נערות= בחינם? מטפחת = מקצועיות?

[תמר .]

הי שושנה!

שמחה שכתבת על הנושא הזה! אני גם שחקנית בת- 20 ונתקלת המון בסיטואציה הזו

מסכימה אתך ממש! אני גם לא מבינה את ההיגיון בזה!

הלוואי שכתיבה על זה תשנה משהו בתודעה…

תודה בשם כולם!

[מירי]

זה נורא פשוט –

אשה נשואה, בד"כ עובדת בשביל לפרנס (יש חריגים, אבל בגדול…)

ואם היא גם עם ילדים, היא משאירה מאחוריה בית ומשפחה כשהיא יוצאת ליום צילומים

ולכן היא לא תעשה את זה אם זה לא יהיה מתגמל, גם אם היא נהנית מעצם החוויה.

אבל בחורות, יש הרבה מאוד שיסכימו לצאת גם ללא תשלום, כי הן אוהבות וזה כיף להן,

ואין להן משפחה לפרנס או ילדים לטפל בהם

תכלס,

כל עוד יש בחורות שמוכנות לצאת לצילומים ללא תשלום, ככה זה ימשיך

עגום, אבל ככה עובד שוק.

[תמי אפשטיין]

סליחה שאני אומרת, זו חשיבה מאד מעוותת.

הרבה בחורות ממנות את עצמן, וגם אין להן בית לתפעל, עדיין יש להן הוצאות.

לצורך העניין, אשה שיצאה מהניילוניםן, ההורים משלמים לה שכירות, המלתחה שלה חדשה לחלוטין והיא גם מתארחת לארוחות אצל ההורים – לא בטוח שיש לה יותר הוצאות מבחורה שקונה לעצמה ביקוד, משלמת על קורסים ועוד.

הגיע הזמן לצאת מהחשיבה הדיכוטומית הזו

לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]

לספרים שלי

[מירי]

תקראי שוב מה כתבתי –

אשה נשואה, בד"כ עובדת בשביל לפרנס

בחורות, יש הרבה מאוד שיסכימו לצאת גם ללא תשלום, כי הן אוהבות וזה כיף להן

אין ויכוח שיש נשים שלא צריכות את הכסף דחוף, ושיש בחורות שעובדות כדי לממן לימודים וכו'

אבל היות ויש גם היצע גדול של בחורות שמוכנות לצאת ללא תשלום,

זה פוגע באילו שכן זקוקות לכסף

אני הכי מאמינה בזה שעבודה צריכה להיות מתוגמלת אובייקטיבית

בלי קשר לשאלה כמה כסף שוכב לי בעו"ש ומה אני אעשה בו

אבל בסוף, אנחנו בשוק חופשי, ומפיקה שרוצה לשמור לעצמה כמה שיותר רווחים, הכי נורמלי בעולם שתלך לאופציות החינמיות. כל עוד הן קיימות. והן קיימות אצל בחורות יותר מאשר אצל נשים נשואות, מהסיבות שלעיל.

עצוב, אבל זה מה יש…

[Sara K]

אני אשמח להכיר את הזוגה הצעירה שאת מדברת עליה

שיש לה משכנתא של פחות מחמשת אלפים

פלוס שכירות פלוס לחם וחלב

ֿואז היא לפני לידה צריכה קולקציה חדשה מאפס

אין לי אפילו חברה אחת שההורים שלה משלמים לה שכירות , ודאי לא משכנתא , ודאי לא לחם וחלב

ויש לי רק חברה אחת רווקה שמשלמת משכנתא, וגם היא זה בקושי חצי מהמשכורת שלה.

ואגב שמעתי על מקום עבודה ששואל בראיון אם יש לך דירה משלך (עזבו שזה אסור חוקית)

כי אנשים עם משכנתא יקחו את העבודה יותר ברצינות. אין להם ברירה. הם חייבים להגיע לשכר מסוים בחודש

[תמי אפשטיין]

יש כנראה עוד כמה מגזרים, חוץ ממי שאת מכירה.

בכל מקרה, זה לא הנושא כאן

לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]

לספרים שלי

[תמר א]

לא! אז זה פשוט לא אמור להיות ככה!!

כמו שכל שכירה במשרד בין אם היא בחורה ובין אם היא נשואה תקבל תשלום הוגן ואפ' יותר מיזה,

ככה גם מי שבאה לצילומים צריכה לקבל תשלום מלא

זה ממש לא הוגן הם עובדות וזה קשוח וזה ליסוע למלא חורים וזה לא בחינם!!!

שכל המפיקות יכניסו את זה לראש שלהם….

[גילי]

מסכימה איתך ממש. אני משתדלת להעיר על זה בתוך האשכולות עצמם גם, כשנתקלת בכזאת בקשה.

אני חושבת שזה חלק מהתפיסה השגויה שרווחת בציבור בכלל בקשר למונח הזה של "נשים" ו"בחורות".

גם "בחורה" (רווקה) היא אישה, כשם שגם "אישה" (נשואה) היא בחורה.

(לצורך העניין, האם רווקה בת 26 אינה אישה צעירה? והאם נשואה בת 23 אינה בחורה עוד?)

זה פרט טכני של כינוי שמשליך הלאה וגורם לקצת זלזול בעבודה של בנות רווקות, כאומר "אה, היא בטח לא מקצועית, היא בטח לא צריכה את הכסף, היא בטח משועממת, היא הרי בסך הכול בחורה"…

(אגב, זה לא מתבטא רק במשחק. שאלו אותי כמה פעמים בתור אולפניסטית, לאחר שיחת בירור פרטים ותיאום זמן- "רגע, את בחורה או אישה נשואה?" כאילו זה רלוונטי.)

ולדעתי אמירה כזאת רק מוכיחה חוסר מקצועיות. כשלקוחה מסתכלת על הסטטוס האישי במקום על גיל, ניסיון, התמחות בתחום וכו'.

[רחל קולדצקי]

תמי וגילי אני אוסיף עליכן משהו שיחזק,

סיפור ששמעתי באוזניי מבת דודה שלי בת ארבע(!)

סבתא שלי חילקה דמי חנוכה (כל אחד מקבל לפי הגיל) היא קיבלה 4 שקל,

באה לאמא שלה ואמרה לה –

תשמרי לי את זה לדירה של 🤪😩

אז מה תגדנה הבחורות?

לא קשור לגיל.

20 או 14

כולן שוות תשלום

כן אני עבדתי כבחורה, ושומתי,

והיום שאני באה לקנות דירה יש לי חיסכון יפה בצד שעוזר לי.

[תמר פ.]

אני גם חושבת שהחלוקה הזו היא ממש, אבל ממש, לא רלוונטית ואפילו חצופה. גם אם נניח שאכן אישה נשואה מפרנסת ולכן יותר צריכה את הכסף, והבחורה לעומת זאת רק נהנית וחוסכת למותרות (שזו מחשבה טיפשית למדי) – ממתי אמורה להיות קורלציה בין עלות העבודה לצורך הכלכלי של נותן השירות? אולי אימהות ל-10 תגבינה יותר כי הן זקוקות ליותר כסף מאמהות ל-2? או שמי שהמשכנתא שלה גבוהה יותר תעלה את המחיר שלה בהתאם?
לצפות מבחורה לעבוד בחינם זה הגיוני בדיוק כמו לבקש קנייה בחינם בסופר כי לבעל הסופר אין ילדים לפרנס…

עבודה שווה את מחירה בשוק. נקודה. כמה נותן השירות זקוק כרגע לכסף הזה – זה בכלל לא שיקול של הלקוח.

מה שכן – המצב הזה קיים כי כן יש בחורות (ואני מדברת מן הסתם על הגילאים הקצת יותר צעירים) שתבואנה לכל מקום בשביל החוויה / ניסיון / תיק עבודות / ולכן המפיקות מרשות לעצמן להציע כזה דבר.

זו בעיה כללית בשוק העבודות בתחומי האומנות – בצילום, משחק, גרפיקה, אולפן וכדו' – יש נטיה לחשוב שרווקה אמורה לקחת פחות או בכלל לא. ואני באמת שואלת את עצמי – מה הקשר בין מצב משפחתי לעלות השירות?

[gis]

בכללי ההתייחסות לבחורות שונה,

חיכיתי פעם לפני דלת של הופעה,

ומישהי מהאחראיות על הכניסה החליטה שקודם נשים,

מול העיניים שלי נכנסו נשים שאני יודעת שקטנות ממני לפחות בשנה שנתיים,

זה היה די מקומם.

[רחל קולדצקי]

מעליב!

[תמי אפשטיין]

איזו תחושה קשה זה מעלה

לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]

לספרים שלי

[תמר פ.]

מרגיז! וכ"כ לא צודק…
אצלנו פעם היתה הופעה שהיתה מיועדת לנשים בלבד, ואחותי שאז לא היתה נשואה רצתה לבוא – והאחראית שבררנו אצלה אמרה: "מה ז"א? מעל גיל 20 – זו אישה, ברור שהיא יכולה להשתתף!" וכ"כ נהניתי מההבנה הזו, כי ברור שרצו לתחום את זה שלא תגענה נערות שזה לא מתאים להן, אבל בחורה מעל גיל מסוים – אין סיבה למנוע ממנה, וחבל שהמצב בציבור הוא הרבה פעמים לא ככה.

