בגד לנערה ב- 800 ש”ח?! אמיתי? נכון? מה עושים?

[היידי בת ההרים]

וואו

נושא נושא:(

אני חושבת שזה עניין של נורמה בציבורים מסויימים אצלנו

לדעתי , אם יקומו כאן עשרות ומאות נשות חינוך

שבטח נמצאות ומשוטטות גם כאן

ויתחילו לדבר עם הבנות שלנו , וליזום מיזמים בתחום, בסמינרים

ולדבר על הנושא ובעיקר על הגורם שלו , הסיבה שבגללו הוא קיים

נוכל אולי להתחיל למגר את התופעה הכואבת הזאת

וכן! זה הזמן לכתוב שיציאת בנות לעבודה (כמובן מאושרת) ברוכה!

אני חושבת שאם ניתן לבנות שלנו לעבוד וחלק מעלות הבגדים שלהם יצא ישר מכיס חולצת התלבושת שלהם

הם יעריכו יותר את הכסף וגם… יתמקצעו יותר בעולם העבודה ויקבלו ביטחון וכלים

מה אומרות?

אז אני פונה אליכם מורות , מפקחות , מנהלות אתם בטוח נמצאות כאן….

תגידו את דעתכן, תעלו רעיונות ואולי ביחד נחשוב ונגיע לתשובות!!

[ה ה]

אם את פונה למורות ומנהלות, אז אולי תתחילי מהן,

דרישות בתי הספר להגיע עם חולצות תלבושת שעולה פי כמה מחולצה אחרת בחנות

חצאיות תלבושת – כפלים!! מכיתה א’ – עשית פעם חשבון כמה בגדים היה אפשר לקנות עם הסכום שמוציאים על תלבושת,

כל מורה צריכה למקצוע שלה ציוד מיוחד דווקא מסוג כזה ואחר,

ספרים כל שנה חדש וכותבים בפנים עם לורדים / עטים צבעוניים- כי זה אמור להיות חד פעמי

בבית הספר עצמו אין שום ערך לכסף,

אז מדוע שמורות ידברו על זה? זה לא יתקבל על דעת אף תלמידה

ובינינו כמה מורות ילכו היום עם פאה זולה?? תיק / נעליים עממיות? אז למה בדיוק שהבנות יקשיבו להן??

[מירי]

לגבי העלות של התלבושת – החולצות דווקא ממש זולות! (אצלנו לפחות)

חצאית קפלים זה באמת סיפור יקר

אבל לפחות זה משהו שאפשר להעביר מילד לילד כי זה לא פריט אופנתי…

[חני]

התלבושת זה דווקא חיסכון גדול עבור ביגוד שמשמש למשך חצי יום …

[שרה אנגלרד]

ה ה לגבי מחירי התלבושת לא מבינה על מה את מדברת חולצה עולה -45, מחיר מינימום לחולצה חצאית עולה כמו כל בגד בבאזרים 40 ובחנויות יוקרתיות יותר 120…

כשנכנסתי לחנות בשמגר וראיתי שמלה ב1200 נחרדתי

אבל תכלס יצאתי מהחנות שמעתי יהודי פשוט שהיגע לנפוש בירושלים מסביר לבן שלו

אתה רואה את הבקבוק מים שקניתי פה זה עולה כמו שישיה בחנות שלנו…

הבן נבהל האבא הסביר לו אתה יודע כמה עולה פה שכירות מיתוג שיווק פרסום מיסים

באופן כללי היבוא מאד התייקר הכל עלה זה בעיה כללית שורשית השמלה היא רק תוצאה

פגישת אסטרטגיה אחת עולה לבעלת החנות 3000 ש”ח

המורות לא קשורות לבעיה

כמו שכתוב במסכת סוטא :בעקבות משיחא … ויוקר יאמיר

זה הנחמה שלנו שאנחנו לקראת הגאולה

[מירי]

שרה, זה בדיוק הענין

למה בחורה חייבת לקנות דווקא בחנות היוקרה של שמגר…

ואגב, עם כל מה שאת אומרת לגבי ההתייקרויות והכל, עדין, המחירים מטורפים לחלוטין

החנויות עושות יופי של קופה על הלקוחות, זה ממש לא כיסוי עלויות + רווח מינימלי

(אם מלי הרשו לעצמם לעשות שבוע שעבר יום מכירה ב-40% הנחה, יחסית בתחילת העונה,

כנראה שזה היה להם סופר-רווחי…)

[Sara Amor]

חצאית תלבושת של סמינר עולה בין150-240

[מירי]

בעיה באמת בעייתית

האם יש דרך לפתור? שאלה טובה…

אנחנו חיים בחברה הטרוגנית

לא כולם מרוויחים אותו דבר, מגדלים את אותו מס’ ילדים ומחנכים לאותם ערכים

ולכל אחד השיקולים האישיים שלו שמשפיעים על התמונה

קחו נגיד בחורה שהיא בת יחידה (בין אחים לצורך הענין), ואמא שלה גם ככה עמוסה מעל לראש, והם לא לחוצים שיא מבחינה כלכלית. אם הבחורה מצאה בגד טוב, יפה וצנוע, אבל לא זול, סיכוי טוב שהאמא תעדיף לגמור בזה מאשר להמשיך להתרוצץ ואולי למצוא משהו זול יותר

מה תגידו לה? לא, הסמינר לא מרשה לקנות בכ”כ יקר כי זה עושה תחרות?

בעיני לפחות, העבודה היותר נכונה היא על המקום של החוסן הפנימי של הבחורה

על זה שהערך שלה לא נמדד לפי הבגדים שהיא לובשת והתג מחיר שעליהם (אוהו כמה שזה קשה, בחורות זה עם סוחף וחברתי. אבל זה אפשרי!)

ואם זו בחורה שזה באמת בנפשה, אולי אפשר להעביר את הכדור אליה – מעדיפה 2 בגדים במחיר שפוי או אחד יקר?

אגב, התפיסה שאני גדלתי עליה בכל מה שקשור לכסף, זה שהקב”ה נותן לנו את הכסף כפיקדון כדי להשתמש בו למה שצריך, ולנהל בית בריא ושלם פיזית ונפשית. וצריך כולל גם צורך נפשי (כמובן, בהמון אחריות ובירור פנימי האם זה נכנס למקום של “צריך” או “בא לי”, ובהתחשב ביכולות). אם השתמשנו בכסף למה שצריך, באחריות, הקב”ה ישלח את ברכתו, אבל אם השתמשנו שלא לצורך, זה סוג של מעילה בפיקדון.
אם לבחורה חשוב במיוחד בגד יקר, וזה משהו שיעשה לה טוב, יכול מאוד להיות שלתת לה אחד כזה זה בגדר צורך, אבל אם קניתי לילד כוס ברד סתם כי הוא נדנד ולא היה לי כח לעמוד בלחצים – זה סוג של מעילה בפיקדון, אפילו שזה עולה 2 שקל…

ואם כבר צף כאן על הדרך הענין של לעודד בחורות לצאת לעבוד – זה אמנם לא הנושא, אבל חשוב לי להניח את הצד השני – לא כ”כ פשוט וברור שזה חיובי. יש המון סיבות טובות ללמה לא, @hagitelkedem , נראה לי נושא לדיון נפרד?

