הוראה למידה ועזרים
מובילות:
- Organized by
-
-
מסורת דמי חנוכה: מהמקור העתיק ועד הגעלט המודרני, איך הכול התחיל?
-
מסורת דמי חנוכה: מהמקור העתיק ועד הגעלט המודרני, איך הכול התחיל?
חנוכה הוא חג של אור, של ניסים, ושל מסורת שממשיכה להתחדש מדור לדור. אחד הסמלים הכי מוכרים שלו הוא הגֶעלְט – אותם מטבעות שוקולד עטופים בנייר זהב או כסף, שמעלים חיוך על הפנים של כל ילד ומבוגר. אבל מאחורי הסמל המתוק הזה מסתתר סיפור מרתק על חינוך, נתינה וקהילה.
איך הכול התחיל?
עוד הרבה לפני שהשוקולד הפך לחלק מהחג, היה מנהג עתיק לתת בחנוכה דמי חנוכה – כסף אמיתי. בקהילות יהודיות ברחבי אירופה היו נותנים סכומי כסף קטנים לילדים, לתלמידים ולרבנים.
למה דווקא בחנוכה? המילה "חנוכה" קשורה לשונית למילה "חינוך", והמתנה הכספית סימלה עידוד ללימוד תורה. מקורות מספרים שהיוונים ניסו להרוס את שלושת העמודים – תורה, עבודה וגמילות חסדים – ולכן הוסיפו בלימוד התורה בימי חנוכה כתיקון, יחד עם נתינת מעות לצדקה.
במאה ה-16, מורים יהודיים נסעו לכפרים מרוחקים ללמד יהודים עניים. הם סירבו לתשלום רגיל, אבל בחנוכה קיבלו געלט – מטבעות שסימלו הערכה למסירותם.
עם השנים המנהג התרחב. כפי שאמר מרן מהרי"ד מבעלזא, הנהיגו לחלק לכולם דמי חנוכה, כדי שלא לבייש את מי שאין לו כסף. המסורת הזו חיזקה את ערכי החג: נתינה, אור, חינוך וצדקה.
המעבר לשוקולד
המסורת של געלט שוקולד החלה באירופה בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, כאשר יהודים היו בולטים בייצור שוקולד. עיצוב מטבעות משוקולד אפשר לילדים עניים ליהנות מהמסורת, גם כשלא היה כסף אמיתי.
בשנות ה-1920, חברת הממתקים האמריקאית Loft's ייצרה את געלט השוקולד הראשון, עטוף בנייר זהב או כסף בשקיות רשת שנראו כמו שקי כסף. המטבעות עוצבו עם סמלים יהודיים מתקופת המכבים – חנוכייה, סביבון ומגן דוד.
כך נוצר הסמל שאנחנו מכירים היום – שילוב של מסורת עתיקה עם חוויה מודרנית ומתוקה.
איך הגעלט נכנס לסופגנייה?
בשנים האחרונות קרה משהו מעניין: הגעלט יצא מהשקית ונכנס ישר לקולינריה החגיגית.
הסופגנייה, שמטוגנת בשמן כסמל לנס פך השמן, תמיד הייתה אחד המאכלים המסורתיים של חנוכה. אבל אם פעם הייתה זו סופגנייה פשוטה עם ריבה, היום זה עולם שלם – מילויים של קרמל, ריבת חלב, קרם פיסטוק, קצפת אוורירית, ועיטורים שהופכים כל סופגנייה ליצירת אמנות.
ובדיוק כאן נכנסות דסקיות השוקולד המעוצבות. במקום "סתם" מטבע געלט מעטוף בנייר, היום משתמשים בדסקיות שוקולד איכותיות עם הדפסות של חנוכיות, סביבונים, וכיתובים כמו "חנוכה שמח" – שהופכות כל סופגנייה לחגיגית במיוחד.
זה שילוב מושלם: הגעלט שסימל חינוך ונתינה, כעת מעטר את הסופגנייה שמסמלת את נס השמן. שתי מסורות חנוכה נפגשות במאכל אחד מרהיב.
איך עושים את זה?
הרעיון פשוט והתוצאה מרשימה:
הבסיס – סופגנייה טרייה וממולאת, אפויה יפה ובצבע זהוב
הקצפת – שכבה אוורירית של קצפת מתוקה או קצפת מסקרפונה, שמשמשת גם כ"דבק" לשוקולד
הדסקית – דסקית שוקולד איכותית עם עיצוב חגיגי, ממוקמת בזווית קלה על הקצפת
הגימור – אבקת סוכר עדינה, פירורי שוקולד, או גרגירי סוכר בכחול ולבן
טיפ חשוב: חנוכה תמיד חל בחודשים הקרים, אז השוקולד לא נמס בקלות והקישוט נשאר יפה גם אחרי זמן.
לסיכום
הגעלט הוא הרבה יותר משוקולד עטוף בנייר זהב. זהו חיבור בין מסורת יהודית עתיקה לעולם עכשווי ומתוק.
כיום, רוב המשפחות נותנות לילדים געלט שוקולד, ומעודדות אותם לתרום כסף לצדקה כדי ללמד על החשיבות של נתינה.
מהמנהג שנועד לעודד חינוך ולחזק קהילה, דרך מטבעות שוקולד שאיפשרו לכל ילד להשתתף, ועד לסופגניות המעוצבות של היום – המסורת ממשיכה להתפתח. היא משלבת את העבר עם ההווה, את המשמעות עם המתיקות, ומוסיפה אור וקסם לחג.
-
2 תגובות
-
נשמע ממש מעניין!
-
קראתי את הפוסט שלך
ויש בו תוכן מעניין
חשבתי שאם היה שורות קצרות יותר
יהיה יותר קל להתחבר למה שכתבת
ותודה שהחכמת:)
Log in to reply.
