מלחמת החיים / שיתוף
מלחמת החיים / שיתוף
מלחמת החיים
לפעמים אני מרגישה,
שאם הוא לא יבוא עכשיו,
אז יגמר לי הכוח.
סופית.
זה גדול עליי,
אני לא מספיק חזקה,
כמות הנפילות שלי היא פי… מההצלחות שלי.
די, כמה אפשר להיקרע,
כן, לא, לא, כן.
הבעיה היא, שגם אם הצלחת פעם אחת,
זה לא אומר שזהו, אין ביטוח.
זה רק אומר שגם בפעם הבאה,
יהיה לך שוב התלבטות.
ולא תמיד את מצליחה להתגבר.
וזה קשה, וזה שורף את הנשמה.
הקריעה חזקה מאי פעם.
ואף אחד לא רואה.
ואף אחד לא יידע.
זה רק אתמול הדבר.
זה רק את מולו ↑
ואין סוף למלחמה הזו,
אין סוף לקריעה.
עד שהמשיח לא יבוא,
המלחמה תימשך.
ואת לוחמת, בשדה הקרב.
שראתה הרבה.
הרבה דם ודמעות.
ויש לה הרבה צלקות.
הלב שלה, יודע מה זה נפילות.
ונפילות בשדה הקרב, הם כואבות – מאוד.
והיא גם ראתה הרבה חללים,
חללים שנפלו לידה.
כאלו שהמלחמה גברה עליהם.
ככה זה במלחמה, במלחמה יש "נופלים"
ואיך את מצליחה להמשיך להילחם.
לא להביט אחורה, רק קדימה, כל הזמן.
ואיך מידי פעם יש ניצחונות קטנים כאלה, טהורים.
בינך לבין אלוקים.
ואז את מרגישה שווה,
כל – כך גיבורה!
שזה מחזיק אותך – עד לפעם הבאה.
וחוזר שוב, ולא חלילה,
כי מלחמה היא חיינו.
ולא נשכח שלמלחמה יש סוף,
ובמלחמה יש מנצחים,
ו – ואוו איך הם אחרי זה חוגגים.
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.