סרטי סוכות תשפ"ז- הזמנה להבעת דעה, לסקור, לשתף ולדרג!🎬💭

[א. ה.]

דה זה וו 2

אינו תלוי כלל בחלק 1, רק דמות אחת חוזרת על עצמה

ההפקה והלוקיישנים ברמה ממש,

[Sara Amor]

חדמ"ש הפקה ברמה. והלוקיישנים היו וואו אחד ענק!

אבל הפריע לי שהיו קטעים מדובבים שממש ראו שדיבבו אותם. עוד מישהי שמה לב לזה?

[ריקי הלוי]

דה זה וו 2

לא קשור לחלק הראשון (כלומר מי שלא ראתה את הראשון יכולה לראות אותו ולהיות בעניינים)

אני אומרת זה הפקה ברמה אחרת, מקצועית!

אני אהבתי שהם השקיעו בעלילה ,

היא הייתה מבוססת טוב בלי "חורים".

והכי חשוב מעניינת וברמה (לא עלילה צפויה, תמיד את נשארת מופתעת)

בקיצור ממליצה בחום!!!

[Sara Amor]

העלילה שלהם הייתה מעניינת ומרתקת. כרגיל. חני וחיה זה מאסטריות.

[ללי שקלאר]

ראיתי את הסרט אקסטרוז ואני ממליצה עליו בטירוף!!!!!!!!!!!
סרט שבאמת לא רציתי שיסתיים כי זה באמת מושלם!!!!!!!!!!!!
רואים השקעה בכל הפרטים הקטנים שעושים סרט וואו!!!!!!!!!!!!
הלוקיישנים, התלבושות, השחקניות, פשוט סרט אלוף!….

ממליצה!!!!!!!!

[Sara Amor]

מצטרפת להמלצה על הסרט EXT רוז.

אני אחת שקשה לה מאד להנות בסרטים(לא מצליחה לראות סרט. רואה לקושיינים, שחקניות, בימוי, שוטים וכו:) ונהנתי בו מאד.

מה שלדעתי היה מיוחד בו זה שהוא לא נבנה בצורה של- קחו שואו מטורף. אלא הייתה לו עלילה טובה, בנויה. דמויות אמינות, מגוונות, עמוקות, עגולות. זה בהחלט סרט שהייתי קוראת לו- סרט טוב. שווה צפייה באמת(ולצערי אני לא יכולה להגיד את זה על רוב המוחלט של הסרטים).

[אביטל דביר]

לא ליפול 4

מבחינת הפקה סרט מטורף הלוקישנים, ההלבשה, השחקניות, הצילום, הכל ברמה הכי מקצועית

העלילה קצת לא ברורה…

[Sara Amor]

אבל זה היה צפוי קצת. לא?

כבר בלא ליפול 3 הרגשתי שאיבדנו את העלילה. איבדנו את המסר. איבדנו את המטרה.

ההרגשה שלי היא שפשוט תפסו 2 דמויות אהודות קהל וניסו לתת לנו אותן כמה שיותר. זה תפס והצליח מאד בלא ליפול 2. אבל בהמשך קצת נאבד…

ומכאן המלצה לחני וחיה- תעצרו עכשיו שכולן עם טעם טוב מדה ז'ה וו 2. לא כדאי להמשיך זה רק יהרוס:)

[estipeles]

דה זה וו 2
שמעו סרט מטורף

הפקה פסיכית

לוקיישנים היסטריים!!!

שחקניות וואו!!!

אבל רק לי נראה שכל העסק הזה קצת יצא משליטה?
לא נראה לכן שהסרטים החרדיים קצת איבדו את זה?

משקיעים כמויות כמויות של כספים וכל הסרטים בסוף הם די דומים אחד לשני –

מלא מתח, דרמה, מסוקים, פיצוצים, חוטפים, רכבות הרים, צרחות אימה, לא חלאס?

סליחה שאני כל כך בוטה אבל – רק לי זה מפריע?

[Sara Amor]

אסתי . איזה כיף שכתבת את זה!

מודה ומתוודה שרציתי שהנושא הזה ייפתח. רק שלא אהיה אני זו שפותחת. רציתי לראות אם זה הפריע לעוד מישהי.

ודווקא ההרגשה החמוצה הזו הייתה לי שהייתה לי בדה ז'ה וו 2 לא הייתה לי בEXTרוז ששם הרגשתי שמעבר להפקה הייתה עלילה טובה ואיכותית.

דה ז'ה וו 2 על פי הרגשתי בא להביא שואו בלבד.(חלילה בלי לזלזל בחני וחיה. הן ענקיות ותותחיות.)

***

זה מזכיר לי שהיייתה הקרנה של הסרט שלי "הס" באולם משואות בבני ברק. הלכתי להקרנה וישבתי בין הקהל בלי להזדהות כמפיקה(לבסוף זיהו אותי, אבל לפחות זה היה אחרי שהספקתי לשמוע חוות דעת נקייה מהתחנפות:).

עברתי בין הבנות ושאלתי אותן איך היה הסרט. ב"ה תגובות מעולות מעולות מכולן. עד שהגעתי לקבוצת נערות בערך בכתה ח'.

"שלום בנות. איך היה לכן הסרט?" הן מביטות בי.

"מי את? למה את שואלת?" אחת חוקרת אותי.

אני מחייכת חיוך מתוק ומקסים. "סתם. אחת שמתעניינת במה הקהל אומר"

"אה" החוקרת ממקודם.

