לא רוצים לשלם לך, אבל בהחלט רוצים את העיצות שלך בחינם

[שרה רוזנבך]

מירי יקרה

שימי לב למשפטים הבאים: (ציטוט מאושרת)

יעצתי לך?אל תלכי לחפש נותנת שרות אחרת מאותו תחום , תגידי לה לעבוד לפי העצות שלי ותשלמי לה!

אל תבקשי עזרה וסיוע על משהו שאם לא הייתי ,היית בטוח משלמת!

כגרפיקאית, אין לי בעיה להביע דעה, לזרוק רעיון, או לתת טיפים. בחובבני ובלי להכניס ראש ומחשבה.

אין לי בעיה לעזור בשאלות נוסח: ״מה אומרת, יותר מתאים הסגול או הירוק?״ -שאלות בסגנון הזה-בשמחה!

אבל מבינה את ההבדל בין זה לבין: ״יש לך רעיון לקונספט חזק?״.

למה שאני אחלוק איתך ידע מקצועי שיש לי, ואשקיע בזה זמן ומח, ואח״כ תלכי למשהי אחרת, זולה יותר, שתעשה לך את העבודה על בסיס העצות שנתתי לך?

אם משהו רוצה להנות מהמקצועיות שלי, שהשקעתי בה המון זמן וכסף-שישלם.

לא שאני לא רוצה לגמול חסד, רק עניי ביתי קודמים.

ואני עובדת לא רק להנאתי אלא גם לפרנסתי.

בשורה תחתונה: לעזור בחובבני-כן ובכיף! לתת יעוץ מקצועי-בתשלום ובשמחה!

[אלישבע חניה]

השאלה מה מגדירים ייעוץ?

למשל החברות של האדריכלית בטוחות שלא צריך לשלם לה כסף על יעוץ,

מספיק להזמין אותה לכוס קפה ועוגה ועל הדרך לדלות כמה שיותר רעיונות לשבירת קירות “בשם החברות הקסומה”

ברור שפונים לכמה יועצים ומקבלים הצעת מחיר, אבל אסור לצפות לתת לנו את היעוץ בפועל

ואז ללכת לחפש ביצוע במקום אחר בשם ה’התעניינות’ למשל.

אם בנאדם לא רוצה לשלם מחיר על עבודה,

אבל תנסה להוציא אותה בכוח בצורה אחרת. כואב, אבל זה המצב

זה מרגיש יותר כמו ‘התייעצות’ עם חברה קרובה שמבינה,

אבל זה לא, זה פשוט לדלות ממנה תוכן בשם החברות

והיא תרגיש לא בנוח להעיר על זה משהו,

צריך רגישות כדי לדעת מתי התיעצות היא לשם יעוץ, ומתי זה רק כי לא בא לי לשלם (ואז אני מוכיחה שאני לא מעריכה אותה בכלל וממש עת בפרנסה שלה)

[אושרת ישראלי ישראלי]

ועוד משהו

יצא לי לדבר על זה עם קולגה שלי

אדם משכמו ומעלה בן 60,מומחה מאד בתחום

את יודעת מה הוא אמר לי על הסיפור שספרתי בהתחלה?

זה קורה רק אצל נשים!

הוא כבר שנים רבות בתחום מעולם הוא לא נתן יעוץ חינם

כי מבחינתו יעוץ חינם זה סימן שאתה לא מקצועי!

אין מצב לתת שרות מקצועי רגל על רגל

ומה אם הלקוח יעשה משהו שהוא לא הבין נכון ואחר כך יגיד הנותן שרות הזה והזה אמר לי לעשות כך?

אדריכלות זה הדוגמא הכי קלאסית לטעויות מן הסוג הזה

[מלכה הרשלר]

כותבת לכם בתור אדריכלית עצמאית ושכירה,

לא אוהבת בכלל את רוח הדברים! למה אתן כ”כ צרות עין?

מה אכפת לכן לייעץ?

אצלי במשפחה כולם יודעים,

ייעוץ – בשמחה!

שרטוט בתשלום!

ותאמינו לי אני רק מרוויחה מזה….

זה לא כזה קשה להסתכל על תוכנית 5 דקות, ולהגיד מה אפשר לעשות,

מה אכפת לי?

אם זה מגיע לשרטוט, זה לוקח לי זמן, וזה העבודה שלי, אבל כל עוד שאני לא צריכה להשקיע, בכיף!

[אלישבע חניה]

ואו, כלומר אם את מיעצת למשהו איזה קירות בדיוק לשבור

ואיזה קירות להוזיז ולאן, ואז כשמגיע רגע השרטוט (והתשלום עליו)

הוא נזכר שיש בדיוק חברה מתחילה שתשמח לעשות את זה בשליש מחיר

הוא ילך אליה ויגיד לה, תבני לי תוכנית כזאת עם קירות כאן וכאן?

