עצמאיות
עצמאיות! ליצירת דיון חדש בחרי את הפורום המתאים מתוך הלשונית ”דיונים” . רוצות להכיר אותך | שרשור היכרות
מובילה:
- Organized by
-
-
🔆אשמח לעזרה קטנה….🔆
-
🔆אשמח לעזרה קטנה….🔆
-
אצלנו גם יש תמונה מדהימה של הסבא היקר והאהוב.
האמת שלא חשבתי על הכיוון של ציור, אבל בהחלט זה כלי מיוחד ומדהים.
ומלראות את הציורים שלך הודיה אני בטוחה שזה באמת נותן מרפא.
עןד משו- לקרובים ממש זה כן קשה והגיוני שלא ירצו, ושלא נתנסה חלילה, אבל לדוג’ ציור של סבא בהחלט מנחם ונותן מקום לגעגוע.
אז תשובתי- כן!
-
לא
-
כן,
אני נתקלתי במשפחה של חברים שמישהו נפטר צעיר, ל”ע
והוציאו עליו ספר ובשביל הספר ציירו תמונה שלו
-
לא
-
לא הייתי מזמינה בחייםםםםםם דבר כזה!
אם זה מישהו שקרוב אליי וחשוב לי באמת והכרתי אותו טוב באמת והיה יקר לי באמת – לא אזמין ציור שלו!! מקסימום – פיתוח תמונה בגדול (רק בתנאי שיוצא ברור ולא מעוות!!!).
ויש לי גם ניסיון בעניין,.. לצערי הרב מאוד.
סבא אהוב וקרוב מאוד מאוד שנפטר די בפתאומיות אחרי מחלה קצרה ומישהו מהמשפחה הרחוקה ביקש תמונה של הסבא מהנכד. ובלי לשאול ובלי להתייעץ (וחשב רק לטובה ולמתנה וכו…) צייר את הסבא (או שאולי בכלל רק הגדיל מידיייי ולכן יצא ככה…) בגודל ענקי!!!!!! (יותר גדול מבנאדם מציאותי…) משהו כמו מטר שלם לרוחב! ושלח את ה”ציור” או ה”תמונה” כמתנה לסבתא האלמנה. התמונה/הציור היה מעוות עד כדי שבלתי אפשרי היה להסתכל על הדמות שבתמונה…
– לא היה דבר שיכל לפגוע בה נפשית ורגשית יותר מזה!!!!!!!!!!!
גם הילדים של הסבא נפגעו והצטערו מאוד מאוד מאוד!!!
הסבתא נפגעה מאודדדדדדד ואפילו לשלוח את התמונה לפח לא היה אפשר כי היה גדול עד לא מציאותי….
וגם לא רצתה שאם כן יהיה מישהו שיכול לזהות את סבא בתמונה – יזהה אותו “שוכב בפח” ל”ע….
בסופו של סיפור נלקח הציור והוטמן בבית של מישהו מהמשפחה… (כשהוא ממשיך לצער כשרק נזכרים בו…)
ומנגד – יש לנו במשפחה תמונה של סבא רבא שמישהו הגדיל מאוד! אבל – בצורה שנשארה התמונה חיה וברורה. והעניק כמתנה לבת של הסבא.
התמונה תולה בסלון הבית שלה ומרגשת אותה כל פעם מחדש!!!
מה אני באה לומר?
צריך לחשוב למי מתאים מה וכמה ואיך. לא לשלוח כמתנה בלי שיודעים או מבררים לפחות בערך כמה מתאים ונכון….
בהצלחה רבה!
-
את כ”כ צודקת…
וזה בכל דבר, צריך להיות רגישים, ועדינים.
במקרה שלי מזמינים ממני בני המשפחה, הציור עובר יעוץ משפחתי, מתלבטים על הגודל, משווים בודקים, מאשרים…
היה לי מקרה דומה שלימד אותי לכל החיים.
ל”ע בחור נפטר וחבר טוב שלו הזמין לעצמו ציור של החבר.
ומטוב ליבו הדפיס גם לאבא.
והאבא סובב את הציור ולא הסכים להסתכל עליו.
רק לפני חודש נודע לי, שהאבא תלה את הציור בחדר, וזה אחרי שנתיים שאין לי מושג מה הוא עשה בסוף.
ואז הבנתי, שזה רגיש מאד מאד.
אבל,
מאחר וזכיתי כן לצייר בהתנדבות ולהעניק למשפחות שכולות אפילו בשבעה.
