אשמח שתקראנה, זו הרגשתי לגבי אופי הפורום לאחרונה…

[שרה לרנר]

אני לא מטפלת, אבל רק לגבי נקודה אחת:

לא! אי אפשר לייעד את פורום כתיבה ספרותית לעניין!

בפורום כתיבה ספרותית הייתה בעיה של שיתופים שלא ממלאים את תפקיד הפורום, והמנהלת המדהימה של הקהילה, יחד עם עוד נשים שהיה אכפת להן, עבדו קשה מאוד להילחם בתופעה ולהביא את הפורום לרמה מקצועית ואחרת לגמרי. ההתנהלות המקצועית של הקהילה הספרותית היא פרי של עבודה מאומצת מאוד, שגם קיבלה הרבה ביקורת בזמנו מכאלו שלא הבינו את הסיבות לכך.

כדי ליצור שינוי דומה בפורום הזה – תעשו את אותו הדבר. תקבעו כללים ברורים ומחייבים, תחליטו מי אחראי לאכוף אותם (ואל תסמכו על כך שכל אחת תאכוף על עצמה, זה לא קורה), ותראו ישועות. ותמשיכו לאכוף, כל פעם שתהיה חריגה.

בהצלחה!

[עדיה מרים פריימן]

צודקת.

מחילה- לא התכוונתי ש׳כתיבה ספרותית׳ תהיה הפנייה לחומר לא מקצועי.

אני לא מכירה את אופי הקבוצה ההיא (כנראה כי אני לא סופרת:).

אבל הפואנטה נשארת……

יקרות מטפלות- לתגובתכן אודה

[ר. טייך]

מסכימה מאד
ובתור אחת שאמורה לעשות כאן קצת סדר..

אני קצת אובדת עצות בעניין
המטפלות בפועל – קשה קצת להעלות תכנים מקצועיים
זה דורש זמן, כח , אנרגיה וכמובן ידע.
מה שגורם לפורום להיות דליל ומעט בלתי יעיל.

או לחילופין בנושאים שנויים במחלוקות ההודעות כאן היו בעיתיות מעט

ונשאר בסגנון:
רוצה לברר על מטפלת XXX
או שירים ספרותיים
בעבר ניסיתי פה ושם לרתום את המטפלות אם בהסבר על בעלי התפקידים השונים, השיטות השונות
אך לא זכיתי לשיתוף פעולה

הייתי צריכה לנסות שוב ושוב

אבל לצערי עיתותי אינם בידי

אם יש לכן רעיונות לשיפור אני כאן אשמח לשמוע

[עדיה מרים פריימן]

אני אוהבת לכתוב מקצועי ועושה זאת המון.

משתדלת מאוד להגיב מקצועי ונרחב לכל שאילתה טיפולית שעולה בדיונים

– בדיוק בשביל המטרה הזו-

להעשיר את השלוחה הזו בקדם בידע מקצועי.

רעיון:

אפשר אולי להעלות מטעם צוות קדם נושא שבועי בכל שבוע.

משהו שיקבל התייחסות ממגוון של מטפלות במגוון שיטות ובכך לשמור על שיח מקצועי קבוע….

כמו שהעלו אתגרים לפסח, משימות שונות לרגל המלחמה,

להעלות נושאים טיפוליים המקשים התייחסות פעם בשבוע?

[רחל קולדצקי]

מעולה וחזק.

אני (וחברותיי) עכשיו מתמודדת עם מטופלות שלא רוצות לחזור אחרי תקופת המלחמה.

בואו נדבר על זה רגע?

או אולי עוד אלף נושאים מתוך חדר הטיפול,

בפאן המקצועי,

אולי להביא תאורטיקנים, מה הם אומרים על נושאים מעיין אילו,

לצטט מתוך מאמרים וכו…

[פרח]

באמת מעניין

מטפלות מה עשיתן בתקופה הזאת?

זום? טלפון? ביטלתם פגישות?