[שרה אנגלרד]

ברור שהאמת היא לחינוך של פשטות להכנס לחניות של 300- 400 ולא לשמגר

הבגד הוא אותו בגד אולי לא מותג…

אבל המון חניות בשמגר שהמחירים שלהם 800+ תתפלאי לשמוע לא מרוויחות יותר מ8,000 לחודש

[ברכי שפירא]

מה זאת אומרת מותג?

בבגדים שמדברים עליהם פה אין מותג או לא

זה בגדים אופנתיים שעולים בסביבות 800-1000 ש”ח

וזה פשוט נכנס לנורמה!

אין איפה לקנות בגדים בסגנון בחנויות זולות יותר

מה עושים??

[פריידי | קידום פרויקטים]

אני בתור אחת שאוהבת בגדים יקרים

בחרתי לקנות בגד אחד לעונה ארוכה

ומסוגלת ללבוש אותו גם ארבע שנים

(בגדים יקרים לא יוצאים מהאופנה כ”כ מהר, אולי הם לא המילה האחרונה אבל ודאי מכובדים ומכבדים)

זה יוצא אותו סכום…

אבל זה מאוד תלוי באופי הבת, מי שנורא אוהבת לגוון וצריכה להתחדש כל הזמן
חייבת להפנים שאין תקציב בלתי מוגבל

וההחלטה בידיה…

[ה ה]

הבעיה שבנות בגיל ההתבגרות, עדיין גדלות,

לא יצליח להן לקנות בגד אחד לכמה שנים

[פריידי | קידום פרויקטים]

כמה גדלות?

רובן כבר די בתחילת התיכון מתייצבות ברמה שמאפשר בגדל לכמה שנים

מדגישה לא כולן, אבל הרוב

ובאמת זה כנראה לא מתאים כל אחת

ומי שעדיים גדלה לגובה (ולרוחב:(

אז זה באמת לא מתאים לה

[א]

אני שואלת שאלה אחרת

מה עושה משפחה עם 4,5 בנות גדולות

אבא אברך אמא מורה והבנות כל עונה מחדשות מלתחה במחירים בשמים?

אני רואה את החברות שלי קונות בלי סוף ושואלת את עצמי מאיפה זה מגיע ?

[חני]

שאלתך זועקת לשמים

כשהייתי בגיל הזה וההורים שלי נקטו בגישה שאדאג לעצמי כמו שהיו פה הצעות

הסתכלתי בקינאה (כן) על עולם הישיבות ואיך ששם המוסד והת”ת דואגים לתווים לבחורים וכל בחור שמגיע מהמשפחה הכי אברכית יכול להרשות לעצמו את הביגוד כמו כולם.

הבעיה הזו עוד יותר תופסת כשמתחילים שידוכים

אחים שלי והבחורים שמקבילים אלי בעולם השידוכים היו לבושים עדכני ויפה ואני, כל בגד היה בשבילי קריעת ים סוףףף ומכאן לאיך שתוייקתי וכו וכו

בתקופה זו, חשבתי לעצמי שסמינרים חייבים להקים משהו שעוזר לבנות אברכים וגם בכללי לכל מי שצריכה, כמו הת”תים בישיבות

אף אחד פה לא מדבר על בגדי יוקרה אבל ברור שגם את הבסיס ממש קשה

ולא נראה לי עניין של חינוך, כי באמת הבחורים כן מקבלים את זה בישיבות, וזה בסיסי

ובנות הצורך שלהם הרבה יותר משל הבנים

[חני]

תגובה שקיבלתי באישי-

לא אוהבת לכתוב בפורום הפתוח… אבל רוצה לענות למה שכתבת בקשר לתווי קניה –
בסמינר הישן בירושלים בנות למשפחות ברוכות מקבלות לפני החגים תווי קניה שמנים מאוד בחנויות יקרות בירושלים
אולי תתלהבי ותגידי שזה יפה והכל (גם אני חושבת ככה)
אבל מה קורה – הם קונות בגדים יוקרתיים שהמחיר המקורי שלהם הזוי, והבנות שלא עומדות בקריטריונים נאלצות לעמוד ברף הזה, שיצר הסמינר עצמו!!!
עולם הפוך ראיתי…

שמחתי לשמוע והלוואי שהפעילות הברוכה הזו תמשיך בעוד סמינרים

כמובן במידה נכונה ומתוך מחשבה של לא להחליף בעיה אחת באחרת

[מירי]

דווקא מזדהה עם הכותבת לגבי הבעייתיות שבחלוקת תווים

זה מייצר תחרות לא הוגנת…

יכולה להגיד על עצמי באופן אישי,

עד השנה לא הבנתי איך כל עמישראל מרשה לעצמו לקנות סטים לילדים מכף רגל ועד ראש בכל מיני חנויות, בתחילת העונה
פתאום השנה, אצל בעלי בכולל, במקום תוספת חג כספית חלקו תווי קניה שהחנויות הרלוונטיות היחידות שם היו בגדי ילדים… אז כל מי שמקבל – קונה סטים וואו בשמחה ובששון, ומי שלא – שיאכל ת’לב ויחפש חלופות זולות

אז כשזה אצל ילדים – ניחא, מסבך את האמא אבל לא מעבר

כשזה מגיע לבחורות, והחברה מהמשפחה הדלפונית קונה יקר, אז ההיא מהמשפחה שיש לה קצת יותר – תתבייש להסתובב עם משהו פחות…

אולי הפתרון הוא להמשיך לחלק למי שצריך, אבל תווים שתקפים לחנויות ברמת הביניים, לא חייב את ההכי סטייל…

[חני]

קראתי את תגובתך ויש לי קצת הרגשה לא נעימה

למה מובן לך מאיליו שבחורה ממשפחה “דלפונית” אמורה להתבייש ואילו בחורה ממשפחה עמידה זה לא הוגן שתתבייש?