[רחל פישביין]

כולכן צודקות בהכל, אבל אני לא חושבת שהציפייה הזאת שבחורות יעבדו בחינם מגיעה מרוע או מחוסר הערכה וכו'.

היא מגיעה מהשטח – כנראה שהמפיקות מצליחות למצוא בחורות אפילו בחינם, ולא מצליחות למצוא נשים נשואות באותם תנאים.

כל זמן שיהיו אי אלו בחורות שיבואו גם בחינם, ויהיו מספיק טובות, אז עם כל התסכול המצב לא ישתנה, ולא חושבת שאפשר להאשים את המפיקות, החישובים שלהן נטו כלכליים וככה זה אמור להיות.

[תמי אפשטיין]

רחל, זה יחס כללי (ומעט מתנשא) שיש בציבור.

נשואה? את בקבוצת השוות. עדיין לא? את פחות, גם אם גילך יותר

לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]

לספרים שלי

[רחל קולדצקי]

נכון,

וזה דוחה ממש,

זוכרת את עצמי כבחורה (עסוקה עובדת בכמה עבודות, יותר מאמא לחמש…)

ותמיד המנהלת הייתה תוקעת לי שעות נוראיות ומוזרות ועבודות שונות ומשונות,

פעם אמרתי לה מה את חושבת שאם אני בחורה את יכולה לעשות בי מה שאת רוצה,

והיא ענתה – כן.

האוץ'.

עד היום זה כואב לי למרות שזה רחוק.

היחס הזה צריך להיות הרוס מהשורש בכל תחום שהוא!!!

לא נשכח וכמעט לא נסלח!

יש סיפורים קורעי לב ממש!

[רחל פישביין]

יכול להיות, אבל זה פחות משנה, ברגע שהמצב נהיה כזה שלבחורות לא משלמים, אני לא חושבת שיש מה להאשים את מי שמנסה לחסוך עלויות בצורה הזאת.

אני מסכימה שזה מאוד מקומם, אבל השינוי אמור להגיע מהשטח, אם אף אחת לא תבוא בחינם, אז המפיקות יהיו חייבות לשלם.

נכון, זה כנראה לא יקרה. מה לעשות?

[תמי אפשטיין]

מ.ש.ל.

בדיוק מה שאנחנו צועקות בתחום הכתיבה…

לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]

לספרים שלי

[גילי]

וגם בתחום הסאונד. ומניחה שגם בעוד תחומים, בעיקר של אומנות ותרבות. נשים מזלזלות במקצוע שלהן, בידע, במקצועיות ובעצמן. זה פשוט נורא.

[הדסה .]

היי ממש יפה שפתחת את הנושא

אני בת 21 אני רקדנית מקצועית מאד וגם שחקנית וגם לי זה קורה המון שקוראים לי לרקוד או לשחק

ואני מוצאת את עצמי עושה את זה ללא תשלום

נכון זה קצת לא פייר ולא הוגן , אבל אני חושבת שבשביל להתקדם ובשביל שיכירו כן צריך לפעמים לעשות דברים בחינם:) אבל ברור שהיה יותר נחמד אם היו מציעים על זה תשלום…

[שרה בן נאים]

גם מתסכל מהקטע
שבתור שחקנית\רקדנית את משלמת אלפי שקלים ללמודים מקצועים…..

[שושי]

פעם הייתי בספריה, הגיעה בחורה מבוגרת ורצתה לקחת ספר מהארון של נשואים בלבד

הספרנית שהיתה נראית בת 18 עם מטפחת לא הסכימה לה, ואף הסבירה לה

שזה לטובתה וכדו' ולא כדאי לה

ממש התבישתי בשבילה, הספרנית התעקשה,

פתאום הגיעה אישה נשואה עם ילדה ואמרה לה היא בגילי, חברה שלי, מה הבעיה תני לה

והספרנית המשיכה להתעקש

זה בעיני מצב בעייתי, ממש

שגם ממנו נגזרת הבעייתיות הזאת בכל תחום כמו צילום שחקניות ועוד

[Sara K]

בואי לא נשווה

יש דברים תואמי גיל

ויש דברים תואמי מצב בחיים

בספריה יש ספרים לנשואים בלבד, לא סתם

והם שונים מהספרים למבוגרים בלבד (שאותם ילד יכול לקחת בשביל אמא שלו, באישור)

ואני חושבת שאם המצב היה הפוך והספרים האלו היו נפוצים

זה היה יותר גרוע מאשר אם רווקה פעם לא הצליחה לקרוא ספר שהיא רצתה ולא הסכימו לה

ובינינו לא חסרים לה דרכים אחרים להשיג אותו, וגם לילדה שלך בת 10 לא.

אין לזה שום קשר לגיל

כמו שמנהלת צעירה יש לה סמכות מעל עובדת מבוגרת

אין לזה קשר לגיל, פשוט מצב אחר.

[שושי]

את באמת חושבת שיש דברים שלנשואה בת 18 מותר לקרוא

ולרווקה בת 30 לא?

[Sara K]

טוב, בואי לא נלך על 30, זה לא היה נשמע המקרה

אבל באופן כללי –

אני לא חושבת שרווקה בוגרת צריכה מישהו חיצוני שישמור עליה (ע״ע ספרנית בספריה)

אבל בשבילה אני עדיין חושבת שבאופן כללי כן , מ2 סיבות

1 – ברמת ספריה עירונית את מעדיפה שיהיה כלל כזה מאשר כלל שיאפשר לילדה שלך לקמבן

2 – הנזק שייגרם לך מלקרוא חומר שאת לא נמצאת בתוכו לא שווה את התועלת . לדוגמא בשביל מה את צריכה בתור ילדה בת עשר לדעת שיחסי חמות כלה הם מועדים לפורענות. מה זה יעשה לך טוב כשתתחתני? ועכשיו תמירי את זה לאישה שלא מסתדרת עם בעלה. אחרי שאת יודעת כמה טוב יש, אפשר לפתור את הרע. אבל אם לא חוית את הטוב – הנזק שייגרם לך מלקרוא דוגמאות על הרע – עולה על התועלת. ומכאן את יכולה להמיר לדוגמאות עוד יותר רגישות שזה לא המקום לשים אותן

[שושי]

מדובר פה על ספריה בעיר חרדית… באמת

הספרים העתיקים של רחל שור וכדו' שיש בהם יחסי כלה וחמות נמצאים ממילא בארון הפתוח

ונושאים רגישים ממש לא קיימים בספריות חרדיות

מה היא תמצא בארון?

למשל את הספר לדהור עם הרוח של רחל לביא ראיתי שם

ועוד ספרי זוגיות, או הכנה ללידה

וגם ספרים יותר רגישים לדעת אנשים מסוימים כמו לחיות וחצי של רותי קפלר

בכל מקרה זו התנהגות פוגעת ולא מכבדת

ובטח שלא נכון להתנהג כך.

נדרש מהספרנית לעבוד בראש גדול ולא לחפש את המטפחת על ראש הלקוחה דבר ראשון

[חיה חיה]

דווקא בנקודה של ספרים, אני חושבת שיש ספרים שלא מתאימים לבחורה וזה לא קשור לגיל אלא למצב.

וכן עלול להימצא בספריות חרדיות. ובמקום להביא למצב לא נעים כמו שתארת עם הספרנית, הייתי מוציאה את הספרים האלו, יש אותם בחנויות. או שיהיו אצל הספרנית בלבד ומי שתצטרך אותם תבקש ישירות ממנה.

שאר הדברים שהועלו כאן צודקים לגמרי!!

[תמי אפשטיין]

נו נו

חולקת עלייך לחלוטין, אבל בא לא נפתח חזית נוספת

לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]

לספרים שלי

[Sara K]

אני מצטערת על חוסר ההבנה שלי

עזבתי אחרי השרשור ולא המשכתי לעקוב

ההודעה שלי היתה ביחס לידע שלי על הספריה שאני מנויה בה.

אצלנו בספריה לנשואים בלבד

זה אך ורק ספרים על הריון, לידה וספרים על זוגיות מורכבת

והם כולם סגורים בארון, ורק לספרנית יש גישה לשם

ספרים בסגנון שכתבתן כאן הם בקטגורית למבוגרים בלבד ונמצאים בספריה באופן חופשי

כשכתבתי את הודעתי התכוונתי בדיוק לכך – ספר שדן במפורש במידע טכני ורגשי על הריון, על לידות, על לידות מורכבות ועל זוגיות (לא סיפורים על גבר ואישה שחיו יחד באותו בית אלא ספרי זוגיות ממש)

[שושי]

אני לא חושבת שתפקידה של נשואה צעירה

להתערב לרווקה מבוגרת ממנה שבוחרת לקרוא ספר על הריון או על לידה.

[שרה לרנר]

כל הדיון אם נכון לה לקרוא או לא בכלל לא רלוונטי.

הספרנית לא אמורה לפקח על חומרי הקריאה של אישה בת שלושים!

[Sara K]

את מצפה שיגישו תעודת זהות עם תאריך לידה מעודכן?

