מה את היית רוצה? — בעקבות הדיון הסוער על אופי ותוכן הסרטים האחרונים…

[אילת השחר]

נראה לי שהרבה בנות יזדהו עם התשובה שלי,

מסרים בסגנון של העצמה אישית, של חוסן אישי.

כמו:

כמה את חזקה, כמה כוח יש לך, איך את בעצמך יכולה להשפיע ולשנות עולמות.

כמה כל יחיד משמעותי. כמה חשובה הדרך, כמה מוערכים המאמצים שלך.

הרצון להיות טובה. גילויי אנושיות טהורה.

דברים כאלה.

[א. ה.]

לדעתי זה המסר שניסו לתת בדה זה וו 2…. חוסן אישי וכו…

אבל בנות לא הרגישו את המסר בסרט…

[רחלי עפעס]

בלי לפגוע, חלילה, בחני או בחיה-
הדרך שהם ניסו להעביר את זה לא היתה הכי–
הכי.

-אלו מסרים חשובים מאד, רק שצריך ללהטט עם התסריט
כדי לשלב אותם בצורה הכי טובה- בלי שזה יפגע במסר /
בסיפור / בכללי בהגשה הסופית…

הגשת המסר בדה ז'ה וו2 צרמה לי מאד,
לא ממש יודעת לגעת בנקודה -איפה.

[רות שם טוב]

בעיני גם המסרים שכתבת שהם לא רלוונטיים הם רלוונטיים מאוד!

ולמסור נפש על חיי תורה זה לא רק למות בשבילם זה גם לחיות למענם.

וחלק מזה זה למסור נפש להיבדל מהזבל של העולם ולא להביא אותו אל תוכנו

ליבת הבעיה בעיני שכיום הסרטים הפכו להיות הוליווד נטו, אלימות ודימיון פרוע

ואיזה משפט אמונה ממסכן שעובד בצורה רדודה ולא חכמה בשביל להגיד היינו חייבים כי אנחנו דוסים.

זה צריך להשתנות.

פעם היה עלילה חזקה,

היה מרתק

אבל כל הסרט היה מעצים

המסר עבר בחוכמה כחוט השני לאורך כל הסרט

[Sara Amor]

למסור נפש על חיי תורה- וואו כמה המסר הזה עוצמתי. וכן, נצרך גם בדור שלנו. אומנם יש מסרים שנצרכים היום יותר. אבל זה לא מוחק שום מסר שהועבר במשך שנים בעם היהודי. כי המסרים האלו הם מי שאנחנו.

[אורטל כביר]

אני מאד אוהבת מסרים

כפי שהם מופיעים בספרים של מיה קינן מי שמכירה.

מסר של עשיית רצון ד' באמת, בלי עיגול פינות ובלי אינטרסים,

לנקות את כל הרעשים החיצוניים ולשמוע את קול ד' האמיתי,

להגיע לבחירה הנכונה גם אם זה אומר בלי רעש וצלצולים,

בלי מחיאות כפיים מאנשים.

לדעת מה נכון לעשות ולעשות כי זה רצון ד' בלבד.

[Sara Amor]

מיה קינן היא רעכי אליאס של הספרים:)

והמסר הזה של להשאיר הכל וללכת למאחורי הקלעים באמת מיוחד. פגשתי אותו עד היום רק בסרטי ילדות. דווקא אני חושבת שהייתי מאד רוצה לפגוש בו גם בסרטי נשים.

[יעל צור]

הי,

אז קודם כל מעולה שפתחת שרשור חדש כי אי אפשר כבר לקרוא שם מרב בלגן…

אז ככה-

אני לא חושבת שדחוף לי דווקא מסרים יהודיים חזקים (זה גם יפה, רק שזה יותר סגנון סמינרי, פנינה פקשר..)

בסרטים של חול המועד כן הייתי רוצה לצאת עם מסר חזקק זה יכול להיות על העצמה אישית כמו שמשהי כתבה, בגדול אני אהבתי מאד את המסרים שטלי אברהמי הביאה בסרטים שלה עלה קטן, אמא… הם היו כאלה אנושיים!!!