[מירי]

חלילה!
מבינה שהבנת אותי לא נכון…
שימי לב שלא דברתי על השוואה בין בחורות ממשפחות מעוטות יכולת למשפחות אמידות

אלא למשפחות שהן נזקקות פחות, ואז מצד אחד, הן לא מקבלות סיוע, אבל מצד שני, גם בשבילן לממן רכישת ביגוד ב800+ לשמלה, זה בלתי אפשרי
כי מה קורה? אלו שקבלו תווים לחנויות יוקרה קונות שם בשמחה ובששון, ומי נפגע? שכבת הביניים

שלא זכאיות לתווים, אבל באמת שאין להן תקציב לשלם 800+ לבגד. אבל מה, אם גם הבחורות מהמשפחות המבוססות יותר קונות בחנויות יוקרה, וגם הבחורות שמקבלות תווי סיוע קונות שם, ועכשיו לכי תגידי לבחורה משכבת הביניים: לא, כל החברות שלך לובשות סטייל שמגר ואת לנו כי אין לנו אפשרות לממן את זה…

עכשיו מובן יותר?
ולכן מציעה – בטח ובטח להמשיך ולחלק תווי קניה לעזרה וסיוע, אבל לחנויות טיפה פחות מנקרות עיניים

ואז נקבל חתך הרבה יותר רחב שקונה בחנויות קצת יותר שפויות

[חני]

אני לא יודעת באילו חנויות מקבלים את התווים

אבל גם בחורי הישיבות מקבלים תווים בליבוביץ

ההבדל הוא שכל בחור שרוצה, מקבל…

בקיצור, עניין התווים עדיין בהתחלה כנראה ועוד לא מספיק מבושל

[רבקה שוורץ]

אני נערה,

ואני מאוד שמחה שהעלו את הנושא לדיון!

אולי זה ישמע מופרך אבל אצלינו בכיתה אין ב”ה את הבעיה הזאת(כנראה שזה מאוד קשור לאזור מגורים)

בנות מודעות למצב ולמחירים המופקעים שפשוט כמעט לכולם אין את האפשרות לעמוד בזה,

אז פשוט קונים בזול!!!!

כי זה באמת לא נורמלי שאני יוציא על בגד אחד כמה מאות שקלים..

ואולי זה הזוי אבל בהחלטה סמויה זה פשוט קרה שהחלטנו שאין ענין להכנס לחניות יקרות שאת יודעת שרוב הסיכויים שאת לא תקני שם…(וזה ממש לא בקטע להפגין לחניות)

ונכון שיהיו את האלה שיגידו שהיקר יכול להיות יותר עדכני ויותר איכותי

אבל יש יתרון מאוד משמעותי שבזול אז יש יותר את האפשרות של הגיון שלדעתי מאוד חשוב!

ומנסיון אפשר למצוא בגדים מאודדד יפים,עדכניים, ומכבדים בזול אולי לא המילה האחרונה אבל זה ממש לא סותר.

ואם רוצים מוצאים .

(אחד הדברים שעוזרים ,זה שאם רואים משהו שמאוד אוהבים שקצת יקר אפשר פשוט לחכות שירד קצת המחיר.. בדכ זה אביזרים ובגדים שלא זקוקים אליהם בדחיפות)

יכול להיות שזה יותר מורכב אבל אני לא רואה הבדל , בכל מקרה בדכ עד שמוצאים משתוטטים במלא חנויות אז פשוט אפשר לחפש בעוד חניות שאת לא חושבת שתמצאי שם,ובסוף לכי תדעי אזה מציאות יש שם.

לגבי השיח בסמינרים אני לא חושבת שמשהו יזוז בענין אם הצוות ידבר על הנושא של המצב הכללי וכו כי כל בית וההסתכלות שלו מה שלדעתי הרבה יותר יכול להשפיע שזה מגיע מהבנות עצמם ,יכול להיות שאפשר לעשות משהו שזה יגרום להעלות את הנושא יותר ,ולדבר עליו בקול !!!כי לא נראלי שיש בנות שבחיים לא נתקלו ולא חשבו עלזה לעצמם על המצב הקסרופלי הזה ,ופשוט סובלות בשקט(וזה פשוט עצוב..).

ממש כיף לשמוע פה דעות ותגובות של נשים שיותר גדולות ממני שיש להם את ההסתכלות הנכונה מנסיון חיים רב יותר.

תודה רבה

[רחלי]

בדיוק!

מסכימה עם כל מילה!…

אני למשל שונאת לקנות בגדים יקרים, גם אם אני מאד אוהבת אותם

אין לי לב לעשות את זה להורים שלי…

אבל זה לא כ”כ חכמה, כי ב”ה אין לי בעיה עם קניית בגדים

ואני בדר”כ מוצאת בכל חנות שאני נכנסת אליה…

לכן למשל אני קונה בזויה/ C Style/ מזל חזוט וכדו’ ששם המחירים זולים ושפויים…

ולא, אל תגידו לי שזה סמרטוטים, כי אפשר למצוא גם את הדברים האיכותיים

ויש לי המון בגדים משם שמחזיקים גם שנים.

בהצלחה.

[ה ה]

בגדי יום חול בהחלט אפשר למצוא אך בגדי שבת זה בעיה אמיתית ,קשה מאוד למצוא בגדים בזול,

שיהיו מכובדים וצנועים

גם אני בתור נערה להורים דלפונים הייתי קונה בגדים לשבת בסכום הזה, אבא שלי סבר שבשביל צניעות משלמים כמה שעולה.

ולא היה בגדים נורמליים יותר זולים

[יהודית ברוורמן]

מסכימה איתך בנוגע לצניעות.

בתור נערה, והיום, כאישה גבוהה יחסית, אני מתקשה למצוא בחנויות הזולות בגדים באורך הרצוי.

בחנויות שמכבדות את עצמם, לרוב הבגדים משאירים בד נוסף להארכה, והמחיר כמעט תמיד “מכובד” בהתאם,

מה שלא קורה בחנויות הזולות, שם הסחורה תואמת את המידות והאורכים הקלאסיים יותר.

[מירי]

דווקא היום הרבה יותר קל,

כי הולך מידי / ארוך, גם בחנויות לא משלנו

ולגבי האורך בחצאיות הקצרות (אמצע),

צר לי, אבל גם בחנויות הכי יקרות, והכי “משלנו”, ממש לא תמיד האורכים מתאימים, או שיש מכפלת

הסתובבתי לאחרונה עם אחותי הבחורה בחנויות ירמיהו שמגר

אחת אחרי השניה החזרנו חצאיות כי הן היו קצרות ברמה לא הגיונית, ואף אחת מאיתנו לא גבוהה באופן חריג

[תמי אפשטיין]

מרשה לעצמי להניח תגובה קצת אחרת:

כבני ברקית שלא היו קניונים במרחק הליכה (לפני 20+ שנים, כן?) ואזהרת הסמינר – זה לא ממש היה במודעות שלי, ובראש.