אני מבינה את הספריות שנותנות כללים נוקשים וחסרי פשר לפעמים

תאמיני לי שאפשר לכתוב ספר על הדברים המעצבנים שהולכים בספריות

כמו למשל אם הם מוצאים קרע בעמוד האחרון בספר הם לא יאפשרו לך לשאול, עכשיו לכי תבחרי עוד ספר ותעמדי שוב בתור

אבל רק תדמייני שמאחורי הרווקה בת ה30 עומדת בתור עוד אחת בת 25, עוד אחת בת 20 ועוד אחת בת 15

איפה הגבול ולמי תתני ולמי לא?

זה לא שחור לבן

ועדיף לספרנית להיות קרציה עם אחת מאשר עם 4

כלל פשוט שאי אפשר לערער עליו

גם אם הוא קצת פוגע, מסכימה

[שרה לרנר]

הוא לא קצת פוגע, הוא פוגע נוראות.

ואני חושבת שהספרנית יכולה להבדיל בין אישה בת 25 לנערה בת 15 – בדרך כלל זה דבר שאפשר לראות.

אם באמת האישה נראתה בת חמש עשרה – אז אוקיי, זו טעות אנוש. אבל זה יקרה פעם בחמש שנים מקסימום. ואם היא ענתה לספרנית ועדכנה אותה שהיא מבוגרת ולא נערה – אז בכלל.

איפה עובר הגבול – שכל ספריה תקבע לה כללים, אבל מסתבר שאיפשהו באזור גיל 18 ל-21, תלוי במקום.

ואגב, זה דווקא פתרון לא רע לבקש תעודת זהות או משהו בסגנון. עושים את זה בכל סופרמרקט שתקני בו בקבוק יין לקידוש (אם הם פועלים על פי החוק).

[תמי אפשטיין]

תרשי לי להיות קצת בוטה?

את נשואה, וזה קרה מבלי שתיאלצי להמתין לזיווגך. את לא יותר מ-25 ובטוחה שהעולם שייך לנשואות שהחיים זורמים להם לפי הספר.

משהו בפרופיל לא נכון? אשמח לעדכון

לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]

לספרים שלי

[שושי]

אם יש קרע בעמוד האחרון יכתבו על הספר 'יש קרע' וישאילו לי את הספר.

כנ"ל, לא ראיתי אף פעם טור כזה, של 4 רווקות שכולן מבקשות פה אחד דווקא ספר מהארון הסגור

אין צורך להקצין, כאילו זו בעיה שלא ניתנת לפיתרון

ואפשר לתת לכל אחת שמגיעה יחס מכבד והולם,

הרי הכלל הזה מגיע ממקום של שמירה על ילדים ונוער, אין צורך להיטפל למי שאינו מוגדר כך

[גילי]

"קצת" פוגע? את מצליחה לדמיין את הסיטואציה?

הכללים האלו בספריות חרדיות של "לנשואים בלבד" זה פשוט כי ככה קל ונוח להם לחלק את הציבור ל"בוגר" ו"לא בוגר". כי לא יתחילו לומר "מגיל עשרים" כי אז יתחילו התחכמויות. אבל ספרנית שעובדת עם קהל אמורה להיות רגישה ולהבין סיטואציות ולהבין בדיוק למה התכוונו כשאמרו "לנשואים בלבד".

וכשמדובר בנושאים שבאמת לא שייכים לגיל אלא למצב אישי? נו נו. א, כמו שכבר כתבו פה, מי ישמע מה כבר היא תמצא בספרייה חרדית. ב, את באמת חושבת שהיא צריכה את הספרים האלו כדי להכיר מושגים? היא לא חיה בעולם?

(לצורך הדגמה, ספרה לי מישהי שפעם השתתקו לידה כמה חברות שהיו באמצע שיחה ואמרו לה זה ענייני נשים פשוט, "משהו בקשר ללידה שלי". הגברת אחות במקצועה🤦‍♀️

[Sara K]

אני מצטערת על חוסר ההבנה שלי

עזבתי אחרי השרשור ולא המשכתי לעקוב

ההודעה שלי היתה ביחס לידע שלי על הספריה שאני מנויה בה.

אצלנו בספריה לנשואים בלבד

זה אך ורק ספרים על הריון, לידה וספרים על זוגיות מורכבת

והם כולם סגורים בארון, ורק לספרנית יש גישה לשם

ספרים בסגנון שכתבתן כאן הם בקטגורית למבוגרים בלבד ונמצאים בספריה באופן חופשי

כשכתבתי את הודעתי התכוונתי בדיוק לכך – ספר שדן במפורש במידע טכני ורגשי על הריון, על לידות, על לידות מורכבות ועל זוגיות (לא סיפורים על גבר ואישה שחיו יחד באותו בית אלא ספרי זוגיות ממש)

[ריקי ריקי]

באמת, שרווקה תיפגע כי לא רוצים לדבר בנוכחותה על לידות?

גובל בהפרעה נפשית לדעתי

ולא משנה במה היא עובדת, זו זכותן המלאה של נשים לדבר על החוויות האישיות שלהן כאשר לאוזני מי שהן ורק הן בוחרות.

ממש כפי שזכותה של רווקה לדבר על השידוך שהורידה רק בנוכחות מי שהיא בוחרת. גם אם הנשואה שמתקרבת לשטח היא שדכנית.

[שרה ברנט]

מסכימה בהחלט עם כל הנ"ל.

ויודעות מה? ברגע שזה עומד על המקצועיות (שאז את יוצאת מנקודת הנחה שבחורה תהיה פחות טובה מאישה נשואה) אז זה גם ממש פוגע, כי מצטערת, יכולה להיות בחורה בת 15 שתשחק/תרקוד/תשיר או מה שלא יהיה ממש טוב ואפילו יותר טוב מ"נשואה".

אז מפיקות, קחו לתשומת ליבכן:) בפרט שבימינו רוב המפיקות החדשות הן בחורות צעירות ולא נשואות…

[מירי]

הי,

קשה לי להאמין שזה יושב על מקום של מקצועיות

יכולה להיות בחורה שלומדת מגיל 3 והרמה שלה וואו

ואשה שעושה את צעדיה הראשונים בתחום

ברור שזה לא הנושא

אלא הנתון בשטח שיש יותר בחורות שמוכנות להגיע בחינם מאשר נשים

[שרה ברנט]

את יודעת למה הן מוכנות להגיע בחינם? כי המפיקות נותנות להן תחושה שהן עושות להן טובה בכלל שהן משתפות אותן בסרט. לשלוש- ארבע פעמים הראשונות זה בסדר (לתיק עבודות:)) אבל אחרי זה למה לא לשלם אפילו משהו סמלי?

[מירי]

כי אחרי זה יבואו אחרות שבשבילן זה הפעם הראשונה / שניה / שלישית / רביעית…

עם יד על הלב, אם היית מפיקה והיתה לך מישהי בחינם או בתשלום, לא היית הולכת על האופציה החינמית

(בהנחה שהיא מספקת את הצורך שלך מבחינה מקצועית)

[שרה ברנט]

לא שוללת אותך. כן חושבת שזה כואב.

תראי, אני בתור נערה (לא אכתוב גיל כי את יודעת מוגנות וכו':)) ששיחקה בכמה הפקות בחינם- לא כ"כ אכפת לי, כי אני באמת עשיתי את זה בשביל מקצועיות, תיק עבודות, וגם בשביל הכיף! לא ייאמן, אה?

אבל האם אני רוצה לנצח לשחק בלי תשלום? פחות.

[מירי .]

הכל פה נכון וכואב

אבל לא מבינה את הצורך בלהוסיף את הגילאים שלכן

אל תוסיפו אף פעם פרטים אישים שלכן

טיפה מוגנות ברשת!

[Sara Amor]

ואוו התפתח פה דיון מעניין…

זה אכן נושא עמוס, כואב ועם זאת נדוש ומוכר.

אני מסכימה עם כל אחת ואחת שכתבה פה. כולכן צודקות.

אבל יש נקודה אחת שאתן לא אחזתן- זה ממש לא רק במגזר שלנו!

אומנם בציבור החילוני ישנם ארגונים שדואגים לזכויות האומן.
אבל כדי להתקבל לארגונים האלו צריך לעמוד בלא מעט קריטריונים.

ומה קורה עם כל ה65% שלא מתקבלים? פחות או יותר מה שקורה אצלינו ויותר גרוע…

ויותר מזה, יש מקומות שצריך לשלם להם על מנת לשחק אצליהם. תודו שזה יותר גורע:)

[שרה לרנר]

אבל רק במגזר שלנו (ככל הידוע לי, ויש לי היכרות עם עוד כמה) – המצב המשפחתי קשור, באופן הזוי, לשוק העבודה ולהסכמי שכר.

העסקה בחינם זה משהו אחד, דיברו עליו המון. אבל איך זה אמור להיות קשור למצב משפחתי?

לא מצליחה להבין.

[ריקי ריקי]

למה רק במגזר שלנו? בכל העולם ידוע שנשים ואימהות מופלות לרעה בשוק העבודה

יש אינספור מחקרים על כך שנשים שעובדות בתפקידים מקבילים לגברים בתוך אותה חברה משתכרות פחות בממוצע

המקצוע היחיד, בעולם הכללי, שנשים מרוויחות בו יותר מגברים זה- דוגמנות 🙁

וכמובן שאישה עם ילדים יש לה פחות סיכויים להתקבל לעבודה מאשר רווקה או מאשר גבר

דווקא אצלנו המצב יחסית בסדר…

[שרה לרנר]

הפער בין נתוני השכר של גברים לנשים הוא בעיה עולמית ידועה ומדוברת – לא כל כך קשורה לנושא כאן.