חברתה באה להצלתי "היה יפה. אבל…" היא לא הצליחה למצוא מלים.

"אבל מה?" אני מביטה בהן, מנסה לקרוא את הבעות הפנים. "היה אולי חסר משהו?" אני מנסה. שואלת.

"כן! היה חסר… היה קצת משעמם. את יודעת היה מאד יפה. אבל לא היה מספיק—" שוב איבדה מילים…

אני מחייכת שוב, ברוגע. "הייתה חסרה מכונית מתפוצצת?" הן מהנהנות כאילו הוצאתי להן את המלים מהפה.

"אבל זה לא סרט אקשן. זה סרט דרמה" אני מנסה להסביר להן במלים פשוטות.

הן שותקות. פוערות עיני עגל. "מה… מה זה אומר?" אחת מעזה לשאול.

לוקחת נשימה ושופכת להן ים מושגי הפקה, הסברים ודוגמאות.

הן מחייכות אליי, "אה. את אחת שכאילו מבינה בזה? את אוהבת לראות סרטים?"

"טוב. אז בואו נעשה הכרות קצרה." אני לא נותנת מקום לספקות "אני שרה עמור. המפיקה. נעים להכיר"

הן משתתקות. מתייבשות. מתביישות. מתחילות לצחקק במבוכה.

"אתן לא צריכות להתבייש" אני מרגיעה מהר את הרוחות המאדימות "עזרתן לי מאד. זה בדיוק מה שרציתי לשמוע. אבל מה אתן אומרות באמת אם אין מכונית מתפוצצת אז זה לא… לא מספיק יפה?"

הן עצרו. וחשבו.

"לא. זה היה יפה. היה מאד מצחיק. והיה קצת מתח…"

הן פתאום התחילו להבין שסרט הוא לא רק לב שדופק מפחד. הוא גם לב שצובט מכאב. הוא גם לחיים שכואבות מצחוק.

—

אז כן. זו הבעייה שלנו. הסרטים הולכים למקום אחד שהוא- לתת שואו. וזה עצוב וכואב.

בתור יוצרת סרטים אני מכירה את הקונפליקט הזה של בין לתת וואו לבין לתת תוכן עם וואו מעודן.

מה אתן אומרות? בעד השואו? או התוכן?

[NeverGiveUp]

התחברתי לקבוצה רק כדי להגיב 🙂

אני לא אחת שאוהבת לראות סרטים … נראה לי מוזר לשבת ולהנות מסרט ,

אבל אם אני כבר יושבת ורואה – קרה פעמיים השנה (בנופש ועכשיו בסוכות את אקסטרוז )

אז בכלל לא מעניין אותי המתח והצרחות – הפוך זה לדעתי ילדותי(?)

ממש מעניין אותי המסרת הרגש, הדמויות ,התוכן ,

ואני לא איזה זקנה כן?! פשוט לדעתי זה כמו ספר או כל הצגה אחרת אותי אישית מעניין דווקא המעבר .

אבל כשחושבים על זה וכשאני שואלת את אחיות שלי כנראה בגיל ה"עשרה" יותר מחפשים כנראה ריגושים ואקשן לכן כל החיפוש סביב זה, או אולי פשוט סגנון של אנשים ..

בהצלחה לכן במלאכה :)תדעו שיש שמחפשות את התוכן ..

ואגב – לדוגמא באקסטרוז היה באמת מושלם התוכן וגם השואו לדעתי לא גרע בכלל , התלבושות ווהפקה היו ממש ברמה!

ושרה שאפו על הסרט ממש מעניין לראות!

חג שמח!

[אילת השחר]

וואו שרה איזה כיף שכתבת את זה!!!!

האמת שנראה לי שזה באמת נכון לגבי הרבה בנות.

אנחנו פשוט לא מכירות משהו אחר ולכן התרגלנו שרק מאימה ומתח אפשר להנות ולצרוח ולהגיד שהיה מטורף

למרות שבעצם החוויה היותר ממלאת ויותר חוויתית בעצם, היא זו העמוקה, כשיש גם מסר, מחשבה שנשארת איתך הלאה, דרמה אנושית ועלילה שנוגעת בלב שלנו.

גם לגבי מה שאמרת על הדיבוב, הדור שלנו יותר ויותר אוהב אמת. ישירות ופתיחות פשוטה. כמה שפחות מעושה, מאולף או מבוים ולא נוגע באמת ברגשות.

(בתור אחת שמכירה את העולם הזה אני יודעת שלפעמים אין ברירה, ויש אילוצים מכל הסוגים ההזויים אבל אני מדברת בשם הקהל כרגע)

אני חושבת שכדאי שכל המפיקות יפנימו את זה בשביל לתכנן את התסריט הבא שלהן בהתאמה…

[אילת השחר]

ובינתיים מי שאוהבת לראות דברים מז'אנר קצת שונה – ממליצה לנסות את ריסטארט

הן השיקו אותו לסוכות השנה,

זה לא הקרנה רגילה של רובים מתח ואקשן קצבי,

זה יותר משהו שמדבר בשפה של הלב, נוגע ברגש. מתאים לבחורות עמוקות ורגישות

יש הקרנות בכל מיני מקומות בחול המועד. תסתכלו במקומונים

[Sara Amor]

ראיתי האמת את הטריילר ודי הסתקרנתי. אבל אני רואה שאין לו פריסה ארצית רחבה של הקרנות ובעיר שלנו אין.