היום, כירושלמית שגרה במרחק הליכה מיפו – היה עלי לעשות את הסוויטש’ בראש, ובמקום לצעוד לגאולה, לרדת ליפו.

הפעם הראשונה היתה בעבורי שוק. פגשתי בחנויות נשים צדיקות, מהנטורי קרתא, ירושלמיות שורשיות, כל אלו שבחיים לא הייתי מעלה בקצה דעתי לפגוש שם. אחת אמרה לי בפירוש: שנים זה היה מוקצה מחמת מיאוס, עד שלא עמדתי במחירים של גאולה.

חייבת לציין שבד”כ אני חוזרת משם עם בגדים יפים ועדכניים, כן, גם שבתיים. אה, וצנועים.

לפסח קניתי שמלה ממש יפה בפחות מ-300 ש”ח (ואני לא רזה….) אורך מעולה, מראה מושלם (צריכה חולצת בסיס, אבל זה גם יש בגאולה ושות’). ליום חול קניתי שמלה צנועה ומהממת ב-170 ש”. על שתיהן קיבלתי מחמאות, אגב.

גם עכשיו לחורף מצאתי בגדים מקסימים במחיר שפוי והגיוני.

יכול להיות שהכיוון הזה שווה חשיבה מחודשת. מי אמר שחייבים לקנות דווקא בגאולה ורבי עקיבא? מי אמר שעלינו לא לפרנס קודם כל את עצמינו?

[ה ה]

אולי הסוויצט צריך להיות אחרת,

אולי הקב”ה שולח לנו כסף כדי שנקנה במקום צנוע?

אולי הקב”ה רוצה בשביל זה הקרבה של נוחות וכסף?

בתור בחורה הייתי הולכת לפעמים ליפו כשהייתי צריכה,

כבר שנים אני לא גרה בירושלים , ולא יודעת מה קורה שם היום,

אבל אני בהחלט מעדיפה להוציא על הבגדים שלנו יותר כסף והרבה יותר כסף מאשר להסתובב במקומות פרוצים.

[מירי]

אמא של החברה הטובה שלי היתה קוראת לזה “מס גאולה”

מילא אם בגדי גאולה היו צנועים יותר…

מה שכן,

להסתמך על יפו ושות’ זה לא תמיד מתאים

אמנם בהחלט אפשר למצוא שם בגדים צנועים ויפים (מאוד) במחירים טובים

אבל אי אפשר להתעלם מכמה נקודות משמעותיות בדרך:

* אני לא הייתי ששה לתת לבת שלי להסתובב לבד ברחובות יפו המלוכלכים, שהמצב שם לצערנו רק הולך ונהיה גרוע

ולא תמיד האמא פנויה לצאת עם הבנות.

* צריך רמת רגישות מאוד גבוהה בשביל לשים לב שאין בבגד כל מיני אלמנטים / חיתוכים לא מתאימים

זוכרת עד היום חברה טובה שקנתה בגד נורא יפה וזול באחד המקומות בסגנון, ופתאום מישהי העירה לה שההדפס האבסטרקטי שעל החולצה זה בעצם סוס…

[מירי]

לא יודעת מה הפריע לנטפרי במשפט החסום

[תמי אפשטיין]

לכל דבר יש מחיר. אז אם את אמא עסוקה – שלמי את מחיר גאולה ושות’.

ואם זמן שווה לך כסף גם מהכיוון ההפוך – תקדישי לזה זמן. מסכימה בהחלט שיפו הוא לא אתר בילוי מוצלח במיוחד

[א.ג – תוכן. עיצוב. אומנות.]

הוא לא אתר בילוי בכלל.

לטעמי, ואני לא מדברת ממקום מנותק:),

לא שווה לקנות במקום שהוא, סליחה על המילה- ‘זבל”.

את מי אני מלבישה? מה עוזר לי בגד יפה שמלכלך את הנשמה..

ב”ה יש היום מצב מבורך, אני שומעת גיסות נערות שמספרות

שבנות הולכות לקנות דווקא בירמיהו ובשמגר. כן. ולא ביפו ולא בממילא…

המחירים אמנם יקרים מאד, אבל ההרגשה שמתלווה לבגד מכובד שרכשת בדמים מרובים, במקום מכובד , שווה הון.

זו דעתי.

יכולות לחלוק עליה.

[ברכי שלזינגר]

שימו לב שהיום רובם מזמינות משיין או עלי..,( לרוב מצריך סינון פתוח…🙃 כל אחת לפי שיקולה) אני קונה משם בגדים לשבת ומקבלת המון מחמאות.,..( יש שם סריגים באותה איכות של חנויות מותגים וכו’)ואגב היום עולה גם מאוד יקר לילדים קטנים( סט לשבת לתינוק ולבן השנתיים 350….) אז גם להם אני מזמינה בגדים מאוד יפים לחול ולשבת…..

[Sara Amor]

הי, אומנם אני עדיין תלמידת סמינר, ולא אמא למשפחה ברוכה:)

אבל לא יודעת מה אצל אחרים, אצלינו ההורים נותנים סכום קבוע מראש לפי יכולתם לרכישת בגדים לחגים, ואם אני בוחרת לקנות בגד יקר מעבר לתקצוב אני מוסיפה מעצמי.

ההורים לא אמורים לשאת בגחמות לבוש שלי, במיוחד לא של בגדים שאופנתיים לכמה חודשים ולאחר מכן כלל לא רלוונטיים…

השיטה הזו גם חינוכית וגם פותרת בעיות, כי מעצמי כבר (כמעט) אני לא בוחרת להכנס לחנויות היוקרה בתחילת עונה.

ועד כמה שהבנתי שיטה זו די מוכרת ומאד מומלצת.

אז תנסנה אותה ואם עזרתי למישהי אז מעולה😉🤗

[מירי]

@ettyGR

צר לי לאכזב, אבל בחורות לא הולכות היום לשמגר וירמיהו במקום לממילא ושות’ כי זה יותר שמור, אלא כי זה יותר סטייל… נכון שעל הדרך חסכנו בילוי במקומות פחות מתאימים, אבל זה ממש-ממש לא הסיבה

ואותה אחת שהיום קונה דוקא בשמר, תרשי לי לנחש שסיכוי גבוה שמחר תמצאי אותה דווקא בממילא, אם פתאום החבר’ה יחליטו שמעיל שווה זה רק Nautica למשל…

ובואי ניקח את הרעיון. נכון, יפו זה לא אתר בילוי מומלץ (אם כי, עם אמא זה תמיד אחרת, וגם יפו יש לה הרבה חלקים, יותר ופחות…), אבל הרעיון של מקומות זולים יותר שיש מה למצוא בהם הוא וודאי נכון. זויה למשל יש גם בגאולה היום, כנ”ל מקימי, קניון רמות מלאה בחנויות עממיות יותר וכו’

הבעיה האמיתית היא שהיום, בהרבה מאוד מקומות, התג מחיר של הבגד הוא באיזשהו מקום גם התג מחיר של הלובשת
והרצון להרגיש In הרבה פעמים הוא כל כך חזק, שלמרות שהבחורה מבינה בשכל שלא הגיוני שההורים יממנו קניות בסדר גודל הזה, עדין קשה לה לוותר על הרצון הנורמלי להיות כמו כולם.