הרתיעה של המעסיקים מפני העסקת אמהות – היא אכן בעיה ככל מגזרית, אבל נרצה או לא נרצה – הרתיעה הזו יושבת על בסיס שרלוונטי לעניין. אפשר להבין מעסיק שמעדיף עובדים שלא יוצאים לחל"דים.

אבל כאן, העניין הוא אחר לגמרי: לוקחים פרמטר מסוים, שאין לו שום קשר או השפעה על התחום הנידון, וקובעים על פיו! זה כמו להחליט שמשלמים רק למי שאספה מפיונים בילדותה, או רק למי שאוהבת שוקולד לבן. ריבונו של עולם, מה הקשר?

[רחל פישביין]

אם לפרמטר הזה באמת לא היה קשר, הוא לא היה מחזיק מעמד.

אבל אם מפיקה יכולה למצוא בקלות בחורות שישחקו בחינם, בעוד שנשים נשואות היא מוצאת רק בתשלום, הקשר ברור.

[ריקי ריקי]

למה זה לא קשור?

כמו שאפליית נשים או אפליית אימהות יושבת על הנחה סמויה בלתי מודעת (שנשים עובדות פחות טוב מגברים, נניח)

כך ייתכן שגם האפלייה הזו יושבת על הנחה סמויה בלתי מודעת (אולי, שנשואות יותר רציניות ומחוייבות)

ובשביל לפתור את האפליה צריך לדון בהנחות היסוד שמתחתיה. זה לא משנה אם זה בהייטק או בהפקה.

ואגב, את לא מדברת על כך שלא מלהקים רווקות- אלא על זה שמשלמים להן שכר יותר נמוך

והשאלה היא א. האם זה נכון וב. אם כן מדוע זה קורה

וכמו שכתבו כאן יכולות להיות לזה סיבות הגיוניות, וזה לאו דווקא אקראי כמו מפיונים או שוקולד לבן

[שרה לרנר]

לגבי אימהות – זו הנחה גלויה ומודעת מאוד, גם אם אנחנו לא אוהבות אותה. אפשר להבין את המעסיקים (לאו דווקא לאהוב או להסכים, אבל אפשר להבין בקלות).

שכר נשים לעומת גברים – אכן, זה יושב על תפיסות מסויימות של אלפי שנים, יחד עם העובדה שרק במאה-מאה חמישים שנים האחרונות נשים וגברים עובדים באותן משרות (משילוב של כמה סיבות), ועובדים קשה מאוד בכל העולם לשנות את המצב הזה.

שכר רווקות לעומת נשואות – אולי יושב על הנחות סמויות, אבל למעשה – התפקיד של כל מי שאכפת לו מהיגיון והגינות הוא לנסות לשנות את זה. אז הנה, זה הצעד הראשון.

(יש לי הרבה מה לומר בנוגע לאותן הנחות. זה לאו דווקא קשור לתפיסת מחויבות של נשואות לעומת רווקות – במבחן המציאות, כל עוד לא מדובר על בנות שש עשרה, קשה למצוא את הפער הזה, ואם הוא קיים – הוא כנראה דווקא לטובת הרווקות. התפיסות הן אחרות, אבל זה נושא נפיץ, ואני לא חושבת שכדאי להיכנס אליו.)

[ריקי ריקי]

לעניות דעתי, האפליה של נשים לעומת גברים יושבת על אותו מקום של רווקות לעומת נשואות

אם אשה לעומת גבר נתפסת כ"חלשה"- הרי שרווקה לעומת נשואה נתפסת כ"ילדה" לעומת "גברת"

גם זה, תפיסות של אלפי שנים….

משאירה לרודפות הצדק לשנות את העולם, לכולנו יהיה יותר טוב.

[גילי]

.

[גילי]

מסכימה איתך. ואני חושבת שהזלזול הזה ברווקות בציבור שלנו פורח ועולה כמובן בגלל הכיסוי ראש. הרי בקהלים אחרים לא תמיד יש דרך לדעת אם האישה שלפנייך בעלת משפחה או לא, ולכן הרושם הראשוני תמיד זהה ובכלל לא מושפע מהסטטוס האישי, בעוד אצלנו-ציבור יקר שומר תורה ומצוות ברוך השם-יש את בעלות הפאה ויש את, נו, הקוקו (לצורך העניין).

הלוואי שנתאפס על עצמנו ונחזיר את הפאה או המטפחת למעמדן האמיתי כחפץ של מצווה ולא כקובע מעמד חברתי ומקצועי.

[ריקי ריקי]

מותר להגיב משהו בתור נשואה?

אני ראיתי שהרבה מהיכולת שלי לדרוש שכר יותר גבוה מגיעה ישירות מבעלי.

הוא גורם לי לא לתמחר את העבודה שלי בחסר, ומעודד אותי להציב רף גבוה יותר כשאני מתמחרת דברים

ועצם זה שיש לי את הגב שלו, שהוא מאמין שאני עושה עבודה טובה ששווה הרבה, זה גורם לי להרגיש בנוח כשאני מבקשת יותר גבוה ממה שאני מרגישה שמגיע לי

אולי חלק מההבדל נעוץ בזה

[gis]

זה ספציפי אצלך,

כי יש הרבה נשים שדווקא לא מעיזות לבקש שכר הולם,

ויש בחורות עם מלא בטחון עצמי שכן דורשות.

[שושנה ש.]

וואו,

זה כנראה באמת נושא בוער לכולן, בכל התחומים…

כשהעלתי את הנושא לא באתי להתריס או לכעוס. רק להציף את הנקודה-שככל הנראה באמת קיימת.

ועוד נקודה למחשבה לכל המפיקות- אומנם בחורות מסכימות יותר לבוא לכל חור בחינם, ולכן הן כח עבודה זול וצייתן. אבל בינינו- זה רק המתחילות בדרך כלל. וכאלה- יש גם נשים. וכן, גם הן יסכימו לבוא בחינם…

ואז זה נראה שהנשואות באמת מקצועיות יותר- כי הן אלה שבאות… זה אבסורד!

אז אם אתן באמת מעונינות בהפקה מקצועית עם בחורות מקצועיות ולא רק מתחילות- תנסו כן לתת להם בתשלום, ותראנה פתאום כמה יש בשוק, ואיזו רמה אפשר למצוא…

(ואני לא גורעת מהמתחילות בכלום!! [אני עצמי עוד תחת הכותרת הזאת. 😏] הן מוכשרות ותותחיות!! ובדרך כלל בכל אופן דורשות פחות. אז תנו להן לכתוב צפיות שכר…)

מקווה שהדברים פה יהיו לתועלת כולן!!

[גילי]

בהחלט נושא בוער וחשוב ותודה רבה לך שהצפת אותו! הלוואי שיתרחש שינוי לטובה. יש לנו כוח של ציבור:)

[ליבי .]

יש לי ידידה רווקה שחצתה את גיל 30 ועוסקת בתחום הפקות אירועים,

היא סיפרה לי שהפיקה אירוע גדול מאד שכלל המון אחריות וכל התקשורת מול מזמינת האירוע היה במיילים וטלפונים.

ביום האירוע המפיקה הביאה איתה 2 חברות נשואות צעירות ממנה בכמה שנים וכשהן נפגשו עם מזמינת האירוע,

המזמינה פנתה אוטומטית לנשואה הראשונה, אחרי זה לנשואה השניה ורק בסוף עברה לבחורה – אה, זו את???

היחס המזלזל שקיים אצלינו לבחורות על פני נשואות – קיים רק אצלינו ולא בשום מקום,

הרבה באמת בגלל ההבדל החיצוני הברור ולא רק.

וכל רווקה שחצתה את גיל 25 תספר כמה זה כואב וכמה זה פוגש אותה בכל הזדמנות.

קחו רק נסיעה באוטובוס, מתבקש מבחורה שתקום לאישה שעולה ואין מקום פנוי,

ואם היא כבר לא ילדונת בת 16 ואין לה כח וסבלנות לעמוד נסיעה שלימה,

למה ברור שהיא צריכה לקום ולא הנשואה הצעירה בת ה 20?

[ריקי ריקי]

אני נשואה היום, רווקה לשעבר

ואין ספק שבחורות צריכות לקום לנשואות, בדיוק כפי שגברים צריכים לקום לנשים, ובדיוק כפי שצעירים צריכים לקום למבוגרים

זה לא בגלל שנשואות יותר חשובות ומכובדות מרווקות

זה בגלל שאנחנו יהודים ואנחנו מתחשבים בחלשים.

נשואה בת עשרים יכולה להיות מישהי שנאבקת בבחילות לאורך 24 שעות ביממה. והיא יכולה להיות מישהי שעברה שלשום הפלה ואת לא תדעי על זה לעולם (ונקווה גם שלא תחווי את זה לעולם.)

וזה גם אם היא נראית זוהרת ונוצצת וזו"צה. וגם אם היא לבושה ומאופרת כמו המילה האחרונה.