אבל באמת לפי הטריילר היה נראה שמדובר ביותר סרט דרמה מאשר אקשן. כן הפריע לי עניין הבינה והרובוטים(הנושא הזה צורם לי בלי קשר ספציפי לריסטארט) אבל בהחלט היה מעניין אותי לנסות לראות אותו.

הוא נראה מושקע וברמה. חדמ"ש ממליצה ללכת לראות(ולא לשכוח לשתף איך היה:)

[אילת השחר]

חבל שאין אצלכם, אבל עוד תראי את זה. אני בטוחה. זה שווה את זה.

הן אמורות להמשיך בהקרנות גם במהלך החורף

כל הקטע שם הוא ההפך מהרובוטים והבינה (זה חלק נרחב מהרעיון של הסרט)

אדרבה בנות שהיו שם וראו – נשמח מאוד לשמוע מכן את החוויה!!!

היום היה במודיעין עילית הקרנה גדולה שלהן אז אולי יש בפורום כאן צופות.

[Sara Amor]

הבנתי שהמסר הוא נוגד בינה ורובוטים. אבל קצת נלעס לנו המסר הזה בסרטים(ככה אני חושבת לפחות)

[אילת השחר]

זה לא המסר שלהם,

הAI זה אחד הכלים שהם לקחו כדי להעביר את המסר

המסר שם הוא על הכח והמיוחדות של כל אחת

[Sara Amor]

כן? מעניין ממש. מסקרן.

[רחלי]

איילת השחר תודה על ההמלצה על ריסטארט,

היה נראה לי ככה מהטריילר שלו ובדיוק רציתי לראות אותו.

אסתי ושרה, תודה גם לכן שהעליתן את הנושא.

אני מרגישה שעד לפני כמה שנים הסרטים החרדיים הביאו יותר עלילות אנושיות,

ובאמת בשנים האחרונות נהיה איזה שינוי- שאישית קשה לי איתו.

מרגישה שזה כמו בספרות-יש את הז'אנר של ספרות רגש, ספרים (או סרטים) שההתרחשות היא פנימית,

בלב של הגיבורים, בקשר ביניהם, בדרך הפנימית שהם עושים מתחילת הסיפור לסופו

(זה כמובן לא סותר עלילה חיצונית מרתקת, כן?…).

ויש את הז'אנר של מתח, אקשן, שהוא ז'אנר בפני עצמו. כמו יונה ספיר, חוי בר וכל אלה- בספרים.

רק מה? בספרות יש הכל וכל אחת תבחר מה שהיא מתחברת,

בסרטים- לי הייתה הרגשה כאילו כחלק מהניסיון להעלות את הרמה של ההפקה (שבאמת עלתה מאוד בשנים האחרונות!)

נהייתה איזו מוסכמה שכמה שיותר אקשן- יותר טוב.

עד שכבר קשה למצוא סרט שאפשר לראות ולהנות גם בלי לצרוח באימה מתחילתו ועד סופו…

לי קשה לראות סרטים כאלה. היו סרטים שראיתי בנשימה עצורה, ורק כשיצאתי מהם הבנתי כמה רע זה עשה לי.

(לא באה לדבר נגד אף אחד, כן?… רק מביאה את המקום שלי. מודעת לחלוטין שאני באמת אדם רגיש יותר…)

הייתי ממש שמחה אם היו יותר מהסרטים בסגנון הישן והטוב כמו של אליאס, לדוג'.

יש לכן מה להמליץ?

[כוכבה צפון]

.

[חיה חיה]

אני לא הלכתי לאף סרט השנה בגלל הצרחות. אני לא יכולה לסבול אותן והחלטתי לוותר על זה.

אין אופציה של צפיה בסרט בסביבה יותר רגועה? לא עזרו ההקרנות לנשים וכד' בסוף תמיד נכנסו נערות וצרחו את נשמתן ונשמתי:(

זה לא רק עניין של גיל. גם כשאהבתי סרטי אקשן יותר מדרמה סבלתי קשות מהצרחות הנוראות האלו…

יש סרטים שאין סיבה לצרוח בהם ואפשר להנות מצפיה שפויה? רסטרט שהוזכר כאן עומד בקטגוריה הזו?

[Sara Amor]

לצרחות כמדומני אין פתרון חוץ מלהדביק דבק סלוטייפ על הפה לכל הנכנסות לצפות בסרט:)

[חיה חיה]

זו תרבות צפיה נורמלית ואני היוצאת דופן?

גם בתיאטרונים כלליים צורחים בצורה מוגזמת שמרגישה מרתפי עינויים?

[Sara Amor]

לא יודעת לענות לך משום שמעולם ב"ה לא צפיתי בתכנים במקומות לא שלנו.

אני כן יודעת שהנושא הזה הוזכר בחוץ בתור משהו שצוחקים עלינו החרדים:(

[רחלי]

שרה, איך EXTרוז מהבחינה הזאת?

שואלת כי המלצת עליו פה בשרשור

[Sara Amor]

מהבחינה הזו לצערי כל הסרטים לאחרונה הם כאלו…

אבל בתוך שלל הסרטים החדשים הוא בהחלט קיבל אצלי מקום ראשון.

[צילה ל]

וואי תודה שאטתן משתפות!!