יעוץ מקצועי לא לוקח 5 דקות…. ומה שהוא ילמד מזה שתמיד אפשר לשאול אותך

ולעשות במקום אחר זול יותר, את היעוץ המקצועי שלך שנבנה בעמל אחרי הרבה עבודה בשוק, הוא לא ממש מעריך

[אלישבע חניה]

אולי כי נשים הן יותר ‘הומניות’

אוהבות לגמול חסד ופחות אינטרסנטיות ועיסקיות.

בקשת עזרה פוגעת בנימים עדינים אצל אישה, ולכן הכל מתבלבל אצלינו כשזה מגיע לחסד ועסק

אולי זה פשוט שינוי תודעתי, לתפוס את השוק בצורה עסקית יותר ולהבין שיש חסד ויש חסד

[אושרת ישראלי ישראלי]

ויש כאלה שמבקשים שרטוט בחינם..

מה אכפת לך התוכנה עושה את זה לא?

[מירי גרינשטיין]

אתן צודקות מאוד ותודה על שהערתם את העניין
ועדיין לא מסתדר לי הנימה של הכעס וההאשמות
מי שנתנה יעוץ רחב מידי ללא תשלום, (או כל דוגמא אחרת שרשמתן כאן) זאת בחירה – או טעות- שלה, אפשר בהחלט מהתחלה לענות בחיוך- “על כזה דבר אני מבקשת תשלום” או “אני נותנת יעוץ חינם רק אם את מתחייבת לעבוד איתי אחר כך בתשלום”
לא הגיוני לדרוש ממישהי שבסך הכל התעניינה, שהיא חייבת להיות לקוחה שלי בתשלום כי יעצתי לה… אם לא סיכמתי איתה מראש שהוא חייבת.
בדר”כ הבקשות/ההתעניינות זה מתמימות , אל תחשבו שכולם רוצים לנצל… פשוט תסבירו ללקוח (ואולי גם לעצמכם… נקודה למחשבה) את הגבולות שלכם מראש

[שרה כהן]

בס”ד
וואווו נושא חשוב!!!
פעם ביקשה ממני מזמינת מופע שאבוא לקראתה בסכום
הפסד ממש כי זו מדרשיה לבעלות תשובה,
שהסברתי לה שאני לא יכולה לרדת במחיר
היא שאלה אותי : “ומה עם זיכוי הרבים”?
מה. זה לא ברור שאם אני משאירה בית עם ילדים
ויוצאת למופע זה לצורכי פרנסה? (בלי קשר לכמה אני אוהבת את התחום שלי,
זה מאמץ שלא עושים אותו רק בגלל שאוהבים…)
וכמובן שאני לא צריכה לתת דו”ח על האופן בו אני מקיימת זיכוי הרבים…

[רבקה טייך טייך]

אני לא יודעת עם מי הצדק

אבל אני גם בתור שכירה וגם עצמאית

אני יודעת שמחסד אף פעם לא מפסידים

אני אישית חושבת שעם ” התקדמות העולם ” והתרבות החילונית שנכנסת אלינו

העולם נהיה הרבה יותר אגואיסטי ואנוכי – ודבר ראשון אדם חושב על עצמו ולטובתו

אז היום חסד – נקרא להיות פריאר

ולעזור – נקרא ניצול

בעלי נכנס לשאול פעם את הרב שטיימן זצ”ל והוא ענה לנו שמחסד לא מפסידים אף פעם

אז שקולגה לעבודה ביקשה מבעלי הדרכה (הוא מלמד נגינה ועושה אירועים )

הוא הדריך אותו בשמחה , ושולח אליו תלמידים

בהתחלה זה נראה שהוא מפסיד

אבל בראייה לרחוק ממש לא

גם לי יש עסק (ואני גם שכירה )

שמנהלת ביקשה שאני אעבוד אצלה והייתי בחל”ד מייד תיווכתי לה חברה שחיפשה עבודה

ולי ?

ד’ יעזור בעיתו ובזמנו

ממליצה ללמוד שער הבטחון וכן אמונה וביטחון של החזו”א

אבל –

אם את מרגישה שזה בא ע”ח שעות עבודה שלך , הילדים , המשפחה

אז לא

אבל אם יש לי חברה עם הפקה מתחילה והיא מבקשת להתייעץ – ואני פנויה

אז למה לא?

למה לא לעזור ליהודי?

אם זה קשה לה לשלם עכשיו ואת יכולה עכשיו אז למה לא?

