כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
תפילה אמיתית\שיתוף
-
תפילה אמיתית\שיתוף
באתי, וכולי תקווה ,
שאתפלל באמת, מבפנים, בכוונה.
שארגיש שאתה פה,
בכל אופן, אני בכותל, ושכינה שורה.
ואז הכל הפריע מסביב.
והקבצנית מאחורה בלבלה.
ואחת חילקה נשמת קול חי בצרחות -נשמה.
והכל עניין אותי חוץ מהתפילה.
והוא לחש שהנה זה שוב אותו דבר,
ולמה טרחתי בכלל להגיע,
ואין דמעות של תסכול כמו בסיפורים,
יש יובש בלב, וכלום.
ולמה כולם פה צדיקים,
בוכים, מתחננים,
ואנוכי הרשעית, מסתכלת עליהם
שוכחת נימוסים, ושיחות מוסר, מקנאה.
בסוף שמעתי קול כזה, בוגר.
הוא אמר שאפסיק להלקות,
שאדבר אליי יפה, ואנסה להבין אותי.
כמו את כל אחד אחר שהיה מספר .
שאתחיל להכיר, נעים מאד,
בן אדם- יצור הפכפך ומבולבל.
יום כן יום לא, יום אסל יום באסל,
כך נבראנו, זה אנחנו. פשוט אנשים.
ומהמקום המבין הזה פשוט סיפרתי לו,
שהקבצנית חופרת,
ולא באלי נשמת כל חי, שתלך.
ורע לי שכולם פה בוכים.
וזאתי לידי קצת מפחידה.
ואז בלי לתכנן,
נזכרתי והכרתי בזה,
שקשה לי עם הקשב המטורלל שלי
והשבוע לא סתמתי שנייה בשיעור,
והמורה ההיא שונאת אותי
ויש לה על מה.
נזכרתי בזה שלא באלי להתפלל כבר שבוע,
ואני די מעליבה אותי על זה,
אני מרגישה שהתקררתי בעניין,
ואין לי כוח שוב לעבוד,
לפתוח את הלב…
סיפרתי לו שזה לא בכוונה,
ועל באמת אני רוצה אחרת
רוצה שארגיש שיש למי לספר,
יש את מי לשתף.
סיפרתי לו שאני מפחדת מכולם לאחרונה,
ואולי זה חוסר אמונה..
די נמאס לי מכל הפחדים,
זה מרגיש יצור מוזר וחרדתי.
וגם יש אנשים שדואגים לומר את זה,
“חיים” לשמוע את זה,
הם בטוחים שזו מחמאה.
מה באמת נטרק איתם,
מה יהיה על הטאקט?
צריך לשים כרוז ליד החלוקה,
שלא יפספסו את התור….
וואי אלוקים שמת לב כמה תלונות על אנשים??
נראה לי שאני ביקורתית
הכי כלפי עצמי,
נו מילא.
בעצם אולי לא…
אבל מה האחרים אשמים?
רוצה אהבת ישראל פשוטה, אבא.
פתאום קלטתי שהלב נפתח,
שהתפללתי, שהרגשתי.
התרגשתי.
הבנתי שהוא אוהב אותי ככה.
בן אדם.
שמתבלבל.
וחושב שתפילה זה מגילת בקשות,
ומרגיש דפוק כי הוא לא מרגיש,
ומקנא, וחופר על אחרים,
ושוכח.
שוכח שתפילה היא עבודה,
שוכח את עובדת היותו אדם,
שוכח שמישהו מטה אוזנו, למטה.
הוא שוכח ומתפלל גבוהה גבוהה.
בסוף,
בסוף הוא מגלה שהאוצר כאן.
מתחת לגשר.
מאחורי המסכות,
בין קליפות הכבוד והפוזות.
די להתחנחן,
הוא יודע הכל.
רק תספרו.
תדברו…
-
3 תגובות
-
כלכך אמיתי ונכוןןן ❤
-
וואווווו
כל כך מבטא!!!!
והכתיבההה- כבשה אותי…
-
אמאלה מרים
עשית לי צמרמורת
הזדהיתי עם כל מילה!!
כמה נכון ומדויק
Log in to reply.
