סיפור בהמשכים לצעירות שבינינו || תגובות

[ב.]

יפה מאד, אבל קצרצר ממש!

[מלכי גרינפלד גרינפלד]

כתוב יפהפה!!

נשמע מרתק…

[שולי סרף | סטודיו SARAF]

מי נפטר להן?

זהו סקרנת ! !

[מרים סולובייציק]

זה שיר מאוד יפה, יכול לשמש כהקדמה לסיפור, אבל צריך יותר לפרט כדי שיהיה יותר קל להבין.

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

זה משמש כהקדמה לסיפור חדש (שימי לב לכותרת) , שבעזרת השם מקווה להספיק לשלוח בכל שבוע פרק.

הקדמה / מלי

“לכל ים של דמעות יש חוף”

לחשת לי שם בשקט.

הכל היה חשוך מסביב.

פנסי הרחוב האירו באור קלוש. היינו שם לבדנו.

את. אני

והצער הטרי מאמש.

רגשות אשם וגעגועים עזים.

סערו בתוכי.

וכמו שוברי גלים וקצף לבן,

רדפו אותי הקולות מהבית,

זה שברחתי ממנו קודם.

לא רוצה לשמוע מי הוא היה.

לא רוצה לדעת מה הוא היה.

לא רוצה לראות איך אדמה ואבן נושקות לראשו.

רוצה אותו כאן. לידי. תמיד.

“לכל ים של דמעות יש חוף”

לחשת לי שם בשקט.

ולגלי כאב….יש סוף?!””

קולי האכול. ניסר את הדממה.

והשאלה נותרה באויר.

(המשך יבוא, אם ירצה השם—)

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

פרק 1 / מלי

“תמייייי את לא שומעת שקוראים לך???”

“מה? מי?”

אני מתנערת. שקועה עמוק הייתי בספר עד ששכחתי שאני בעצם בכיתה. בלב ההפסקה.

“חלי מחכה לך בחוץ”

שוב פעם חלי הזאת. מהי רוצה עכשיו?

סוגרת את הספר, לא לפני שמניחה עיפרון המשמש כסימניה.

“כן?” אני יוצאת מהכיתה. פוגשת באחותי הגדולה.

“תמי יש לך אולי עשרה שקלים להביא לי? שכחתי את הארנק בבית ואני חייבת דחוף לעכשיו”

“כן, ” אני עונה באי שביעות רצון. “אבל מתי תלמדי להכין את התיק בלילה קודם? כל פעם את שוכחת משהו אחר. פעם את האוכל ופעם את המחשבון, לא נמאס לך?”

“בשביל זה יש לי אותך. אחותי הקטנטנה והמתוקה”

אני מעקמת את פניי. שונאת שהיא קוראת לי ככה.

“חכי שניה”

אני נכנסת לכיתה. מוצאת בקלות את הארנק המונח במקומו הקבוע בתיקי.

“קחי” מניחה בכף ידה מטבע.

הקלה מתפשטת על פניה.

“רגע” עוצרת אותה רגע לפני שהיא מסתובבת. “בשביל מה את צריכה את הכסף?” סקרנית שכמותי.

“אמממ…סתם לאיזו קפיצה למכולת, אל תדאגי” היא קורצת לי.

“יש לכן אישור?” שואלת. למרות שיודעת את התשובה.

“חחחח בטח ברור. וינברג בעצמה אישרה לנו” היא נהנית מהבדיחה של עצמה.

“חלי בבקשה אל תסתבכי בשביל דודא לשוקולד תות” אני מתחננת.

“אל תתערבי קטנטונת. חזרי לעיסוקייך, יום טוב” מסתובבת ואצה אל עבר המדרגות. לא לפני שמחייכת חיוך גדול ומרגיז.

*

שתי דקות לצלצול.

אני מתחילה להתארגן.

דוחקת בשעון לזוז מהר יותר. חסרת סבלנות שכמותי.

שתי דקות עברו בעצלתיים.

צלצול התנגן ברקע.

“רגע בנות” עצרה המורה את המקדימות קום מצאת הכיתה.

“שבנה בבקשה, אני רוצה לדבר איתכן על משהו חשוב”.

האנחות נשמעה ברקע. בעוד המורה מתחה על פניה חיוך גדול וצופן סוד.

