא גמולה

והגננת תעשה פרצופים (בפניה או שלא בפניה…)

כללית אני חושבת שזה באמת בעיה

כי ילדה שעולה לגן בגיל שנתיים וחצי בערך

לא בהכרח בשלה לגמילה

[רבקה טייך טייך]

בעיקרון מגיל שנה ילד אמור להיות בשל לגמילה (אל תרימו גבות זה אמיתי ….

אני אישית נגמלתי בגיל 11 חודש )

לעניין החוק : למיטב ידיעתי חייבים לקבל ילד לא גמול אך לא להחליף לו ….

[דינה יודלביץ]

אני התייעצתי עם פסיכלוגית ילדים ועם מומחית במרפאת הרטבה בהדסה-

בתאוריה עד גיל 4 זה תקין שילד לא ייגמל.

כמובן שמבחינה חברתית זה לא תמיד קל אבל מבחינה פסיכולוגית כך זה נחשב

[מירי]

יש שיטות כאלה, לגמול תינוקות

אם כי מאוד לא נפוצות ומקובלות פה בארץ

ילד בגיל שנה <u style=”font-weight: bold;”>עשוי להיות בשל, אבל לא בהכרח בשל

[מרים נ]

העצה הכי טובה שאני מכירה זה להבטיח לילד משהו שהוא מאוד רוצה( אפשר לשאול אותו מה..)

עובד כמו קסם…

[רבקה טייך טייך]

ילד אמור להיות גמול בין שנה ל4+

אם זכור לי נכון

[דינה יודלביץ]

נכון ,אבל לכאורה זה תלוי בילד שבטווח הרחב הזה אמור להיות בשל…

אני יודעת שהרב וולבה מאוד התרה לא ללחוץ את הילדים בנושא ע”מ לא לפתח בהם רגשי אשמה

ומחשבה שהם לא בסדר

[ה ה]

תסלחו לי אבל כל מי שכתבה כאן על גמילה בגיל שנה שנתיים, אין לה נסיון בילדים שמתקשים בגמילה

יש ילדים שלא מעוניינים בגמילה לפני גיל 3+ ואין מה לעשות עם זה אלא להמתין בסבלנות שהרצון יבוא, והוא יבוא!!, הילד לא יגמל כל עוד שהוא לא ירצה, לא יעזור מה הנתונים הסביבתיים, ובמקרה כזה גמילה מוקדמת רק הורסת.

ילד שרוצה להגמל יכול בד”כ להגמל תוך יום יומיים, וילד שלא רוצה גם אם ילמד את המלאכה הוא לא יטרח לעשות אותה…

ע”פ חוק זה חלק מהלמידה שהגננת צריכה ללמד בגיל שלוש כולל החלפת טיטולים ופישולים.

וכן, גם בחיידרים שרשומים כגן ערוני.

זה עוולה גדולה ונזק גדול לילדים שהגננות בגן עושות פרצופים ולא מוכנות לטפל במקרים כאלו, גננת/סייעת שהולכת לעבוד עם גיל כזה צריכה לדעת שזה חלק מהתפקיד שלה.

אני חושבת שכדאי מאוד לשקול לשלוח ילד לגן פרטי במקום גן שלא מוכן לתת שרות בנושא, חשבתי לעשות את זה ולא מצאתי גן כזה לבנים והיום עם ילד בן 3 שעבר סרטים בגן עם הגמילה אני בוכה על העבר…

[נחמי וינשטוק]

חייבת להגיב לך

אולי יעזור לך ולעוד מתמודדות בענין

ב”ה לפני מעל חוד הצלחתי לגמול את בני

אחרי שפשוט נואשתי כליל לגמול אותו

הלך לי מאד קשה

ולא היה נראה שהענין נקלט משום כיוון!!!

מה שעשיתי בסוף קיבלתי על עצמי להוריד איפור בעיניים למשך 40 יום

וזה היה לי מאד מאד קשה!!

אבל ב”ה הצדיק את עצמו

ובסוף ה40 יום התחיל להיקלט,

כאילו האסימון התחיל ליפול

ושבוע אחר כך ממש נכנס לענין

וב”ה היום הוא כבר גמול

עם פספוסים מעטים מאד

גם לילה וגם יום!!

[מירי גרינוולד עיצוב שבונה עסקים]

מזדהה מאד

עכשיו גמלתי את הבת שלי והלך ממש קשה

אבל אסור להתייאש בסוף מגיע הרגע המאושר שהאסימון נופל

וככל שהאמא יותר לחוצה זה מפריע לתהליך

אצלי ביום שישי פיספסה פעמיים בגן בתוך חצי שעה

שזה חריג אצלה לדעתי כי הגננת היתה לחוצה על הבית המצוחצח לשבת 🙂

תנסי להיות רגועה בבטחון מלא שזה יגיע . וזה יגיע

פעם קראתי משפט “ילדים הם לא בננות הם לא צריכים להיות בשלים”

[רבקה גוטמן]

רציתי להוסיף..

לפעמים אכן יש בעיות.

וילד לא נגמל גם אחרי גיל 4.

יש הרבה סיבות והרבה טיפולים.

יש לי ניסיון עם זה , עכשיו הכל צף לי (סיפור של לפני עשור)

אני שלחתי את הילדה לגן עירוני בלי שהגננת תדע שהיא עם טיטול.

התפלתי שלא יהיה משהו דרמטי.. (עד 1:00)
בהמשך שיתפתי והגננת לא האמינה לי.

גם האם וגם הילדה צריכות ללמוד להסתדר ולקמבן, כי לפעמים לא הכל הולך לפי הספר.

מאחלת לכל הילדים גמילה בזמן ,

אבל לא להתעלם מהחריגים, ואחרי שבודקים בעיות פיזיולוגיות ומטפלים בריגשי ומנסים מה שאפשר

אפשר להרפות…

בד”כ לא מתחתנים כך…

זה עובר עם הגיל.

יש לי חברה שהילד שלה בן כמעט 12 לבש טיטול כל לילה .. יום אחד הפסיק..

גם כאן צריך תפילות.

בהצלחה והמון סבלנות.

[טליה שוורץ]

היי בנות,

חשוב שהקהילה של עצמאיות תתמקד בנושאים שקשורים לניהול עסק, להיותנו עצמאיות, שיווק, שת”פים וכל מה שעולה לכן שקשור לעסק. אם לא נשמור על הסדר יהיה פה בלגן זו טובת כולנו. מבינות אותי?

מלי – אפשר לפתוח דיון כזה בקהילת טיפול ואימון. 👍

אני מבינה שאת לא רוצה טיפול אבל הנשים המקסימות שם (נשות מקצוע + מתעניינות בתחום) גם נותנות עצות בחינם וסתם עזרה מאחת לשניה. לדעתי אפילו הנושא דובר שם, נסי לעשות חיפוש. (בתפריט הראשי הכי למעלה יש סימן של זכוכית מגדלת , נסי “גמילה”)

פשוט כל השאלות בתחום הרגשי – שם המקום.

ואם מישהי תציע לך שירות – הכל בסדר לא חייב.

אני לא מעבירה עכשיו כי אז אתן לא תמצאו את הדיון. אעביר אותו עוד יום יומיים אבל רק שתדעו להבא 🙏

הרבה ס”ד מלי בגמילה!