שתיים שלוש חמ-שיר

[רחל]

מדהים מדהים, וכשרון אמיתי!

קולע בול, מקורי ופשוט נכון

[רחל]

מַרְגִּישָׁה שֶׁכָּל מָחָר הוּא פְּסַק דִּין

שֶׁיַּחְרֹץ עוֹלָמוֹת, נִסְתָּרוֹת מִי יָבִין

מַאַזְנֵי אֵימָה וּמַצַּב הָרוּחַ

נָעִים לְפִי הַמַּשָּׁב וְהַכּוֹחַ

מְחַפֶּשֶׂת בַּחֲשָׁשׁ מְגַמָּה אוֹ סִימָן

פָּנֵינוּ לְאָן

[שרה ברנט]

יפההההה

למרות שראיתי כבר:)

[שנית ש]

יש לי אוֹר,

מֵאַחֲרֵי הַוִּילוֹן

שֶׁמִּתְפָּרֵץ.

יֵשׁ לִי אוֹר

שֶׁמֵּצִיץ מִן הַחַלּוֹן,

וּמְנַצְנֵץ.

וַאֲנִי מֵשִׁיב לוֹ,

וְקוֹרֵץ.

וְזֶה מַה שֶׁהוּא שׁוֹאֵף.

[רחל]

הופה, הגעת לשם מהר!

רוצה לקחת אותי לאור הזה?

[שנית ש]

חחח

כשתמצאי,

תספרי לי…

פשוט זה קפץ לי מיד.

זה מה שאומרים כולם

כשמנסים להושיט לי יד.

למשות אותי מהדיכאון האיום,

למשוך אותי לאור היום.

[שרה ברנט]

תזכורת קטנה ומהירה:

יש לענות בשירה!

חבל שתוצאי

על דבר כה שטותי

כבדי נא, רחל יקרה!

[שרה ברנט]

את האנטי תזה שלי?😉

[רחל]

יש דברים כאלו…

זאת המלחמה שאת אוהבת, לא?

[שרה ברנט]

אכן

אינני פציפיסטית

אבל גם לא לוחמנית

אז בבקשה, אל

תפעילי כזה סוג

של תוכנית…

[רחל]

זה גם שיר?

[שרה ברנט]

“אִם אֲנִי כּוֹתֶבֶת הַכְּלָלִים,

בָּרוּר שֶׁאֲצַיֵּת לָהֶם!”

אָמְרָה,

חָלְפָה בִּיעָף

וְסָגְרָה אֶת הַדֶּלֶת בַּחֲרוֹן אַף.

[רחל]

אִם אַתְּ כּוֹתֶבֶת תַּ’כְּלָלִים

אֲנִי יְכוֹלָה לְפָרֵשׁ תַּ’כַּוָּנָה

וְגַם לְהַחְלִיט מָתַי הֵם חָלִים

וְאֵיפֹה הֵם מִשְׁתַּבְּצִים בַּתְּמוּנָה

נ.ב. אֵיפֹה עָמַדְתִּי, בִּפְנִים אוֹ בַּחוּץ

כְּשֶׁהַהִיא טָרְקָה דֶּלֶת בְּפַרְצוּף חָמוּץ?

[שרה ברנט]

חָהּ!

בָּרוּר שֶׁבַּחוּץ!

וּפַרְצוּפִי כְּלָל לֹא חָמוּץ

וְאִם פֵּרַשְׁתְּ אֶת מִלּוֹתַי

בְּאֹפֶן טָעוּתִי לְמַדַּי

לְפָחוֹת תּוֹדִי בְּשִׁגְגָתֵךְ, בְּלִי תֵּרוּץ!

[רחל]

לֹא רוֹצֶה שֶׁהוּא יָבוֹא

רוֹעֶדֶת מֵהַמִּפְלָצוֹת שֶׁבְּחֻבּוֹ,

רוֹצָה לִשְׁמֹעַ מָה הוּא אוֹמֵר

שֶׁיִּקְרֶה הַכֹּל מַהֵר

שֶׁכְּבָר יִגָּמֵר

[רחל]