לא קשור בכלל לשאלה מי יותר חשוב ומי צריך לכבד את מי. זו השאלה מי מתחשב במי. וברור שהחזק מתחשב בחלש.

בחורה בת 20-40, אם לא סובלת מבעיה בריאותית, יכולה לשאת את קשיי הנסיעה יותר מאישה סביב הריונות ולידות.

אז נכון שאי אפשר לדעת מי סובל ממה וכו', אני כותבת כרגע על הכלל ולא על היוצאים מן הכלל

ובכלל באוטובוסים- לדעתי מה שצריך להיות זה שבנים ובנות בגילאי 10-18 צריכים להיות הראשונים שקמים. לא רואה את ההורים שלהם מחנכים אותם לזה ולא רואה את זה קורה בפועל. חבל…

(ואגב, כבר שמעתי משפטים של בחורות באוטובוס שטוענות שבעייתה של האישה שעלתה לאוטובוס אחרי שראתה שאין מקום

ואם כך למה שלא נגיד לרווקות שבעייתן שהסכימו לקחת עבודה בלי תשלום

אז מה הרווקות אומרות- שאין להן ברירה? שאם לא תיקחנה עבודות בחינם הן לא תקבלנה עבודות בכלל?

אולי בואו נבין שלנשים שעולות לאוטובוס אין ברירה. אם הן לא תעלינה לאוטובוס הן לא תגענה למחוז חפצן בכלל)

[גילי]

אני לא חושבת שרווקה צריכה לקום אוטומטית לכל בחורה נשואה רק "כי אולי".

ברור שאנחנו יהודים, ברור שמתחשבים בחלשים, אבל להתייחס ישירות לכל זוצית חמודה כחלשה…

אם רואים סימני עייפות וקשיי עמידה ודאי לפנות מקום. ואת זה, אגב, אפשר בהחלט גם לרווקות. אני אישית קמה גם לנערות צעירות ממש אם זה נראה שהן צריכות את זה. כן, יש בעולם עוד סיבות להתחשב חוץ מהריון. (אני זוכרת את עצמי בכמה מקרים של עייפות קיצונית או חולשה גדולה נוסעת באוטובוס או רכבת בלי מקומות פנויים, מרגישה ממש רע וחושבת-הלוואי וכמו שאני תמיד מפנה את המקום שלי למי שצריך, מישהו היה פעם אחת מפנה בשבילי…)

ונכון שלא תמיד יש ברירה ואי אפשר לצפות מאישה שלא תעלה לאוטובוס כי אין מקום, אבל לפעמים בהחלט אפשר למצוא פתרונות ולא להתייחס לזה כל כך כאילו אין ברירה אחרת. אם למשל את יודעת שמחכה לך נסיעה ארוכה ממש, ואת יודעת שיהיה קשה לך לעמוד, לא תמיד הוגן להניח מראש שתהיה מישהי שתפנה לך את המקום מרצון טוב ותעמוד בעצמה נסיעה ארוכה.

ולגבי המשפט הזה-אז מה הרווקות אומרות- שאין להן ברירה? שאם לא תיקחנה עבודות בחינם הן לא תקבלנה עבודות בכלל?

אף אחת בעולם לא אמורה לקחת עבודה בחינם רק כי אחרת לא תהיה לה עבודה. לא נשואה ולא רווקה.

[רחל פישביין]

אף אחד לא חושב שכל רווקה צריכה לקום לכל נשואה "כי אולי".

אמרו סך הכל שאין סימטריה, ולכן בחורה לא אמורה "להיעלב" כשמצפים ממנה לקום לאישה, כי לרוב הציפיה הזאת מוצדקת.

או שאולי אסור להגיד את זה כי זה פוגע?

[רחל פישביין]

מה שרציתי בעיקר להדגיש שזה הדבר האחרון שמתאים להביא בתור דוגמא ל"אפליית הרווקות על פני נשואות".

[חיה חיה]

נכון. ולו משום שבאמת בזה אין שוויון. אישה גם לא במצב מיוחד עלולה להיות עם ורידים, (כן, גם בגיל 25-30. מזכרת מהמצב המיוחד…), או אחרי לילות לבנים, ועוד קלאסות כאלו והרבה פעמים אישה עלולה להרגיש חלשה יותר מבחורה. גם אם שתיהן במצב בריאותי תקין. אני יכולה לומר על עצמי שבתור בחורה יכולתי לעמוד שעתיים והיום קשה לי דקותיים:) …

[רחל קולדצקי]

בלי קשר, דעה אישית שלי,

אני חושבת שאף אחד לא צריך להגיד למשהו לקום למשהו אחר באוטובוס,

כל אחד יישמור על עצמו.

אם הוא רואה לנכון, שיקום.

[ריקי ריקי]

גילי, את המשפט "אני כמעט מתעלפת" שמעתי מבחורות בשיא כוחן ומרצן, הרבה יותר מנשים על סף עילפון.

את הולכת להתעלף? שבי.

אבל אשה עם בטן של חודש תשיעי שעולה לאוטובוס, ועשרות רווקות נשארות לשבת כי "בעייתה שעלתה לאוטובוס" ו"שתבדוק ברירות אחרות" ו"מי אמר שאני מרגישה יותר טוב ממנה"? ובסוף מי שקמה לה זו אשה בת שבעים?

הדברים האלה קורים כל יום וההגדרה היחידה להם היא בושה וחרפה.

ואני עומדת מאחורי הדברים ומוכנה לחזור עליהם אלף פעם גם אם קולי יהיה כקול הקורא במדבר.

ומה הבעיה?

שהרווקות מעולם לא היו נשואות, אבל הנשואות כבר היו רווקות…

ולכן, מטבע הדברים, הרווקות רואות צד אחד של המטבע- את הצד של עצמן!

שוב, אני לא חושבת שכל רווקה צריכה לקום לכל נשואה בכל עת ובכל מקום.

כן חושבת שזה הכלל הציבורי שצריך להיות נהוג, וכשיש יוצאים מן הכלל- מסתדרים אחד עם השני כמו יהודים, שמוכנים גם לעשות טובה אחד לשני… כבר קרה לי שנסעתי בעמידה (גם כנשואה וגם כרווקה) והנה אני בחיים.

ואפרופו נסיעה בעמידה, אני נוסעת קבוע בקו שמס' המקומות בו הוא גבולי, והנסיעה ארוכה מאוד (שעתיים פלוס) ושמתי לב שהיתה בחורה, לא חרדית, שתמיד עלתה עם תיק כבד בתחנת האיסוף האחרונה ותמיד יצא לה לשבת במעבר או במדרגות, פעם אחת כשהיא ישבה במעבר ממש לידי הצעתי לה להתחלף באמצע הדרך, היא היתה בהלם והרגישה לא בנוח, רק כשהסברתי לה שאני רוצה לחלץ קצת את הרגליים היא הסכימה…..

בקצב הזה בחורה חרדית בת גילה עוד היתה מסתכלת עליי בביקורתיות למה אני לא מפנה לה את המקום…

[S G]

בתור רווקה בת 22 אני יכולה לספר לכם שפעם נסעתי באוטובוס והרגשתי מאוד לא טוב, ממש חום וחולשה… האוטובוס התמלא עד הסוף ואז עלתה אישה נראית בערך בגילי. פחות או יותר. ממש לא הייתי מסוגלת לעמוד עכשיו נסיעה של שעה וחצי.

הייתי צריכה לקום לה? גם אם אתן אומרות שהיא אמורה להיות חלשה וכו (היא ממש לא הייתה נראית חלשה) – שתינו באותו מצב, שתינו חלשות כרגע, באותו גיל! אין שום סיבה שאני יקום לה אם אני מרגישה לא מסוגלת לזה כי אני לא מרגישה עכשיו טוב. גם לבחורה קורה שהיא לא מרגישה טוב. גם אם זה יראה לא יפה ולא יהודי. תמיד צריך לדון לכף זכות.

כמובן וכמובן שאם זה אישה מבוגרת ממני ממש אני יכולה לראות אולי כן לעשות משהו, לקום לפחות לחלק מהדרך. אבל לקום לאישה בת גילי שאני לא מרגישה טוב, אני לא חושבת שאני חייבת…

ואם רואים בחורה שלא קמה (ובמיוחד שרואים שהיא לא מרגישה טוב) מותר לדון לכף זכות!

[מירי]

לא חושבת שמישהו פה התכוון שבחורה שלא מרגישה טוב אמורה לקום

לא מרגישה טוב? שבי. לא עליך ולא על המקרה הזה דברו.

והגיל לא קשור פה לאירוע בשום צורה, אגב.

דברו פה על תמונת מצב כללית שבה יש סיכוי טוב יותר שאשה נראית טוב והכל בסדר,

ובכל אופן המקום ישיבה נחוץ לה יותר מאשר רווקה שנראית טוב ובסדר.

זה הכל.

[נעמי כהן]

בחורה לא אמורה לפנות לכל זוצה כי אולי יש לה את כל הסיבות שהיא צריכה לזה.
אם אישה מרגישה שהיא לא מסוגלת לעמוד אז –
א. או שלא תעלה לאוטובוס, כן, לא בטוח שמותר לה הלכתית לעלות על דעת זה שיפנו לה.
ב. היא יכולה לבקש, זה לא בושה. בחורה לא אמורה לפנות לכל אישה כי אולי יש לה סיבה, מי שצריכה שתבקש זה הגיוני ומתקבל בהבנה.

