אני שלו לעד…
אני שלו לעד…
דברים שאתמול היו מובנים, עכשיו פחות,
איך המציאות משתנה בשניות,
אני ממהרת להספיק הכול,
לא יודעת האם מחר כבר או אתמול,
הזמן טס והחיים ממשיכים,
והמציאות צוחקת לי בפנים,
כל מה שאני רוצה להספיק, עף ברוח,
ואני נשארת בלי זמן ודקה לנוח,
מחפשת את עצמי בבלגן,
מוצאת רק אש ועשן,
קרבות שבהם הפסדתי,
שוב נלחמות בי ושוב הובסתי,
לא יודעת מה לעשות,
איך אוכל כך לחיות,
מבינה שרק עליו אני יכולה לסמוך,
נותנת לו להוביל אותי בעיניים עצומות,
מורידה את הידיים מהמושכות,
מראה לו את המכות,
והוא כאבא רחום מלטף,
את הפצעים חובש,
נושא אותי על כתפיו,
מעתה לעד…
Log in to reply.