ככה פשוט / יוכבד גרינבוים
ככה פשוט / יוכבד גרינבוים
אמא,
כשהייתי קטנה
בת ארבע בערך
הייתי קוטפת לך פרח
כל יום בדרך
בפרצוף דביק ומיוזע
הגשתי בחום לב קטן ויקר
בשבע שגיאות וללא חריזה
הנחתי מכתבים מתחת לכר
ולפעמים היה לי קר…
בלילה מאוחר…
ובלאט למיטתך הייתי ניגשת
חום, ביטחון והגנה מבקשת
ככה פשוט זקוקה
ללטיפה של יד רכה
לחיבוק ונשיקה…
וציירתי לך ציור
ותליתְ אותו על קיר
ואמרת לי
'את הילדה הכי טובה בעיר'!
וגדלתי…
והצמחתי ענפים וגם פירות
ויודעת שאין סיכוי לראות
שהעץ שלי רועד לפעמים
בחושך ובקור
ולפעמים מתעקש
'לשחק אותה' גיבור
והפירות מתוקים
ומעיינות מפכים
אבל לפעמים…
יש גם סדקים
ברקים מכים…
תסתכלי עלי היום
מתחת לפאסון
יודעת שבניתי
תדמית של עץ חסון
פיתחתי מגננות
הנחתי מנעולים
יודעת לשחק את המשחק של הגדולים
ובאתי לשבָּת
הבאתי זר פרחים
לא הורדתי מסכה
– כולה מחיוכים
הבאתי גם קולאז'
תלית אותו על קיר
רציתי שוב לשמוע
'את הכי טובה בעיר'
רציתי שוב להיות
ילדה שלך קטנה
שואלת באמת ובתמים מה נשתנה?
למה אז בגן
יכולתי כך לבכות
על שטויות, ומריבות
נפילות וגם מכות
ולמה אז בכיף
יכולתי לשתף
שֶׁקַר לי וכואב
עמוק בתוך הלב
ולמה החיוך
היה כ"כ כנה
ולמה החיבוק
נתן לי מענה
ולמה היום
אני כבר לא בוכה
כזו אינטליגנטית
יודעת, בטוחה
עולה על הבמה
משחקת ת'משחק
עם הזמן דוהה התפאורה
הסאונד קצת נשחק
הסצנה גם אותי
מתחילה לשעמם
ואור הזרקורים
מתחיל להתעמעם
וכל התהיות
קמות ומציפות
שאלות מהן ברחתי
מכות בי וצולפות,
למה לשחק אותה יפים וחתיכים?
ולמה לשווק אותנו סופר מוצלחים??
למה לתכנן ולחשב מהלכים?
עד מתי להתחשבן כמו סוחרים ממולחים?
מספיק עם המשחק של הגדולים והקשוחים
מתי נלמד לחיות ככה פשוט,
עם חלונות פתוחים???
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.