אבל כשאני פונה לקרובות משפחה אני תמיד אשאל אותה

כמה את חושבת שאת רוצה לקבל על זה

אם היא תגיד לי ללא תשלום מצוין

ואם היא תרצה כסף אז גם בסדר

זה מה שאני ראיתי בבית שלי

אמא שלי היא מיילדת בכירה בביח והיא כל הזמן הייתה מקבלת טלפונים מקרובות (שבקושי ידעו מה שמה בערך ) עם בקשות עזרה

ותמיד תמיד היא עוזרת אם מתאפשר לה

למה לא?

[ציפי פייבלזון]

לא אוהבת שבכל דיון מכניסים חינוך ודוגמאות וציטוטים ומקורות

כאילו בשם התורה…

יש לך דעה? תגידי אותה!

ובקשר לדעתך- חסד זה תמיד טוב! השאלה מה נקרא חסד,

כי להיכנע לניצול למשל- זה לא חסד….

[אושרת ישראלי ישראלי]

שימו לב לנכתב בתחילת השרשור!

לא התכוונו לזה ,התכונו לזה שאת לוקחת מנותנת שרות יעוץ חינמי והולכת ומשתמשת בו אצל מישהי אחרת ומשלמת לה,

למה?

וחוץ מזה רבקי שמילדת יש לה את המשכורת שלה בתור שכירה והיא חתומה על אמנת הרופאים שלסייע ולעזור גם מחוץ לבית החולים,לעצמאי יש מספיק מה לעשות

וכל שעת יעוץ בחינם זה על חשבון לקוח,הזמן שלנו מוגבל, גם הכוחות!

[רבקה טייך טייך]

ממש לא

יש מיילדות שמקבלות פרטי והן עצמאיות

וזה עיקר הכסף שלהם

ומי אמר שהם חייבות לעזור?

למה זה שאני שכירה זה אומר שאני צריכה לעבוד מעבר?

דבר שני :

כאשר זה קרה לי הרמתי טלפון לאותה אחת

ואמרתי לה שיהיה לך בהצלחה ואני מאחלת לך שתהיי מרוצה

למה לא?

אם החלטת לתת לה יעוץ

תעשי את זה בשמחה

ואם את לא רוצה

אז אל תייעצי אבל אל תרגישי מסכנה

היא לא חייבת לך שום דבר

כמו שאת לא חייבת לך

וד’ ישלח לך את הפרנסה

ולדוג

בררתי כאן על גרפיקאיות פעם

והיתה לי הצפה באמת

בסוף לקחנו גרפיקאי (גבר ) כי זה היה עבודה לבעלי

לאח”כ העלתי את העבודה כאן להתייעצות

והיו כאלו שבררתי איתם על מחירים והם הגיבו לי מאד יפה

את יודעת כמה לקוחות שלחתי לה?

בלי להזכיר את השם שלי?

כי רציתי לשלוח לה ?

אותו דבר היה לי עם אדריכלית

ברקע שהיא הייתה מענטש ולא הרגשתי חייבת לה

שלחתי לה המון לקוחות (באמת )

וגם לגרפיקאיות

אלו נשים שאני ארצה לעבוד איתם בעתיד

(צל”ש לאלישבע חמד , שולי סרף , ונעמי בוקרה )

לא יודעת איך מכתבים

אז –

תנו לרבש”ע לעשות את השיקולים שלו

מחסד באמת לא מפסידים

[אושרת ישראלי ישראלי]

מילדות שמקבלות פרטי לא עובדות בבית החולים (אני יודעת שבשערי צדק אסור למילדת לקבל פרטי)

והן לא חתומות על האמנה

אבל תחשבי לי יש גם שכנה מילדת נשים קוראות לה על ימין ועל שמאל כדי לדעת אם הגיע הזמן לצאת לבית חולים

יום אחד היא החליטה שהיא מתחילה לקחת על זה תשלום

כמה היא יכולה להתרוצץ מבית לבית?לא כעסו עליה שהיא התחילה לקחת תשלום?בודאי שכן

כי התרגלו לזה שהיא באה בחינם ואפשר לחשוב זה לוקח דקה…

ולא מתכוונים לזה ,התיעצת אתי?לקחת את השרות שלי בחינם,תדעי שאני מצפה שאת ההמשך תעשי אצלי

היתה לי פעם לקוחה שנתתי לה יעוץ עסקי בחינם ,ליווי צמוד,(היא בקשה כי לא היה לה מאיפה לשלם,הבנתי אתה גם אני הייתי במקום הזה) אבל למה שהעסק שלה גדל ופרח היא הלכה ליועצת עסקית אחרת?ועוד היא באה לשאול אותי אם אני ממליצה עליה כי היא מאד יקרה,

[רבקה טייך טייך]

לגבי המיילדות – לא מסכימה אותך בכלל אני מכירה את התחום היטב מבפנים אבל נניח לזה לא זה העינין

זה בחירה של כל אחד איזה בעל מקצוע

למה את חושבת שהיא אמורה לבוא אלייך?