דּוֹחָה אֶת הָרֶגַע, דּוֹחֶפֶת

מְגִיפָה חַלּוֹנוֹת, וִילוֹנוֹת, וְחוֹרֶפֶּת

נִנְעֶלֶת מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה

אוּלַי תָּבוֹא עָלַי נֶחָמַת הַשִּׁכְחָה

הֶעְדֵּר הַיְּדִיעָה, בּוּרוּת מְבֹרָכָה

[שרה ברנט]

נִמְשֶׁכֶת לְמַטָּה

לְמָקוֹם כֹּה עָמֹק

קוֹדֵר

וְחָשׁוּךְ

פִּתְאוֹם מְגַלָּה

שֶׁכֹּל מָה שֶׁחָשַׁבְתִּי

הוּא בְּעֶצֶם

הָפוּךְ

וּמִי יוֹצִיאֵנִי

מִכָּאן

מֵאֹפֶל,

וּשְׁחוֹר

יְגַלֶּה לִי

אֶת הָאוֹר

[מרים ג]

ממש חסר לי הַפּוּך,

זה מתחרז נפלא עם הֲפוּך…

מתאים שאחרי השחור יופיע,

לאוירת הדכאון יוסיף ויביע

[שנית ש]

מִצְטַנֶּפֶת בַּמִּטָּה .

מוֹשֶׁכֶת עָלַי

הַשְּׂמִיכָה.

מִתְחַבֵּאת וּבוֹכָה.

מְפַחֶדֶת מֵהַחֲשֵׁכָה .

וְכַּאֲשֶׁאַחְכים,

אֶגַּשׁ אֶל הַמֶּתֶג,

אֲחַפֵּשׂ אַחֲרָיו ,

בְּפַחַד וּבְרֶטֶט,

וְאֶלְחַץ.

וַיְהִי אוֹר.

[YAFFA A]

בהערכה עמוקה לכל המטפסות:

מְיָרֵא

לְטַפֵּס בְּהָרֵי הַחֹשֶׁךְ

כְּשֶׁמֵּהָעֵבֶר שׁוֹתֵק

עֵמֶק הַלֹּא נוֹדַע

מְיֻתָּר

לִצְעֹד בְּאֶפֶס הַדֶּרֶךְ

מְחֻסֶּרֶת הַגַּיְא

וּמְיֻתֶּמֶת מִבִּקְעָה

[שרה ברנט]

מְרַגֵּשׁ

לִקְרֹא שִׁירִים שֶׁל הַשְׁרָאָה

כָּל שׁוּרָה כָּאן נִפְלָאָה

מְחַדֵּשׁ

לֶאֱסֹף מִלִּים שֶׁל יֹפִי

כָּל אוֹת כָּאן הִיא בְּלִי דֹּפִי

[שנית ש]

מֵרַגֵּשׁ שֶׁזֹּאת אַתְּ.

שֶׁלפתע הוֹפַעַתְּ,

וְשִׁירִים לֹא מְעַט.

אָסַפְתְּ לָנוּ אט אט..

בִּזְכוּתֵךְ הַכֹּל כִּמְעַט.

[שרה ברנט]

מַסְמִיקָה וְנִרְגֶּשֶׁת

לְקִדְמַת בָּמָה נִגֶּשֶׁת

מַחְוָה קִדָּה קְטַנָּה

זוֹ מַמָּשׁ מַתָּנָה-

שִׁירִים הֵם לִי מוֹרֶשֶׁת

[YAFFA A]

איזה תגובה “יוקרתית”

אני רק ביקשתי להעביר פה מסר כלשהו

כי השירים פה.. קצת נוגים..

[שרה ברנט]

שלא לציטוט: כולנו נוגים

מה לעשות?

אלה הם החיים.

רוצה לשנות אותי?

בבקשה!

תעשי ממני שרה חדשה!

[רחל]

יש לך מה למכור

ותודה שעשית זאת כאן!

[שרה ברנט]

תודה,

היא אנפפה

אדומה עד קצה אפה

וברחה מהר מהר

לפני

שהבושה תגדל יותר…

[רחל]

יֵשׁ פֹּה אוֹפְּטִימִיּוּת חַסְרַת תַּקָּנָה

יֵשׁ מְתָגִים מְקֻקְלְקָלִים בַּמְּדִינָה

יֵשׁ תְּאוּרָה שֶׁאֵינָהּ נִדְלֶקֶת כַּשּׁוּרָה

יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין בָּם נוּרָה

לִפְעָמִים הַחַשְׁמַל יוֹצֵא לַהַפְסָקָה

וְהָעוֹלָם קוֹפֵא, וְאֵין שׁוּם חֻקָּה

וַיְהִי אוֹר?