אני יודעת שיש סרטים חדשים שניסו להביא את המסרים האלה, אבל יקרות, אם הז'אנר הוא פעולה, מותחן, הניסיון להביא מסר חזק יוצא מגוחך… סורי… אז כשאני אומרת אם מה אני רוצה לצאת אני רוצה שעל זה יתבסס הסרט…

אני בעד רגעים של מתח, פחד ואימה. אבל במינון, ולא על חשבון התוכן.

ואני חושבת שזה בסדר הז'אנר של המותחנים בציבור, רק למה כל המפיקות הולכות על זה???? מספיק מפיקה אחת שלוקחת את הקו הזה וזהו. הרי יש כל כך הרבה סגנונות שבנות אוהבות, בואו נפתח את הראש!! ואני בטוחה שמי שתרים את הכפפה הקהל ידע להעריך!

[אילת השחר]

מעניין אותי אבל אם באמת עם השנים המפיקות יתחילו לגוון בז'אנרים,

והציבור יתחלק לפי כל אחת מה שמעניין ואתה,

אז כאילו יצטרכו לומר בפרסום והכל מה הז'אנר של הסרט?

איך הקהל ידע איזה הקרנה מתאימה לו?

[רחלי עפעס]

תודה, כולכן! (:
אשמח לשמוע עוד דעות..

-ובדרך כלל רואים מה הז'אנר לפי הפרסום..

אלא אם כן זו לא הגרפיקאית הכי מוצלחת, או שזה
המשך של סרט אחר- שאת יודעת כבר מה מחכה לך שם
והמפיקות אפילו לא מנסות לשכנע אותך- רק מודיעות:
'יש משהו חדש, בואי.'

ושאלה לי אליכן, אולי צריך לפתוח לזה דיון נוסף, אפילו:
מה היית מעדיפה: לראות סרט או מופע לייב משולב?
(כמובן שהכל על טהרת הקודש כנ"ל.)

[Sara Amor]

רואים מה הז'אנר של הסרט בדיוק כמו שברגע שראינו את הטריילר של ריסטארט ישר אמרנו- יש פה משהו אחר. לא המתח והאקשן שאנחנו מכירות ויודעות.

ובדרך כלל הטריילר חושף את הז'אנר של הסרט. (וכמו שרחלי כתבה- כנ"ל המודעה)

[Sara Amor]

רחלי, עכשיו רואה שפתחת את הדיון.

תכננתי לעשות את זה מתישהו אבל הקדמת אותי:)

נועצת את הדיון למעלה. וקדימה בנות, נשמח לשיתוף הפעולה שלכן גם פה!

[רחלי עפעס]

שכוייח, שרה! (;

[הדסה בלוי סטודיו הדסים]

אני רוצה אוטנטיות
עלילה מעניינת מצחיקה ומחכימה
לא אוהבת בכלל מתח
אני ועוד הרבה כמוני הפסיקו ללכת לסרטים

עושים סרט שכולו מרדפים וכ'- ואז פחות נשים באות יותר נערות ילדות-ואז מגעים למסקנה שזה הקהל אז עושים יותר מתח ואקשן ואז עוד פחות נשים באות…
(מה שקורה לצערי זה ששמעתי מישהיא שמנסה להשיג סרט לא חרדי קליל ומוכר כי נמאס לה מחוסר אותנטיות ומתח)

[Sara Amor]

אאוצ'. כואב מאד. למרות שבסוף מי שהולכת לצפות בשדות זרים זו בחירה שלה לחלוטין.

[זריחת השמש]

מה שהכי חסר לי בסרטים היום זה חוסר אוטנטיות

מבאים לי סרטים שאני לא יכולה להתחבר לאף דמות

באו אף אחת מאתנו לא נהפכה למבקשת בין ללה

ואף אחת מאתנו לא נחטפה או שכל העולם רדף אחריה

או שתביאו סרט שמדבר על תקופה קדומה כמו סניורה. לא ליפול אחד צעיף של כוכבים וכאלו

או שתביאו סרט שכן מדבר על התקופה היום אבל בצורה ריאלית

לא הגינו שבתאילנד אנשים מדברים אחד עם השני בטלפון Q8 כן?

הצורך בלייצר דרמה בסדר גודל וכל זה. יוצרת הרבה הרבה חוסר אוטנטיות

וזה אחד הדברים שהכי מפריעים לי.