(ואגב, זה נכון לא רק אצל בחורות. כל מי שעובדת בסביבה נשית-הומוגנית מבחינה מגזרית, עשויה למצוא את עצמה באותו מקום. אני רואה את ההבדל ביני-עובדת משרד, והאחיות גיסות שעובדות מהבית, למורות שחיות בסביבה שהיא הרבה יותר תחרותית מטבעה בהקשר הזה…)

וזה מחזיר אותי למסקנה הראשונה – שעיקר העבודה פה זה עבודה פנימית, לחזק לעצמנו ולבנות שלנו את תחושת הביטחון שהערך שלנו לא נמדד בתווית של הבגד, אלא בבחירות הנכונות שעשינו, וביכולת שלנו לעמוד ולהגיד: סטופ, אני עם ההזיה הזאת לא זורמת.

[א ש]

אני לא מסכימה עם הקטע הזה שלקנות בשמגר ולא ביפו

בגלל הלכלוך שהולך ביפו

כי הבחורות בכל מקרה נכנסות ליפו

אני כמעט ולא מכירה בחורה שלא הולכת ליפו

רוב הבחורות קונות בשמגר כי יש שם יותר סטייל ומותגים

אם מדובר על נערות בגיל קטן יותר שאם לא בשביל הקניות האלו הם לא יכנסו ליפו

אז אני מסכימה עם מי שאמרה ששווה להוסיף עוד כסף על גאולה

אבל תקחו בחשבון ששמגר הוא לפחות פי 2 מגאולה

אז זה ממש לא חוכמה לומר אני קונה בשמגר לשם שמים וה’ ישלם לי

כי אתם לא חיבות להכנס ליפו יש את גאולה וקניון רמות שהם במחירים בין שמגר ליפו

ואגב גם בגאולה יש זויה אף אחד לא הכריח לקנות דווקא בזויה ביפו!

[תמי אפשטיין]

פחות מכירה את שמגר. יותר מכירה את רבי עקיבא (לא מהשנים האחרונות ממש)

ובמחילה, רבי עקיבא עדיף, אבל לא בהרבה, על יופו.

שוב, אין הבדל ממש משמעותי בין רבי עקיבא ליפו.

מדברת על סגנון המוכרות, נראות הרחוב וכו’.

אגב, יש חנויות זהות בריכוזים פחות חילונים, כמו בסנטר 1 (קרייזי ליין, גולבריי ועוד), רבי עקיבא וכו’.

[מירי]

אני לא מכירה את רבי עקיבא

מכירה היטב את שמגר, ולצערי גם את יפו (לא דווקא בקטע של קניות) –

אני לא יודעת מה קורה ברבי עקיבא, אבל ביפו מצוי מאוד מוכרים גברים בחנויות של נשים למשל, כל מיני חתיכות בד שהקשר בינן לבין בגדים מקרי ביותר וכו’, הצורה שבה האנשים שמסתובבים ברחובות (לא) מתלבשים, יותר ויותר אזורי בילוי שכל כך לא מתאימים לנו, ואני רוצה להאמין שרבי עקיבא, שהוא בכל אופן לב בני ברק, כן נראה טוב יותר

אבל אם נתמקד לנושא הדיון – אז כן, לקחת משם השראה לסגנון חנויות שאפשר למצוא גם באזורים פחות בעייתיים ואפשר למצוא בהן מענה, זה בהחלט כיוון ששווה בדיקה

[תמי אפשטיין]

דיברתי על חנויות מותגים, לא סמרטוטים: קרייזי ליין, גולברי, לורד קיטש וכד’.

יש שם מוכרות, הבגדים (בפרט כשהמידי נכנס לאופנה) לבושים, והמחירים סטנדרטיים ועממיים.

[מירי]

אמת

מה שכן, ניסיוני האישי איתן מאכזב בהקשר של המידות הקטנות

אני מידה 36 (בד”כ 😉) ותמיד המידה 0 שלהם לא רלוונטית…

(בקרייזי ליין בטוח, לורד קיטש כנ”ל, גולברי פחות יצא לי לבדוק)

[תמי אפשטיין]

אז אני במצב הפוך, ודווקא שם אני מוצאת בגדים נורמליים (מה שדי קשוח בגאולה)

[חגית כץ]

שרשור מעניין ומלא תוכן.

נראה שישנה תמימות דעים בין הבנות

שמחיר הוא גורם משמעותי בהחלטה על קניה.

אמנם לפעמים שיקול הדעת הוא לקנות במחיר יקר יותר

למשל, אם זה עונה על צורך שבהשקפה, על צורך במידה מסוימת

אבל בעיקר דובר כאן על היכולת הכלכלית לרכישת בגד יקר לנערה

ובמיוחד בבית עם מספק בנות.

ומרתק היה לקרוא את תגובות הבנות עצמן ששיתפו,

אני חושבת שהבמה הזו מעבירה הדים הלאה

ומוסיפה המון למי שנמצאת בסיטואציות האלו.

אני רוצה לחדד יותר את הדיון-

האם נראה לכן שיש לצרכן, לנו, יכולת להשפיע על המחיר בדרך כלשהי מול היצרנים/ בעלי החנויות?

למשל: להעיר שהבגד יקר מאוד, לא להיכנס לחנויות יקרות וכו’, לחץ חברתי חזק שיגרום להורדת המחירים.

שימו לב, שדיברו כאן רבות על גאולה ויפו. שני רחובות כמעט מקבילים בירושלים. מרחק הליכה של 10-15 דקות

ביניהם והפרש של מאות שקלים לבגד.

מה אומרות? מחכה לשפע של רעיונות,

חגית

[נ ש]

אני חושבת צריך להכניס למודעות של הבנות את הקושי שבדבר להסביר להם הגיונית למה משפחת אברכים לא יכולה לעמוד בבגדים כ”כ יקרים.

יש מלא בגדים אחרים במודה לא רק של האמריקאיות ברב שפע שמעלות את הרף והמחירים שם לגבהים אסטרונומים

עצוב שככה כולם נסחפים לזה.. ובמיוחד לדברים בכלל לא יפים לטעמי.. נעלי ספורט של מבוגרות שהפכו ליפות!

