סיפור בהמשכים לצעירות שבינינו || תגובות

[נעמי]

סיפור מרתק

כתוב יפה וברמה!!

מחכה לעוד פרקים….

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

תודה נשמה!!

הערב בעזרת השם יעלה פרק נוסף, לכבוד הנשים האלופות כאן שהניקיון מאחוריהן😜

אשמח לתגובות:))

[יעל רבינסקי]

מהמם!! מושלם!!

פשוט כיף לקרוא….

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

תודההה💜

[אתי אדלר]

תודה על הפרק המדהים!

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

ליל מימונה מהנה, או רומפל נאכט נהדר לליטאיות שבינינו:))
אט אט חוזרת לשגרה ובזמן הקרוב אעלה פרק נוסף….תעקבו🙃

[חיה מן]

ממש אהבתי

מחכה לעוד

[תמר פרנקל]

מלי זה מהמם ממש, וואוו,

מרתק מה יהיה הלאה,

והפרקים הם קצר ולענין כל פרק,

וואוו אלופהה כשרוניתת

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

תודה תמר!! נותנת כוח!

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

שמחה לבשר על פרק חדש שהועלה עכשיו לדיון הפרקים.

אשמח לתגובות!!🙃

[ב.]

פרק מקסים מעניין ומותח!!!

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

תודה!!💜

[ד. ק]

שלום מלי

ותודה על הסיפור המקסים גיליתי אותו עכשיו וקראתי בשקיקה … את מיטיבה לתאר את הדמויות והרגשות שלהם…

נקודה קטנה שהציקה לי בסוף הפרק הקודם המשפט שאמרה תמי לאבא שלה – תמי מקבלת בסיפור דמות של ילדה טובה מבית מחנך ואיכותי והמשפט הבא הוא חצוף…גם בזמן סערת רגשות זה לא סגנון דיבור לאבא…

“לא ענית לי אבא. בחרת להתחמק” אני מישירה אליו מבט טעון.

“לא אלאה אותך בשאלות נוספות….אחפש את הדרך לדעת את התשובות בעצמי”.

אני אומרת. סוגרת את הדלת מאחוריי.

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

דבר ראשון, תודה על הביקורת.
היא מוסיפה לי המון ואני זקוקה לה כדי להוציא את המקסימום!
דבר שני, מסכימה איתך. אין זה משפט מכבד.

התלבטתי המון המון מה יהיה משפט “המחץ” כזה שיעורר בין תמי לאביה אי נעימות כלשהיא. אך מצד שני לא משהו חריף מידי. אמנם יכול להיות שתמי תינזף על זה בעתיד, אך אנו הקוראות יכולות להבין לליבה. ( נערה מבודדת חברתית, שאחותה. הדמות הקרובה אליה ביותר- נעלמת פתאום בלי להודיע. ואפרת החברה מנחיתה עליה טון של לחצים ודאגות. וההורים רואים בה ילדה קטנה. נטולת דאגות) ניתן להבין מעט את ההתפרצות לא?!😉

[ד. ק]

ניתן להבין -כן , אך לפי ההלכה אסור לדבר כך גם במקרה כזה (וגם במקרים קשים יותר !), ספר זה דבר שנכנס עמוק בלב , גם בתת מודע ועל הקריאה השפעה גדולה , את הסיפור המדהים הזה בוודאי יקראו גם נערות שיתחברו עם הדמות ובלי משים ייתן להם לגיטימציה שכשכואב מותר לדבר בחוסר כבוד … (אמנם בדורינו זה נושא שטעון שיפור ואפשר לשמוע שיח של ילדים עם הורים כמו לחברים …אבל דווקא לכן צריך עוד יותר להזהר ולהחדיר מסרים נכונים… המשך הצלחה!! את כותבת מהמם!

דווקא נהניתי לקרא שבבית שלהם ילד לא יוצא בלי להודיע להורים לאן וכו’ זה יפה מאד ומראה על בית שמור!

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

צודקת.

כשהסיפור יצא לאור , אדאג לרכך את זה. ולשים לב יותר למה שאמרת.
תודה, ולילה טוב!!💜

[מ ל]

הסיפור מאד יפה!

יש משהו שקצת מפריע לי- ההחלפה בין נסתרת לנוכחת,

לדוג:”“מה את עושה פה????”היא שואגת” ואחרי כמה שורות “ורואה אותך. אחותי הגדולה.”

ובפרק אחר- פנית בגוף נוכח לחלי ואח”כ לאפרת:

“וכועסת עליך חלי.” “לפתע, פוגשת בך. אפרת.”

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | עריכת וידאו]

תודה מ ל!!

אכן אני עוקבת אחר הגופים הנכתבים…וזה בכוונה כך.
הספר בעצם מבטא את סיפור חייה של תמי בצורה שהיא מספרת לקוראים איך זה קורה בהווה.
אז פעם היא פונה לאפרת. ופעם היא פונה לחלי. ופעם לאבא. וכדו.
אמנם, כאשר הסיפור יהפוך לספר, כנראה שאחולל כמה שינויים משמעותיים. אך כרגע הכול בסקיצות, ונותנת לכן לטעום מהן כסיפור בהמשכים.
המשך יום נעים🙃💜