אדרבא בואו נראה מי יוצרת סרט ראלי. יש היום הרבה דרמות פה בעולם לא צריך לפנטז דברים לא הגיוניים

אפשר ליצור עלילה מעניינת מספיק על בסיס אמתי ונכון

[Sara Amor]

צודקת כשמש:)

מצטרפת לבקשה לאותנטיות. על אף שלפעמים הניתוק מהמציאות נחמד.(אבל רק לפעמים:)

[רחלי עפעס]

לפעמים.

אותנטיות- כוונתכן?
פחות פנטזיה?
עלילה ללא חורים? (יש בכלל דבר כזה??)
אחר?

[Sara Amor]

התרחשות מציאותית. בעולם מציאותי ונורמלי שבו כולנו חיים:)

בסרטי הילדות זה מגיע בזה שכל הסרטים נראים כאילו התרחשו בעבר. ובסרטי נשים זה מגיע בחיים ביקום מקביל.

מציאות קיימת. היא בהחלט פוטוגנית הרבה יותר מהחיים הפשוטים והקלאסיים. אבל יוצאת פער ענק בין המציאות בה אנו חיות לבין המציאות בה חיות הדמויות בעלילה. ואני נהנת לראות את זה. אבל לחלק מהצופות זה פשוט תסכול אחד ענק.

[שרי פ.]

מסכימה מאד עם מסר של העצמה אישית וכמה כח יש לכל אחת.

רק מוסיפה- מה שמאד הייתי רוצה זה מסר של אמונה משהו כמו:

-המקום שאת נמצאת בו כרגע זה המקום הטוב ביותר בשבילך

-כל מה שעובר עליך זה לא סתם יש סיבה ויש מי שעובר איתך יחד את המסע

-את לא לבד זה מדוייק וזה הכי טוב גם כשלא מובן גם כשכואב ומרגיש שהקרקע לא יציבה

-גם על כח התפילה כמה כל תפילה נשמעת ומתקבלת וכמה ה' אוהב ומחכה גם לבקשות האישיות שלנו

יודעת שמזכירים את זה ומכניסים את זה פה ושם אך עם כל זה חושבת שאם יודעים איך לשזור את זה בחכמה בצורה יפה ולא שירגיש 'שיחת אמונה' זה וודאי יכול לחזק המוןןןן

כי בינינו כמה שמדברים על זה, תמיד לשמוע את זה שוב ושוב זה מחזק!

לפעמים זה פשוט לשבת ולצפות בסרט ולהרגיש איך מדברים אליך וכמה מדוייק המשפט שהשחקנית אמרה

מי שהרגישה את זה תבין למה אני מתכוונת..

[רחלי עפעס]

וואו, תודה על הדיוק,
מסכימה עם כל מילה!

[Sara Amor]

כלכך צודקת!

וזה הכי עוצמתי כשאת עוברת את התהליך הזה יחד עם הדמות. שהאמירה הזו באה בסאב טקסט. בשקט שקט בין המילים היא מזדחלת אלייך ללב. זה מיוחד.

והתחברתי למסרים שהבאת. זה נושאים שכמה שנשמע עליהם תמיד עושה טוב בלב!

[ריקי ריקי]

אני הייתי רוצה סרט בלי מסר- הייתי רוצה סרט שמעורר אותי לחשוב.

אם תשאלו אותי, זו המטרה של אמנות בכלל, ואמנות ויזואלית בפרט- להביא משהו שהולך איתך הלאה וגורם לך לחשוב.

הסרטים של הבמאים הכי טובים בהוליווד הם לאו דווקא סרטי אקשן או אימה, אלא סרטים שמעוררים אותך לחשוב על החיים.

ועם כל הכבוד ליוצרות החרדיות המוכשרות, אין השוואה אפילו…

הייתי שמחה, לדוגמה, לראות מסר שירחיב את המעשייה של ר' נחמן "מעשה מחכם ותם". זו מעשייה כל כך עמוקה, עם כל כך הרבה פוטנציאל, אם תהיה מישהי שתצליח להעביר את העומק דרך סרט עדכני בן ימינו, הוא צפוי להיות שובר קופות בוודאות

[Sara Amor]

וזה בדיוק מסר/ אמירה. משהו ששולח אותך לחשוב על העניין הזה. להגות בו.

[רחל פישביין]

אני מסכימה עם זה.