עדיין לא הבנתי

יש משהו בשירותיות של הישראלים שהם לא מוכנים לעשות טובות

באמריקה זה לא כך –

קולגות בכיף מתייעצים אחד עם השני ואף אחד לא חושב שצריך לשלם למישהו

בכיף עוזרים לעובדים שלהם לפתוח עסק משל עצמם באותו תחום

ולא חושבים שהלקוח הוא שלהם

לא הבנתי

אם אני מייעצת לחברה שלי שהיא מנהלת ביה”ס על הופעה

ואז אם היא לא לוקחת אותי להפיק את ההופעה

אני אמורה להתעצבן ?

לדרוש כסף על זה שהיא דיברה איתי?

הגזמתם באמת !!!!

לא דיברתי על מקרה קיצון כמו שאת סיפרת על זה שהוא לקח את העבודה שלך והשתמש בזה

[דבורי ברלין]

אושרת

בדיוק מה שכתבת
כשאת מייעצת בחינם את נחשבת לפחות מקצועית

אז כנראה כשהחליטה שהגיעה הזמן לשלם

היא תלך על הטופ ותשלם יקר
ככה בהבנה שלה היא תקבל את התמורה הכי טובה

[אושרת ישראלי ישראלי]

רבקי את לא מכירה את אמריקה

והם לא עושים טובות

תשכחי מזה

אם הם עוזרים אחד לשני,זה בגלל שיש להם טובות הנאה אחד מהשני,הם מפרנסים אחד את השני,אין קניות אצל הגויים

(יש לי לקוחות באמריקה יודעת איך זה עובד שם)

עוזר לשני לפתוח עסק?ברור,את יודעת כמה המדינה עוזרת שם למי שעוזר לשני לפתוח עסק?

את יודעת כמה מרויחים שם?קוסמטיקאית ליום החתונה עולה בסביבות 1000 דולר לשם השוואה….

כמה מענקים מקבל בעל עסק באמריקה כדי להתבסס?לא הלוואות ,מענק!!!!!!!!!!!

כמה מיסים הוא משלם?רבע מאתנו

ולא דורשים ממנו דוחות והצהרות על הרגע שהוא פותח עסק…

הלואי והנציגים שלנו יתעוררו קצת …

[שרה כהן]

אני לא חושבת שהדברים סותרים, לכל בעל מקצוע (לדעתי) צריך להיות את החלק בחסד.
גם אני התחשבתי במשפחה מעוטת יכולת שרצתה לרשום את הבת לקורס פתוח קול, וזה
היה ממש נצרך בשבילה.
או ששלחתי לקולגות לקוחות בלי שידעו על כך בכלל.. לא על כל דבר צריך לחשוב על
כסף..
חסד זה חשוב ולא מפסידים ממנו,
אבל נראה לי שהדיון נסוב על כאילו שלא מבינות למה מגיע תשלום לבעלת המקצוע
שנתנה לה שירות
ונותנות לה תחושה של חייבת להן. הרי היא שכנה לא? אבל שמגיע בעל מקצוע מבחוץ
מבינים שצריך לשלם לו.

[חני גלבר]

היי חברות!

העלו כאן נושא טעון ורגיש מאד.

בתור עצמאית מזדהה עם הרגשות- זה בהחלט לא קל.

בתחילת דרכי מאד הפריע לי שאת יכולה לבזבז הרבה זמן על לקוחה שבסוף לא סוגרת…

ואז—

לאחר יעוץ עסקי – קיבלתי שלש תובנות ששינו לי את התפיסה.

דבר ראשון:

תסכימי איתי שאם יש לך 10 לקוחות כל יום וכל אחת משלמת טוב

כך שבסוף חודש את עם משכורת של 6 ספרות-

לא היית לוקחת ללב את אותה אחת (קולגה או לקוחה) שלקחה מזמנך והשתמשה בו לבד או אם נותן שירות זול יותר.

(גם אם תגידי ש”מה פתאום, וזה מעצבן גם בלקוחה המיליון” -המציאות מוכיחה אחרת…)

אז למה כעת זה מפריע? כי זרימת הלקוחות קטנה ואחרי כל לקוחה את להוטה.