[שירה]

אהבתי את הרעיון
אשמח אם תצליחו לבצע
ואגב התגובות המקצועיות שלך מוסיפות המון לדיונים.

[תמי אפשטיין]

אני ממקומי, בקהילת כתיבה – טובעת באותה דילמה.

ניחר גרוני, כמו שאוצרים, מתופעת השירים שממלאת את הפורום ולא ממלאת את יעד הקהילה.

אולי צריך במה יעודית לשירים ולפריקה?

לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]

לספרים שלי

[שרה לרנר]

תמי, אולי אפשר לתת סמכויות נעילת דיונים לעוד כמה נשים מהפורום.

ככה יהיה יותר סיכוי לאכוף את כלל ה"שלושה בחודש", שבשבילו לא צריך הרבה שיקול דעת חוץ מחשבון בסיסי.

ובנוגע לבמה הייחודית –

בעיקרון, קדם בכלל אמורה להיות קהילה דיגיטלית מקצועית. ככה קוראים לה.

אם השירים הנ"ל לא ממלאים ייעוד מקצועי בקהילה ספרותית, וגם לא בקהילת טיפול – אז אולי הם פשוט לא שייכים לקדם, בכלל?

בשביל זה יש רשימות תפוצה אישיות, צ'אטים במייל – למי שרוצה, במות שמחפשות תוכן חינמי, וכל רעיון אחר שיעלה על הדעת.

[תמי אפשטיין]

הבעיה היא שגם השלוש בחודש מפוצץ את הפורום. תכפילי שלוש באלף נשים, ותקבלי את התוצאה בעמוד הראשון של קהילת הכתיבה. דיון אחד מקצועי והיתר – שירים.

תסכול

לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]

לספרים שלי

[שרה לרנר]

אז אולי אפשר להגביל לשיר אחד לחודש?

ואז יהיו רק אלף…

אגב, התועלת שבהגבלה לשיר אחד – חוץ מזה שהיא תוריד את כמות השירים, היא גם תאלץ כותבות להתלבט איזה שיר להעלות – מה שאולי יכול אפילו להעלות את איכות השירים.

[רחל קולדצקי]

לא קראתי את כל התגובות,

עדיה אני מסכימה איתך ממש,

פניה למנהלות,

טליה,

אולי אפשר לפתוח קהילה ייעודית לשיתופים מחדר הטיפול? או משהו כזה?

[צוות קדם]

@chanabinn

[מיכל וילמן]

אולי אפשר להוסיף תת פורום – שיהיה מיועד לכתיבה הנ"ל

והוא יהיה בתוך הפורום הזה, כי הוא בהחלט מתאים לו

תתי פורומים כאלו, יש בעוד קהילות כאן בקדם

[תמר דקל]

חושבת שייעוד נוסף לפורום יכול להיות גם עזרה וייעוץ כללי על טיפול

טיפול נכון הוא תהליך שתחום לשעה בשבוע

לפעמים עולות שאלות ומחשבות על אופי הטיפול, יעילותו וכולי

עם כל הפתיחות – עדיין לעולם המטופלים אין כתובת מדויקת לפנות עם שאלות כאלו, מנסיון מר

ולכן (מנסיון מתוק) פורום כזה יש לו תועלת רבה מאוד בצמתים כאלו

זו דעתי כמטופלת שנתרמה פה לא אחת מתשובות חכמות – הן לשאלותי והן כמשתתפת מהצד….

[מירי כ.]

אוהבת לכתוב.

לא רוצה לקבל ביקורת על הכתיבה.

מעוניינת בלב חם שיקרא.

בפורום כתיבה-

מותר להגיב רק ביובש על החריזה,

המשקל וכו'

הס מלהתחבר לאשה המוצפת,

שמעוניינת להקל והוריד מעט מעל ליבה…

תנו לי מקום,

ואעוף שמה…

תודה.

[שרה לרנר]

הכל טוב, רק שזה לא ממש קשור לקהילות מקצועיות…

מאמינה שאפשר לפרסם שירים כאלו במדורי שיתופי קוראים בעיתונים שונים, או באתרים כמו "שבי רגע" ו"הפסקת קפה".