ומי שבכל זאת מתחברת לכל הסטייל הזה אז אפשר להזמין בעלי אקספרס יש שם כמעט כל מה שיש פה במחירים הרבה פחות מופקעים.

בהצלחה

[תמי אפשטיין]

די סקפטית על היכולות שלנו, הלקוחות, לשנות את המציאות.

אז 50 בנות לא יכנסו לחנויות הללו, ו-100 כן. זה לא חרם גורף שיעצור את העניין, אלא סתם יוזמה צרכנית שלא תעוף גבוה.

מזכיר לי את היוזמה שלא לתת לבחורים יותר מסכום מסוים. הרבה מודעות ודיבורים, עד שאחד היוזמים קיבל הצעה עם סכום גבוה מאד לבנו והתפתה לה….

[נ ש]

לא ממש הבנתי

אבל לא דיברתי על לעשות חרם על חנויות וככה יפסיקו עם המחירים המטורפים האלה(דווקא רעיון טוב)

אני התכוונתי שכל אחת תתאים את החנויות ליכולות שלה ולסגנון שלה כמו שלא כל אחת תקנה בזויה כי לטעמה זה קצת זרוק ולא כל אחת תקנה באביבית ויצמן כי זה סגנון יותר כבד ככה היא תדע לא להיכנס לחנות איקס כי היא מידי יקרה!

וזה מה שאני עושה אני לא מכניסה את עצמי לפלונטר הזה בכלל שאני רואה בגד יפה ורוצה לקנו תאבל הוא יקר.. לא להיכנס לזה בכלל.

[תמי אפשטיין]

דיברתי על השאלה של חגית:

האם נראה לכן שיש לצרכן, לנו, יכולת להשפיע על המחיר בדרך כלשהי מול היצרנים/ בעלי החנויות?

למשל: להעיר שהבגד יקר מאוד, לא להיכנס לחנויות יקרות וכו’, לחץ חברתי חזק שיגרום להורדת המחירים.

[פסי פישר]

כל עוד החוצניקים נשארים פה, זה חסר סיכוי.

הם העלו הכל, את הדיור, האוכל, הביגוד וכו’

ואין להם מעצורים.

[מירי]

מצטרפת לתמי

קשה לי להאמין שזה יצליח

כי יש קהל יעד משמעותי מאוד (שהוא, ביננו, קהל היעד הרלוונטי שאליו פונות החנויות האלה) שימשיך לקנות במחירים הגבוהים

וזה שאני ואת ועוד כמה יחליטו להחרים את החנות או יעירו על המחיר הגבוה – להערכתי לא ממש יזיז להם

יכול להיות שיש חנויות בודדות שכן, אבל הרוב הגורף – להערכתי לא

אותן אלה שקונות בגד בשמגר פעם ב… בגלל הלחץ החברתי או כל סיבה אחרת, זה לא מי שמחזיקה את החנות. מחזיקות את החנות אלה שקונות שם 3-4 בגדים לכל בחורה בכל תחילת עונה, הרבע שמלה המסכנה שאני אקנה / לא אקנה שם, לא תשנה את התמונה

[חני]

זה דווקא הצליח

נפתחו חנויות, כדוגמת מזל חזות

בגד שבת נמכר שם ב 200-300 ש”ח

הבגדים באמת תפורים מבדים איכותיים וכוללים גם ביטנה לרוב

הרשת יכולה להרשות לעצמה את המחיר הנמוך כי מכל בגד היא מוכרת אלפים

משתמשת לרוב באותן גזרות קלאסיות

לדעתי מרוויחה יותר מחנויות היוקרה

וכמובן שלכל הטוב הזה יש את צידו השני של המטבע

בנות שהגזרות הקלאסיות לא מתאימות להם

לפעמים לא מתחשק ללכת עם בגד שפגשת ותפגשי על בנות אחרות בכמויות

את עצמך רוצה גיוון סגנונות במלתחה האישית

מהסיבות הנ”ל ואולי עוד כמה, לבנות מסויימות ו/או במצבים מסויימים אנחנו כן צריכות דווקא את החנויות היחודיות יותר ואין לנו מנוס מלשלם את המחירים הגבוהים

וזה צורך שאין עליו עוררין

[תמי אפשטיין]

למה מזל חזות היא הוכחה שהצליח?

היא נכנסה לוואקום הזה ויצרה מענה אחר. אבל זו עוד לא הוכחה להצלחה של חרם צרכנים.

ואם היא נותנת מענה – אז מעולה. אבל כנראה שהיא לא ממש נותנת מענה, אחרת השרשור הזה לא היה נפתח. בנות עדיין מחפשות את הסטייל והיוקרה שעולים הון לא קטן. כך שלכאורה היא פונה לקהל יעד מעט שונה, וזו ממש לא הוכחה לשום דבר.

אגב, אני חולקת על הקביעה האחרונה שלך, שזהו צורך שאין עליו עוררין. זו קביעה הרסנית מאד, עם פתח להרס ולצרות. אפשר למצא את הצורך הזה באפיקים שונים, ולא רק בשפיכת הון מטורלל על בגד לעונה.

זה מתחיל בצורך יחודי לבגד, ממשיך בפאה של המילה האחרונה ולא מסתיים בדירה נאה ורחבה, וכמובן במרכז. כך בדיוק זוגות צעירים נופלים לבורות ולחובות – מהקביעה שזה צורך שאין עליו עוררין. קצת דחיית סיפוקים תעיל במקרה דנן…

[חני]

נכון מאוד

וזה מה שרציתי להוכיח

שלמחיר נמוך חייבת להיות תשובת משקל כלשהי

[גננדי הופמן – אדריכלית ומעצבת פנים]

אני חושבת שבדיון פה מדובר הרבה על הפן הכלכלי, אבל זה רק חלק מהבעיה.

אתן חושבות שמשפחה שיכולה להרשות לעצמה זה הדבר הנכון?

לזה אנחנו מגדלים את הילדים?

איך בחורה/אישה שחייבת לקנות לעצמה יקר תוכל לההסתפק אח”כ כשבעלה ילמד…

האם זה מה שאנחננו רוצים שיעסיק ויהיה בראש מעיננו?

בן אדם הוא 100%, כמה אחוזים שהוא מכניס בחיצוניות אלו האחוזים שהוא פחות עסוק בפנימיות… בהסתכלות שלי

אני מדברת כמובן על העיסוק בזה והרצון והחיפוש, מי שיוצא לה בקלות בלי להכניס ראש לזה , זה נושא אחר.

