כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שעוסקת בכתיבה וקריאה ואוהבת לדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
קול דודי / שיתוף לביקורת
קול דודי / שיתוף לביקורת
ברוח השיתופים האלוליים, מעלה מהגנזכים…
קריאה מהנה
ואין צורך לומר שאשמח ממש לביקורת!
היום הייתי כותבת את הרעיון אחרת, אבל כשהוא כבר כתוב… אז אשמח לדיוקים או
הערות בונות, אם יש.הבן כה רחוק, וכאב מנסר
געגוע – גם הוא לא חסר
לא, אין זה צחוק, כבר הגיעה העת
לנסוע אליו, בהחלט.
הודעה נשלחה בדואר שליחים
אל הבן הרחוק מרחק נסיעת-ירחים
וציפייה מתוקה, שקצרה כבר רוחה:
יגיע כבר אבא, תבוא גם שמחה.זה קרה לבסוף:
האב נסע אל החוף.
אב – שאוהב, שכואב.
הוא עלה לספינה
שיצאה ברינה
מחכה לחבק, לחזק.אף אחד לא המתין ברציף.
אך האב לא נכנע אין-אונים
ושכנע עצמו מתוך כאב מציף:
הוא עסוק בוודאי בקבלת הפנים!שקט הרחוב, שקוע בתרדמת
הלכה הבריאה כבר לישון.
רק שמים מבחינים בדמות הבודדת
המונעת בכוח הרצון.…אך הדלת היתה נעולה.
והאב ניסה, כוחותיו כילה,
והוסיף עוד לדפוק… לנקוש…
אך הבן – הבן הנאהב,
לישון כבר שכב.
אהבתו של אב עזב
מאחורי דלתו.
שידפוק… עד בוש…דודי שלח ידו מן החור
אך לא פתחתי לדודי.
אחר כך שב אחור
הוא חמק ועבר
ואני לבדי.ובכתה קרן איל בזו השעה
שברה, הריעה, תקעה,
הרעים אז שופר בקולו.
הוא ביקש רק קרבה
והרבה אהבה
כי דודי יהיה לי –
אם רק אהיה אני לו.- 0 תגובות
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.