ראיתי את דה זה וו 1 ועכשיו רצתי לראות את 2

באמת מעניין אם אני יענה

כי אני לאומת הרבה שכתבו פה שונאתתתתתת רגשששש

וחולה על מתחחחחחחח אבל בלי צרחות ובלי שהקהל צועק (סורי)

אני פשוט אוהבת אקשן

אני חושבת שזה באמת משתנה לפי האופי של כל אחת

אני יכולה להגיד לכן שאני שונאתתתתתתת להסתכל סרטים

וכשהלכתי עם חברה במקרה לראות את דה זה וו 1 אני מאודדדדדדד התחברתי לסרט

כי לא היה בו כמעט רגש (ככה לפחות זכור לי) והיה בו מלאאא אקשן

ולכן זה גורם לי לרצות ללכת לראות את 2

היה לי אותו דבר בGO TO 2040 שהוא גם היה ממש אקשן בעייני!

אני לא אגיד סרטים מוכרים אחרים שפשוט קמתי באמצע והלכתי מרוב שמום ורגש

אז כן צריך קצת רגש בסרט

ואולי צריך גם רק סרטים עם רגש למי שאוהבת אבל אני חושבת שהקהל היום נוטע יותר לאהוב אקשן

אין מה לעשות, בן אדם יושב על כיסא שעתיים מחכה שלא היה לו קוצים…

קיצור כתבתי הרבה:) יכול להיות שיש שיצאו נגד מה שאמרתי

שוב כל אחת עם הדעה והאופי שלה ככה אני לפחות חושבת

[Sara Amor]

הדיון פה הוא לא האם להוריד את האקשן לחלוטין.

הדיון פה- האם זה נכון שסרט כולל בתוכו אקשן בלבד.

דיברת על שעתיים וקוצים. אז אני רוצה לגלות לך שדווקא סרטי האקשן האלו עושים לי קוצים. הרי זה ברור שלא יקרה לה כלום. זה ברור שהיא תצליח ותנצח את העולם עם כוחות על בלתי אפשריים- אז מתח אין. מה יש? מתיחת עצבים, חזרה על סיטואציות חסרות מטרה, דחיסת סצנות חסרות פשר וקשר רק כדי להוציא מהקהל עוד כמה צרחות.

***

ואם כבר העלת את GO2040 אז אגלה שזה סרט שמראש פסלתי אצלי. ראיתי את הטריילר והבנתי שזה סרט שאני לא רוצה לראות. הוא לא חינוכי. לא מוסרי ולא אנושי. הוא הפקה ברמה ענקית, אקשניסט ומותח- זה כן. אבל אין ערך מוסף.

[נעמי – מלטשת מילים]

הייתי אתמול בGO 2040,

והאמת שממש התאכזבתי כי הלכתי בעקבות המלצות נלהבות.

היו שחקניות טובות ממש מצד אחד, אבל גם שחקניות בלתי אמינות ברמה מביכה,

היו תלבושות נחמדות, ושוב – גם מוזרות (שמלה ממקימי בתוך בית המלוכה האנגלי, בואו…)

ולדעתי זה ממש הרס שהן השתמשו בבית המלוכה האנגלי, כי זה גרם לכל הקטע הזה להיות לא אמין ברמה קשה!!!

(תסבירו לי איך מישהי מתגנבת לטקס הכתרה!!! אין שום אבטחה!!!)

ולהרגשתי חצי מהקטעים צולמו בארץ אם לא כולם (התמונה היפה של לונדון מלמעלה הייתה בינה באופן בולט).

כן היו לוקיישנים ממש יפים.

המסר היה ממש בכפית עמוק לתוך הגרון ברמה שנחנקתי😉

אישית ממש לא נהניתי, הוא הרגיש לי ממש שטחי, רדוד ולא אמין בכלל.

אני מרשה לעצמי לכתוב את כל זה רק כי זה לא סרט חדש. על החדשים אני שותקת…

[שושי ש]

אני מסכימה איתך שרגש לא רלוונטי פה ואני יסביר

בדר"כ הרגש בסרטים זה הצגה אחת גדולה ואת רואה שזה לא אמיתי בשום צורה וזה רק גורם לגירוד!!

[צילה ל]

אגב אם יש כאן מישהי שיודעת איפה אפשר לראות את הסרט דה זה וו 2 בבית שמש

אשמח לשמוע (הבנתי שכבר היה הקרנה אז אם יש עוד אחת אשמח לדעת

תודה!

[נחמי קאפ]

אני הייתי באקסטרוז והיה מטורףףף.

שמתם לב שרמת הביגוד שמה היתה לא נורמלית??

כולם שם היו לבושות בסטייל עדכני וכיפי לעין,עד חגורה ממש לכל בגד.

בטוח היה איתם איזה סטייליסטית או משהו כזה.

ועוד ענין..

אני מאדד נהניתי,אבל אם אתם שואלות אותי מה שהפריע לי בסרטים האחרונים זה החוסר מסר.

עכשיו תקשיבו

אני לא איזה מבוגרת או אשת חינוך,אני בחורה שצמאה לקצת יותר תוכן ומסר.

אני רציתי שיכניסו לי איזה מסר חד בדלת האחורית,שכל העלילה תהייה בנויה על המסר,

לא לדחוף לנו אותו ב5 משפטים לקראת סוף הסרט.

מרגיש כאילו דבר ראשון יש להם תסריט והפקה ואז…

אם תנסו להזכר בסרטים של פעם,אתן תזכרו טוב טוב את המסרים.(לא ליפול 1,הגדר,

שכרון ממעמקים.)

מבינות על מה אני מדברת??

[Sara Amor]

נחמי, אני רואה שיש לך טביעת עין חדה וטעם טוב בבגדים:)

אז אגלה לך שבכל הפקה סטנדרטית יש סטייליסטית שאחראית על ההלבשה וההתאמה של הלבוש וכל מה שכלול פה עד הפרט האחרון.