במאמר מוסגר- לקוח מרגיש אם את להוטה אחריו והוא ישתמש בכך להוריד את המחיר או לחפש מתחרה

שנשמע יותר אמין ולא להוט…

עסק במצב כזה צריך להשקיע בשיווק ופרסום כדי ליצור זרימה יפה של מתעניינים שמתוכם יהיה מספיק לקוחות

שיסגרו – ויגיע בסוף חודש למשכורת הרצויה.

לאחר שהעסק שלך כבר מגיע לזרימה של לקוחות ויש מספיק סגירות והמשכורת מתאימה לצפיות,

בדרך כלל לא תרדפי ולא תאכלי את הלב על אלו שלא סגרו…

דבר נוסף:

יש מושג של חוק המספרים הגדולים, זה אומר:

כל עסק צריך לדעת כמה אחוז מהפונים – בסוף קונה,

לדוגמא אחד מכל 10 קונה, ועל כל מתעניין אני משקיעה X זמן, שכר טרחה על אותו אחד שקונה

אמור לכסות על כל 9 אחרים שלא סגרו… (וכמובן צריך שיהיה מספיק פניות כדי שיתרחשו קניות}

ודבר אחרון:

אחד מהמנטורים הגדולים בישראל אומר דבר עמוק:

בעל עסק שמגיע בגישה של רק ‘איך לעשות כסף’ – הכסף בורח ממנו…

הגישה הנכונה שהגם שהמטרה היא להתפרנס אבל כל הזמן החשיבה צריכה להיות “אני באה לעזור לאנשים”

ולא בגישה איך אני מוציאה כסף מהלקוח. ומה שקורה מאליו שהלקוחות מתמגנטים לעסק וממליצים,

וממילא הכסף רודף אחריו…

(ודוג’ לכך: אף אמא לא תשלח את הילד שלה למטפלת שעובדת לשם המשכורת והילדים מוזנחים שם

היא מחפשת את אותה שמתמסרת לילד אוהב ומטפחת – נכון וסוף חודש מקבלת משכורת, לא בחינם😜)

הרבה הצלחה וסייעתא דשמיא לכל אחת בעסק שלה!

[רבקי וקנין]

אני לגמרי מסכימה עם מה שרבקי טייך כתבה.

אל תשכחו שלפני ואחרי הכל אנחנו אחיות, עם אחד.

וחבל באמת שעם הזמן אנשים לא מוכנים לפתוח את הלב שלהם לקצת עזרה וטיפת יחס…

הקב”ה נתן לך חוזקות שאין לאף אחת אחרת, את יודעת שאת מחויבת לתת מהם לעולם?

אני לא מדברת בהגזמה, וצריך לבדוק טוב טוב שזה לא בא על חשבונך.

נתינה נכונה היא נתינה מעצמך ולא את עצמך.

כשלא נוח לך וקשה לך – תפסיקי!

כל עוד את יכולה, יש לך אוויר לנשימה וזה לא בא על חשבון אף אחד – תתני! תייעצי! תפרגני ותעבירי הלאה…!

זה הכי טהור ויהודי!

ושוב, אל תמכרי את עצמך ואת כל מה שיש לך. אם יש לך עסק תשמרי עליו, על המקצועיות ועל השירותים שאת נותנת ומגיע לך עליהם תמורה ובצד.

אבל גם אל תשכחי לתת……………:)

[שרה אנסבכר]

אני חושבת שאמרו כאן כבר את הכל,

אבל נקודה אחת חשוב לחדד:

חסד צריך לבוא ממך- מנותנת החסד, ומרצון!!!

אי אפשר לדרוש חסד מאחרים

וזו אפילו בעיה שתסכימי אם זה גורם לך פחות לחבב את המצווה בפעמים הבאות.

מה זה אומר תכל’ס?

זה שונה אצל כל אחת ומול כל לקוח,

אבל זה העיקרון.

הערת סוגריים:

עבודה עם חברות ומשפחה היא תמיד יותר בעייתית,

כי הלקוח תופס אותך דבר ראשון כבעלת המקצוע- אז את מקצועית בעינייו,

ובעיני החברה- את קודם כל חברה, ואח”כ- למדת מקצוע מסוים,

וזה גורם שבעיניה את הרבה פחות מקצועית

מה עושים עם זה? שוב, תלוי…

[אושרת ישראלי ישראלי]

אם כבר מדברים על אדריכלות

גם אני הבאתי את השרטוט של הדירה החדשה שלי לקרובת משפחה שתעיף מבט

והרגשתי בנוח לעשות את זה כי גם אני עושה לה הרבה טובות,מה קרה בסוף?