[מירי]

א. אולי היא עלתה כשהרגישה מצוין ופתאום משהו השתנה? ו-מה תעשה, תשאר בתחנה? זה יותר טוב לדעתך?

ב. אני רוצה לראות אותך מבקשת ממישהי לפנות לך מקום, כשכלפי חוץ הכל נראה בסדר. מה, אשה אמורה לדווח לכל בחורה באוטובוס מה הסטטוס המדויק שלה? מביך לחלוטין, ומביש לחשוב שככה זה אמור לעבוד.

אה, ואולי בדיוק היא תפול על אותה בחורה שבדיוק לא מרגישה טוב / עיפה / סתם לא בא לה?

נו, באמת…

[mali]

אני בחורה בת 28 לא כותבת הרבה כאן, אבל הצלחתן לגרום לי להגיב.

ראשית, ממליצה תמיד לשים סימני שאלה על קביעות שאתן שמות כאן, ובחיים בכלל, בטח אם לא הייתן בצד השני אף פעם.

שנית, כתבתן בנחרצות שוודאי שבחורה צריכה לקום לנשואה. כתבתן שנשואה בת 20 יכולה להיות מישהי שנאבקת בבחילות.

אני רוצה לגלות לך שבחורה בת 28 יכולה להיות אחרי נפילת שידוך, אחרי בכי ממושך בכותל כמה שעות, אחרי פגישה לא מוצלחת, או אחרי יום שלם בעבודה כי היא בחורה ומה יש לה לעשות אז שתיקח אחריות על כל מה שצריך. היא גם יכולה להיות מותשת סתם וזה לא חייב להיות יוצא מן הכלל.

אבל לא זו הנקודה המהותית. אני חושבת שהדגש העדין שליבי ניסתה להעביר כאן דווקא בדוגמא של האוטובוס הוא לא העניין של כן לקום או לא לקום, אלא ההרגשה החשופה שיש בנסיעה באוטובוס לבחורה עם קוקו לעומת אישה נשואה, כאשר עולה אישה לאוטובוס ואין מקום פנוי, הנשואה יכולה להיות סתם אחרי יום מתיש בלי כח לקום ולא כי יש לה בחילות, הבחורה מרגישה כמוה לצורך העניין, אבל אוטומטית הדרישה השקטה והעדינה שיש בחלל היא שהבחורה תקום.

כלומר, לא העניין הוא מה המצב האמיתי כרגע של זו שיושבת, אלא העובדה שמבחורה יש דרישה וציפיה לקום (שיכולה להיות אגב גם פנימית ולאו דווקא מהסביבה) ומנשואה, בגלל שא"א לדעת מה מצבה – לא.

משתפת בסיפור דומה שממחיש את הנקודה, הכנסנו לאחרונה עובדת חדשה, נשואה צעירה. באחד הימים יצאנו לאירוע גדול שהפקנו ובדרך היה צריך לסחוב חבילה קצת כבדה, אוטומטית לקחתי אני את החבילה כי אולי הנשואה במצב ואסור לה לסחוב. (זה לא היה כבד ברמה שלכל אישה אסור להחזיק) הסתבכנו קצת בדרכים ותכלס כל הדרך אני מחזיקה, היא לא מציעה עזרה ואני לא מבקשת.

בדיעבד כמה חודשים אחרי אני יכולה להגיד (לא בוודאות) שהיא לא הייתה במצב וסתם כנראה לא הייתה רגישה להחליף איתי קצת.

אין לי תלונה כלפיה, רק משתפת כאן בקושי דק בנוסף לשלל האתגרים הנלווים לבחורה מבוגרת,

במגזר שלנו אין כבוד לבחורות. בחורה חשופה לדרישות, לציפיות, לזלזול ולחוסר כבוד.

(סיפרה לי חברה בחורה שהתחילה לעבוד במקום חדש וכחודש וחצי לא סודרה לה המשכורת עניין טכני שהיה צריך לסדר. כשהיא פנתה למעסיק מה קורה, הוא שאל אותה: את משלמת וועד בית?…)

אני בטוחה שהוא לא התכוון לזלזל ולא רצה לפגוע, אבל העובדה היא כיום שלנשואות יש כבוד בלתי מותנה ובלתי תלוי ולבחורות אין.

ואת זה, הלוואי ונצליח לשנות, כל אחת אצל עצמה קודם כל.

כבוד לכל אחת באשר היא.

[ריקי ריקי]

מלי, מאחלת לך שתזכי לבנות בית נאמן בישראל בעיתו ובזמנו.

בלי קשר למה שדווקא את כתבת, אלא בהקשר הכללי של כל השרשור הזה- מה שתמוה בעיני זה למה הרווקות כאן כל כך חוששות להודות בכך שככלל, הן אמורות לקום לנשואות- ובורחות כל הזמן למקרי הקיצון.

נכון שיש מקרים חריגים, והסיבה שמצפים מרווקות לקום לנשואות, כי סטטיסטית נשים נשואות יותר צריכות מקום לשבת מאשר רווקות, זה הכול. כפי שסטטיסטית, מבוגרים יותר צריכים מקום לשבת מאשר צעירים, וכן הלאה…

מי שמתחשב באחרים ומפנה להם מקום באוטובוס, מעיד בכך דבר אחד: שיש לו את היכולת לכבד אחרים בלי להרגיש שזה על חשבונו.

[גילי]

ריקי, אני מצטטת אותך- "מה שתמוה בעיני זה למה הרווקות כאן כל כך חוששות להודות בכך שככלל, הן אמורות לקום לנשואות- ובורחות כל הזמן למקרי הקיצון."

אף רווקה לא בורחת מאף קביעה, כי הקביעה הזאת פשוט לא נכונה. "בחורות אמורות לקום לבחורות נשואות". לא! זה פשוט לא נכון. הדיון הזה מתחיל לחזור על עצמו, אבל באמת שאין שום סיבה לקום באופן אוטומטי, ואגב- יצא לי לראות גם נשים נשואות קמות לאישה בהיריון. גם זה מתבקש. כי אם את רואה שהיא צריכה, את עושה חסד ומפנה לה את המקום. אבל אם זה לא נראה כך, היא לא תקום בשבילה, נכון? וכך גם כשמדובר ברווקה.

אנחנו בני אדם ורואים כלפי חוץ, ולא יודעים תמיד איך מרגיש כל אחד. אז נכון שלפעמים זה יוצר מצב שלא קמים למישהי שצריכה את זה, אבל אלה החיים.

לומר שרווקה יכולה לפעמים להיות אחרי יום ארוך או חולשה כללית ולא מצופה ממנה לקום אוטומטית לצעירה שעלתה לאוטובוס זה לא בריחה למצבי קיצון, אלו פשוט החיים.

[תמי אפשטיין]

וואו, מלי, תודה ששיתפת. הרבה כח

לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]

לספרים שלי

[רחל פישביין]

מלי, כמה נקודות, חלילה בלי להתעלם מעצם הכאב שהוא וודאי מוצדק וראוי להכרה.

א. את כותבת שאין כבוד לבחורות במגזר, אגלה לך משהו, אין כבוד לאימהות במגזר, אין כבוד למורות במגזר, אין כבוד למתמודדות נפש במגזר, אין כבוד לבלות הכנסה נמוכה במגזר. אין כבוד לאף אחד, ויתכן שזה בכלל לא תלוי מגזר, וכל אחת מכירה את זה מהמקום שבו היא נמצאת.

ב. אי אפשר להתעלם מהעובדה הפשוטה שבאופן כללי יש הבדל פיזי בין נשואה לרווקה. אז אפשר לספר המון סיפורים על מקרים שזה דווקא היה הפוך, אבל מדובר ביוצאים מן הכלל שאי אפשר להשתמש בהם כהוכחה. ולכן לדעתי הציפייה הזאת מוצדקת באופן כללי, ועם זאת כמובן שבאחד על אחד אי אפשר לדון אף אחת (משני הצדדים).

ג. לדעתי זו היתה טעות להכניס את הנושא הזה כדוגמא לזלזול בבחורות, זה לא נובע מזלזול אלא מהכרת המציאות שמשום מה בעידן הליברלי שלנו אסור להגיד אותה בקול.

ד. בקשר לעצם העניין ברור שלא אמור להיות הבדל בין משכורת של רווקה לנשואה, והסיבה שזה קורה בשטח לא נובעת בהכרח מזלזול אלא מתנאי שוק.

[תמי אפשטיין]

רחל, לגבי א':

זה נכון באופן כללי.

באופן מעמיק, עדיין היחס לרווקות/ לא נשואות במגזר הוא מאד לא נוח. מן אשמה סמויה (או גלויה) במצבן, הסתכלות מאד דיכוטומית ויחס כאל נערה – גם אם היא קרובה יותר לשלושים.

עצם הרעיון שאפשר לומר שיש ספרים שלא טוב לה שתקרא (ולא מדובר בספרים יעודיים למצבים ספציפיים) – זו הסתכלות מציקה.