[מירי כ.]

לא חושבת שמקבלים שם פידבק…

תקני אם אני טועה,

(אני לא מכירה שם כל כך)

[שרה לרנר]

בשבי רגע יש אופציה לתגובות, את הפסקת קפה אני באמת לא ממש מכירה, מכירה רק את השם.

[חיה חיה]

זה לא נכון לומר שהפורום רק מקצועי

יש קבוצות של נבחרת לבחורות, תחנת דלק, אמא בעבודה ואולי עוד…

כך שלפתוח קבוצה לכתיבות/שיתוף מחדר הטיפול או כד' לא פורץ את גבולות הפורום ונותן מענה לצורך קיים

זו דעתי

[עדיה מרים פריימן]

הפורום משתדל להיות מקצועי בלבד בקבוצות המקצועיות,

ושיתופי בקבוצות השיתופיות.

דבר שמתאפשר רק אם כולן נותנות יד לזה…..

אין ספק שבאופן טבעי כאב מוצא את עצמו בשלוחת ׳טיפול׳,

אבל זה לא חלק מייעוד הקבוצה וקצת מוציא את העניין למקצועיות שבפורום (שאליהן המטופלות והתייעצות כותבות…)

אנחנו לא מחפשות קבוצות שירה שיתופיות, או לעסוק בניתוח פואמות.

חזקות ועצמתיות ככל שיהיו.

ההפסד בפרישת המטפלות המקצועיות מהפורום- הוא שלכן.

לגבי הרעיון שעלה למעלה- בשמחה אפתח שרשור חדש ואשתדל לפתוח במה מקצועית עבור הנושא של טיפולים בעת האחרונה וחזרה לשגרה גם בתחום הזה….

שמחתי לראות תגובות מחזקות ואוהדות לגבי מה שהעליתי בראש הדיון- אי״ה מקווה שיהיה לתועלת.

משערת שאחרי שכותבות שירים יראו את השרשור זה יגרום להן לפחות להתלבט לגבי שיתוף חריזה בפעם הבאה…..

יום מבורך.

[תמר ת]

מסכימה עם זה שמשהו בפורום מאבד את זה כשמעלים שיתופים.

אני לא מטפלת, ויודעת שלקרוא את השיתופים שמטופלות מעלות-נותן לי הרבה,

אני חושבת שכן נכון לתת במה או כמו שמישהי פה אמרה-תת קהילה למקום הזה של השיתוף.

ולהשאיר את הפורום הזה למענה מקצועי יותר-שבאמת לא ניתן במקום אחר…

אבל לוותר על המקום של הכתיבה והשירה וכו'-לא חושבת שנכון וכדאי, אבל מסכימה עם זה שפה זה פחות המקום שכדאי.

לגבי ה-3 בחודש-אשמח שמישהי תסביר לי כי לא ידוע לי על כלל כזה..

תודה!

[שרה לרנר]

בקהילת כתיבה, אסור להעלות יותר משלושה שירים בחודש (נראה לי שזה המספר המעודכן, אבל ההנחיות משתנות לפעמים, אז כדאי לעקוב ולשים לב).

[תמר ת]

תודה שרה!

[חיה חיה]

הפתרון לקונפליקט צף מאליו.

הקבוצה של הטיפול תהיה מיועדת לנשות מקצוע ועניינים מקצועיים

ופתיחת קבוצה שהוגדרה כאן כשיתופית עבור הכתיבות והשיתופים

למישהי יש התנגדות לכך?

[תמר ת]

אני בעד הפתרון שלך חיה.

[מירי]

לגבי מקום ייעודי לפריקה ושיתופים אישיים –

קדם בכללותו אמור להיות במה מקצועית נטו

ממה שאני הבנתי, כחריג, נפתחה קהילת תחנת דלק ותתי הקהילות שלה, שעל פי החלטת מנהלות הפורום, בהתייעצות עם הגורמים התורניים / הלכתיים שעומדים מאחוריו, נפתחו כמענה ספציפי לצרכים נקודתיים.