“כידוע, פעם בשנתיים עורך הסמינר….”

“ערב הורים???” קפצה יפית מהשורה האחרונה.

“אכן כן” נענתה המורה לחיוב.

בבת אחת התמלאה הכיתה בשטף דיבורים וקריאות התרגשות.

“שששש… המורה רוצה להמשיך” צעקה נעמי ברחבי הכיתה.

אט אט השקט חזר למקומו. וכולן חיכו בקוצר רוח לשמוע מה בפי המורה.

“השנה, הסמינר ערך שינוי רציני בצורה ובניהול ההפקה. והוחלט כי גם כיתות י’, תכנסנה לעניינים ותעזורנה במה שצריך”.

“יששששששש” קריאות התפעלות והתרגשות נדו בין הקירות.

“מחר בעזרת השם, אדבר איתכן על חלוקת התפקידים בכיתתנו. ועל התנאים הנדרשים לכך” המשיכה המורה בקול גבוה, מנסה להשתלט על המהומה. “יום נעים לכולן”.

יצאתי מהכיתה. וכמו כולן, ליבי רקד באושר בקצב מנגינת החלומות.

מחכה להגיע הביתה, לשמוע מחלי מה כדאי לבקש ולעשות בכדי לקבל את התקפיד הנחשק ביותר.

חלי.

איך שכחתי?!

מעניין מה קרה אתן בסוף.

[מרים סולובייציק]

חמוד! מסקרן…

כתבת בכותרת “לצעירות שבינינו”, התכוונת גם ל”צעירות ברוחן” כי נראה לי שאני מספיק צעירה כדי ליהנות מסיפור כזה שאני מקווה שהוא יהיה קליל וקריא.

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

בהחלט, גם לצעירות ברוחן.

מתכננת בעזרת השם להביע בסיפור גם סיטואציות הנוגעות מאוד לנשים נשואות.

להדגיש את המקום של האם, בחיי הילדים.

שואפת להגיע למקסימום רגש!!

כמה פרקי הבנה ובסיס, וזה מגיע——

[מרים סולובייציק]

מחכה כבר

[בתיה =)]

מלי, ההתחלה נראית מבטיחה 🙂

תודה! מחכה לפרקים הבאים!

[מרים סולובייציק]

יש לי הצעה לייעול. שתעזור לי מאוד לעקוב אחרי הסיפור (לעקוף את ההפרעת קשב וריכוז שלי)

להכין תקציר לכל פרק ולכתוב אותו בפרק הבא כמו שעושים בעיתונים אני מאמינה שזה יעזור לכל מי שקורא את הפרקים הבאים, כמו”כ כדאי לעשות כמו שעשו אצלי, שיש 2 שרשורים בקשר לספר שלי שאני מפרסמת כאן בקדם

רות רוט ארגנה את זה היא העתיקה את כל הפרקים שנכתבו קודם לכן, וצירפה שרשור מיוחד רק לפרקים של הספר ושרשור נפרד לתגובות.

אם את מעוניינת תפני לרות ויכול להיות שהיא תעשה את זה בשבילך, נראה לי שזה יעזור לכולנו.

תודה מראש

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

דבר ראשון, תודה לך מרים על ההצעה! מעריכה:)

לגבי התקצירים…..אני צריכה לחשוב על זה, כי בכללי לא אוהבת לכתוב תקצירים חח, אבל רעיון שאשמור להמשך,

במידה ואראה שיש צורך,

ושוב, תודה!

[מרים סולובייציק]

אם הפרקים יהיו ברצף בשרשור נפרד אולי לא יהיה צורך לתת תקצירים

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

בס”ד

פרק 2.

שעת לילה מאוחרת.

מנסה להתהפך מצד לצד, למצוא את התנוחה הנוחה ביותר,

אך לשווא.

אני לא נרדמת.

מחוגי הזמן מלהטים בריקוד מול מחול החלומות, שוזרים בי תקוות רבות.
עפעפיים גם הן נדות, כמו משמשות כקהל מריע .

וכולם יחד על במת הדממה,

חוגגים את ליל הדמיון.

*

בום.

טריקת דלת.

אני מתעוררת בבהלה.

מעיפה מבט לשעון התלוי על הקיר,

11:20.

הלם.

מה אני עושה בבית???

