חדש: פ(נ)ינת הלשון. והפעם: לא לשווא.

[נחמי ברנשטיין אסטרטגיה ופרסום]

לא בכדִי המנהלת/מורה הקשוחה/כבודה מעירה ומתקנת את אופי תגובות המבקרות.

זאת, כדֵי שנשדרג את רמתנו הספרותית והן את רמתנו הרגשית.

המורה, כתבתי נכון?

אוי, אהבתי את פנינת הלשון הזאת🙂

אני שוקלת להעתיר בתלונה להנהלה-

למה רק פעם בשבוע שבועיים? לזאת- אני לא מסכימה. ולא בכדִי.

חברה, גם את רוצה יותר פנינים בפינה הזאת?

לייקי.

[אמונה בנישתי]

מתוק.

מצטרפת גם.

הפינה מיוחדת ולא בכדי. (ממש לא לחינם)

תודה על העשרות.

[מירי]

המורה, אפשר שאלה?

הבנתי את ההבדל בין כדי בצירה, לבכדי – בחיריק

אבל

מי אמר שאי אפשר לומר בכדי, בצירה?!

יש איזשהו כלל שאוסר את זה?

אגב,

בלשון חכמים זה דווקא שימושי – “בכדי שיעשה”

אבל שם המשמעות קצת שונה

ואין לי מילון כדי לרשום פה הגדרה מדוייקת אז מי שמעניין אותה – מוזמנת לחפש 😉

[רות רוט]

“בכדי שיעשה” זהו מושג הלכתי שמשמעותי: משך הזמן בו הפעולה נעשית.
ואכן, הד’ בצירה. הניקוד הוא כך: בִּכְדֵי. (השוא של הח’ מרחף ולכן אין דגש
קל בד’).
ומה פירוש “כדי אכילת פרס”? (או כל “כדי” אחר במשמעות של זמן) – משך הזמן.
בתנ”ך:
“כדי” בתורה, מתרגם אונקלוס “כמיסת”. (ויקרא, דברים).
בנביא – מצודת ציון: כדי ארבה – כארבה. ומילת “די” יורה ענין ריבוי. (שופטים).
ובכתובים – בנחמיה, מלשון דֵּי. “כאותו די ממון”.
אז נסכם: בתנ”ך המילה “כדי” משמעה – באותה כמות.
המילה כְּדִי מופיעה בדניאל, ומשמעה “כאשר”. (המילה דִי בארמית משמעותה אשר,
כמו “די אכלו אבהתנא” – אשר אכלו אבותינו).

בלשון חכמים (משנה, גמרא, מדרשים, מפרשים) מצאתי –
“בכדֵי” (צירה ב-ד’) במשמעות של מדידה, כמות (לא מצליחה להגדיר, אשמח לעזרה)
כדֵי (בלי ב’) – במשמעות של בשביל, למען.

ובעברית החדשה…
לא שאני אוהבת אותה, אבל תכל’ס בהגהה לשונית הולכים על פיה.
כדי = למען, בשביל. צירה ב-ד’.
בכדי = לחינם, לשווא. חיריק ב-ד’.

מקווה שעניתי…
הצלחות!

[מימי קדוש]

מכירות את הבאג הזה בפרסומות-

שתכוונים למכור משקפיים ללא מסגרת לבחורים- אבל כותבים:

משקפיים לבחורים בלי מסגרת?

אוברול לתינוק בלי רגליים?

עריסה לתינוק מעץ?

שמלות לנשים נוחות?

ועוד כל מיני….

יש לכן דוגמאות נוספות?

[רחל ש]

טיטולים לאברכים סוג ב’

חנוכיות לחתנים בגובה 50 ס”מ

[רעות אנסבכר]

😂