האם זה אומר שכל מי שבא לה במה לשיתופים ופריקה, צריך לתת לה מקום בקדם? למיטב הבנתי – לא.

אני לא חושבת שכוונת המשורר היתה לפתוח רשת חברתית חרדית, אלא קהילה דיגיטלית מקצועית

@kedemteam @taliashwartz

נשמח לשמוע את דעתכן בענין

[תמי אפשטיין]

באופן כללי, צריך לזכור שגם אתר קדם הוא קיים במרשתת. העלאת תכנים רגשיים שכאלו במרשתת שחשופה לכל היא בעייתית מאד מאד. וד"ל

לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]

לספרים שלי

[הודיה אלבאז]

שלום חברת

לא קראתי את כל התגובות

אבל רוצה להוסיף משהו חשוב על שיתופים אישיים מנקודת מבט טיפולית.

כל מי שהייתה מטופלת אולי חוותה פעם שהיא שלחה למטפלת שלה משהו מחוץ למפגש או שיתפה במשהו מחוץ למפגש וקיבלה תשובה ‘נדבר על זה בפגישה‘. ואולי היא גם הרגישה קצת מאוכזבת שהכל נורא רשמי ושהיא צריכה לחכות והכל מתנהל רק בפגישה.

ויש לזה סיבה והסיבה היא שמירה על המטופלת ועל הנפש שלה.

‘הנפש יקרה היא וצריך להיות זהיר בה ולשמרה מאוד‘ (ר‘ נחמן)

וכשאנחנו מניחות את הנפש שלנו זה צריך להיעשות בזהירות, בעדינות ובמרחב בטוח. ולכן המטפלת רוצה להתייחס כראוי לכל דבר, גם כזה שאולי נראה שולי ולשמור על הכל בטוח ככל האפשר, מה שא‘א להבטיח מחוץ לזמן הטיפול עצמו.

אני חושבת שהסיפור כאן הוא אותו העיקרון.

בנות משתפות וחושפות כאן את ליבן ולפעמים את תמצית ליבן. בפני 1000 ויותר נשים אנונימיות יותר או פחות. והדבר הזה אינו פשוט כלל וכלל.

המרחב כאן לא מאפשר הבאת תמונה כוללת, היכרות מעמיקה עם כל אחת ובטחון שהתגובות כאן יועילו, ולא יזיקו. ירפאו ולא יפצעו. ולכן הוא בעייתי ואני הייתי אומרת שעלול להיות גם מאוד מסוכן.

אני מבינה מאוד (!) את כל אלה שהכל בתוכן כ‘כ סוער ובוער ויש להן רצון עז לשתף, לקבל תמיכה והכרה, סדר בבלאגן ובבלבול, לשמוע חוות דעת מקצועית שתסתכל מבחוץ ותענה לי אחת ולתמיד.

אבל תבינו, זה מסוכן. זה לא המקום. אף אחת לא באמת מכירה אתכן ואת הסיפור שלכן כמו שצריך ויש גבול לאחריות (גם לא תמיד) של כל תגובה שנכתבת בבית מאחורי מקלדת.

וזה יכול להזיק ולפצוע, ואפילו לפצוע אנושות.

אז שימרו על עצמיכן, בשבילכן.

ואני מסכימה בהחלט עם כל מי שכתבה שזה לא המקום ואף שואלת איך אפשרךפתוח קהילה כזו באופן שהשיתופים היקרים כ‘כ יהיו מוגנים ויקבלו את המקום המתאים להם

הצלחות לכולן❤

[ריקי ריקי]

גם אני חושבת שקדם לא אמורה להיות במה לשיתופים אישיים.

