איזה ספר קריאה נהנת לקרוא לאחרונה?

[ב פ]

יעל רועי – כותבת בחסד!

שנונה, עלילות טובות, כתיבה איכותית, מסרים…

“ילדה נוף” של רותי קפלר – אחד הספרים הטובים, נוגע ללב.

“עליה השלום” (דבורי רנד) – ספר מתוק.

הספרים של יהודית אקשטיין מעולה – סגנון ציני, שנון לפעמים, סצנות מהחיים (“קרוב לצלחת”, “זלזל”)

[lea HN]

לפי מבול התגובות פה, חושבת שנכון יותר להבין את הסגנון של כל סופרת מאשר איזה ספרים אוהבים,
“כשם שפרצופיהם שונים” וכו’…
מיה קינן- בד”כ ספרי עלילה מורכבת עד מתח ממש (תלוי אלו ספרים), המסרים וההשקפה שהיא מביאה בספרים- חושבת שהרוב יסכימו על כך שהם איכותיים ברמה שקשה למצוא דומות לה, יש רגש עמוק מאוד בספרים שלה, כזה שאינו מוחצן מידי, בנוסף הכתיבה שלה היא כתיבה עקיפה שסומכת על הקורא שיבין את הפאנצ’/ המסר או אפילו סתם את ההתפתחות שהתרחשה, ולכן הספרים שלה דורשים ריכוז גבוה.
יש כאלו שמבקרים וטוענים שהיא מאריכה מידי בתיאורים אלימים/ אכזריים.
רותי קפלר- כתיבה זורמת עלילות מקוריות שקורות בחיים עצמם, הכתיבה שלה מאופיינת בפובלציסטיות- היא מעבירה מסרים שמשקפים את דעותיה על הנהגות/ סטיגמות שונות שהשתרשו בציבור החרדי לגווניו חלק מהמסרים סמויים יותר וחלקם פחות, יש כאלו שמסכימים עם מסריה בהתלהבות, ויש כאלו שמתנגדים להם נחרצות.
דבורי רנד-בד”כ בונה לספרים שהיא כותבת תבניות כתיבה שאליהם היא נצמדת במהלך הספר ולאורך הפרקים,
הספרים שלה כוללים בד”כ דמויות בלתי שיגרתיות עד הזויות ממש, הכתיבה מלאת קסם ורגש ויש כאלו שהדבר מכביד עליהם, המסרים שלה הם בד”כ של חמלה, קבלה, אהבה ושלמות פנימית, וכמובן לכל ספר יש גם את המסרים המיוחדים לו.
אסתר קווין- יש לה ספרים מגוונים שמאופיינים בכתיבה זורמת ובמסר איכותי, הרבה מכתירים אותה כמלכת סופרי הילדים, ספרי הילדים שלה מדברים בשפה נוגעת, טהורה וכנה עם מסרים קליטים ואיכותיים ומאופיינים בד”כ ברקע היסטורי מקורי או רקע היסטורי מוכר אך מהזווית היותר מקורית ועדינה שלו.
ליבי קליין- ספריה מאופיינים בדמויות סטנדרטיות שעוברות ניסיונות קשים עד טרגים, ההתמודדויות שחוזרות על עצמן בספרים שלה הן התמודדויות על רקע ראסון כלשהו(כמו מחלה/ פיגוע/ תאונה וכו’) או התמודדויות על רקע רוחני, הכתיבה שלה מדבררת את הגיבורים על שלל האמוציות/ תחושות/ מחשבות שלהם בעיקר ביחס לעצמם ולסובבים אותם, וכמובן למאורעות שהם עברו.
בד”כ דמויות הגיבורים מספרים קודמים יופיעו כדמויות משניות בספר הבא, ולפעמים הספר הוא המשך ישיר של הספר הקודם, יש כאלו שנמנעים מלקרוא את ספריה משום הרקע העצוב בד”כ שבו הם מאופיינים ויש כאלו שמבקרים את המסרים שלה.
יונה ספיר(חדש יותר)/ מ. ארבל(ישן יותר)- ספרי מתח עם עלילות מורכבות, גיבורים הירואים, ובוגדים מושחתים שמערבים בד”כ את המוסד/ השב”כ.
דוד זריצקי- כתיבה גבוהה מאוד ששייכת לדורות קודמים ומצריכה ריכוז רב,
מי שמסוגל לכך מרוויח חוויה מרוממת ומעשירה,
הספרים שלו מספרים את סיפור ההתמודדות של הגיבורים עם יצריהם/ מידותיהם ומאופיינים ברקע עלילתי והיסטורי(איך לא?) ובכתיבה מלאת רגש.
אני עוצרת כאן, ואולי תהיה מתנדבת להמשיך אותי, השתדלתי לכתוב כמה שיותר אובקייטיבי,
מקווה שלא פגעתי באוהדות נלהבות של אי מי מהסופרות/סופרים הנ”ל.
בגדול לא חסר ספרים איכותיים (אלא אם כן את תולעת רצינית ביותר) את צריכה למצוא את אלו שיקלעו לטעמך:)

[שילת ועקנין]

ואו איזה ניתוח מדהים 🙂

[lea HN]

תודה לך:)

[Bassi G]

אגב, רוב הסיפורים של דוד זריצקי הם אמת לאמיתה. סיפורים הירואיים שקרו באמת.