והלבוש שם באמת היה בטוב טעם. יפה וקלאסי.

[estipeles]

הי שרה וכל החברות

זה נושא שכדאי ממש להעלות

בשנים האחרונות אני מרגישה שרמות ההפקה של הסרטים החרדיים הולכות למקומות פשוט פסיכיים. כל מפיקה מנסה להתעלות על השנייה ולהפציץ (תרתי משמע) עם עוד מרדף, עוד פיצוץ, עוד אקשן ועוד משהו שלא באמת ברור איך הוא קשור לעלילה. לפעמים מרגיש שאיבדנו קצת את הפרופורציות, ושבמקום שההפקה והאפקטים ישרתו את הסיפור – הסיפור נאלץ לשרת אותם.

גם הדמויות והסיטואציות נהיו בעיניי מאוד לא מציאותיות. אנחנו מגיעות למצב שבו נשים מגלמות תפקידים גבריים לחלוטין – מרדפים על אופנועים וסירות, ירי בנשק וכל מיני סצנות אקשן שמרגישות פשוט מוגזמות ולא טבעיות. אני לא יודעת אם יש לזה פתרון, אבל זה נהיה ממש מוגזם ומבחיל.

ומשהו שמאוד חסר לי – למה אי אפשר פשוט לעשות סרט שלם שהוא מצחיק, כיפי, שנון ומשמח? סרט שיוצאים ממנו עם חיוך ולא עם צורך להתאושש?

אני אומרת את זה גם בשם אמא שלי, סבתא שלי, והחברה שנמצאת סביבי – בחורות ונשים שיוצאות מהבית כדי ליהנות, לצחוק, להתרגש ולהתאוורר קצת.

בעיניי יש קהל גדול שממש מחכה לסרטים כאלה. לא חייבים תמיד להציל את העולם, לא חייבים מרדפים ופיצוצים, ולא כל סיפור חייב להסתיים בטראומה.

[אילת השחר]

מסכימה עם כל מילה!

[אילת השחר]

ובתור זו ששותפה להפקות מאחורי הקלעים…

אני הייתי יותר משמחה לשמוע מעוד בנות את הנקודה הזאת מה באמת הן רוצות שיהיה להן ביד כשהן יוצאות מהקרנה

(האמת שזה די ברור לי אבל יעשיר אותי לשמוע מעוד תגובות)

[אורטל כביר]

אני חושבת שחייב מתח בסרט,

אחרת אין איך למגנט צופות למסך,

אבל לא כל מתח חייב להיות מכונית מתפוצצת.

אני אישית מאד אוהבת אקשן,

אבל שונאת שמשתמשים בו סתם עוד לפני שחשבו מה העלילה בכלל.

יש הרבה סרטים היום שמרגישים כאילו דחפו את העלילה בכוח

לאיזו סצנה מטורפת וכאילו כל העלילה נבנתה רק בשבילה.

זה מציק ממש ולוקח את כל ההנאה מהסרט.

לגבי אקסטרוז-

הפקה יפה, נכון

אבל נראה לי שכל הסרטים שיצאו בשנים האחרונות היו על אותו רעיון:

בחורה מסתבכת במשהו, רודפים אחריה בלי שהיא מבינה למה

ובסוף הכל קשור לאיזה סחר לא חוקי באיזה מפעל ואז היא מצליחה להוכיח מי באמת מאחורי זה.

לא נמאס כבר?

למה כל העלילות משחזרות את עצמן?

לדוג' הסרט 'לשם שינוי', זה לדעתי סרטי יחיד מסוגו

עם עלילה שונה לגמרי, זווית שונה לחלוטין ומסר מורגש.

ועדיין היה מעניין.

אני אוהבת שיוצאים מחוץ לקופסה.

ת'כלס אקסטרוז היה יפה למי ששואלת, אבל קצת בנאלי.

[Sara Amor]

נכון. זהו מבנה עלילתי קלאסי וכל עוד הסרטים ימשיכו להיות נשים בלבד(מקווה שחלילה לא נידרדר גם בתחום הזה) אז זה ימשיך להיות מבנה העלילה הבסיסי.

עניין ההברחות באמת הזכיר לי קצת את סלנטו. אבל בגלל שהעלילה בEXTרוז הייתה מעניינת ומגוונת היא פיצתה את עצמה על ההקשרים שהמח יצר בינה לבין סרטים קודמים.

***

ואין אלופה כמו טלי אברהמי להביא בכל סרט משהו אחר, חדש. ומלא בתוכן ומסר חד ועוצמתי.

[רחלי]

מצטרפת לבקשה למסר!!!

ובאופן כללי- תוכן.

לא רק אקשן…

[חוי הורביץ]

אסתי אני חושבת שמי שרוצה ללכת מהבית בשביל לצאת לצחוק ולהתאוורר שלא תלך לכאלה סרטים

יש כאלה כמוני 😄 שדווקא כן אוהבות את האקשן\מתח\פחד וכו'

לגבי הסרטים- ראיתי את דה זה וו ואת אקסטרוז- שתיהם הפקה צרחותתתתת!!!!!!!!!