כאילו, מה נסגר? אני מרגישה לפעמים שיש כאן חברות שמעלות שיתופים על כל מה שזז

זה מייגע

ומעבר לכך

לאף אחת לא מגיע שכל העולם ואשתו יעיינו בפיוטיה והגיגיה על מכאוביה הנסתרים מגיל 16, ולא עוד אלא שפיוטים אלה יישמרו לעין כל ויעלו כאן בחיפושים גם כשהיא תהיה אשה בוגרת ואפילו סבתא

ובנות עושות את זה לעצמן וחבל

[אסתר פת]

שלום חברות,

השאלה באמת במקומה-איך שומרים על האופי המקצועי של הפורום.

נראה לי שדבר ראשון צריכות כמה נשות מקצוע מהתחום לשבת על הגדרות ומאפיינים:

מה כדאי וחשוב שיהיה בפורום כזה? התייעצויות? העלאת נושא מקצועי לדיון? פאנל פתוח של נשות מקצוע לגבי נושא מסוים?

ומה לא.

בדגש על מה כן-כי אם יהיה מספיק חומר מקצועי ודיונים עם אופי מקצועי, לדעתי יפחתו שאר הדברים שפחות קשורים.

לגבי השיתופים-אני חושבת שהביאו פה רעיון נהדר-לעשות לשונית של תת קבוצה לשיתופים בנושאים רגשיים וקשורים לטיפול.

עוד משהו, חשוב לי מאד לומר-

התגובה האחרונה בעיני היתה יותר מקצת ממעליבה.

כשמישהי פורקת כאב-היא לא ממחלקת המתבכיינות.

וזה לרוב לא 'אכלו לי שתו לי'.

ממש נעלבתי בשביל כל המשתפות לקרוא את הניסוח.

היא מביאה כאב שיושב לה ואין לה כנראה איפה לפרוק.

בואו נתייחס לזה בבקשה ממקום מכבד באמת!

[ריקי ריקי]

אסתר, אני מתנצלת אם חשבת שזה מעליב, הכוונה היתה להקצין כדי להראות את חוסר הטעם שבדבר, וחלילה לא להעליב.

ההתבוססות של אנשים ונשים ונערות צעירות בסבך רגשות פורחים באוויר, על גבי אתר פומבי- היא לדעתי לא רק חסרת טעם אלא מזיקה.

(מישהו הבטיח שאין כאן גברים שמסתובבים וצדים נערות במצוקה? זה פורום פתוח!!!

מישהו הבטיח שבחורה לא תקבל טראומה חוזרת אחרי ששיתפה כאן משהו וקיבלה תגובות שלא כציפייתה?

מינימום של אחריות עצמית, באמת… הקהילה היא לא חדר טיפולים שבו אפשר להעלות דברים מתוך ביטחון במסגרת הטיפולית, ממש לא ונא לא לחיות באשליות!)

ואגב, אני מנויה לדיוור של אתר "פסיכולוגיה עברית", והשבוע קיבלתי מהם דיוור עם קישור למאמר, שבין השאר דן בתופעה, שהתרבות הנוכחית מדגישה עיסוק אנוכי בעצמי ופחות התחשבות בזולת, המאמר קורא למטפלים לראות בעידוד לאחריות מוסרית מתחשבת וערבות הדדית, חלק שווה בפסיכותרפיה, כבסיס לרווחה נפשית אישית ולחוסן חברתי רחב יותר.

ואני חושבת שזה בדיוק מה שאנחנו רואים כאן, חברות שמשחררות חופשי וללא עכבות כל פיפס שעולה על דעתן, מתוך ציפיה להבנה ולהכלה ולתגובות מתחשבות ואימהיות, ומתוך חוסר התחשבות בכלל חברות הקהילה ובאווירה שהרוב רוצות, ובכך הן מטרילות את הקהילה, שיכולה היתה להיות מקום לשיח מקצועי פורה.

מה שלעניות דעתי יכול לעבוד- היות שבקהילה יש מפגש בלתי אמצעי בין מטפלות למטופלות- נראה לי שזו יכולה להיות במה נפלאה למטפלות להעלות קצת ידע מקצועי. פוסטים בסגנון "מה כדאי לעשות כש…" "למה אנחנו פועלים כך וכך", טיפים לעזרה עצמית, שיח חוזר ונשנה על חוסן אישי, מודעות עצמית ומידות טובות, ועוד.