יכולה לומר לך שאני כרגע באמצע כתיבת סיפור שאחת הגיבורות היא רווקה בת 30.

העורכת ביקשה לדעת מה הסיבה שהיא לא נישאה עד כה. איזו בעיה הביאה אותה לגיל הזה. עניתי לה בפשטות: כי כך נגזר עליה.

למה אין לנו הכלה לרווקות המאוחרת, אלא בעיקר שיפוטיות?

לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]

לספרים שלי

[מירי]

תמי,

אני ממש לא רואה ומרגישה את זה ככה

כיום, כמעט כל אחת מכירה לפחות חברה / שכנה / קרובת משפחה אחת בגיל 30+, מוצלחת ומוכשרת וטובה וחכמה, שזה המסלול שהקב"ה הועיד לה, בלי שיש איזה סיבה נראית לעין שאפשר להצביע עליה

(לא מתאפקת להוסיף שהחיפוש הזה אחרי סיבות הוא לא הגיוני בבסיסו. חסרות בחורות שהיו להן כל הסיבות שבעולם להתעכב, והתחתנו בגיל 20?)

וברגע שמכירים מקרוב – ההסתכלות היא אחרת לגמרי

אישית, בסביבה המאוד-מאוד קרובה שלי יש / היו יותר מאחת בסטטוס הזה

וכמעט 100% מהתגובות שאני שומעת ונחשפת אליהן הן הכלה, תפילה ורצון עמוק ואמיתי לעזור

ויחס מאוד מכבד ותואם גיל, ממש לא כמו בחורה בת 20

זה נכון שבכל מקום יש גם את החסרי טקט שמתנהלים ומגיבים אחרת, אבל הם ממש לא מייצגים את הכלל

רוצה להאמין שלא רק אני חווה את זה ככה…

[ריקי ריקי]

תמי, כתוב בגמרא "טב למיתב טן דו"

המשמעות המילולית היא "טוב לשבת בשניים"

זה מופיע בהקשר של הנושא שאשה תעדיף אפילו בעל מרתיע חיצונית, העיקר שתוכל להיות נשואה

הגמרא מביאה כמה סיבות לכך שאשה תתפשר כדי להיות נשואה, ואחת מהן היא שנשים נשואות יותר נחשבות (בקרב הציבור)

הגמרא לא נכנסת שם לשאלה אם זה טוב או רע, נכון או לא נכון, פשוט מציינת את זה כמציאות, שנשים נשואות חשובות יותר

[תמי אפשטיין]

היא לא מציינת שחייבים להיו אלו שגורמים לשני להרגיש כך

לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]

לספרים שלי

[mali]

כ"כ יפה לראות איך הכל מופיע בכתובים הקדושים

תודה על המקור ריקי, מחזק לראות שהגמרא מתייחסת לכך שבעיני הציבור נשים נשואות נחשבות יותר.

אז בואו ננסה כל אחת במקומה לתת כבוד לכל אחד באשר הוא. אם זה בחורה מול נשואה- נשתדל להנמיך את הזיק המזלזל שעולה לנו לפעמים, אה, היא בחורה, זה יהיה בסדר, שתחכה עוד קצת…

כל אחת במקום שלה מגיעה לה יחס מכבד ומכובד. אנחנו כציבור עשינו עם עצמינו המון עבודה בשנים האחרונות לכבד כל אחד, גם מתמודדי נפש, גם בעלי הכנסה נמוכה וגם כל מתמודד באשר הוא. הצלחנו מול ילדי חינוך מיוחד, בואו נמשיך הלאה לכל התחומים לסגל לעצמינו רכות, כבוד, וחוסר שיפוטיות.

וזה מתחבר לי למה שרחל כתבה: אז אפשר לספר המון סיפורים על מקרים שזה דווקא היה הפוך, אבל מדובר ביוצאים מן הכלל שאי אפשר להשתמש בהם כהוכחה. ולכן לדעתי הציפייה הזאת מוצדקת באופן כללי, ועם זאת כמובן שבאחד על אחד אי אפשר לדון אף אחת (משני הצדדים).

שימי לב שסוף המשפט סותר את תחילתו. אין לנו אפשרות לדון אף אחד ולכן אין לנו סיבה לצפות מאף אחד לכולם. את חושבת שאלו מקרים יוצאי דופן, וייתכן שהם לא.

אנחנו לא צריכים לצפות ולדרוש מהאנשים שסביבנו שום דבר, בטח כל עוד אנחנו לא מכירים אותם ולא הגענו למקומם.

נצפה מהילדים שלנו, נחנך אותם לשימת לב לשני, ליחס מכבד, לנשיאה בעול, ומהם נצפה לראות תוצאות ומעשים. ומכל האנשים שנפגוש על הדרך לא נצפה לכלום כי אנחנו לא יודעים כלום ולעולם לא נגיע למקומם.

כמובן אין באמירה זו שום מקום שבא לבטל יחס מכבד ושימת לב לשני כולל קימה באוטובוס של בחורה לאישה במקרה הצורך, ואני מקווה שכולכן הבנתן שלא זו הנקודה שרציתי להעביר.

ואני מצטרפת למה שמירי כתבה, יש היום הרבה רגישות והכלה, חברות שלי הנשואות מקסימות, מתפללות, מייחלות ושותפות. והבודדות שבורכו בטקט מועט בטלות בשישים..

[רחל פישביין]

שימי לב שסוף המשפט סותר את תחילתו.

למה זה סותר? כחברה יש לנו ציפייה שאישה שצריכה לשבת, בדרך כלל יהיה מי שיקום לה. לא ציפיה ממישהי מסוימת, ציפיה שכחברה נעודד את זה שלא תישאר אישה שעומדת בשעה שזה מסוכן לה, גם אם זה מגיע על חשבון אי נוחות מסוימת של הפרט.
ואם כחברה אנחנו מנסים לנרמל אמירות של "שלא תעלה על האוטובוס", "מי אמר שהוגן לצפות מבחורה שתקום לאישה נשואה", זו בושה. וזה נותן את ההצדקה לנערה שתשב מחר באוטובוס מלא, להמשיך לשבת ליד אישה עומדת בחודש תשיעי, כי זו בעייתה.

אין לנו אפשרות לדון אף אחד ולכן אין לנו סיבה לצפות מאף אחד לכולם.

כמו שבחורות מצפות שהחברה תפסיק לשפוט אותן, גם נשים שצריכות שיקומו להם, מצפות שהחברה תקבל את זה שהן חלשות פיזית וזקוקות לעזרה.
למה ציפיות מסוג מסוים הן לגיטימיות ואחרות לא?

את חושבת שאלו מקרים יוצאי דופן, וייתכן שהם לא.

זה משפט המפתח.
למה כל כך קשה להודות בעובדה הטכנית והיבשה שאלו לא מקרים יוצאי דופן?
אני חושבת שאין כמעט אישה שעברה לידה או יותר, שלא תסכים עם הקביעה הזאת.

וכל זה בלי לסתור את העובדה שגם נשים נשואות שיכולות צריכות לקום למי שזקוקה לכך, ולהיות כנות כשמציעים להן מקום שאין להן בו צורך.

[שרה לרנר]

הגמרא לא כותבת שכך צריך להיות, אלא מתארת מציאות מסויימת שהייתה (וכדי לראות את ההקשר הזה, תבדקי מה הסיבות האחרות שהגמרא מביאה, וד"ל. הן בוודאות תיאור מציאות ולא מצב רצוי).

זה בדיוק מה שאומרים כאן – שלמרבה הצער זה המצב, ושאולי כדאי לעשות משהו כדי לשנות את זה.

אני בכנות לא מבינה כל כך את אלו שנראה שמתאמצות בכל כוחן למנוע את שינוי החשיבה הקריטי הזה.

[חיה חיה]

מי אמר לך שלא התכוונו דווקא לספרים יעודיים?

אני התכוונתי בדיוק לזה. רק לא רציתי להיכנס לפרטים.

[תמי אפשטיין]

כי בארון הנ"ל יש עוד מליון ספרים, חוץ ממנו. ובד"כ בחורה סטנדרטית לא תלך לספרנית לבקש את הספרים הנ"ל.

אם התוכן נורא מעניין אותה – היא תמצא דרכים פחות מביכות להשיג אותו. ואם היא חושבת שזה נכון לה לדעת מה עובר על חברותיה – אין זה מתפקידה של הספרנית להעיר על כך (כשמדובר ברווקה מעל 25-30)

לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]

לספרים שלי

[חיה חיה]

נכון. צודקת.

ולכן אמרתי שלא אמור להיות ארון כזה. מה שלא מתאים שיישאר בחנויות או מקסימום אצל הספרנית.

אין עניין להכאיב ולבייש. ומה שאפשר לחסוך, מומלץ לעשות זאת

ולא רק בנושא הזה

ואף אחד לא אמור לחנך אף אחד, חוץ מאת עצמו וילדיו

[michalvaitzman]

הכל כאן כל כך נכון!!!