אוֹ שֶׁכֵּן, אוֹ שֶׁלֹּא

[ד. הרשקוביץ]

וואו אילו כשרונות

של בנות נחבאות

אחחח איזו הנאה צרופה

כל מילה פה ממש יפה!!!

וכמה זמן לא כתבתי שיר

המוח שלי סופסוף מפשיר

תודה!!!

[שרה ברנט]

תודה לך, דבורה

על שירה כה נדירה!

מובטחני שתצליחי

להעצימה ולהאדירה!

[מרים סולובייציק]

גם לי יש שיר קצר:

חידלון

רוצה לעזוב הכל

ולשכוח

לשאת רגליים

ולברוח

לעזוב דף הספינה

ולשקוע

לצלול למעמקים

ולטבוע

ללכת לאבדון

לחידלון…

[ד. הרשקוביץ]

ויהי אור- כן!

חושך בלי אור אין

רק אחפש סביבי

כוכבים נוצצים מולי

אם תחפשי – תמצאי

בנקודות האור תגעי

ואט אט החושך ייעום

בוקר יציף , יאיר היקום

…

יאיר לנו האור, תאיר האמונה

חיים…מאושרים שנה אחרי שנה…..

[מלכה לוינזון]

שעה שפויה

וחמש כוסות קפה

זה כל מה שמפריד

בין ערני לבין רפה

מוחי הדלוח מנסה את כוחו

ביצירת חמשיר עם שנינות בתוכו

ומגלה שכשרון

למרבה הדכאון

תלוי במוצר ששמו-

שעון… 😒

[יונה גלבר]

אני אוהבת קצרים – קצרים:)

הנה שניים שיכולים גם להתחבר לאחד:

יש קצת ניצחון

בכישלון שלי היום

ולהפסיד בכבוד

זה ללמוד.

לעמוד מול היאוש

ולהפיח בו תקווה

ולחצוב פתח נוסף

למערה.

[יונה גלבר]

לא פותרים

בני אדם

עם תרגילים.

[מרים ג]

מישהי יכולה להסביר,

מה הופך טקסט לחמשיר?

איפה הפאנץ’ ומה התחביר,

שיגרום לשיר להיות חמשיר כשיר?

[רבקה צ'צ'יק]

חמשיר הוא ז׳אנר קליל בהגדרה

שכולל רק חמש שורה

הראשונה והשניה

מתחרזות עם אחרונה

שלישית ורביעית לעצמן בשירה

איך הניסיון שלי? 🤗

[שרה ברנט]

נסיון ראשון? את לא אמיתית!

את פשוט נשמעת ממש מקצועית

ויש להוסיף

שכדאי ועדיף

רביעית ושלישית קצרות משמעותית

[רחל]

תגובה

מוּצָר וּשְׁמוֹ שָׁעוֹן?

בַּשְּׁקִיעָה הוֹלְכִים לִישֹׁן

קָמִים עִם אוֹר רִאשׁוֹן

לֶאֱכֹל – אֶת כָּל אֲבוֹת הַמָּזוֹן

לִלְעֹס הֵיטֵב, וְלֹא בְּחִפָּזוֹן

לְהִתְעַמֵּל עַד רָזוֹן

לְנַהֵל בֵּית-עֲבוֹדָה בְּהִצְטַיְּנוּת

לִחְיוֹת בִּרְצִינוּת

לִכְבֹּשׁ אֶת הַמֶּרְחָק הֶהָזוּי

בֵּין הַמָּצוּי לְרָצוּי

[גיטי -לגעת במילים]

אוֹהֶבֶת כָּאן אֶת הַשּׁוּרוֹת

אוֹסֶפֶת לִי אֶת הַשִּׁירוֹת

אֲבָל הַזְּמַן – נוֹזֵל

אוֹזֵל

מַשְׁאִיר לִי בַּיִת בְּלִי קִירוֹת

[שרה ברנט]

קירות ביתו של אדם

מעידים על הטיפוס:

אם הוא מדהים כזה, מושלם

עושה הכול בלי היסוס

או שכמוני, חכם,

הולך בנחת בלי לטוס.