זה הערך ומה שעומד מאחורי הקניות האלה,

ההוצאה הכספית היא אחת הבעיות אבל ממש לא הבעיה היחידה , לעניות דעתי,

מפריע לי שבחורה שגדלה במקום טוב ושמור והערכים קצת… ואני חושבת שבסמינר הם לא המקום לחנך לזה,

הפוך – הכל בסמינר חייב להיות אותו דבר , אותו תלבושת , בלי מותגים , בלי כלום שיהיה שונה,

הם בטח עושים את זה ממקום טוב וחשוב אבל לי מרגיש שאף פעם לא נותנים ליליד להבין הם כן אנחנו לא ולאו דווקא מבחינה כספית

מתי נלמד שיש אנשים שונים עם עקרונות שונים , עם מעמדות שונים, אח”כ גדלים ומתחתנים ונשארים באותו מרובע,

להיות כמו כולם!!

אני די צעירה ויש פה מבינות עניין אבל על זה גדלתי….

להיות יותר מחוברים לעצמינו מה אנחנו רוצים בחיים מהם הצרכים שאז נקנה בשפע אבל לא סתם כי..

אני כותבת בלחץ של זמן מקווה שהובנתי…

[ה ה]

התגובה שלך כ”כ נכונה

וחבל שלא הגבת אותה בדיון על הסטים של הבגדים,

העניין הוא שכאן זה לכאורה רק דיון כלכלי, ולא השקפתי ולכן כל זה לא עלה לכאן,

אבל זה ממש נכון, הכל מתחיל מהצורך להרשים ולהיות וואו, כמו שכולם…

רואים את זה בכל דבר גם בשיפוצים,

היום לשפץ דירה עולה סכומים מטורפים, כי מי תעיז להשים קרמיקה שהיא לא ה-מי-לה האחרונה (וזה שממילא עוד חודשיים גם זה יהיה כבר לא מעודכן, זה לא רלוונטי לצורך העכשוי להרשים ולהיות כמו כולם)

שמעתי פעם הרצאה יפה, לצערי לא זוכרת מי זה היה שדיבר על כמה זמן ומחשבה משקיעים בבדיקת כל האופציות ועיצובים שיש היום בשביל לעצב חדר אחד קטן בבית, כשהוא מוסיף ואומר באמת סליחה מכבודכם, אבל על מה מדובר? על חדר שירותים שבשביל מה הוא משמש…

הלוואי שנצליח לעצור ולהגיד לעצמינו עד כאן, כמה אפשר להשקיע בנראות, בגשמיות, בחיצוניות..

[גננדי הופמן – אדריכלית ומעצבת פנים]

זה באמת קפץ לי כבר אז אבל לא אוהבת לכתוב בציבור,

אז באתי בדיליי…

[ריקי פרנצהויז]

מרשות לי לחלוק על חלק מהקביעות פה?

נערה שבוער לה ללכת עם בגד שגורם לה להרגיש שהיא נראית טוב, שונה לחלוטין מאישה שבוער לה בית יפה, או כל דבר מנקר עיניים אחר

הבגד עושה את הנראות, מסכימות?

הצניעות יפה לנו, אבל בגד צנוע במקרים מסויימים משמין את הלא-רזות, מנמיך את הלא-גבוהות, וכן הלאה

אותי לימדו שעל צניעות- משלמים

אני אישית לא אלבש בגד שאני מרגישה שהוא לא מחמיא לי, גם אם הוא של מותג בסטייל ועולה 800 וצפונה

ומנגד, אלבש גם אלבש בגד שאני מרגישה שהוא מחמיא לי, בגד שאני מרגישה בנוח איתו, גם אם הוא עלה 50 ש”ח בבאזר

אבל מה לעשות שברוב המקרים זה הפוך, ורק ממש לפעמים אני מצליחה למצוא בגד מחמיא בזול?

זה מזכיר לי שפעם שמעתי מישהי שמצקצקת על הביזבוז המשווע בכך שאחיות של כלה משלמות על קשירת מטפחת לחתונה 380 ש”ח. כל כך התקוממתי!

השיער יפה לאישה. אין על כך עוררין. מטפחת לעולם לא תחמיא כמו שיער! איך כתוב בגמרא? ‘לא יאמר אדם לא אפשי’ נכון? אז כן, שיער זה דבר מחמיא ומיפה! ויש קהילות שלמות שנשותיהן הצדקניות מכסות את שערן במטפחת, ולא בפאה. וזה שזה מובן מאליו לא אומר שזאת לא גדלות. אז כשיש אירוע הן רוצות להיראות הכי טוב שאפשר במסגרת המטפחת, ומשלמות על כך. אני בטוחה שהוצאות צניעות- חוזרות. ומעריכה אותן מאוד מאוד. וחושבת שזה מותר להן בהחלט, אם זה גורם להן להיות יותר שלמות עם עצמן ולקיים את מצוות הצניעות יותר בשמחה (בשונה מפאה, שבדרך כלל ככל שהיא יותר יקרה, ככה היא פחות צנועה ויותר דומה לשיער בעצמו)

ואני מדגישה שוב כי לדעתי התערבבו פה 2 רצונות שונים לחלוטין של אנשים: אחד מהם הוא סטייל, (והוא לדעתי המקביל של התנשאות, של להרגיש ‘יותר’ מכולם) והשני הוא נראות נעימה וביטחון עצמי.

מכירה נשים רבות וצנועות ופשוטות וחסכניות שמאוד בוער להן שלהן עצמן תהיה נראות יפה, ושהילדים שלהן יראו טוב (ואני מדברת על טוב, ולא על מנקר עיניים) וממש ממש ממש לא בוער להן בית יפה או כלים נאים או שעון מותג או כל דבר דומה אחר. ולפעמים כדי להיראות טוב צריך לשלם.

ולדעתי- המחיר של אדם שלא אוהב את הניראות שלו במראה יקר הרבה הרבה יותר ממחירו של בגד יקר.

ועכשיו יש כאן בעיה אחרת- שלא תמיד יש לשלם את זה, וזאת בעיה בפני עצמה

אבל כמו שקושי או חוסר יכולת לשלם למקדמת קריאה לא הופך את הקושי בקריאה ל’לא קושי’

ככה גם קושי בלשלם על בגד שנערה/אישה מרגישה שהוא לא משמין/מנמיך/מכער אותה לא הופך את הצורך שלה ללא ראוי

וכן. צורך שלנו להיראות טוב הוא צורך. אנחנו נשים וכך נבראנו. לא אנחנו בראנו כך את עצמנו, ולא מלאך ולא שליח, אלא השם בכבודו ובעצמו הסתכל באורייתא ובנא עולמא

(מקווה שלא היו לי שגיאות כתיב בציטוטי…)

[ה ה]

לא הבנתי למה זה קשור,

חשוב מאוד מאוד להראות טוב,

אף אחד לא דיבר על ללכת לקנות בשוק הפשפשים…
הרבה מאוד בנות יכולות למצוא בגדים צנועים וחסודים שמאוד מחמיאים גם במזל חזות,

יש חלק (ולא משנה כמה אחוז) שהן צריכות גזרה מיוחדת כדי להראות טוב, זה ממש לא מחייב בגד יקר, אלא ברגע שהן תמצאנה משהו שמחמיא להן הן לא תעשינה שיקול של עלות אלא יקנו בכל מחיר כי לא בטוח שימצאו עוד משהו טוב במחיר יותר זול

לא חושבת שבשביל שהמטפחת תהיה קשורה בצורה יפיפיה חייבים לשלם 390 ש”ח

כמו שבשביל תסרוקת יפה בחתונה לא חייבים את הספרית בעלת השם מס’ 1.