אבל לדעתי, הכוונה של ריקי ריקי היתה להבדיל בין מסר שטוח וסגור של "אבא תמיד איתי", "לעולם לא להתייאש" וכו', שבו כל מה שנשאר לך לדון עם עצמך הוא האם המסר נכון או לא.

לעומת אמירה שלא חייבת להיות ערכית במוצהר, אבל היא גורמת לצופה להרהר ולהגיע לתובנות ערכיות.

[רחלי עפעס]

יפה.

אמ…
מה למשל…?

[רחל פישביין]

אין לי כרגע רעיון קונקרטי, אני גם לא מכירה את עולם הבימוי וההפקה מקרוב.

אבל לדעתי הרעיון הוא, לקחת דילמה מהחיים, כזאת שכל אחת יכולה להזדהות איתה, לנתח אותה מכל הכיוונים, וליצור עלילה שפשוט מביאה את הדילמה במלוא העוצמה.

מה תהיה העלילה בדיוק – איך הגיבורה תבחר להתמודד, אלו טעויות היא תעשה בדרך – זה פחות משנה.

וזה גם לא אמור להסתיים בצורה חד משמעית.

יכול להיות שמה שכל זה פחות רלוונטי לסרטים, לא יודעת.

כל רעיון שאני חושבת עליו, ברגע שאני מנסה לדמיין איך הוא יוצג בסרט, הופך בדמיוני לרדוד.

[רחלי עפעס]

זה באמת יותר קונספט של ספרים.

ומה אתן אומרות,
אם כזו דילמה תבוא על סיפור של לפני
50-100-200 שנה?..
זה כן 'יעבוד', סליחה על המילה?

[רחלי עפעס]

מצטרפת לשרה- זה מה נקרא 'מסר'.

ובקשר לדוג' שנתת-
חייב להיות חידוש.

השאלה כמה חידוש אפשר לעשות מ'מעשה מחכם ותם', לדוג'…

[Sara Amor]

החכם והתם מיוחד מיוחד מיוחד!

הייתה לעופר הלוי הצגה על זה בעבר. והוא כמו שרק הוא יודע הביא את הסיפור בטוב טעם, רמה גבוהה וטקסט כל כך טוב עד שראיתי את ההצגה הזו שוב ושוב ושוב עד שידעתי בעל פה וגם אז לא הפסקתי:)

ולקחת את זה לסרט בן ימנו זה עבודה אמיתית. דרוש לזה המון רגישות ואינטלגינציה רגשית ושכלית:)
מי שתעשה את זה אני בהחלט מצדיעה לה!

[אילת השחר]

וואי רחלי…
דווקא זו ממש הברקה הדוגמה הזו. שאין לך מושג עד כמה אם ככה את אומרת…
במעשיות האלה אפשר להעמיק כמעט בלי סוף.
ואין בהם מסר אחד אלא תוכן מעורר חשיבה עמוקה וחיבור חזק לערכים אמיתיים. שמזה
יוצאים המון המון מסרים
היא לא התכוונה להמחיז את המעשיה כלשונה אלא את העומק שלה.
וואי אולי אני אכתוב על זה:)

[רחלי עפעס]

כמובן, אני לא אומרת שלא.
המעשיות האלו בהחלט עמוקות- ואפשר לקחת אותן לכל כיוון
שרק מעלים על הדעת (או שלא).

[רחלי עפעס]

-אבל גם בלקיחת הרעיון- אם את לא מאד פרופשיונל בזה-
בנות יצאו מההפקה שלך ב'אי, זה כמו – – X וY'
לא מזלזול, אלא מהכרות מוקדמת.

כמו שכבר אמרתי, קהל מחפש היום חידוש,
השאלה שלי היתה האם יש בעומקי העמקים האלו עוד נקודה שאף
אחד לא נגע בה…?

-יש, בהחלט יש- וזה בהחלט כיוון מעניין,
אבל זה בהחלט דורש הרבה עבודה.

כמו כל דבר שיוצרים, בעצם.

אז תודה, @rivkay ! (:

[Sara Amor]

לא רק הרבה עבודה- אלא המון המון עבודה.

הכי קל ללכת על המוכר והידוע כמות שהוא. אבל הכי קשה לקחת את המוכר וידוע למקום חדש ולא נדוש.