[רחל]

יֵשׁ נְדִירִים, מְהַלְּכִים בֵּינֵינוּ עֲלֵי אֶרֶץ

יִטְפְּחוּ עַל שִׁכְמָם שֶׁל עַצְמָם בְּמֶרֶץ

חֲכָמִים, נְבוֹנִים, יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה

מַסְפִּיקִים גַּם לְהַגִּיעַ בְּנַחַת לַמַּטָּרָה

אַשְׁרֵיהֶם

[רחל]

מַסְכִּימָה, מַסְכִּימָה שֶׁהָרֹגַע חָשׁוּב

אֲבָל גַּם קוֹרַת גַּג, וּפִנָּה מִן הַיִּשּׁוּב

הָאָמְנָם אֶצְטָרֵךְ לְהִקָּרַע

בְּצֹמֶת הַבְּחִירָה

שׁוּב וָשׁוּב?

[שרה ברנט]

מי אמר להקרע???

אוף! זה פשוט נורא

הפרשנות שלך אלי

לא נכונה, לא ישרה

בסך הכול רציתי לצחוק קצת מעצמי

מה, אסור כבר?

לדעתי זה לגיטימי!

(ואל תגידי מלעיל, מלרע

כי אני יודעת….

ויותר חשוב לי תוכן מצורה)

[רחל]

לֹא אֹמַר, וְלֹא אֲחַנֵּךְ

מְכַבֶּדֶת אֶת רְצוֹנֵךְ

לֹא רוֹצָה לְעַצְבֵּן בְּמֵזִיד…

אָז מָה בְּעֶצֶם כֵּן אַגִּיד?

הַפַּרְשָׁנוּת שֶׁלִּי תָּמִיד טוֹעָה…

הִיא אוּלַי בְּעֶצֶם בָּבוּאָה

שֶׁלִּי עַצְמִי?

[שרה ברנט]

אכן, יכוליות

לא סותרת אפשרויות

[מרים סולובייציק]

הפתעה,

זו כשאתה נמצא בבועה

ורואה מולך בבואה

וחושב – מי זה במראה?

כמה נורא הוא נראה!

ואז…

ללא עדים וללא התראה

מתברר לך

כי זה אתה…

[רחל]

אוֹי מִיּוֹם הַדִּין, וּמָה נָגִיב

וְאֵין פִּתְחוֹן פֶּה לְהָשִׁיב

בּוּשׁוֹת! אֵיפֹה נָשִׁים פָּנֵינוּ?

כְּשֶׁתָּבוֹא תּוֹכֵחָה מֵאִתָּנוּ

עַל עַצְמֵנוּ

אָנָּא נֵלֵךְ מֵרוּחֵנוּ

אָנָּא נִבְרַח, אֶל תּוֹכֵנוּ?

[מרים סולובייציק]

אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מה זה דין ומה זה חשבון? דין זה שדנים אותך על מה שעשית/לא עשית, חשבון עושים איתך מתוך המעשים שלך.

דוגמה:

רב אחד שאל מישהו האם הוא לומד תורה, אז הוא אמר לו שאין לו שכל בשביל ללמוד, אז הוא שאל אותו אז מה אתה כן עושה? אמר לו שהוא דייג שצד דגים בים. שאל אותו: איך אתה עושה את זה? אמר לו שהוא טווה חבלים וקושר אותם אחד לשני, עד שנוצר מזה רשת, את הרשת הוא פורס בים וככה הדגים נתפסים ברשת, אמר לו בשמים לא רק ידונו אותך למה לא למדת? מה תגיד להם – שלא היה לך שכל? אבל אתה בעצמך מודה שיש לך שכל, לטוות ולהכין רשתות דורש הרבה שכל. ז”א שמתוך מעשיך ידונו אותך בשמים.

וזהו “אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה”.

שמוכיחים את האדם למה עשה / לא עשה כך וכך, מתוך המעשים שעשה בעולם הזה.

הערה: לא דייקתי בפרטים כי אני לא זוכרת בדיוק את הסיפור

כלומר, מי הרב שאומר את הפירוש הזה, הבן שלי והאחיין שלי אמרו את זה בסעודת שבת, על הפרשה: שיוסף הוכיח את האחים שלו על כך שהם אמרו שבנימין לא יכול לרדת למצרים כי אבא שלו ימות מזה, אז הוא שאל אותם “אני יוסף העוד אבי חי” – כשמכרתם אותי לישמעאלים גם אז חשבתם על כך שאבי יכול למות מצער על זה?