[רעות אנסבכר]

תמר מור!!! כל הספרים!

אלופה אלופה אלופה

ספרים טובים, כנים, מרתקים ובגובה העיניים

שרהלה מלוביצקי – כנ”ל.

מצחיקה וכובשת. ושוב – כנות וישרות…

חיה לוברבום אלופהההההה ספרים מפתיעים ומחדשים. אלמוני, תשע לפנות בוקר

וכן ספרי רבי מנדל – אומנם לילדים אבל אני עצמי אוהבת אותם מאודדדד

חמודים קלילים, וגדושים בתוכן איכותי מכל הבחינות

תהני!!

[תמר וינברג]

תשע לפנות בוקר זה של אסתר קווין

לחיה לוברבום יש את אלמוני, מעבר להרי החושך, כל הנחלים ועוד כמה…

[רחלי]

תשע לפנות בוקר של אסתר קווין

מצטרפת להמלצות על חיה לוברבום. עלילות מרתקות שמתרחשות במישור החיצוני והפנימי בו זמנית.

היא הזכירה לי קצת את דבורי רנד בכניסה לתוך תבנית של כתיבה שחוזרת על עצמה לאורך כל הסיפור. אישית אני אוהבת את זה מאוד, וחושבת שזו אומנות לכתוב כך. ממלצה בחום!

[Eti]

גם ממליצה על חיה לוברבום
איזה ספרים יש לה חוץ מכל הנחלים?

[רות רוט]

יש לה כמה וכמה!
זוכרת יותר את העלילות מאשר את השמות של הספרים… אבל נראה לי ש”אלמוני” הוא
גם ספר שלה (וגם אם לא, מושלם!)
ויש עוד כמה… את חלקם לא קראתי.

[רבקי רפפורט רפפורט]

אפרת ברזל

נורא אוהבת את הכתיבה שלה

זורמת, מדברת מהלב…

יש לה את “כל כך” ו”ממש”

[מירי]

שתהיו לי בריאות כולכן 😆

לא יודעת כמה זמן כבר לא לקחתי מהספריה, כי מיציתי את המלאי של הסופרות שאהבתי

השבוע חידשתי מלאי בהשראת כמה רעיונות חדשים (לי) שעלו פה (תמר מור למשל)

ואין מה לומר, מצטרפת לממליצות

אבל זה חייב לבוא ביחד עם תוספת של כמה שעות טובות ליממה, אחרת המצב קשה—

[רות רוט]

את השעות ששורפים על פורומים וקריאת תגובות אפשר לשרוף על קריאת ספרים 🙄
לא? 🤔
על כל פנים, מצטרפת להמלצות על תמר מור, אישית אני אוהבת לקרוא חומרים שלה.
אבל כמו שכבר כתבה מי שכתבה, שזה יותר ענין של סגנון וטעם, ולכן אם אתן מעלות
המלצות נוספות על ספרים / סופרות – נא לכתוב סגנון. כלומר איזה סוג הספר
(מותחן / מרגש – סיפורי חיים / תיאורים…) או איזה סגנון הסופרת.
תודה מראש על שיתוף הפעולה 🤗

[רבקה וינוקור]

תודה רבה על כל ההמלצות החמות:)

אני אוהבת בעיקר סיפורים מהווי החיים – דברים רגילים

לא סיפורים טרגיים מידי….

אוהבת בעיקר את סגנון הכתיבה של מיה קינן, אבל לא את כל הספרים שלה אני מסוגלת לקרוא …)

אוהבת גם ספרי סיפורים קצרים (יש למיה קינן למשל 2 ספרים כאלה מדהימים)

[אורית מיוזיק]

הספרים שבאמת הכי אהבתי זו הסידרה של ליבי קליין- מטורפת!- מומלץ לקריאה!

[משתמש לא ידוע]

הלוואי שתהיי – דבורי רנד.

ספר שלא הורדתי מהעיניים עד שגמרתי מכריכה לכריכה בלי לדלג על אות.

כרטיס לחיים – ספר יפהפה.

הסדרה של רותי טננולד בסגנון של פעם- מ-א-ל-פ-ת-!