כולן צודקות! אני חושבת שזה בפועל בעיה גם של הבחורות שמוכנות למכור את עצמן בחינם ולהגיע לכל חור אפרי בלי תשלום, בלי הסעה ובלי אוכל!!
ועם זאת אני חושבת שזה בעיה בתפסה של המפיקות!! יש הפקות באמת גדולות שלוקחות בחורות בחינם וזה כואב לראות את זה כי בתאורה, סאונד, צלמים, ושחקניות חילוניות הן מסוגלות להשקיע הוןןן אבל לשלם לקומץ של שחקניות בחורות את לא מסוגלת לתת כמה שקלים אפילו??
זה פשוט לא מכבד אותם!!
חוצמיזה כשאני רואה הצעה של משחק עם תשלום אני יודעת שזאת מפיקה שמכבדת את עצמה! ואני בטוחה שאחת כזאת הסרט שלה יהיה הרבה יותר ברמה מכל האלה שלוקחות בחינם!!!

[רות]

אחרי שקראתי את רוב התגובות
רוצה להסב את תשומת ליבכן
אני לא חושבת שמשלמים לנשואה כי היא יותר טובה
היא פשוט דורשת!!
תחשבו על נשואה שעובדת כשכירה לפרנסתה ,אם היא רוצה לצאת לצילומים היא מפסידה יום עבודה
אם יש לה ילדים זה גם לדאוג לביביסיטר ,לקנות אוכל מוכן לילדים וכו…
היא כבר יוצאת עם הפסד
נשואות לא מוכנות לצאת ללא תשלום
אז כשמפיקה מחפשת נשואה היא אפילו לא מנסה לא להציע תשלום
הרווקות כמובן שהם גם רוצות תשלום
אבל בגלל שאין להם הפסד כספי וכו הם כן מתפטות להסכים
ויש הרבה רווקות טובות שכן לוקחות כסף
אולי באמת כדאי לעשות לזה סוף!
שאף אחת לא יוצאת בלי תשלום
אתם לא מתנדבות של אף אחד
ולא עושות חסד עם אף אחת שאתם יוצאות בחינם!!

אם כולם ידרשו למפיקות לא ישאר ברירה אלא לשלם…

[לירז קנימח]

כי בחורות רווקות לא עובדות?

אני גם הלכתי ליום צילום וויתרתי על יום עבודה

משום מה זה נשמע כאילו רק לנשואות יש חיים והרווקות יושבות בבית משועממות רק מחכות שיקראו להן

[מירי]

רווקות זה טווח מאוד רחב

שמתחיל בגיל 15-16 בערך, ומשם הולך ומתקדם…

ההתייחסות לרווקות שמוכנות להגיע ללא תשלום בשביל הכיף והחוויה, נכונה יותר לגיל הצעיר

אבל אם למפיקה זה מתאים, אין סיבה שהיא לא תלך על זה

[גילי]

ורווקות לא משתמשות בכסף שלהן? הכסף הוא כבונוס בלבד מהצד, העיקר לעשות משהו?

לרווקה אין הפסד כספי?

מירי-צודקת לגמרי שההגדרה הזאת מתחילה מגיל 15-16 ויש תפיסה כל כך טיפשית בציבור שלנו כאילו עד החתונה הכללים נשארים אותו דבר

בעוד אין שום קשר וזה לא עניין של אף אחד אם את נשואה או לא

בעולם אף אחד לא יחשוב בכלל להכניס נערת סמינר בכיתה י ואישה בת עשרים ושתיים לאותה משבצת רק כי הסטטוס האישי שלהן זהה

הלוואי שמשהו ישתנה. אישה לא אמורה להתחתן כדי שיתייחסו אליה ברצינות..:)

[מירי]

ספציפית לגבי הנושא של משחק,

אני לא חושבת שזה ענין של תפיסה ש-16 ו-23 זה אותו דבר

אלא ענין של צורך

אם מבחינתי בחורה בת 16 או בחורה בת 23 נותנת לי את אותה תמורה

וההיא בת 16 לא דורשת תשלום, וההיא בת 23 כן (ובצדק! זה בסדר גמור שהיא דורשת)

בשיקול אגואיסטי לחלוטין, אני אקח את בת ה-16. כי מפיקה היא לא ארגון צדקה, היא מנהלת ביזנס, וחושבת ביזנס.

[michalvaitzman]

זה צריך להיות החלטה קולקטיבית של כל השחקניות פה אחד לא יוצאת לצילומים ללא תשלום!!!!!

בתקווה שכולם באמת יעשו את זה!!!

וככה נמגר את התופעה הזאת!

[חיה חיה]

וכיון שבאמת מתחילות רוצות וצריכות את התפקיד בשביל אימון ותיק עבודות ואלי לכיף וכד' אז צריך שנקודת המוצא לא תהיה הגיל, אלא הוותק, הניסיון. כמו בכל מקצועות המשק

מתחילות- מקבלות מינימום, מנוסות- יותר

וזה מה שצריך להנחות כשקובעים סטנדרטים חדשים.

אני לא בתחום. אבל ממליצה שלא תישארו במירמור בקדם, אלא באמת תקבעו סטנדרטים של תמחור לפי וותק.

לא חושבת שבענף החשבונאות למשל יש כ"כ משמעות לרווקה לעומת נשואה. רווקות בנות 25 (סתם זרקתי גיל כדוגמא למישהי לא מתחילה) לא יקבלו פחות מנשואות בגלל רווקותן. זה עניין של וותק, ערך מקצועי שהעובדת מביאה והתמחור שלה את עצמה. וכך זה אמור להיות בכל ענף ועבודה.

בהצלחה לכולן

[שיינא]

רגע, שימו לב.
בדרך כלל מודעות הדרושים לשחקניות בחינם מחפשות בחורות בגיל העשרה.
ואני מאה אחוז מסכימה, שמפיקה שאין לה לשלם הרבה,
שתיקח נערות בחינם,
ותשלם סכום (סמלי לפחות!) לאישה.
למרות שאני מכירה מקרוב נערות שמפרנסות (חלקית) את עצמן ואת ההורים שלהן. עדיין.

ואז גלשתן איכשהו לנושא של בחורות מבוגרות.
אף מפיקה לא תיקח רווקה בת 25 בחינם! ואם יש מפיקה כזו – זו בושה.
ברור שמגיל מסוים, גם אם אין לך פאה על הראש (מאחלת לך בקרוב ובקלות) –
את כבר נקראת אישה מהבחינה הזו.
התסכול של בנות 18 שלא משלמים להן – הוא אולי מוצדק, אבל יותר הגיוני.
לא דיברו פה על בחורה שכבר סיימה סמינר והכל ומפרנסת את עצמה, לעיתים גם את ההורים שלה.

קחו את הדברים בפורפורציה. זו לא המטפחת. זה הגיל.

[Sara Amor]

שיינא. אם בחורה בת 25+ פנתה למפיקה על אף שהיא יודעת שזה ללא תשלום.

מה המפיקה אשמה שהבחורה החליטה שזה מתאים לה?

[שיינא]

זה כמו שאם אישה עם נסיון של 7 שנים בהייטק תפנה למשרת ג'וניור –
מה היא אשמה שיביאו לה שכר ומשרה שתפורה למישהי מתחילה?

יש דרישות התפקיד, וכל אחת בוחרת אם להיכנס לנישה שלא שייכת לה.

[Sara Amor]

ושוב, אם נקביל לעולם התעסוקה.
אין שום סיבה בעולם שמעסיק ישנה את השכר שהציע על המשרה לפי האדם שמגיד מועמדות אליה.

[שיינא]

אז אנחנו מסכימות על זה…

[אחוה פ]

לדעתי,

מצד העובדת /הנותנת שירות

העניין מתחיל ונגמר באם את מבינה מה הערך של הכסף?

בחורות וגם נשים מסוימות לא יודעות להעריך את המשמעות של הכסף שהם דורשות /מקבלות

ולא יודעות להעריך את התוצר שלהם בכסף ולא רק במילים טובות ובמחמאות

וזה בכל תחום

מצוי בעיקר אצל רווקות

אבל לא אצל כולם כי יש לא מעט נשואות כאלה

ב"ה רואים היום מגמה ושינוי

אצל נשים נשואות או רווקות שמפרנסות את עצמם
הם חוות את הכסף אחרת ומבינות שהעבודה שלהם שווה משהו

מצד שני מצד המעביד/הבוס/הלקוח

הרעיון של לבקש עבודה בחינם הוא פסול ביסודו

בכל מקצוע!!!!!!

אם משהי מתנדבת זה עליה

וזה או מרצון להתנסות או מחוסר ערך

ועוד משהו שחצי קשור
אבל אומר זאת בכל זאת
גם לבקש מבעל מקצוע לעשות בחינם למשהו נכה או מסכן בעיני לא נכון
אלה אם כן יש בעל מקצוע שמחפש לעשות חסד
השתרש לאחרונה המון המושג הזה "תעבדי להם בחינם כי הם מסכנים וצריך לשמח אותם "
אני לא נגד זה שעושים את זה בתור חסד שמגיע מהרצון של בעל המקצוע לתת
אני נגד הדרישה (והמניפולציה שעושים לבעל המקצוע שממש קשה לסרב מול החסד והמסכנות)

ואני נגד זה שברור מאליו לכל מיני אנשים שמי שמסכן לא צריך לשלם????

[אחוה פ]

נשמטה לי המשך השורה

העניין מתחיל ונגמר באם את מבינה מה הערך של הכסף? והאם את מבינה מה הערך של התוצר שלך?