לפתע אני שומעת קול חפץ הנזרק על הריצפה , וקול פסיעות מכיוון הסלון.

אחוזת אימה משותקת בכל איברי, נכנסת למצב חרדה.

דמיונות מוות ודרכי התעללות חולפים מול עיני במהירות.

קול הפסיעות מתחזק.

בהחלטה של רגע , עוטפת את עצמי בשמיכה. נמתחת על המיטה בניסיון “להידבק” כמה שיותר למזרן.

הדלת נפתחת.

עוצמת את עיניי באימה.

לא מעזה להרים מעט את השמיכה, ולפגוש שם את מלאך המוות.

“אלוקים” אני בוכה בליבי.

“למה נשארתי לבד???”

המתח הולך וגובר. מגיע לשיאו כאשר אני שומעת את המגירות נפתחות.

ולפתע,

בעוד ליבי ורוחי בקרב קשה על הכוחות,

תזוזה קלה מרעידה את המיטה שמתחתיי.

מאובנת כולי. מבועתת בדמעות של אימה, נוצרת את אהבתי לחיים.

מנסה לאותת לשליחיו הדוממים של מקום . הצילו.

ופתאום,

קול בכי ממלא את החדר.

אני מרימה באיטיות ובשקט מוחלט את שולי השמיכה.

רואה אותך שם, שכובה על המיטה.

סופגת בכרית דמעות רותחות.

אחותי.

[תמר פ.]

מלי, הצילו! מה את עושה לה???

ממש יפה, ונראה מסקרן, רק תאריכי יותר, טוב?

[מרים סולובייציק]

מלי, תודה, כיף להיכנס למתח של מישהו אחר ובינתיים לשכוח את עצמי

[רות רוט]

חברות, למען הסדר הטוב:

השרשור הנוכחי הופך להיות שרשור של תגובות.
הסיפור ברצף מופיע בשרשור הזה, ולשם מלי תמשיך להעלות את שאר הפרקים.

תמשכנה לפדבק!!!

[הודיה .]

מדהים!!

כתיבה זורמת וכיפית לקריאה

ממש מסקרן…

[מרים סולובייציק]

מאוד נהניתי מהפרק 2, ממש מסקרן מה יהיה בהמשך.

תמשיכי!

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

בקרוב בעזרת השם אעלה פרק נוסף:)
התכנון שלי הוא להעלות קבוע פרק פעם בשבוע, ובזמני חופש כשיש לי זמן, אעלה פרקים נוספים.
ותודה כולן על התגובות, מעודדות להמשיך~~~~!

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

פרק חדש הועלה בס”ד ,
ניתן לקרוא אותו בקישור שרות העלתה. או לחפש באתר “סיפור בהמשכים לצעירות שבינינו”

אשמח לתגובות ,הערות והארות 🙂

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

פרק חדש הועלה.
קריאה מהנה🙃

[יסכה ב]

אמאלההההההההה

עשכיו גיליתי את זה

מרתקקקקקק

מה זה הדבר הזה???

וואווווווו

סוחף

מטלטל

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

חמודה שאת,
תודה:)

[ברכי שלזינגר]

גם אני גיליתי רק עכשיו….

כתיבה מאלפת סוחפת

מאוד אוהבת סגנון דרמות כאלו…..

תסבוכים בסמינר ובריחה מהבית וכו’

כשזה יצא לאור אני הראשונה שאקנה את זה😜😜😜

אהבתי ממממש

ומחכה להמשך

יש לך יום מוגדר שאת מעלה באמצע השבוע???? או כל שבוע ביום אחר????

שאני אדע בערך מתי להכנס……

תודה מלי

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

חחח תודה נשמה!!!
התגובות שלכן נותנות דלק להמשיך:)

אין יום קבוע …..זה תלוי בלילות שאני מפנה לכתיבה😉🙈
אבל פעם בשבוע בעזרת השם.

ולגביי ההוצאה לאור, כשחלומי יתגשם וזה יצא, אחגוג איתך את ההתרגשות😜😂

[שרי קוהן]

ואוו מדהים מחכה להמשך……

[שולי סרף | סטודיו SARAF]

מלי זה מרתק

מחכה ממש להמשך

נשמע שמעניין שם……..

תודה!!!

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

תודה מדהימות💜