מחר נסע לירושלים – יהודית פריינד- פשוט ומאלף!!

[רות רוט]

הילי טרסוב, רוצה אולי לפרט לנו קצת מה אהבת במיוחד בספרים?
ולא רק את, באופן כללי – באנה ננסה להגיע לדיוקים, לא רק “מה אהבת” אלא יותר
– “למה אהבת”.
כך נוכל להתרשם מהסגנון של הסופרת/ספר, וכל אחת תבדוק אם זה מתאים לטעם שלה או
לא.
כי הרי כשם שפרצופיהם שונים כן דיעותיהם שונות…
וכשאנחנו רוצים להמליץ לשני – אנחנו צריכים להמליץ לו לפיו – ולא לפי מה
שאנחנו.
אז דבורי רנד – מה הייחוד שלה? (אני חושבת שכבר התייחסו לזה בעבר)
רותי טננולד – מה מיוחד בסדרה הזו? (בגדול, מי שאוהבת היסטוריה + זרימה נעימה
ועדינה, ספרות נוער קלאסית. לא דייקתי בהגדרות, ואשמח שתסייענה לי!)
יהודית פריינד – מה משותף לכל העלילות/כתיבה שלה?
מחכה לעוד תגובות…

[משתמש לא ידוע]

אני חושבת שהיחודיות של דבורי רנד. הפרטים הקטנים שהיא נותנת להם במה על הספר.

ניתוח אופי ותגובות- הם אלו שגורמים לאלפי נשים להתמגנט אל ספריה.

יהודית פריינד כותבת בפשטות ויופי נןגע ללב.

לרותי טננוולד יש כתיבה יפה ומקורית.

זהו.

מעבר לזה אני חושבת שאת צודקת.

כל אחת מתחברת לסגנון שלה לפי כל מיני דברים.

אין כל כך מה להשוות- זה או שהתחברת או שלא.

[שרה חזן]

סופרים מומלצים:

חוי בר

יונה ספיר

נחמן סלצר

מיה קינן

יעל רועי

דבורי רנד

ליבי קליין

[שרית מדמוני]

לחיות וחצי

[אודיה יהודה]

הספרים של חיים גרינבוים.. בעיקר הצוואה! מדהים!

מותחן מרתק, לא מתח מטורף כמו יונה ספיר, קצת יותר קליל לטעמי וממש נהניתי לחזור ולקרוא עוד פעמיים..

ואני לא כ”כ אחת שאוהבת לחזור על ספרים

[אושרת ישראלי ישראלי]

השבת קראתי את מסומן

ספר משותף

לרותי קפלר,מיה קינן,;ואסתר קווין

לא יכלתי לעזוב עד שגמרתי

כתיבה ברמה,נושא מרתק ששי יך לכולנו..

[ש הודיה אהרון]

ס

[ש הודיה אהרון]

ספרים יפים שקראתי(ולא רשומים פה…)

גשם אדום וגשם כחול, ריח של פעם

ויש ספר ‘בשבי הברזילאי’, -סיפור אמיתי שלא יאומן שקרה, שווה לקרא ( אם תמצאו אותו)

[חני זלצמן]

לגבי הספר המשך של כשהמוביילים שותקים אז זה פעמוני רוח מהמם!!!!

שומרת השערים של דבורי רנד

אבל זה סגנון יותר של רגש

חוי רוזנברג נותנת יותר נקודות למחשבה למשל ודבורי רנד מכניסה אותך לבפנים

בעיני אצל ליבי קליין (שאני מאד אוהבת אותה…)יש קצת מריחה ואין אפיון דמויות כולם מדברים אותו דבר ולכולם יש כסף וכל היום חיבוקים (זה בעיני ואני מאד אוהבת לקרוא אותה)

[Chani Miller]

ושכחת את העיקר:

הרבה צרות ואסונות, יוצאים בשאלה, חוזרים בתשובה, אסונות, תאונות, נכים, הרוגים,

בעיות נפש, כפייתיות, גרושין, חיים בכפר ערבי ועוד.

יש מצב ששכחתי משהו, ליבי כנראה לא שכחה צרה אחת.

אם את כאן, ליבי – אז אתגר בשבילך –

אולי תראי לי איך את כותבת ספר שמח ומתמודד כמו כולן עם בעיות רגילות שיש בחיים?