והם קיבלו בהתרגשות גדולה ואחר כך הזמינו לכל המשפחה את הציור (הציור של יוסף מרדכי קדוש ז”ל, של הרב מטלון ז”ל, יעל חברה שלי ע”ה…. כולם הבאתי בשבעה)
אז אילו אותו צייר, היה מצייר את סבא שלך, היקר ואהוב, עם חיוך, ואור בעיניים, ורקע של גן עדן. והציור היה מדוייק וריאלסטי, עם איזה פסוק או משפט שאפיין את הסבא…
ומדפיס בגודל נניח A3
אני בטוחה שהייתם מקבלים אחרת.
כאב לי לקרוא את מה שכתבת.
-
-
גם אצלנו ציירו סבא-
אצלנו ידעו שתלמיד שלו הולך לצייר אותו
ברגע שזה הגיע לסבתא שלי היא העיפה את זה
הוא היה נראה עצוב ולא שמח!
סבתא שלילקחה יוזמה לפני שעוד משהו ינסה לצייר תמונה לא מוצלחת,
לקחה תמונה מאחת החתונות האחרונות בחייו ופתחה לכ-ל הילדים והנכדים, כל נכד שמתחתן מקבל מתנה מסבתא תמונה של סבא -והתמונה יפה באמת.
-
אבל דווקא ראיתי ציורים יפים שציירו אנשים שנפטרו.
הייתה אחת שציירה כמה מהרוגי מירון(התפרסם בקטיפה)
היא ציירה את כל אחד מציוריה עם אלמנט מיוחד-היה אחד שהיה מחבר חיבורים שכתב לפני פתירטו כמה מילים והיא שילבה את זה בצורה מיוחדת ממש בציור.
צריך להיות מוכשרים לזה באמת.
אם הרעיון שלך הוא משהו חזק שיציג את האנשים יפה זה לדעתי ירוץ לך,
יש את הסיפור על המלך הגידם עם גיבנת וכו’ שביקש מכמה ציירים לצייר אותו שיתלו ברחבי הממלכה-
הראשון נבהל וחשב שאם יצייר את המלך בשלמותו זה ישמח אותו-אבל המלך כעס והרג אותו
השני ראה מה קרה לראשון והחליט לצייר את ההאמת-המלך כעס והרג אותו
השלישי חשב הרבה(בסיפור זה הצייר היהודי:) ובסוף צייר את המלך על סוס במלחמה-כורע עם חץ שלוף ביד, רואים אותו מהצד של היד השלמה הגבנת במקומה מונחת כי הוא מצויר כפוף הרגל המעוותת מונחת בתנוחה נאחזת בסוס והמלך נראה מושלם.
והוא כמובן זכה לפרס הגדול…
שיהיה בהצלחה.
-
CK
מי שציירה חלק מהרוגי מירון והכתבה שלה התפרסמה בקטיפה
זאת לא אחרת מהודיה בושארי
(מיששאלה את השאלה )
-
חחח חמודה:)
לזה התכוונת? מרגש לראות שזוכרים את הציורים שלי גם אחרי תקופה…
-
לא
-
דודה שלי ציירה לסבתא שלי {חמותה} את סבא של סבתא שלי
בזכותה אנחנו יודעים מי הסבא הגדול שלנו
-
לא
-
לא הזמינו תמונה,
אח שלי היה עדין בחור צעיר אחרי הפטירה של אבא שלי
אדפיס תמונה של אבא שלי ע”ש שכותב אות בספר תורה ומסגר אותו
התמונה לא הכי יפה … היד קצת גדולה… אני חושבת אולי אם זה היה ציור והיו מצירים את היד יותר בפורפוציה לשאר התמונה יכול להיות יותר מוצלח
אבל בתכל’ס לא רואה את עצמאי מזמינה כזו תמונה (יותר מדי כואב בשביל להזמין תמונה…)
-
אנחנו נפרדנו מאמא לפני המון שנים, חלק מאיתנו היו ממש ילדים עדיין. ומאבא ממש לא מזמן. חוץ ממני לכל האחים שלי יש תמונות שלהם בבית. אבל נראה לי ציור היה פחות מדבר אליהם, גם אולי עניין של סגנון, וגם יותר קשה להביע בן אדם דרך ציור. יש משהו הרבה יותר אוטנטי בתמונה. (אם היא טובה כמובן…) לי באופן אישי קצת קשה לחשוב על תמונה שלהם בבית. וגם לא ציור…
Log in to reply.
