מתגעגעת
מתגעגעת
רגעים של סוף יום
בהם אני מוצאת בתוכי עוד טיפה געגועים אל הטוהר.
והעיניים דומעות, עצומות בכמיהה
ומשהו חולף בהן, מתגעגע.
שירים שכתבתי לך בחצות
מתנגנים לי בין חדרי לב, שרים לי אהבה.
איזשהו חיוך יפה מפעם, שידע להיות קרוב.
וברגעים האלה הנשמה נכספת
מתנערת מעפר הדרך,
מבטיחה שעוד זוכרת מי היא ולאן היא הולכת.
יושבת ובוכה, מגלה עוד קצת עצמי בתוך הכלום הזה.
נזכרת איך הבטחתי לך לרוץ בעיוורון אחריך.
איך הבטחת לי אתה מקום בתוך הנצח.
והיום אני רוצה לומר לך שלא שכחתי.
שאולי המחשבות משקרות אותי, היצר מזייף לי רצונות,
אבל בסוף אני תמיד יודעת לשמוע אותה,
נשמה קטנה ועייפה,
שפשוט
מתגעגעת.
Log in to reply.