אבל היה משהו בדה זה וו יותר כיפי גם העלילה לא הייתה מדי מסובכת וקשה

הכל היה מאד ברור ולא יצאתי עם הרבה שאלות וגם הטקסט היה יותר מענין

הרבה מצחיק ושנון – גם השמות היו מענינים האפיון דמויות ובקיצור יותר אהבתי

לעומת אקסטרוז שגם הפקה אמאלה ורואים שניסו לעשות משהו שעוד לא היה

אבל לדעתי יותר מדי- באמצע נאבדתי מי נגד מי ומי בעד

וגם הסוף לא היה מובן וגם יותר מדי קיצ'י ,,, לא הכל צריך להיגמר על הצד הטוב ביותררררר

אנחנו מסוגלות גם להכיל אכזות

זה דעתי בענין…

[Sara Amor]

לדה ז'ה וו היה שואו ענק. זה נכון.

והטקסט היה גאוני מאד.

אבל אצלי מיקמתי אותו מקום שני לסרטי סוכות תשפ"ז.

[מ]

מה היה המקום הראשון?

[Sara Amor]

מהחוויה שלי- EXT רוז מקום ראשון.

דה ז'ה וו 2 מקום שני.

את לא ליפול 4 לא ראיתי, וכנראה לא אלך אליו אז לא אוכל לתת עליו חוות דעת.

[שושי ש]

לא יודעת אני לדוגמא לא נהנת מזה,

ולכן אני לא יוצאת לסרט כי הבנו את הקאצ צרחנו חווינו וחזרנו על אותו בדיחה כמה פעמיים

ואני לא אישה מבוגרת אני בחורה צעירה

[רותי ז.]

בדר"כ אני לא אחת שאוהבת להגיב אבל פה זה נושא שממש בער בי,
ראיתי גם את דה זה וו 2 וגם את אקסטרוז,
מקדימה מראש, 2 הסרטים מאלפים ובנויים מטורףףףף, הביקורת שלי לא באה לפסול
אותן כלל אלא להאיר את תשומת הלב של הקהל וכן של המפיקות.
מבחינת הפקה הרמה על! הלבשה, שחקניות, לוקיישנים וכדו',
אבל כשנגמר הסרט הרגשתי איזה חסר כלשהו, ולא הבנתי מהו כי 2 הסרטים נגמרו ממש
באפי אנד ולא נשארו איזה שהם קצוות פתוחים,
ואז חשבתי לעצמי עם מה יצאתי? ראיתי פה עלילה, מתח, קונפליקט והכל בא על מקומו
בשלום, ו… מה רצו לומר לי פה?
ואז הבנתי עד כמה המסר טופס לי מקום גם אם הוא פנימי ולא מובן עד הסוף, סרט
שהיה בו מסר הוא סרט שהצליח למלא אותי, וסרט כזה מבחינתי הוא וואו!,
ולא הכוונה ל2 מילים שהגיבורה זורקת למישהי וכל הקהל במקהלה
יואוווווווווווווווווווווווו, (שגם בואו השתבשנו, עד שיש 2 שניות של מסר ככה
להגיב???)
אני מתכוונת למסר עמוק שמתמשך לאורך כל העלילה, מוגש בטיפין טיפין בתוך רגש
כזה שקונה את הקהל ומצליח לחבר עד כדי שאת אומרת לעצמך, צודקת, העלו לי נקודה
חשובה לתשומת לב.
וכן גם הרגש, לא שלא היה בכלל רגש, אבל היה ממש קצת, לא משהו שהצליח לסחוט
ממני דמעות ואני אחת שמתרגשת די מהר!
ואל תחשבו שאני איזה סבתא לכמה נכדים, אני בסך הכל בחורת תיכון מהשכבה היותר
בוגרת שלו,
רציני אני מרגישה שהזדקנתי, אני הולכת לסרטים, ולא שאני לא נהנית אבל בגבול,
לא יצאתי מולהבת מהסרט כמו שהיה לי בסרטים היותר ישנים של המפיקות שראיתי
לאחרונה,
אני פשוט חושבת שהסרטים קצת אבדו את זה, וזה ממש לא באשמת המפיקות שעושות הכל
על מנת שהקהל יהנה, זה פשוט הקהל שקצת איבד את הכיוון,
אולי בגלל שהתחילו להגיע יותר ילדות ונערות מאשר נשים ונערות והן אלו שמבקשות
יותר מתח, ואקשן, (אחותי ביסודי חזרה מולהבת מאקסטרוז וטענה שהיא בחיים לא
נהנתה ככה מסרט),
אבל אני רואה את אמא שלי איך שהיא יצאה מאוכזבת היום מאחד הסרטים ולא הבינה מה
הקהל התלהב מהסרט, ואני מבינה שצריך להעלות קצת את הרמה במסר וברגש ואילו רק
בשביל הקהל הבוגר,
אני ממש מחכה שתבוא איזה מפיקה ותשלב הפקה אלופה ביחד עם אקשן ומתח אבל עם
הרבה מסר ורגש ואמינות!!!,
קצת הפריעה לי באמת שבדה' זה וו' 2 השתמשו בבינה לכמה סצנות קטנות, וכן העלילה
באקסטרוז בנויה מאלף ורעיון מטורףףף אבל האף בי אי היו שם קצת מידי תמימות,
כמובן לדעתי בלבד!!! זה קצת לא הצליח לקנות אותי.
תודה שקראת עד כאן!!!

[Sara Amor]

אני גם נהנתי בEXTרוז. ולא, אני לא אחת שאוהבת מתח או אקשן.

אני נהנתי כי היו שם דמויות טובות. עמוקות. בנויות. והן עברו תהליך.

הסוף היה קיצ'י. זה נכון. (והמסך ירוק הפריע לי נורא בעין)

הרגע של אמירת המסר הייתה מציקה. ישירה מידי.