היא לא שמה לב להסקה ענקית בקיר היחיד של הסלון וכתוצאה מכך עד היום 7 שנים אחרי עדין אין לי ספריה,

היא לא שמה לב לנקודת חשמל בקיר שהיא הורידה לנו וכתוצאה מכך שילמנו הרבה כסף על שינוי נקודות חשמל

ועוד כמה דברים קטנים,

עד היום היא נתפסת בעיני כלא הכי מקצועית למרות שהיא די נחשבת בתחום

[אושרת ישראלי ישראלי]

אחד הדברים שמדברים עליהם הרבה בתודעת שפע

זה הפסוק “לכו והתפרנסו זה מזה” ז”א שהקב”ה עשה שאני יצטרך את אותו נותן שרות

כי אני צינור השפע שלו, הקב”ה מעביר דרך הלקוח שלנו את השפע המגיע לנו

ברגע שאנחנו לא לוקחים ממנו תשלום,הרי שחסמנו את צינור השפע שלנו וגם שלו

כי כך היה אומר החזוא זצוק”ל:שעוברים מיים בצינור נשאר לכלוך בצדדים,כך גם שהקב”ה מעביר דרכנו את השפע לשני נשאר שאריות גם בשבילנו…

[שמחה נחום]

אלישבע, בתור עצמאית מבינה אותך מאוד!!! שקולגות באות ושואלות אותי כמה את לוקחת על זה ותשלחי לי לראות את העיצוב שלך לכך וכך.. זה עזרה ברור שזה עזרה אבל זה האפשרות שלה לעבור אותי ולעלות על גבי וזה כואב מאודדדד

אגב, ברמה של שאלות כאלו הייתי ממליצה לך לענות – מהמם!! ממש יפה!! בלי לתת הערות אימיתיות ומכוונות ואם היא מתעקשת ומה את אומרת על זה ועלל זה תעני בחיוך – רוצה לשלוח לי להגהה ? זה עולה 350 שחח

[ה ה]

קראתי את הדיון כאן ברצף,

משום מה זה עושה רושם של חוסר תקשורת,

אף אחד לא דיבר כאן על לעשות חסד, את רוצה לעשות חסד תעשי מה שמתאים לך.

הנושא שהועלה כאן זה ניצול,

בן אדם בא לקבל שרות, הוא משום מה מצפה לקבל את זה חינם,

נותן השרות התכוון לתת שרות והוא יוצא מנוצל.

אני חושבת שאי אפשר לחנך את כל העולם,

צריך לדעת לקבוע לעצמינו כללים ברורים מה מתאים לי ומה לא (וזה לוקח זמן – לדעת לשים גבולות, ולדעת איזה גבולות להשים)

אם אני רוצה לעשות חסד אני יעשה, אבל בשום אופן לא אתן שלקוח/ משפחה יחליטו בשילי איזה חסד אני צריכה לעשות.

לדוגמא בתור מייצגת אני בכיף מסכימה ללקוחות לשלוח לי תאומי מס (טפסים מלאים), שאני רק יגיש לפקיד, במקום שהם יצטרכו להגיש לבד, אפילו שזה לא קשור לעסק שלהם ולשרות שאני נותנת.

אבל כשלקוח שהחליט להגיש הצהרת הון לבד וביקש ממני שאבטל לו את הקנס / אבדוק מה קרה בסוף עם הקנס אני לא יסכים בשום אופן, החלטת לא לקנות ממני שרות – אז אני לא נותנת שרות!!!

אם כיף לך לתת שינצלו אותך – אז תני – זה בחירה שלך.

ואם את מרגישה מנוצלת – אז זה רק בידיים שלך – תבדקי מה הגדרים שמתאימים לך ושימי אותם בלי להתרגש מאף אחד.

חסד עושים במה שמתאים לך לתת, לא רק לפי מה שמתאים לשני לקבל.

[נחמי nechami]

הדיון חשוב אפילו רק כדי לפתוח את הראש למחשבה.
יכולה לשתף אתכם באופן אישי כשכירה ועצמאית,
שבעבר ביקשתי מחברה מאד!! טובה שמתעסקת בתחום כל שהוא דברים שהם בתחום עבודתה, ולא חשבתי לשלם, לא כי לא היה לי, כי הרגשתי שזה לא הגיוני לשלם, החברה הזאת הייתה מתייעצת המון ושיחות ארוכותת והייתי עוזרת לה מלא, נכון לא בתחום מקצועי אלא רגשי והרגשתי שהיא חייבת לי המון גם היא הרגישה את זה, (מה שלא הבנתי שמקצוע זה משהוא אחר וזה לא משנה כמה היא חייבת לי זה הפרנסה שלה) אני כן יכולה להגיד שזה מבלבל כי גם אני השקעתי בה שעות על גבי שעות מזמני הפרטי…
קחו בחשבון שיש כאלה שלא עושות את זה מרוע אלא מחוסר הבנה! תסבירו בצורה יפה! תנסו לשתף באמת ובכנות ולהסביר מה עומד מאחורי זה. נכון אני לא נאיבית ולא כולם יבינו, גם אני בזמנו הייתי מתעצבנת עם היא הייתה מבקשת או רומזת לי לשלם (אבל ברוב המקרים יבינו בהמשך החיים)
ותנסו לתת ג’סטה לתת מעבר לתת תחושה טובה, ולזכור את הפעמיים שהם נתנו לכם זמן, כוח ודברים נוספים.
ולזכור גם שהרבה פעמים הם יביאו לכם לקוחות ופרסום וכו’
ולנסות להבין אפילו שזה מעצבן שהם באמת לא מבינות את המשמעות

