כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שעוסקת בכתיבה וקריאה ואוהבת לדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- מאורגן על ידי
-
מלחמת בזק / שיתוף לביקורת. קצת ארוך… סליחה מראש
מלחמת בזק / שיתוף לביקורת. קצת ארוך… סליחה מראש
אבל כבר לא אלול, ואפילו לא עשי"ת. באותם ימים כולם משתדלים – לפחות מנסים
להשתדל – להתחזק בבין אדם לחברו.אבל עכשיו סתם יום של חשון. תשרי כבר הפך לדף ישן ולא רלוונטי בלוח השנה.
והכלים עולים על גדותיהם בכיור. וסלי הכביסה המלוכלכת עומדים מלאים, ומכונת
הכביסה ריקנית. גדות הספה – אי אפשר לראות אם הן עולות, כי אותן גדות מוסתרות
באמצעות כביסה נקייה ממתינה לישועה. והישועה – הלוא היא יום חופש מעבודה –
קרובה מאוד.אבל כבר לא אלול, ואפילו לא עשי"ת. אז אין לי חשק אפילו לא לנסות להשתדל.
והכלים, והכביסה, והישועה – נראים רחוקים מתמיד."נו, תתחילי!" גוער בי קול פנימי. הוא משיט אצבע דמיונית סביב במעגל שרדיוסו
עצום, ומכיל בתוכו את כל הגדות הנ"ל: גדות הכיור וגדות סלי הכביסה, גדות הספה
ודלתות הארונות המסתירות ריקנות חלולה."נו כבר!" הוא גוער שוב.
אני לא עונה. לא לו, ולא לטלפון.
כי הטלפון לא מצלצל.
אני לא יודעת איך זה אצלך, אבל אצלי ככה זה עובד: כדי שכיורים יתרוקנו ומייבש
הכלים יתמלא, כדי שסלי כביסה מלוכלכת יתרוקנו ומכונת הכביסה תתמלא, כדי שכביסה
מקופלת תיערם, ספה תתרוקן וארונות יתמלאו – אני צריכה טלפון.אל תחשדי בי, חלילה. אני שונאת לחלוטין להאזין לקווים מקווים שונים. הם שמורים
בטלפון, וגם על פתקים מזדמנים. אבל אם איני חייבת איני מאזינה להם. אני
מתכוונת לטלפון אחר.טלפון לחברה. ביחד נקטר על הכלים והכביסות והלכלוך וה—כו', נאתגר את עצמנו
וגם זו את זו, ואחר כך נריב מי ניצחה בתחרות, נחליף רשמים על מזג האוויר
ופטפוטים על הא ועל דא, ובסוף אגלה איזושהי תחתית שחשבתי שאינה קיימת. תחתית
הכיור, לדוג'. או תחתית הרצפה העמוסה בפריטים. או תחתית סלי הכביסה. או תחתית
וכדו' וכו'.אבל היום היא לא עונה.
אחר כך היא תסביר לי שהיא השתיקה את הצלצול לאחר חמש שיחות רצופות של מבזקים.
והיא תשאל אותי איך אפשר לצאת מכל הרשימות של המבזקים האלה, ואני אחזיר לה את
השאלה, כי לוּ הייתי יודעת הייתי יוצאת משם בעצמי.באלול או בעשי"ת היא השתדלה לענות לי, וגם כשהיא לא – השתדלתי לעשות מה שצריך
בלי הטלפון.אבל עכשיו? בסתם יום של חשוון?!
צלצול טלפון מקפיץ אותי. אבי מעוז מדבר. אתמול זה היה גדי אייזנקוט, ושלשום
ולפני שלשום שוב אבי מעוז ואיתמר בן גביר וגם סמוטריץ פעם אחת. וסקרים, כמובן.
סקרים טלפוניים, כי המספר שלי כשר.אבל אבי מעוז וגדי אייזנקוט וסקר והודעה על חשיבות ההצבעה לא גורמות לתחתית
הכיור או סלי הכביסה להיראות. הן רק מגרדות את תחתית סבלנותי."נו כבר!" גוער בי אותו קול פנימי.
אז באנחה אני משתיקה את הטלפון, שומרת את הקובץ, והולכת לשטוף כלים.
- 0 תגובות
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.