אבל- הוא היה סרט טוב. בנוי. עמוק. לא הגישו לי הכל על מגש של כסף, ואני אוהבת את זה.

[גיטי א]

באיזה קטע בסרט אקסטרוז היה מסך ירוק ובינה?

אני דווקא לא אהבתי את אקסטרוז…

הוא היה חמוד

ההפקה מטורפת ופסיכית

אבל הסיפור…

יצאתי מהסרט עם כאבי ראש הזויים, רק כדי לחשוב כל הזמן ולאחוז ראש מי נגד מי

אני אוהבת לראות סרטים זורמים שאת יודעת מה קורה

ואת לא צריכה לנחש

לא סרט צפוי אלא סרט זורם

אני אוהבת אקשן, מתח, מרדפים וכו'

אבל שיהיה ברור מה קורה!!!!!!

ואני לא צריכה לצאת עם כאבי ראש…..😝

[Sara Amor]

בינה לא ראיתי. אבל מסך ירוק כן. בקטע קטן. לקראת הסוף. לא הרבה אחזו את זה.

***

מבחינת הסיפור והעלילה. דווקא ממנו נהנתי הכי הרבה מכל שאר הסרטים שהלכתי החג הזה.

אבל זה עניין של טעם. יש שיאהבו עלילה חלקה שהכל מוגש לקהל על כפית של כסף. ויש שיאהבו (כמוני:) עלילה עם קצת יותר פלפל. קצת נותנת מקום למחשבה. קצת יותר עמוקה.

[Sara Amor]

והעניין עם האו"ם באמת היה מציק. תמים מידי וחסר היגיון.

אבל חוסר ההיגיון בסרטים שלנו הוא לא דבר חדש כך שאת זה אפשר להחליק…

[כוכבה צפון]

מעולה שעלה כאן הדיון, כי כבר הרבה זמן אני חושבת על השינוי החד שקורה בסרטים שלנו…

אני מרגישה שהפוקוס של המפיקות נדד מהעלילה ופיתוח הדמויות אל לוקיישנים שלא נראו, מרדפים הזויים ובלתי מציאותיים, הלבשה מפוצצת ושחקניות שנראות טוב.

זהו.

התוכן לא משנה.

העלילה לא משנה.

ההיתכנות לא משנה.

העיקר שיקרה בסוף העולם ויהיו בסרט כל מיני טכניקות שישאירו את הקהל פעור פה.

ככה הרגשתי מרשימות התפוצה של המפיקות ששלחו. לא היה במיילים שלהן שום יחס לדמות ולמה שהיא תעבור. רק דיבורים על הלוקיישנים המרהיבים.

ואני, סורי, פחות מתעניינת בנוף של תאילנד, ולא באמת אכפת לי אם יש חמישים או חמש מאות מציגות בסצנה אחת. חשוב לי שהעלילה תהיה תפורה, שהדמויות תהיינה אמינות ושהמהלכים יהיו הגיוניים בין אם זו עלילה עכשווית, וודאי אם מדובר בעלילה היסטורית.

אבל העלילות לא מספיק מוקפדות, ובשנים האחרונות אני יוצאת מסרט ולא ממשיכה לחשוב עליו, כי הדמויות שלו לא מלוות אותי. את תאילנד אני יכולה לראות בתמונות, ויכולה להחכים בנוגע לתרבות שלהם מספרים ואנציקלופדיות. אבל סרט איכותי עם משחק טוב ועלילה נוגעת ללב (היא בהחלט יכולה להיות גם דינמית ומותחת. לא סותר), אין לי כל כך דרך לראות…

לדוגמה – אני חושבת שההצלחה של לא ליפול 1 יושבת על האותנטיות. גם בלוקיישנים ובארט וגם בדמות של נחמה. נערה יהודייה בברית המועצות, חסרת אונים לחלוטין, יודעת את מקומה הנחות ומכנת את חייה בשביל אמא שלה. וההצלחה הגדולה ביותר של אסתי בראך שם, היה הסוף הלא מתוק. הניצחון שבהפסד. היא חזרה על הטריק הזה גם ביאקוטה שלי, ולמרות שהאווירה שם לא הייתה מספיק אותנטית והיו שם הרבה מאוד דברים שהציקו לי, המשכתי לחשוב עליו בגלל הסוף הכואב.

לא ליפול 1 היה דרמה אנושית שלא חסר ממנה מתח, וכסיסת ציפורניים עצבנית. זה סרט מעולה מכל הכיוונים, וחבל מאוד שאין נוספים כמותו…

(עריכה – אויל חזרתי על דברים שנאמרו כאן כבר.)

[Sara Amor]

לא ליפול 1 הוא בהחלט סרט מוצלח מאד. אבל לצערנו לפי מה שקורה היום בעולם ההפקות לא נראה שיצטרפו אליו בקרוב עוד סרטים מוצלחים כמוהו מכל הבחינות. (על אף שגם שם היה העניין שנשים משחקות דמויות של גברים. ובתקופה שהוא יצא עצם זה שירו בנשק היה בדיוק כמו היום פיצוץ מכונית. אבל נכון, לעומת הסרטים היום הוא בהחלט נקי, נכון וחינוכי)

[חיה חיה]

רוב הסרטים שצפיתי בהם גם לפני עשור ויותר היו לא הגיוניים בצורה מטרידה. זה אחד החסרונות הבסיסיים בסרטים חרדיים.