אבל שוב הדיון חשוב לדעתי מאד אפילו רק כדי לעלות למודעות!!

[צביה ורנר]

בשם החברות – אפשר לתת תשובה קצרה ומעורפלת/כללית, ולהגיד – אם את רוצה שנשב יותר לעומק בואי נקבע פגישה מקצועית, יעלה לך X ותקבלי מידע מקצועי ומדוייק.

ומנסיוני כשכירה וגם כעצמאית – כשקולגות במשרד מבקשות עזרה/ייעוץ פרטי, אני אומרת בחיוך: למשרד אני מגיעה כדי להשתחרר. אם את רוצה לדבר, בשמחה בשעות אחרות בעלות של פרילנס. אנשים לגמרי מבינים ומכבדים.

ולגבי תודעת שפע – כל מילה!

[אלישבע חניה]

<div>באמת מרגיש קצת קצר בתקשורת….</div><div>

אני כתבתי מפורש שאני עוזרת, מכוונת, מסייעת כמה שרק יכולה

חברות יודעות שאצלי הטלפון פתוח לכל שאלה והתייעצות,

הלקוחות שלי ידעו להגיד שאני אחד האנשים עם הכי הרבה סבלנות שיש

אני נותנת ונותנת, בעין טובה

יום אחד אני אלמד לשים לזה גבול, או שכן, או שלא. הבעיה כאן בעיניי היתה:

הייתי לך יקרה, לא רצית לשלם לי, את באה אלי בתור טובה לבקש עיצות שייעלו את העבודה.

ברור שזה חסד, וזה מעלה גדולה להתעלות על התחושות

אבל מצד החברה, האם היא מוסרית? האם אין כאן חוסר טאקט?

לא באים לבנאדם שלא רצית לקנות את שירותיו על דבר מסויים ומבקשים ממנו אח”כ חוות דעת על העבודה שעשית.

סתם, בואו, רגישות……

אותי בבית גידלו על ערך הכרת הטוב.

בחיים, ואומרת את זה בהרבה ביטחון,

לא לקחתי ממשהו שירות ולא שילמתי לו, לא מתווכחת על מחירים, שונאת לבקש הנחות.

וגם לא עושה את זה.

בעסק שלי אני רואה ברכה מיוחדת שאנשים משלמים לי בעין טובה ובכיף, ומרגישה בזה מידה כנגד מידה.

ואני ממליצה בחום לשלם לכל אחד בעין טובה

מתוך הערכה, סתם כי כיף להודות ולומר תודה ולתת לבנאדם תחושה נעימה

שהשירות שלו עזר לי.

ויש לי שאלה,

מי שאומרת שמקרה כזה ספציפי הוא חסד,

מה הבעיה לעשות חסד (זה צדקה) ופשוט לשלם עליו כמה שקלים?

מה נותן השירות יעשה איתם?

יקנה בית חדש? יאכטה? מדגל דירות בב”ב שאין לך?

קצת רגישות, לדעתי זה החוכמה

</div>

[בתיה ויג]

אלישבע, את צודקת לגמרי

מבינה אותך לגמרי וכל הכבוד לך

לדעתי, וזה מה שאני עושה, הפתרון הוא פשוט לענות על השאלה הראשונה

או כמו שמישהו כאן כתבה, במקרה שנתת, לומר שזה מאד יפה או משהו כזה

ואז אם זה ממשיך לומר לה: “החלטת לא לקחת את השירות שלי. לא?”

ובזה להפסיק.

תרצה לשלם לך מצוין, לא תרצה גם מצוין לפחות סגרתם את הנושא

[גיטי קליין]

[ציטוט של מלכה הרשלר ]טוב,

אני חושבת שרק מרוויחים מלעזור לשני!

כמובן לא על חשבון הכסף שלך, ולא באופן מוגזם,

יש דברים שלך, בתור מקצוענית בתחום זה לוקח שניה, ובשביל מישהו אחר זה הצלה!