(בדקתי את זה בחתונות, שילמתי עבור תסרוקות לבנות את המחיר הזול ביותר, יצא להן יותר יפה יותר עמיד פי כמה מאלו ששילמו מחיר כפול ומכופל)

סבתא שלי גרה בירושלים, מגרושים היא הלבישה את כל המשפחה שלה ביופי מיוחד.

אין שום קשר בין המותג לבין היופי.

נ.ב. בגד צנוע הוא לא מחמיא – ממש לא נכון!!!! ההפך בגד לא צנועה בד”כ פחות יחמיא כי הוא חשוף, צמוד , הוא מבחיל, רק שהתרגלנו לעשות מן התניה כזו, לא צנוע = יפה וזה ממש לא נכון.

[חני]

יפה מאוד ותודה על ההסבר הברור והמפורט

כמעט הלכתי לצאת מדעתי כשמישהי כתבה שהיא חולקת על כך שזה צורך שאין עליו עוררין

במילים חדות יותר

אם לא תתמודדי עם הצורך הזה בחנויות הבגדים, תיעלצי להתמודד איתו בחדר הטיפול הריגשי

ממש מים קרים על נפש עייפה לקרוא את מה שכתבת

[ריקי פרנצהויז]

אמרתי שבגד צנוע לא מחמיא?

אמרתי שבגד לא צנוע- מחמיא?

ולכן לקנות בגד לא צנוע?

להיפך,

אמרתי ש*במקרים מסויימים* בגד צנוע עלול לא להחמיא

ובמקרים האלה משלמים הרבה על בגד שיהיה ג*גם* צנוע ו*גם* מחמיא

ואמרתי שלדעתי במקרים כאלה זה צורך

בשונה ממה שאמרו כאן, שגם במקרים שרק בגדים יקרים מחמיאים- זה עדיין לא הופך אץת הרצון הלגיטימי לבגד מחמיא, לצורך הכרחי

[ריקי פרנצהויז]

ושוב, לגבי ההתניה של זול=יפה

נכון, לפעמים זול הוא גם יפה, וכבר הדגשתי שאני מעדיפה ללבוש בגד זול ויפה מבגד יקר שאני לא אוהבת, אלא שלרוב אני מוצאת להיפך- כשאני מחפשת זול אני מתקשה מאוד למצוא משהו שיפה ‘לטעמי’

שימי לב, שבכוונה כתבתי הרבה את המילה ‘מרגישה’

כי אין איסור ללכת עם בגד לא יפה, זכותה של כל אחת גם ללכת עם בגד מכוער, אם זה מה שהיא אוהבת (ובינינו, לפעמים בהשראת המודה המשתנה זה קורה הרבה 🙂

אבל זכותה של כל אחת ללכת רק עם בגדים שהיא עצמה מרגישה וחושבת שהם יפים ומחמיאים, ואם אחרי חיפושים ורצון למצוא בזול היא לא מוצאת בגדים כאלה, אלא רק בחנויות היקרות, בדיוק אז זה הופך לצורך

כי הצורך ללכת עם בגדים שאני מרגישה שהם מחמיאים (ולא בטוח שהם באמת כאלה) הוא צורך של כל אישה

[חגית כץ]

דיון מרתק.

אני מחלקת את התגובה שלי לשתי נקודות עיקריות:

1. התייחסות להשפעה שלנו כצרכנים על מחירי השוק

2. המניעים שלנו לרכישה.

לגבי יכולת ההשפעה שלנו כצרכנים על מחירי השוק:

צודקות הבנות שאומרות מה כבר אני אשפיע

על המחירים אם אני חלק ממיעוט והשאר ממשיכים לקנות.

ויש צדק בדברים. זוכרות את מחאת הקוטג’?

זו הייתה אכן מחאה של קהל משמעותי מאוד.

אפשר לומר שאופנה ובדגש בדיון הזה על מותגים,

היא מענה לצורך אנושי של תחושת שייכות.

והיא פועלת על קהל משמעותי ולא על יחידים.

ולכן, איך נלך נגד האופנה? מה נעשה אם נערה

מרגישה שייכת רק אם גם לה יש שמלה

ממותג מסוים? קשה מאוד למנוע ממנה

את הצורך הבסיסי הזה ובמיוחד בגיל נעורים.

אבל, תארו לעצמכן שיכנס טרנד חדש של:

“הכי סטייל זה לקנות בזול”

איך זה יראה? זה למשל יכול להשפיע.

במצב כזה נתחיל לשמוע בחנויות:

“זה יקר מידי”…

לגבי המניעים שלנו לרכישה:

אכן, הצורך שלנו לקנות אינו נובע רק מצורך קיומי בסיסי

יש הרבה גורמים שמשפיעים על הצורך לקנות

ועל ההחלטה שלנו לקנות. וזה שונה בין אחד לשני.

הסיבה היא מכיוון שאנחנו באמת אנשים שונים

שבאים מרקעים שונים, מושגים שונים ותפיסות עולם שונות.

אבל הבסיס משותף לכולם. יש לאדם הבריא צורך קיומי,

יש לאדם צורך לממש את הרצונות שלו,

את ההעדפות שלו וגם צורך להרגיש שייכות.

אלו צרכים בסיסיים שמשפעים על ההתנהלות הכלכלית שלנו

ובדגש הדיון הזה על קנית מותגים.

הבעיה היא שבדרך כלל יש לנו מגבלה כלכלית בקניה

כי ניתן לקנות כאשר יש לנו אמצעי לשלם.

ופה מגיע הכאב של “איך אני אשלם”?

אז השאלות הערכיות מאוד על ערכים זה דיון נפרד.

ובמישור הכלכלי חשוב שנהיה מודעים להשפעות

מכל הכיוונים שבעצם “מחליטים” בשבילנו על הקניה

וכפועל יוצא, איך אנחנו מדייקים את הצורך שלנו

ומבינים מה מפעיל אותנו כך שגם אנחנו

נוכל לקבל החלטה נכונה על קניה

ולהשפיע על המחירים שנשלם.