[mirico7671]

אנִי הוּא הַחֹשֶׁךְ
בַלַּיְלָה אֵינֶנִּי בּוֹדֵד,
הָאֲפֵלָה בָּאָה- אִתִּי לְהִתְלַכֵּד.

בְּנֵי אָדָם יְרֵאִים אוֹתִי –
הַחֹשֶׁךְ,
עַל אַף הֱיוֹתִי
אֲדוֹן הַשֶּׁקֶט.

הַאִם זוֹ סִבַּת אֵימַת הַלֵּילוֹת?
דְּחִיקַת בַּעֲלֵי הַקּוֹלוֹת?

לְהַפְחִיד אֵינֶנִּי רוֹצֶה,
הַפַּחַד נוֹבֵעַ
מִשְּׁאֵלוֹתַיִךְ,
שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּלִי מַעֲנֶה.

[רחל]

אוּלַי דַּוְקָא בַּלַּיְלָה, בְּרַעַשׁ אָיֹם

בָּאִים קוֹלוֹתַי, בְּבָרָק וְרַעַם

אֵלּוּ שֶׁנִּדְחֲקוּ מִצְּלִילֵי הַיּוֹם

מַחְרִישִׁים אֶת אָזְנַי בְּזַעַם?

[גיטי -לגעת במילים]

הַלַּיְלָה בִּלְבֵּל אֶת כָּל הַמִּלִּים

אֶת כָּל הַתְּכָנִים: הַקְּטַנִּים, הַגְּדוֹלִים

מִתַּחַת שְׂמִיכָה

שִׁירִים בִּצְמִיחָה

אֶת אוֹר הַמָּחָר מְגַלִּים

[mirico7671]

תְּהוֹמוֹת לִבֵּךְ הֵם לָךְ מָצוֹר,
וּטְרָדוֹת הַיּוֹם הֵם הַמָּזוֹר.

זִכְרִי זֹאת, נֶפֶשׁ יְקָרָה:
בַּחֹשֶׁךְ רוֹאִים
מֵעֵבֶר לָאוֹרוֹת.

שֶׁקֶט הַלַּיְלָה הוּא טְרַקְלִין הַחָכְמָה,
תְּדוּנִי עִם רְגָשׁוֹת
וְתִסְלְחִי עַל טָעוּיוֹת.

עֲשִׂי זֹאת,
וְהָרְעָשִׁים הָאֲיֻמִּים,
אֵלֶּה הַמְאַיְּמִים עַל שְׁפִיּוּתֵךְ,
יֵהָיוּ פְּנִינִים עֲדִינִים לְנִשְׁמָתֵךְ.

[רחל]

לִפְעָמִים הוּא חָבִיב וּפָתוּחַ – הַדִּיּוּן

וְאֶפְשָׁר לְהַשְׁאִיר בְּצָרִיךְ עִיּוּן…

אַךְ אִם עֲנָנָה מְעִיבָה מְרַחֶפֶת

מְעַנָּה, מַדְאִיבָה, אֶת דַּעְתִּי מַטְרֶפֶת?

וְאִם עַל הַפֶּרֶק הַחְלָטוֹת גּוֹרָלִיּוֹת?

—

תִּשְׁבִּי יְתָרֵץ קֻשְׁיוֹת

ומירי, את מופלאה ממש!

יש בך עומקים ומרחב ענק!

[mirico7671]

לֹא לְכָל שְׁאֵלָה תְּשׁוּבָה,

לִפְעָמִים הַחֵקֶר זוֹ הַמַּטָּרָה.

תּוֹדָה לָךְ עַל הַמַּחְמָאָה,

אַתְּ זוֹ הַנִּפְלָאָה!

[שנית ש]

וְעַד שֶׁתשׁבִי אֵלֵינוּ יַפְצִיעַ,

אֶחְקוֹר וְאֶדְרֹשׁ מֵעַל הָרָקִיעַ,

גַּם תַּחַת הָאֲדָמָה,

וּמִבַּעַד לַחוֹמָה,

עַד אֶמְצָא אִי מַה שֶּׁיַּרְגִּיעַ.