[לא שאין את הצרות האחרות, אבל אותם אני פוגשת בעיתון מספיק פעמים]

[אביגיל לוי]

לאחרונה קראתי את הספר עגור הברונזה=מתח אוטנטי מאד ממליצה

[רבקה טייך טייך]

אני חושבת שהמעלה של ליבי קליין

שהיא נתנה מקום לתופעות שלא כתבו עליהם

חוזרים בשאלה

בנות להורים עם הפרעות אישיות (כמו יואל ואמא של אסתי )

אנשים מתמודדי נפש

ועל זה מגיעה לה המון הערכה

אני אישית מאד אוהבת את הספרים שלה \

רק בבית שלנו טוענים

שלקרוא את הספרים שלה לא בחול המועד

כי שמחה אין שם\😁(לקחת בקליל ….)

ולגבי ספר חמוד שקראתי לאחרונה

זה הפיל הלבן מהרצליה

מתוק קליל מתאר סופר

בית אברכי למהדרין ( בעל אברך , אישה מורה )

עם איזשהוא פיל שהגיח

ספר מתוק ממש

[מירי]

מבלי לפגוע בליבי קליין,

לפחות חלק מהנושאים שציינת ראיתי אצל עוד סופרות:

בנות להורים עם הפרעות אישיות (כמו יואל ואמא של אסתי ) – פגע וברח מדבר בין היתר על בת לאמא נרקסיסטית, לא זוכרת מי הסופרת (שרה מלוביצקי אולי?)

אנשים מתמודדי נפש – לרות רפפורט יש את זכור שהייתי, ספר ממש ישן

יכול להיות שליבי קליין היתה הראשונה, אני לא יודעת כי לא באמת עוקבת

אבל מי שמתעניינת – יש עוד כאלה בשוק

[רבקה טייך טייך]

ברור שיש עוד בשוק

גם לרות רפופורט יש

ואכן זה של שרה מלובצקי

סליחה על השגיאות כתיב בשמות משפחה

אבל היא הייתה החלוצה

וזה היחודיות של הספרים שלה

וכן שיש שם גם תקשורת ביתית כלומר בין הבעל לאישה

מה שכמעט לא היה קיים

(כאילו בדו שיח ממשי ולא איזה משפט שתיים )

אבל מצד שני :

אני חושבת שאישה נשואה (לא עכשיו שהתחתנה ) חווה את הספרים הללו של ליבי

בעוצמה רגשית גבוהה יותר מאשר ללא נשואה

[מירי סול]

פגע וברח של לאה סמילנסקי, לא שרה מלוביצקי.

רק לשם הדיוק, כי חוץ מהחרוז אין קשר…

[Chani Miller]

ברור שיש עוד, מירי, והרבה,
עם המודעות לפתוח נושאים שפעם היו פחות מדוברים, ולא נכנסת לאם זה טוב או רע,
ולא התכוונתי שכל הספרים יהיו בגדר אוטופיה מושלמת ומנותקת מהמציאות, כי הדברים הללו באמת קורים ובינינו.
אבל, יש גבול. אולי צרה, שתיים בספר, לא יודעת.
כל אחת והגבולות שלה, אבל בעיני, זה קצת הורס הרבה מידי צרות, ואותה צרה שחוזרת על עצמה כ”כ הרבה.
קל מאד לכתוב על התמודדות נאצלת של אנשים חולים,
הרבה יותר קשר לכתוב על נושאים יומיומיים של אנשים רגילים בצורה שתסקרן ותמשוך את הקהל.
לא צודקת?
ספציפית אוהבת מאד ביוגרפיות או דומה להם, לא חסר בהם כלום.
כמו: גוטה – זכרונות מעולם שחרב,
אחותי בסין,
ניחוח פרחי השלג,
ויש לפלדהיים הרבה מהסוג הזה.
וגם ספרים שמעוררים מחשבות והזדהות,
אבל באמת אין מידי ספרים טובים היום בשוק.

[Gila]

אם אני לא טועה פגע וברח זה לא של שרה מלובצקי, יכול להיות של לאה סמילנסקי?

[מירי]

מצלצל לי באמת

[Gila]

@taich של מי הספר “הפיל הלבן מהרצליה”?
ספר חדש? למבוגרים?

[רבקה טייך טייך]

חוי שטיגל

אישית לא מכירה

שלחו לי תקציר מיפה נוף

קראתי פרק לדוג

לא הכי התלהבתי את האמת

אבל הספר היה מתוק ויפה

[Chani Miller]

מעדכנת לטובת הציבור:

אם חשבת פעם [ולא מתכוונת לפתוח את הנושא לדיון], שאיך יתכן שכל סופרת שנקראת חרדית,
יכולה לכתוב כאוות נפשה וכולנו נקרא את הספרים – כי השם מצטלצל חרדי או כי הוצאת הספרים חרדית.
אז למי שבאמת מעונינת לשמור על עצמה, יש קו חדש שניתן לבדוק בו ספרים וקטגוריות:

0733.837119

[רבקה וינוקור]

מעניין,

מי עומד מאחורי הקו הזה?