אם מאמינים שפרנסה זה משמים, ושבאנו לעולם כדי להיטיב עם האנשים, זה לא כזה קשה!

צריך לדעת איך להעמיד גבולות, ומתי זה עובר את השניה אחת של עזרה לשני, אבל באופן כללי, למה לא לעזור?

את גם רוצה עזרה לפעמים, נכון?

בואו נהיה הדדיים ונחמדים, רק נרוויח מזה!

מלכה, לגמרי יכול להיות שאת אסרטיבית במקביל לטובה

ובקלות את מדלגת בין לעזור לשני לבין לעמוד על עקרונותייך

יש כאלו שמתקשות בזה

מכירה את זה מקרוב

ואז נוצר תסכול עד תחושת קורבנות.

הן לא בהכרח פחות טובות ממך רק קשה להן להציב גבול.

[בתיה ויג]

ולעבוד בחינם זה לא חסד!

[אלישבע חניה]

אני חושבת שצריך לדבר על הפיל בחדר,

הכסף,

היחס שלנו כלפיו, האם כסף זה דבר בזוי?

שבושה לקבל אותו לידיים?

האם יש לי מספיק אומץ להישיר מבט ללקוח שלי ולומר לו

מחכה לתשלום?

כסף זה מנוע צמיחה אדיר לאנושות

אם אנשים לא היו צריכים כסף בחיים, החיים שלנו היו נראים בהתאם

לא היו נותני שירות/ רופאים/ חנויות / מורים / גננות וכו וכו

ה’ יצר מציאות כזאת וביקש מאיתנו “צאו והתפרנסו זה מזה”, כנראה שכסף זה דבר חיובי וטוב

כשמתסכלים עליו נכון, כשעושים בו שימושים לטובה

כמו תרומות לנזקקים, החזקת כוללים וישיבות

פרנסת הבית, אפשרות לתת לבעל לשבת ללמוד תורה בנחת

כמעט כל אדם שנשאל יגיד לנו שהוא מעדיף לשבת בבית בנחת והלוואי שלא היה צריך כסף

אבל מה לעשות שה’ יצר את הצורך הזה?

כיף לעשות חסד, השאלה כמה ולמה, זה שאלה נכונה, בריאה וממש לא מפחידה.

ואם אני בוחרת לא לתת כל הזמן את העיצות שלי בחינם

לא עברתי שום עבירה ובשמים לא יתבעו אותי על זה שלא רציתי לקיים חסד

כמה אני מכירה חברות גרפיקאיות שבוכות לי בערב ראש השנה

על קולאז’ים לסבתות שהן צריכות להכין לכל האחיות שלהם בחינם?

כי הן אחיות!

וכאלו שמבקשים משכנה תופרת, רק תעשי לי מכפלת למכנסיים, אנחנו שכנות וזה בקטנה ממש….

מה הבעיה של כל האנשים האלו לפתוח את הכיס בשמחה ולומר

איזה יופי שיש לי אחות שיודעת לעשות גרפיקה/ מכפלת

הכי כיף לפרנס את אחותי.

ובטוח שה’ יגמול איתם מידה כנגד מידה וישלח להם פרנסה בנחתתתת וברחבה

מקווה שנצליח לפתוח את הלב (ואת הכיס) בשמחה רבה קצת יותר

או לפחות לא לכנות אנשים שהם אסרטיביים ובצדק- בכינויים מעליבים

(זה לא קרה כאן, אבל בהחלט קיבלתי תגובות פוגעניות ומעליבות כשנסתי להעמיול, כאילו החסד שלא עשיתי מתיר למשהו להעליב,

לא נפגעת, אבל תוהה לעצמי…)

[אתי גינזבורג]

מסכימה עם כל מילה

כסף זו דרך אוניברסלית להעריך עבודה של מישהו, ואין סיבה שבני משפחה יעריכו פחות.

בתחילת דרכי, הייתי שכירה אצל מעצבת ותופרת, ולחתונה של אחותה, היא תפרה לכל המשפחה שלה בחינם, כי זה משפחה וצריך לעשות להם בחינם, ועל העבודה הזו היא שילמה לי, העובדת שלה. כלומר, היא הוציאה כסף מהכיס שלה, בגלל שהמשפחה חשבה שהיא צריכה לתפור להם בחינם.

כשפתחתי עסק עצמאי, הייתי אצל יועצת עסקית, שסיפרה לי על בעל עסק שעשה עבודה לחבר, החבר (הלקוח) אמר לו: אתה חבר שלי, תעשה לי הנחה. בעל העסק ענה לו: אתה חבר שלי, תשלם לי קצת יותר