גם פוסטים על תהליכים נפשיים יכולים לעזור- מה מעורר בנו חרדה ואיך אפשר להתגבר על מעגלי החרדה, איך נוכל לתרגל אמפתיה, וכו' וכו' וכו'

המטפלות המקצועיות שכאן בטח תחשובנה על רעיונות קצת יותר טובים

אבל אני מקווה שהסגנון מובן

[שיינדי אייזנבך]

מצטרפת לכל הנאמר כאן.

במה לדיונים לטיפול ייעוץ אימון והנחיה, זה דיונים בכל אלה ולא שירים.

וגם לא – מה שהמטפלת שלי עושה זה תקין? לאחרונה כבר לא נעים לי, להמשיך?

כאילו יש למישהו אפשרות לשפוט בלי לשמוע את שני הצדדים,

וכאילו שאפשר לתת ייעוץ בגרוש בלי להבין את כל ההיקף.

אני ממליצה למנהלות הפורום למחוק, ומיד, כל אשכול כזה.

זה מוריד מהערך ונותן הרגשה של כתה ג'.

בעבר הייתי סוקרת כאן שיטות טיפול שונות.

האם זה תועלתי? מעוניינות לשמוע עוד על שיטות טיפול מעניינות?

[שיינדי אייזנבך]

עוד יותר בעבר, הייתי משתפת פה פוסטים מעניינים על אסטרולוגיה.

מעניין? כדאי לחזור לזה?

[מיכל וילמן]

אני מסכימה עם אסתר פת. – נעלבתי גם עבור הכותבות.

וזה גם אם נכום להיזהר מהשיתופים, כי אין כאן הכלה מספקת,

[עדיה מרים פריימן]

בנות יקרות,

אתן סוטות מהדיון המקורי.

ואם זו דרכן של נשים- אז סלחו לי אבל: עצרו.

אכן היתה כאן התבטאות לא מכבדת כלפי שיתופים וזה לא בסדר. מבלי להתפלסף על זה.

באותה מידה בעיניי בוטה להגיד שלאף אחת כאן לא אכפת מהשאילתות הטיפוליות שעולות כאן.

אתן יודעות לכמה נשים עזרתי בפרטי?! נטו כי הרגשתי מבין השורות של השואלת את הלב שלה שפועם ומקש עזרה ואולי קצת לא יודע מה לבקש.

אתן יודעות כמה פעמים זכיתי להאיר דרך נכונה לבנות כאן דרך קדם?!

בחלונות זמן המתפנים לי ואני יודעת שזה חסד אמיתי.

ואם יש למישהי צד שזה מגיע מצורך לדפדף הלאה ולגרוס כאן שרשורים- אז ל משמעם לי בחיים.

ולא- אני לא רואה מהעשייה הזו שקל.

אם אין יותר מה להגיד בדיון הנוכחי- תעשו טובה יקרות ופשוט למדו עצמכן לעצור.

הבנו את הרעיון:

מכבדות שיתופים ולצד זאת <b style="font-family: inherit; font-size: inherit;">מנתבות אותם לבמה ייעודית (תת קהילה? מנהלת קבוצה- התייחסי לזה בבקשה)

ממקדות את הדיונים לנושאים טיפוליים

משתדלות להעשיר בידע מקצועי

מצפות לניהול קבוצה קצת יותר פעיל ומכוון כדי למקסם ביצועים

בואו נעצור בטעם טוב שכבר התחיל להיפגם.

אני התחלתי את השרשור, ואנא- הניחו לו להיסגר.

מבלי להעליב ומבלי להתגונן.

הנקודה הובנה ומכאן ואילך זה פשוט לא נצרך.

*למי שעדיין לא שמה לב- פתחתי דיון מקצועי חדש לבקשת משהי כאן למעלה בנושא ׳החזרה לשגרה מזוית מבט של קליניקה׳.

בשורות טובות