טיפול יעוץ אימון והנחיה
מטפלות באומנויות, פסיכולוגיות, עו”סיות, מנחות, מדריכות, מרצות, מאמנות, יועצות, ברוכות הבאות! ... פירוט נוסף
מובילות:
- Organized by
-
אין כורסא, אין טישו, יש רק את המטופלת, והחרדה שם בדלת…. מאת אביגיל קולר
אין כורסא, אין טישו, יש רק את המטופלת, והחרדה שם בדלת…. מאת אביגיל קולר
בדיון הקודם ביקשתי לכתוב במילה אחת איך יודעים שיש התקדמות בטיפול.
אחת התשובות הייתה:
“פגישה.”
אהבתי את התשובה הזו.
באמת.
כי היא מזכירה לנו את הדבר הראשון והבסיסי ביותר:
אם המטופלת ממשיכה להגיע, נוצר אמון.
ואמון הוא לא פרט טכני.
הוא הקרקע שעליה הכול נבנה.
אבל דווקא בגלל זה חשוב להוסיף עוד קומה.
כי מטופלת יכולה להגיע.
לשתף.
לבכות.
להבין.
לצאת עם הקלה.
ואפילו לחכות בקוצר רוח לפגישה הבאה.
ועדיין…
ביום שלישי, כשהחרדה שוב תדפוק בדלת…
היא תגיב בדיוק כמו ביום שלישי שעבר.
ואז עולה שאלה שלא תמיד נעים לשאול:
מה מהפגישה באמת יצא איתה הביתה?
כי טיפול לא נבחן רק במה שקורה בתוך הקליניקה.
הוא נבחן במה שקורה כשהמטפלת כבר לא שם.
כשאין כורסה.
אין טישו.
אין מי שיכוון.
יש רק את המטופלת…
ואת מה שהיא באמת הצליחה לקחת איתה.
בעיניי, שם מתחיל הדיוק המקצועי.
לא להסתפק בשאלה:
“האם הייתה פגישה טובה?”
אלא להעז לשאול:
“מה בחיים של המטופלת התחיל להיראות אחרת?”
זו כבר שאלה אחרת לגמרי.
והיא גם דורשת מאיתנו לחשוב אחרת על טיפול.
תודה גדולה על השאלה הזו.
אני אוהבת שאלות כאלה.
הן מאלצות את כולנו, אותי לא פחות, לעצור ולדייק את החשיבה המקצועית.
יש לי עוד הרבה מה לומר על הנושא הזה, והרבה חומר שלא יתאים להכניס כאןתוכלי לפנות אלי.
בהצלחה!
- 2 תגובות
פעילה בקהילה וואו אביגיל כל כך נכון מה שכתבת!!
כל מילה
לפעמים באמת נראה שבקליניקה הכל זורם וכיף לבוא
אבל בזמן אמת שם נמצא המבחן האמיתי
אהבתי את הביטוי ‘כשהחרדה שוב תדפוק בדלת’
נתת נקודה למחשבה כנה והכי אמיתית לראות אם משהו בחיי המטופלת השתנה..
נהנתי לקרוא תודה!!
-
ותיקה
תודה שרי!
שמחה שהתחברת לזה!!!
Log in to reply.