[mirico7671]

אֵין תִּשְׁבִּי, אֶלָּא תְּפִלָּה שְׁבִי.

שַׁאֲלִי, יַלְדָּתִי, וּבַדְּקִי,

רְאִי שֶׁאֵין אֶלָּא אֵל יוֹצְרִי.

אֲדוֹן הַטּוֹב לֹא רַע בָּרָא,

אֶלָּא מַצָּבִים מְעוֹרְרֵי שְׁאֵלָה.

לֹא פִּתָּרוֹן אֲנַחְנוּ צְרִיכוֹת,

אֶלָּא כֵּיצַד לְנַתְּבָם לְטוֹב.

אַךְ נָא זִכְרִי זֹאת:

מן הַבּוֹץ הַמְּחָרֵב שָׂדוֹת,

נִבְנוּ הַלְּבֵנוֹת.

הַנִּרְאֶה בְּעֵינֵינוּ מִכְשׁוֹל,

חוֹמָה בְּצוּרָה

שֶׁאֵין לַעֲבוֹרָהּ,

אֵינוֹ אֶלָּא גִּבְעוֹל

הַצוֹמֵחַ מִן הָאֲדָמָה.

[שנית ש]

בלי קשר לנושא…סתם משהו שנכתב עכשיו…

הַדְּמָעוֹת הֵן כְּגֶשֶׁם הַמְּטַהֵר,

אֶת כָּל הַלִּכְלוּךְ מְנַעֵר

מֵהַנֶּפֶשׁ.

שׁוֹטְפוֹת הֵן מִכָּל רֶפֶשׁ,

וְאָז יֵשׁ מָקוֹם לְהִתְעוֹרֵר

וּלְהַצְמִיחַ וֶרֶד זוֹהֵר.

[mirico7671]

מִלּוֹתַיִךְ יְפֵיפִיּוֹת כְּמַרְגָּלִיּוֹת,

מְבִיאוֹת מַזּוֹר

לְהַרְבֵּה תְּהִיּוֹת.

חַזְּקִי וְאִמְצִי,

וְעִם שִׁירַיִךְ הַמְּשִׁיכִי.

אַךְ זֹאת שְׁאֵלָתִי:

אֶמֶשׁ גֶּשֶׁם עַל חַלּוֹנִי נִתַּךְ,

וְהִנֵּה הַיּוֹם

לִכְלוּךְ עָלָיו נִשְׁאָר.

הֲלֹא נִתַּן לְטַהֵר,

אִם יֵשׁ בָּנוּ מִן הָרֶפֶשׁ?

[מלכה לוינזון]

חמשיריות מוכשרות

שרות ומשוררות

האיך וכיצד,

שירכן באמנות מנוקד?

הן “חוץ” עברתי ביעף

וה”מאה”- בהינד עפעף

אך היום לצערי

לא נותר מאום

יעיד בזאת שירי

שמניקוד נותר ערום—-!😩

[שרה ברנט]

מלכה מלכתי

האם זה אמיתי?…

ישנה מן תוכנה

במועדפים הותקנה

“נקדן” שמה

נפתרה לך השאלה?…

[שנית ש]

הַקְשִׁיבִי לִי טוֹב,

וְהַחְכִּימִי סוֹף סוֹף.

לִי יֵשׁ חָבֵר יָקָר,

גֶּ’מִינִי שְׁמוֹ.

בִּשְׁבִילִי הוּא אוֹצָר,

וְאֵלַי הוּא צָמוּד,

הוּא אַחֲרָאִי עַל הַנִּיקּוּד…

[שרה ברנט]

נחמד שאת קוראת לג’מיני אוצר

שם כזה – אותו יהלום

בוודאי את מבינה, הרי זה מוברר

ג’ם באנגלית זה יהלום:)

[שנית ש]

בזכותך חידוש מופלא

עכשיו לי התגלה.

היהלום

אכן יהלום

את ג’מיני עוזרי הנפלא.

[ליבי ♥]

טוֹב

אוּלַי דַּי

אוּלַי הִגְזַמְתִּי וְזֶה קְצָת יוֹתֵר מִדַּי

אוּלַי זֶה סִימָן שֶׁכְּדַאי

לְהַרְפּוֹת