[מ]

ואוווווווווווו

לא ליפול 4 סרט מטורףףףףףףףףף

הי מתח , דרמה, תחכומים של השחקנית הראשית, תפאורה מטורפת! בגדים שמותאמים בול! חשיבה כמה צעדים קדימה!!!!!

וכמובן שהיה כיף שאת כבר מכירה את השחקניות הראשיות (נחמה ואולגה) שהציגו מטורף!

[Sara Amor]

את נחמה ואולגה כולנו מכירות כבר טוב מאד:) הן בהחלט הפכו לדמויות אהודות קהל.

[מ]

אני לא ראיתי את אקסטרוז

אבל לפי דעתי לא ליפול 4 זה אחד הסרטים שיש!!!!!!!!!!!!!!!!

יש שם תחכום כזה למשל שנחמה ידעה כל מיני דברים ופעלה נגדם בלי שאף אחד חשד שהיא גילתה משהו

ובאמת את מרגישה בתילאנד, הבגדים הצבעוניים, המנגינות, הכל באמת מטורף!
ממליצה ממממממממממש

[Sara Amor]

זה חלק מהגאונות של הדמות של נחמה. אם תעקבי בכל סרטי לא ליפול זה היה מהלך העלילה. נחמה היא בהחלט דמות יהודיה אמיתית מהסיפורים שמשחקת לגויים בידיים:)

[יעל כהן טכנאית ארועים]

לגבי המתח והאקשן שכולכן דיברתם פה רוצה גם להגיב:
חוזרת עכשיו מסרט מטורף
בסוף הסרט יצא לי לדבר עם מישהי מההפקה ודיברנו על מה שקורה קצת מאחורה…
למה כללל הסרטים מתח אקשן ובלאגן?
בסוף הקהל יעד מי שבסוף יוצאות ומשלמות את הכסף על סרטים זה בחורות בגילאי סמינר
ומה שהם מחפשות זה נטו צרחות אקשן בלאגן
קבוצת חברות שמגיעות זה מה שהם רוצות לראות.
אז נכון שיש עוד קהל גדול של נשים שעברו את הגיל ההז אפילו בקצת שזה כבר רדוד להם אבל בסוף שורה תחתונה הקהל יעד של סרטים מציאות זה בחורות סמינר!
לא רווחי למפיקות לעשות סרט לנשים בנות 20+
ואם תחשבו על זה רגע טטכנית לאיזה אישה עם ילדים יש זמן ללכת ל4 סרטים בכל חוה"מ?!
אז המפיקות החכמות חייבות להתאים את עצמם לקהל יעד והמציאות מדברת בעד עצמה…
ברור שיש לכל אחת דרך לעשות קצת יותר רמה ותוכן בסרט שלה אבל זה כבר לא בטוח מידי מעניין אותם….

[Sara Amor]

זה נכון. ואין ספק בעניין. ולהפיק סרט לנשים בלבד באמת לא רלוונטי.

אבל יעל, השאלה פה היא אחרת. אין בעיה שיש מתח ואקשן.(יהיה בעיה אם לא יהיה אותו) יש בעיה נוצר מצב שבלי אלימות(כגון רובים, איומים בנשק, פיצוצים) הקהל לא נהנה מהסרט. וזה בהחלט משהו שהמפיקות הכניסו.(ממקום של רצון להביא הפקה ברמה. ואני לחלוטין מבינה אותן. אבל המצב שנוצר בסוף הוא קצת בעייתי)

[יעל]

הייתי באקסטרוז נהנתי מאוד!!

שחקניות טובות עלילה וכ'ו

אבל מאוד הפריעה לי ההפקה

זה יעני באר"הב, בשעה שלא ראיתי אפילו קטע אחד שזה נראה שצולם בחו"ל

וזה מאוד! הפריעה לי שזה לא אותנטי

לדעתי (אולי אני טועה) כל הסרט צולם בארץ

לא היה לוקיישנים ןמקומות וואו

וגם קטעי הבינה מלאכותית/מסך ירוק הפריעו…

בקיצור אין להשוות מבחינת ההפקה ללא ליפול4.

אבל בגדול זה סרט טוב. נהנתי מכל רגע!

[Sara Amor]

סתם בשביל ההבנה של המושגים-

לצלם את הסרט הזה בארץ היה עולה להן פי שתיים(לפחות!)

יש שם שחקניות בינלאומיות, לוקיישנים ענקיים— בארץ אין מקומות כאלו. ולהביא לפה שחקניות מכל העולם זה חסר היגיון. זה ממש לא סרט שמצולם בישראל.

[magic הפקות וידיאו]

סורי,

אבל יש לי קצת תחושה שלא ראית את אקסטרוז?

"כל הסרט צולם בארץ"

את צוחקת או מה?

הלוקיישנים שם אחד אחד הזווים ומטורפים!!!

בניין ההאו"ם מטורף,

מפעל הממתקים, מבחוץ ומבפנים,

החנות של הדודה,

הבית של שולה,

המסוק,

המקום של המכרות יהלומים עם הילדים,

אפילו הרחוב,

ועוד מלא לוקיישנים מטריפים שבחיים לא תמצאי בארץ או שתמצאי באלפי שקלים,

וסורי על השאלה אבל איפה היה מסך ירוק עם בינה מלאכותית חוץ מהקטע קטנטן בסוף, בטקס ההכתרה\ההפללה?

[יעל כהן טכנאית ארועים]

יעל אני לא ככ מסכימה איתך לגבי הלוקיישנים

המפעל היה בטוח בחו"ל וגם כל המרדף היה בחו"ל